05/09/2019
כלי ניהול חדש למניעת שוחד- ISO 37001 (שיטות ניהול למניעת שוחד)
שוחד הוא, לצערנו, תופעה נפוצה.
מתן שוחד וקבלתו מכרסמים ביסודות עליהם בנויה החברה. שוחד איננו מוסרי, איננו חברתי, הוא פוגע בכלכלה ובניקיון הפוליטיקה.
איכות המוצרים והשירותים הניתנים ע"י המשחד ירודה ועלולה אפילו לעלות בחיי אדם.
ראשי ממשלה, שופטים, שרים, ראשי רשויות, רופאים, מהנדסים בחברות ציבוריות, ידוענים ואפילו שוטרים נחשדו והורשעו בקבלה ובמתן שוחד בשנים האחרונות בישראל.
שוחד היה "מכת מדינה" עוד בעולם העתיק, כבר בספר דברים (פרק כ"ז פסוק כ"ח) כתוב: "ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי..."
האולימפיאדה שמתקיימת מהאלף הראשון לפני הספירה הייתה מאורע שגרם להפסקת מלחמות אך גם הייתה "מתובלת" בשוחד ובמתן טובות הנאה לרוב- וכנראה כך עד ימינו.
הבנק העולמי העריך בשנת 2013 כי תשלומי השוחד היו בערך של כטריליון דולר (כשני אחוז מה-Global GDP).
חברת Transparency International המפרסמת כל שנה את מדד השחיתות של כל מדינה, הראתה בשנת 2015, כי למרות שאין מדינה הנתפסת "נקייה לגמרי" משחיתות, הרי מקומה של ישראל ה-32 מתוך 166 – אינו מכובד.
בנוסף להיותו של שוחד עבירה פלילית, מתן השוחד מייקר את העלות של עשיית עסקים- בכ10% לערך [לפי הערכת The World Economic Forum]. מכאן כמובן ההשפעה על יוקר המחייה.
מתן השוחד גורם לבזבוז כספי ציבור, להפליה בין בעלי ממון לכאלה שאינם עשירים ולשחיקת אמון הציבור במערכות הציבוריות והפיננסיות.
"Israel is not sufficiently proactive in detection and nvestigating foreign bribery" -
ישראל אינה פרואקטיבית מספיק בזיהוי וחקירה של שוחד המגיע מחו"ל.
כמו כן ממליץ ה-OECD, בין היתר, כי על ישראל להעלות את המודעות על שוחד מבחוץ, בעיקר בקרב חברות הפועלות בתעשיות בהן הסיכון לשוחד גבוה.
לחיוב, מונה הדוח כי מאז הדוח האחרון, המודעות למניעת שוחד בישראל עלתה והמדינה יזמה תכניות ציות למניעת שחיתות בחברות.
בשל כך, כאשר לפני כשנתיים יזמו הבריטים כתיבת תקן בינ"ל חדש, ISO 37001(על סמך הניסיון בבריטניה) החליט מכון התקנים הישראלי ליטול חלק פעיל בכך.
היה לי הכבוד לייצג את ישראל (ואת המכון) מתחילת כתיבתו של התקן (וועדה PC208) ועד לאימוצו בישראל.
מספר מילים על התקן:
התקן נשען על בסיס שאר תיקני הניהול [HLS] ומתאים לשילוב עם שאר תקני הניהול בארגון.
ארגון המבקש גם התעדה לתקן זה נדרש להציג כי הנהלת הארגון מובילה את נושא מניעת השוחד.
ההנהלה הבכירה צריכה לנסח מדיניות מניעת שוחד, הכוללת התחייבות לעמידה בחוזים, ולהקים בתוכה פונקציה האחראית למניעת שוחד.
הארגון צריך לפתח שיטה לזיהוי סיכונים לשוחד ואת השיטות להתמודד עם מצבים אפשריים כאלו. הארגון נדרש לערוך בדיקת נאותות (Due Diligence), הן לפרוייקטים שהוא לוקח על עצמו והן לעובדיו. הארגון צריך להעביר לעובדיו את חשיבות המודעות למניעת השוחד על כל גווניו (כסף, מתנות, טובות הנאה, אירוח, תרומות וכיוב').
במסגרת מערכת ניהול, הארגון בוחן את עצמו ומדווח על הפעילות להנהלה ולדיריקטורים.
התקן נמצא כעת בשלבי הטיוטה האחרונים. עם פרסומו של התקן, תופץ גם גרסה בעברית לשימוש הארגונים והרשויות בארץ.
אימוץ התקן היה הליך שבחזונו "פיתוח חוזקה של התעשייה בישראל בד בבד עם שיפור איכות החיים", רואה בתקן זה את אחד מאבני היסוד של מערכות ניהול בארגונים, הן לשיפור התפקוד הפנים-ארגוני והן לשיפור כושר ההתחברות של הארגונים.
משרדי הביטחון, המשרד לביטחון-פנים, רואים חשיבות רבה בעידוד ארגונים\מפעלים ליישם את התקן, ככלי ניהולי נוסף להבטחת "ניקיון ציבורי" ומניעת שוחד. משרד הביטחון אף הוציא חוזר למפעליו להתארגן בתחום.
ארגונים לא מעטים כבר נערכים בהתאם לתקן ומספרם ילך ויגדל.
