עו"ד פלילי דן נתיב

23/02/2018

16/06/2016

14/04/2015

נחשדת בעבירת משמעת במוסד האקדמי בו אתה לומד? פנה במיידית לקבלת ייעוץ מקצועי אישי והכוונה ראשונית בעניינך ללא כל התחייבות. עורך דין פלילי דן נתיב בקיא בתחום הדין המשמעתי, ויפעל מול הקובל וועדת המשמעת של המוסד האקדמי בו אתה לומד במקצועיות חסרת פשרות. עורך דין פלילי דן נתיב ידאג להשיג עבורך את התוצאה הטובה ביותר ולחסוך ממך עונשים ממושכים והשלכות הרות גורל על עתידך האקדמי והמקצועי.

http://www.nativ-law.co.il/ #!student-representation-discipline/ccxg

14/04/2015

המשטרה החרימה לך רכוש? פלאפון, מחשב, כסף מזומן או אפילו רכב? אין המדובר בגזירה משמיים! במקרים רבים, ניתן להשיב את הרכוש שהוחרם לבעליו. התקשר עכשיו לעו"ד פלילי דן נתיב שיפעל עבורך למיצוי זכויותיך ולהשבת החפצים היקרים לך. לעו"ד פלילי דן נתיב נסיון מוכח בהשבת תפוסים מידי המשטרה, הן במגעים ישירים עם המשטרה והן בבית המשפט.

http://www.nativ-law.co.il/ #!-return-police-catch/c3tb

14/04/2015

חייל, מילואימניק, הסתבכת בצבא? התקשר עכשיו ל- 054-5607714 לקבלת ייעוץ אישי מקצועי והכוונה ראשונית בעניינך ללא כל התחייבות. עורך דין צבאי דן נתיב בעל הסמכה ואישור לשמש כסנגור בכל בתי הדין הצבאיים. ייצוג חיילים וחיילות בשירות סדיר, קבע ומילואים.

http://www.nativ-law.co.il/ #!military-lawyer/c40o

12/02/2015

ביטול כתב אישום וסגירת תיק חקירה פתוח

סגירת תיק חקירה פתוח:

במצב הדברים הרצוי, עם סיומה של חקירה משטרתית המנוהלת כנגד אדם, אמורה המשטרה להחליט האם יש מקום להעמיד לדין את החשוד או שמא יש לסגור את התיק נגדו בשל אחת משלוש העילות המרכזיות המקובלות בחוק: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

לעיתים, אדם נקרא לחקירה במשטרה וזו לכאורה הסתיימה, אך תיק החקירה נותר כנגדו פתוח זמן רב ללא החלטה אם לסגור אותו או להגיש כתב אישום. במצב דברים זה, מופיע ברישום המשטרתי כי קיים תיק "פתוח" כנגד האדם (תיק מב"ד – תיק הממתין לבירור דין). כך, נוצר בפועל מצב אבסורדי, בו תיקי חקירה רבים נותרים "פתוחים", לעיתים אף שנים רבות, בלי שהתקבלה כל החלטה בעניינם.

לקיומו של תיק חקירה "פתוח" – תיק מב"ד, כנגד אדם, השלכות כבדות לעיתים, במיוחד עבור כאלה שאין בעברם הרשעות פליליות קודמות והדבר עשוי להשפיע על האדם במישורים רבים ולהכתים את שמו לשווא.

במרבית המקרים בהם אדם נחקר במשטרה, מומלץ להגיש בקשה רשמית באמצעות עורך דין פלילי המתמחה בנושא, לסגירת תיק החקירה הפתוח. בהיעדר בקשה מסוג זה, עלול התיק הפתוח להישאר פתוח במשך שנים ארוכות, שנים בהן ה"חשוד" שרוי בחוסר וודאות באשר לחשדות נגדו, כאשר שמו הטוב נפגע, לעיתים ללא שמץ ראיה לחובתו.

לעיתים רבות ניתן בהחלט לקצר את תקופת קיומו של תיק חקירה כתיק חקירה פתוח ובטיפול נכון של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, להביא לסגירתו וביטולו בזמן קצר. כמו כן, בקשה רשמית לסגירת התיק, מפורטת ומנומקת כהלכה, עשויה בהחלט להוות "תרופה למכה" ולעיתים, אף להוביל להחלטה של התביעה שלא להגיש כתב אישום, גם במקרים בהם היתה כוונה להגיש כתב אישום בהמשך.

ביטול כתב אישום בהסכמה עם התביעה:

במקרים מסוימים, עורך דין פלילי עשוי לשכנע את התביעה כי עליה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגד לקוחו. עורך הדין הפלילי יכול לעשות כדבר כאשר יעלה בידו לגרום לתביעה להבין שלקוחו חף מפשע, ולחלופין, שאין בידה מספיק ראיות לצורך הוכחת האשמה. הליך זה מתקיים ביוזמת עורך דין פלילי שינהל מגעים עיקשים ויחתור לקיום מעין פגישות "שימוע", במשרדי התביעות והפרקליטות, ושם, ישטח עורך הדין הפלילי את טיעוניו במטרה לשכנע את "המאשימה", מדוע אין להגיש כנגד לקוחו כתב אישום.

מטבע הדברים, הודאה, ולו בחלק מסוים המיוחס בכתב האישום, עלולה לחסום את הדרך להליך זה, וכן להגביל אף את יכולתה החוקית של התביעה לחזור בה מכתב האישום. לכן, בכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ומאידך, בכדי להמנע מביצוע טעויות גורליות, מומלץ לפעול באפיק זה רק בליווי צמוד של עורך דין פלילי הבקיא ברזי ההליך והמערכת, אשר יפעל בנחישות למען מניעת הגשת כתב האישום ולמנוע מלקוחו את עוגמת הנפש המיותרת ואת ההוצאות הכספיות הנלווית לניהול משפט פלילי.

ביטול כתב אישום עקב אי עריכת שימוע:

בשנת 2000, נחקק, ביחס לעבירות מסוג פשע - סעיף 60א, המקנה למעשה לחשוד זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, והודעה בדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע על התביעה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגדו.

בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, על התביעה, הן המשטרתית והן הפרקליטות, לשלוח מכתב יידוע לחשוד לפיו חומר החקירה בתיק הועבר אליהם וכי בכוונתה להגיש כתב אישום.

בעקבות קבלת המכתב, ניתן לפנות לתביעה בכתב, לצורכי בירור, וכן, בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, רשאי החשוד לפנות, בכתב, לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. טווח 30 הימים ניתן להארכה בתנאים מסויימים ולעיתים התביעה אף נעתרת לעריכת השימוע בעל פה כאשר במקרה כזה מדובר ב"פגישת טיעון", הנערכת כאשר החשוד מיוצג ע"י עורך דינו ובהעדר החשוד.

לעיתים, לא נשלחת ההודעה אודות זכות השימוע, וכשל זה לכשעצמו, עשוי להביא במקרים מסוימים, לביטול כתב האישום, בעיקר כאשר מדובר בנאשמים נורמטיביים וללא עבר פלילי. אולם, מאחר ואין עדיין הלכה משפטית מחייבת בנושא, במקרים רבים יבחר בית המשפט להורות על קיום שימוע בדיעבד, ולא על ביטולו של כתב האישום. לכן, גם אם כבר הוגש כתב אישום, עדיין ניתן לפנות לשימוע, ועורך דין פלילי יכול להביא לעריכת שימוע בדיעבד לנאשם, כאשר הוא מעמיד בספק את הראיות כנגדו ו/או את העניין הציבורי שבהגשת כתב האישום. במקרים רבים, בעזרת ייצוג של עורך דין פלילי מקצועי, חוזרת בה התביעה מכתב האישום גם לאחר שזה כבר הוגש, ולא אחת, הסתיימו שימועים פליליים במחיקה מלאה של כתב האישום.

לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן וניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה. מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה ואת העיניין לציבור. גם כאן, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני" וכאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

הליך השימוע עשוי להוות שלב קריטי בהליך הפלילי, שכן, במקרים מסוימים, ניתן במהלכו לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר קיום התייעצות עם עורך דין פלילי המתמצא בהליך זה ולא לנסות לפעול בצורה עצמאית. כנקודת מוצא, וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה יתייחסו למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, יש לתת את הדעת לכך השימוע עשוי לעיתים אף להרע את מצב התיק להמשך ההליך, עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון בהפללה עצמית ו"השלמת התמונה" עבור התביעה.

ביטול כתב אישום בבית המשפט :

דרך נוספת העשויה להביא לביטולו של כתב האישום, תהיה כאשר המגעים המוקדמים עם התביעה נכשלו, ועורך הדין הפלילי המופקד על הגנתו של הנאשם מביא את העניין להכרעתו של בית המשפט, כאשר לצורך כך הוא רשאי לטעון טענות משפטיות מתוך רשימה סגורה של טענות הנקראות - "טענות מקדמיות". טענה מטענות אלו, במידה ותברר כנכונה, עשויה לשכנע את בית המשפט להורות על ביטולו של כתב האישום, ללא כל קשר לשאלת אשמתו של הנאשם.

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את רשימת הטענות המקדמיות אשר עשויות לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו. יש להעלות טענות אלה מוקדם ככל האפשר, שכן לפחות לגבי חלקן, קבלת טענה מקדמית עשויה לסיים את ההליך באופן מיידי. באופן כללי ניתן לומר כי המועד להעלות טענה מקדמית הוא בתחילת המשפט מייד לאחר הקראת כתב האישום, אולם במקרים מסוימים ניתן להעלות טענה הנחשבת לטענה מקדמית גם בשלביו המתקדמים יותר של המשפט ואף בשלב הערעור.

דוגמה לטענות מקדמיות הן טענות בדבר התיישנות, סיכון כפול, פגם בכתב האישום ועוד. במקרה שבית המשפט קיבל את אחת הטענות המקדמיות, הוא רשאי לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות, יעביר בד"כ את התיק לבית משפט אחר.

טענה מקדמית חשובה היא טענת ה"הגנה מן הצדק". משמעותה של טענה זו היא שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי כנגד הנאשם, עומדים בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות. קבלת טענה זו תביא לזיכוי הנאשם ע"י ביטול כתב האישום, במקרה בו בית המשפט הגיע למסקנה כי אין זה ראוי והוגן לנהל את ההליך הפלילי נגד הנאשם.

טענה מקדמית חשובה נוספת היא טענת "אין להשיב לאשמה". זוהי טענה שבבסיסה עומד הרציונל לפיו אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה שהתביעה מייחסת לו, שכן היא לא הוכיחה, ולו לכאורה, את אשמתו. במידה וטענה זו מתקבלת ע"י בית המשפט, יהיה עליו לזכות הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

12/02/2015

גישור פלילי

גישור פלילי הינו הליך חדש יחסית בתחום המשפט הפלילי אשר נכנס למערכת בתי המשפט בראשית שנות האלפיים. הליך הגישור הפלילי הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות ואף נחשב בקרב הקהילה המשפטית הפלילית ל"בשורה" מרעננת בתחום המשפט הפלילי והוא צפוי בעתיד להיות נדבך חשוב ומרכזי במערכת הדין הפלילי.

הליך הגישור הפלילי הוא למעשה מעין חלופה למשפט הפלילי והוא דומה במהותו להסדר טיעון. ניתן לקיים גישור פלילי בכל שלב של ההליך הפלילי והליך הגישור הפלילי אינו מחייב. נאשם שהופנה לגישור פלילי אינו מחויב אליו ויכול לבחור אם לקיימו ואם לאו. הליך הגישור מתאפיין בהכרעה מהירה למדי, שכן אין צורך בזימון עדים וקיום חקירות נגדיות. הסדר הטיעון שמושג בגישור פלילי מקבל תוקף של פסק דין וכך מייתר למעשה את המשך ההליך המשפטי. על הליך הגישור יש חיסיון ובמקרה ולא הושגו בו הסכמות והתיק עובר למסלול "רגיל" השופט היושב בדין לא חשוף לפרוטוקול דיוני הגישור.

הליך הגישור הפלילי נושא בחובו מספר יתרונות. ראשית, הוא חוסך מזמנו של בית המשפט ועשוי לקצר את ההליך המשפטי באופן ניכר. בבתי המשפט בהם מתקיימים הליכי גישור פלילי, הושגו במקרים רבים הסכמות מוצלחות בין הפרקליטות ועורכי דין המייצגים נאשמים במגוון עבירות, וכך, נחסך לבית המשפט זמן שיפוטי יקר, נחסכו מן הנאשם תלאות ההליך הפלילי, ומן הקורבן במקרים רבים, נחסך הקושי של "פתיחת פצעו" על גבי דוכן העדים.

הליך הגישור הפלילי מהווה למעשה מעין פשרה בין עובר העבירה לבין קורבן העבירה במידה ויש כזה. הליך הגישור הפלילי מעניק לקורבן העבירה מעמד ראוי והסכמתו נדרשת לקיום הגישור. מאחורי הליך הגישור הפלילי קיימים מוטבים של "צדק מאחה" ושאיפה להשגת פתרון ראוי פתרון והוגן, הן לקורבן והן לנאשם. עובר העבירה נחשף באופן ישיר לתוצאות מעשיו ולהשלכות שלהם על הקורבן, ופעמים רבות, המפגש בינו לבין הקורבן מעצים את תחושת האשם ומגביר את נטילת האחריות על המעשה. הודאה בעבירה בהליך הגישור הפלילי מאפשרת מציאת פתרונות יצירתיים לסיום ההליך ועשויה אף למנוע הגשת תביעה כספית אזרחית נגררת להליך הפלילי כנגד הנאשם.

כאמור, בהליך הגישור הפלילי אין צורך בזימון עדים או בהצגת ראיות, ונבחנת בעיקר יריעת המחלוקת בין הצדדים, כאשר השופט המגשר מנסה לגשר במסגרת ההליך בין הצדדים ולהביאם להסכמות. השופט המגשר עובר הכשרה מיוחדת בתחום הגישור וההליך הגישור הפלילי, בשונה מן ההליך המשפטי בבית המשפט, מאופיין יותר כשיח פתוח בין הצדדים ומבוסס על הגינות, פתיחות והקשבה.

בשלב הראשון של הליך הגישור הפלילי שומע השופט המגשר את הצדדים וקובע אם התיק בכלל מתאים לגישור. מטבע הדברים, בדומה להסדרי טיעון, הליך הגישור אינו מתאים כמובן לנאשמים העומדים על כך כי הם חפים מפשע. כמו כן, במידה וקיימת מחלוקת מהותית לגבי עצם ביצועה של העבירה, לא יהא ניתן לקיים הליך של גישור פלילי.

לעומת זאת, הליך הגישור יוכל להתקיים אם בין הצדדים קיימת מחלוקת חלקית באשר לנושאים פרטניים, כמו לדוגמא סעיף העבירה בה מואשם הנאשם או מתחם הענישה הראוי. במסגרת הליך הגישור הפלילי ניתן להגיע להסכמות לגבי שינוי סעיפים בכתב האישום ולהסכמות לגבי הענישה, וכאמור, ההליך מאופיין יותר כשיח פתוח ולא כקרב בין התביעה להגנה כפי שקורה לעיתים קרובות בבתי המשפט במסגרת ההליך המשפטי "הרגיל".

בדומה להסדר טיעון, הרציונל להגעה להסכמות בהליך הגישור הפלילי הינו עריכת איזון ראוי בין האינטרסים הציבוריים לבין האינטרסים הפרטניים למקרה ותפקידו של השופט המגשר הוא להנחות את הצדדים מהי הדרך הנכונה ביותר להגיע ביניהם לעמק השווה ולהנחותם לגיבוש אותם אל הסכם גישור ראוי, אשר יהיה מקובל על שניהם. כאמור, הצדדים אינם מחויבים לקבל את המלצותיו של השופט המגשר, והם רשאים לבחור ולהמשיך את ההליך המשפטי בבית המשפט בצורה "הרגילה".

באופן כללי, ניתן לומר כי לנאשם אין מה להפסיד בהליך גישור פלילי וכי ברקע ההליך עומדות תובנות של צדק מאחה ושיקום של הקורבן והנאשם גם יחד. כל פתרון שעולה בהליך הגישור אמור להיות לשביעות רצונם של הצדדים ובדרך כלל יגלם אינטרסים שיקומיים.

עומד בפני הליך גישור? צור קשר עם משרדנו לייעוץ ללא התחייבות. עו"ד פלילי דן נתיב בקיא במכלול הרציונליים העומדים בבסיסו של הליך הגישור הפלילי ויודע היטב כיצד יש לגשת להליך הגישור הפלילי על מנת להשיג בו את התוצאה הטובה ביותר ללקוח.

12/02/2015

שתיקה בחקירה במשטרה

זכות השתיקה הוענקה באופן מפורש רק לנאשם במשפטו (ס' 161 לחסד"פ). ככל שמדובר בחשוד בחקירה משטרתית, ס' 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) מעניק רק חיסיון מפני הפללה עצמית. ס' 28(א) לחוק המעצרים מאפשר לחשוד שלא לומר דבר שעשוי להפלילו (חיסיון מפני הפללה עצמית), סעיף 47(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) פוטר אדם מלמסור בעדות ראיה שיש בה משום הודיה בעבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

למעשה, אין בחוק עיגון מלא של זכות שתיקה מלאה לחשוד. למרות זאת, בפועל התגבשה פרקטיקה לפיה גם חשוד מקבל זכות שתיקה בשלב החקירה במשטרה:

ברע"פ 3445/01 אלמליח נ' מדינת ישראל פ"ד נו(2), 865, מפי כבוד השופטת דורנר:

"כידוע, מימוש הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית במהלך חקירת המשטרה אינו מותנה בקביעת מעמדו הפורמאלי של הנחקר, כעד או כחשוד. בעניין זה המבחן הוא מהותי ומתמקד בשאלה, האם בתשובות שהנחקר נדרש לתת יש כדי להעמידו בסיכון ממשי שיואשם בפלילים, שאז אין הוא חייב להשיב לשאלות חוקריו. ראו יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים (חלק ראשון, תשנ"ז), 491-490.

עם זאת, הכלל הוא, שכאשר משתנה מעמדו של מי שנחקר על-ידי המשטרה והוא הופך מעד לחשוד בביצוע עבירה, קמה לו זכות רחבה עוד יותר - לשתוק בחקירתו מבלי לומר דבר, אף ביחס לשאלות שאילו היה עד היה מחויב על-פי החוק להשיב עליהן. שאלת מעמדו של הנחקר, כעד או כחשוד, עשויה איפוא לעורר קושי - כפי שאירע בענייננו - כאשר המשטרה מצפה מנחקר, כי ימלא את חובותיו על-פי החוק כעד, הגם שהנחקר מבקש לממש את זכויותיו כחשוד. אז, השאלה הרלוואנטית היא, על-פי אילו אמות-מידה יש לקבוע את מעמדו של הנחקר..... אף כאשר הנחקר לא הוזהר פורמאלית כי הוא נחשד בביצוע עבירה, ברי כי הוא רשאי לממש את זכות השתיקה אם המשטרה העמידה בפניו מצג שלפיו היא חושדת בו כי ביצע עבירה...."

לסיכום: למרות שאין בחוק עיגון מלא של זכות שתיקה לחשוד, התגבשה בפועל פרקטיקה לפיה חשוד מקבל זכות שתיקה בשלב החקירה במשטרה. בפ"ד אלמליח נקבע כי כאשר משתנה הסטאטוס של נחקר מעד לחשוד, הרי שעתה עומדת לו זכות רחבה עוד יותר והיא זכות השתיקה, לשתוק בחקירתו מבלי לומר דבר. כמובן ששתיקת חשוד בחקירתו יכולה במקרים מסוימים לשמש סיוע לראיות התביעה, מקום בו היא נדרשת לכך.

12/02/2015

שימוע פלילי -סעיף 60א לחסד"פ

קיבלת מכתב המציין כי עומדים להגיש נגדך כתב אישום ומוזכר בו סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי? - זוהי זכות השימוע. בשנת 2000, נחקק, ביחס לעבירות מסוג פשע - סעיף 60א, המקנה למעשה לחשוד בביצוע פשע, זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, והודעה בדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע על התביעה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגדו.

בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, על התביעה, הן המשטרתית והן הפרקליטות, לשלוח מכתב יידוע לחשוד לפיו חומר החקירה בתיק הועבר אליהם וכי בכוונתה להגיש כתב אישום.

בעקבות קבלת המכתב, ניתן לפנות לתביעה בכתב, לצורכי בירור, וכן, בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, רשאי החשוד לפנות, בכתב, לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. טווח 30 הימים ניתן להארכה בתנאים מסויימים ולעיתים התביעה אף נעתרת לעריכת השימוע בעל פה כאשר במקרה כזה מדובר ב"פגישת טיעון", הנערכת כאשר החשוד מיוצג ע"י עורך דינו ובהעדר החשוד.

לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן וניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה. מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה והעיניין לציבור. באופן כללי, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני", כאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

שימוע פלילי עשוי להיות חלון ההזדמנות האחרון של הנחשד בפשע לשכנע את רשויות התביעה מדוע לא להגיש כנגדו כתב אישום. זכות השימוע קבועה בחוק, ובית המשפט העליון הכיר בה כחלק מזכויות יסוד. במקרים מסוימים בהם לא בוצע שימוע, בית המשפט אף מבטל את כתב האישום. במסגרת השימוע, החשוד למעשה מקבל הזדמנות להוכיח את התביעה על טעותה, כאשר הוא ראשי לטעון משפטית ולהתייחס לראיות, זאת, במגבלות המתבקשות, תוך התייחסות לסוגיות עקרוניות, שכן השימוע אינו מהווה בשום אופן תחליף למשפט הפלילי.

חשיבות הליך השימוע מתחדד אל מול נתוני ההרשעה הגבוהים בישראל. עם עיגונה של זכות השימוע בחוק, ההכרעה בתיקים פליליים רבים, מתבצעת למעשה בשימועים במשרדי התביעה המשטרתית והפרקליטות וחשודים רבים בוחרים לפעול להגנתם כבר בשלב מוקדם זה, בכדי לחסוך מעצמם את תלאות ההליך המשפטי, שעשוי במקרים רבים להיות סבוך וכרוך בעלויות גבוהות.

הליך השימוע עשוי להוות שלב קריטי בהליך הפלילי, שכן, במקרים מסוימים, ניתן במהלכו לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. בשלב זה ניתן גם להשפיע על עילת סגירתו של תיק החקירה (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה). בהליך השימוע ניתן גם להגיע להסדר עם התביעה לגבי האישום ואף לגבי הענישה. רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר קיום התייעצות עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי. כנקודת מוצא, וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה מתייחסות למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, השימוע אף עשוי לעיתים אף להרע את מצב התיק להמשך ההליך, עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון בהפללה עצמית ו"השלמת התמונה" עבור התביעה.

על עורך הדין העוסק בדין הפלילי, ראשית, להעריך את סיכויי השימוע, וכן, לפעול להשגת עיקרי חומר החקירה לצורך ניתוח הראיות. גם לצורך שימוע נדרשים ניתוח קפדני של התיק, גיבוש קו הגנה חזק, ולעיתים אף מחקר עצמאי בשטח, ואיתור ראיות מזכות. ייצוג עצמי ולא מקצועי בשימוע, עלול להרע את מצבו של החשוד. בעיה מרכזית בייצוג עצמי בשימוע, היא העדרה של זכות העיון בחומר הראיות בשלב זה שלפני הגשת כתב אישום. כך, החשוד נמצא למעשה במצב נחות מבחינת ניהול הגנתו, שכן למעשה, הוא אינו יודע במה בדיוק הוא מואשם. עורך המתמחה בדין פלילי, יפעל בנמרצות, בעיקשות וביסודיות, עד להשגת חומרי החקירה מהתביעה לצורך מימוש זכותו של החשוד לשימוע. השימוע בהליך הפלילי עשוי להיות משמעותי ביותר לחלק מהחשודים ולעיתים קרובות עשוי להוביל את התביעה לשנות את עמדתה ביחס לחומר הראיות או באשר לעניין הציבור בתיק. רצוי מאד שכל בקשה לתביעה תוגש לאחר ניתוח מעמיק וזהירות רבה בהתיחסותה לראיות וכן רצוי מאד שתהה מגובה בסעיפי החוק ובפסיקה הרלוונטית. לכן, לאור האמור, יש לשקול שכירת עורך דין המתמחה בדין הפלילי לייצוג בהליכי שימוע. עו"ד פלילי דן נתיב מתמחה בייצוג חשודים בשימועים במשטרה ובפרקליטות ויפעל עבורך לקדם את סגירת התיק הפלילי שנפתח נגדך ולהמנעות מהגשת כתב אישום בגינו.

12/02/2015

מחיקת רישום פלילי:

אפתח בכך, שאדם אינו חייב בהכרח להיות עבריין מורשע או פושע בכדי להגיע למצב בו מופיע ברקורד שלו רישום פלילי. ברוב המקרים בישראל, המשטרה פותחת בחקירה רק בעקבות הגשת תלונה ולעיתים, מספיקה תלונת שווא נקמנית של שכן, או בן זוג למשל, חקירה במשטרה שנראתה בזמנו זניחה ונשכחה, או לחילופין, תיק פלילי "קטן" מלפני שנים רבות ואשר הסתיים בהסדר, בכדי "לרדוף" אדם סביר ונורמטיבי במישורים שונים בחייו ולסבך את מהלכם. רישום פלילי יכול להפריע להתקבל למקומות עבודה, לחסום אפשרות לקבלת תפקידים במוסדות שונים, בעיקר ממשלתיים, להשליך על שירות בטחוני וצבאי, על קבלת סיווג בטחוני, על החזקת נשק ברישיון, וכמובן, על קבלת רישיון לנשק. כאשר המדובר באדם נורמטיבי שאינו עבריין, קיומו של רישום פלילי בהחלט עשוי להטריד את שלוות הנפש. למרות העדרה של זכות עיון במרשם, מעסיקים רבים עדיין דורשים הצגת רישום פלילי "נקי" ("תעודת יושר"), כתנאי לקבלה למקום העבודה, ובמצבים אחרים, רישומה של הרשעה בפלילים עלולה אף למנוע קידום מקצועי במקום העבודה ובמקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים תחסום בפני המורשע את שערי המקצוע.

משטרת ישראל היא האחראית למעשה על ניהול שני מאגרי המידע אודות ההליכים הפליליים שבהם היו מעורבים אזרחי המדינה. למרות שהשם הכללי הרווח לשניהם הוא "רישום פלילי", קיים בניהם שוני מהותי, וכן, כפי שנדגים בהמשך, גם הפעולות למחיקתם וביטולם שונות זו מזו ונעשות בתשתית משפטית שונה.

•רישום פלילי: מאגר מידע זה מכיל רישומים אודות תיקים פליליים שהסתיימו בהרשעה בבית המשפט, לרבות רישומים בגין עונשים ללא הרשעה (של"צ ללא הרשעה) שנגזרו על נאשמים בבתי משפט בשל עבירות בפלילים.

•רישום משטרתי: מאגר זה מתעד תיקים פליליים אשר עדיין מתנהלים לכאורה, כגון חקירות ומשפטים תלויים ועומדים - תיקים אלו מכונים: "תיקים פתוחים" כמו כן, במאגר זה מתועדים תיקי חקירה שנסגרו בהעדר עניין לציבור או חוסר ראיות ועוד - תיקים אלו ידועים בשם: "תיקים סגורים".

כעת, נסקור את מהותם של הרישומים השונים ואת דרכי הפעולה והמתווה המשפטי להביא למחיקתם ולביטולם, הן של רישום פלילי והן של רישום משטרתי, וכן, נסקר את הדרך להביא לסגירתם של תיקי חקירה "פתוחים" במשטרה ואף לביטול כתבי אישום:

1. מחיקת רישום פלילי (הרשעות):

הרשעה בפלילים יכולה בהחלט לפגוע קשות בפרנסתו ובשמו הטוב של האדם הנורמטיבי מן היישוב, אשר מעד בעבירה והורשע. רישום פלילי מסוג זה יכול להפריע להתקבל למקומות עבודה רבים, לשלול לחלוטין קבלת תפקידים במוסדות מסויימים, במיוחד במוסדות ממשלתיים ואף עלול, בהתאם למקרה הפרטני, להשפיע בצורה הרת גורל על שירות בטחוני וצבאי, על סיווג בטחוני, וכמובן על החזקת כלי יריה ברישיון או על קבלת רישיון להחזקת כלי יריה. במקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים עשויה לחסום בפני המורשע את שערי המקצוע.

הרשעה בפלילים מלווה את המורשע שנים ארוכות. "נוסחאת" התיישנות ההרשעות, נקבעת על פי מספר משתנים - גילו של המורשע, משך תקופת המאסר שהוטלה על המורשע ומשתנה נוסף, שהוא פרק זמן נוסף הנגזר מאורך תקופת המאסר שמבטאת למעשה את "חומרת המעשה". תקופת ההתיישנות נספרת מיום מתן גזר הדין. לאחר התיישנותה של ההרשעה, מצטמצם מספר הגופים שרשאים לצפות בה על פי חוק, אך עדיין, יכולים לצפות בה כל הגופים הנקראים "גופים מאובטחים", והמדובר ברשימה ארוכה של גופים, לרבות כאלה שיש להם זיקה לתעשייה הבטחונית.

מהי תקופת ההתיישנות להרשעות?


•בגיר שהורשע בפלילים מבלי שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהיה 7 שנים.

•בגיר שהורשע בפלילים והוטל עליו עונש מאסר של עד שנה אחת - יתווספו לתקופת ההתיישנות 7 שנים נוספות, כך שתקופת ההתיישנות תהא בת 8 שנים.

•על עונשי מאסר הגבוהים משנה ועד 5 שנים, מתווספת כבר תקופת התיישנות בת 10 שנים.

מהי תקופת המחיקה להרשעות?

כפי שאזרחים רבים מופתעים לגלות, על תקופת ההתיישנות להרשעות, מתווספת "תקופת מחיקה". לפי חוק המרשם הפלילי, רק בתום תקופת 10 שנים מיום התיישנות העבירות, יראו אותן כהרשעות שנמחקו. כלומר, על תקופת ההתיישנות מתווספת תקופה של 10 שנים נוספות שרק לאחריה נמחקת ההרשעה. לדוגמא, הרשעה ללא מאסר תימחק למעשה רק אחרי 17 שנים! מיום מתן גזר הדין.

כיצד ניתן למחוק הרשעה לפני תום תקופת ההתיישנות או המחיקה?

מחיקת רישום פלילי מוסדרת בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ומתבססת על התובנה השלטונית לפיה קיימת חשיבות רבה לאזן בין הרצון להעניש, לבין האינטרס החברתי לאפשר לאלה שביצעו עבירות בפלילים, בעיקר לאזרחים מן השורה שביצעו עבירות אקראיות וחד פעמיות, להמשיך את חייהם במסלולם הנורמטיבי ובצורה תקינה. החוק למעשה מסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם וכן לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ותקופות המחיקה להרשעה בפלילים. למרות הדעה הרווחת, מרבית בקשות החנינה המופנות לנשיא, נוגעות למעשה לרישום פלילי, ולא לחנינה ממאסר. רובן של בקשות אלה מוגשות על ידי אנשים נורמטיביים אשר הרישום הפלילי מפריע למהלך חייהם התקין. יש לתת את הדעת שעל אף שלכאורה מדובר בבקשה פשוטה למחיקת הרישום, לא כדאי להקל בה ראש כלל וכלל. במבחן המציאות, החנינות ניתנות במשורה ומרבית הבקשות נידחות. בנוסף, החלטות הנשיא לא מתפרסמות, ולכן, השיקולים לאישור בקשות חנינה עמומים במיוחד. מומלץ לנסח בקשות מסוג זה בצורה משפטית ובקפידה רבה, ורצוי מאד להעזר בעורך דין פלילי בהגשתן. עורך דין פלילי דן נתיב מתמחה בניסוח בקשות למחיקת רישום פלילי ויפעל עבורך במקצועיות חסרת פשרות להשגת התוצאה המיוחלת - מחיקת הרישום הפלילי.

חשוב מאד לציין, כי מחיקתן של הרשעות אינה מחיקה פיזית. גם אם הוגשה בקשה לנשיא המדינה לקיצור תקופת המחיקה וההרשעה אכן נמחקה, היא עדיין תופיע בפלט הר.פ, אך עתה, יצוין בפלט כי ההרשעה נמחקה. כעת, נסביר מהי בעצם המשמעות של מחיקת ההרשעה.

המשמעות של מחיקת הרשעה:

•אדם שהורשע והרשעתו נמחקה יכול להצהיר (למשל בהליך קבלה לעבודה), שמעולם לא הורשע.

•המידע אודות הרשעה שנמחקה אינו מועבר עוד מהמשטרה לגופים אחרים (גופים המוסמכים ליתן רשיונות, מפעלי תעשייה בטחונית, שגרירויות וכו').

כאשר הרשעה נמחקת, רק זרועות הביטחון שיש להם גישה ישירה למאגר המרשם הפלילי כגון המשטרה והשב"כ עדיין יוכלו להיחשף לקיומה. כל הגופים שיכלו קודם לכן לראותה, אפילו לאחר התיישנותה, לא יוכלו להיחשף למידע אודות ההרשעה ולא יוכלו שוב לראותה.

ארבעת הגופים היחידים שיכולים לראות הרשעה מחוקה:

(1) המשטרה

(2) שירות הבטחון הכללי

(3) המשטרה הצבאית

(4) מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות

2. מחיקה וביטול רישום משטרתי (תיקים סגורים):

כאמור, מלבד מאגר הרישום הפלילי בגין הרשעות בבתי משפט, המשטרה מנהלת מאגר מידע נוסף בו נרשמים תיקים הנמצאים בחקירה ותיקים הממתינים לברור דין - "תיקים פתוחים", וכן, תיקים שהסתיימה בהם החקירה והוחלט להימנע מהגשת כתב אישום - "תיקים סגורים".

מחיקה וביטול - תיקים סגורים:

קיימות 4 עילות סגירה לתיקים שהוחלט שלא להגיש בהם כתב אישום:

•חוסר ראיות

•חוסר עניין לציבור

•היעדר אשמה

•עבריין לא ידוע

רק תיק שנסגר בעילת היעדר אשמה ימחק אוטומטית מהרישום המשטרתי. תיקים שנסגרו בעילות – חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות - בעבירות שאינן פשע, אמורים להימחק ע"י ראש אגף חקירות ומודיעין בתום 7 שנים מיום ביצוע העבירה כביכול, אך , וכפי שאזרחים רבים נוכחו לדעת, רישום משטרתי בגין תיקים סגורים יכול עדיין להופיע בפלט הרישום הפלילי גם לאחר שנים רבות ואף עשרות שנים. ניתן לפעול למחיקת רישום משטרתי בגין תיקים סגורים בכל עת, גם לפני חלוף 7 השנים מיום ביצוע העבירה כביכול בידי עורך דין פלילי בעבור לקוחו, על ידי ניהול מגעים עם הגורמים הרלוונטיים, כפי שנדגים בהמשך.

יצוין, כי המשטרה אינה ממהרת לסגור תיקי חקירה בעילה של "העדר אשמה" גם כאשר לכאורה העדר האשמה ברור. כך, הרישום המשטרתי עשוי לעיתים לשקף חשדות שמעולם לא אומתו ובכך להכתים את שמו הטוב של אדם שלא הורשע מעולם ולעורר ספקות בחפותו. עורך דין פלילי דן נתיב יפעל עבורך במסירות, במקצועיות וביעילות המרבית להשגת חומר החקירה, חשיפת האמת ולביטול ומחיקת הרישום המשטרתי.

ראשית, בכדי להבין את תמונת המצב בכל הנוגע לרישום הפלילי, יש לבדוק קיומם של רישומים ע"י הוצאת פלט רישום פלילי (ר.פ.) או "תעודת יושר" בכל תחנת משטרה. במידה והאדם המבקש להוציא את הפלט נמצא בחו"ל, ניתן לעשות את הפעולה אך ורק דרך עורך דין באמצעות ייפוי כוח. הפלט מורכב למעשה משני חלקים, חלק אחד לרישום הפלילי, וחלק שני לרישומי המשטרה. במידה ולאחר הוצאת פלט הרישום הפלילי במשטרה מסתבר כי אכן קיים רישום לגבי תיקים "סגורים", קיימות שתי דרכים להביא לביטולם, או להביא למחיקתם:

•לגבי תיקים שעברו מאז ביצוע העבירה כביכול 7 שנים, "דרך המלך" להביא למחיקתם תהיה פניה למטה הארצי, והגשת בקשה מנומקת ומפורטת לביטול הרישום המשטרתי. דרך זו מוסדרת בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים.

•לגבי תיקים "טריים" יותר, דרך חלופית ויצירתית יותר, להביא למחיקתם, תהיה בהגשת בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת הסגירה של התיק לחוסר אשמה וכך לפעול למחיקתו של התיק מרישומי המשטרה. הצלחה בשינוי עילת סגירה של תיק לחוסר אשמה, מצריכה מטבע הדברים, ניתוח מעמיק של חומר החקירה ולעיתים אף איסוף ראיות מזכות.

לסיכומו של עניין, לאור הצורך בניתוח ראייתי מדוקדק ומקצועי, ההנמקות המשפטיות הנדרשות ולאור הרגישות הרבה של תיקים שלא הוכרע בהם הדין, פעולה עצמאית בנושא ביטול רישום פלילי של תיק סגור, עלולה להיות לא אפקטיבית ועלולה במקרים מסוימים אף לעלות בפתיחת תיק החקירה מחדש. בכדי להגיע לתוצאה הרצויה - ביטול הרישום, רצוי כי הבקשה לביטול תיעשה בסיועו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום והבקיא בניסוחן של בקשות אלו, שאינן בקשות משפטיות "סטנדרטיות", וכן, המכיר היטב את הפסיקה הרלוונטית והדקויות המשפטיות הנדרשות לקבלתה של הבקשה לביטול הרישום או לשינוי עילת הסגירה.

3. סגירה וביטול - תיקים פתוחים:

במצב הדברים הרצוי, עם סיומה של חקירה משטרתית המנוהלת כנגד אדם, אמורה המשטרה להחליט האם יש מקום להעמיד לדין את החשוד או שמא יש לסגור את התיק נגדו בשל אחת משלוש העילות המרכזיות המקובלות בחוק: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

אולם, לעיתים, אדם נקרא לחקירה במשטרה וזו לכאורה הסתיימה, אך תיק החקירה נותר כנגדו פתוח זמן רב בלי שמתקבלת החלטה אם לסגור אותו או להגיש כתב אישום. במצב דברים זה, מופיע ברישום המשטרתי כי קיים תיק "פתוח" כנגד האדם (תיק מב"ד – תיק הממתין לבירור דין). כך, נוצר בפועל מצב אבסורדי, בו תיקי חקירה רבים נותרים "פתוחים", לעיתים אף שנים רבות, בלי שהתקבלה כל החלטה בעניינם.

לקיומו של תיק חקירה "פתוח" כנגד אדם, נלוות השלכות כבדות לעיתים, במיוחד עבור כאלה שאין בעברם הרשעות פליליות קודמות, והדבר עשוי להשפיע על האדם במישורים רבים ולהכתים את שמו לשווא.

במרבית המקרים בהם אדם נחקר במשטרה, מומלץ להגיש בקשה רשמית באמצעות עורך דין פלילי המתמחה בנושא, לסגירת תיק החקירה הפתוח. בהיעדר בקשה מסוג זה, עלול התיק הפתוח להישאר פתוח במשך שנים ארוכות, שנים בהן ה"חשוד" שרוי בחוסר וודאות באשר לחשדות נגדו, כאשר שמו הטוב נפגע, לעיתים ללא שמץ ראיה לחובתו.

לעיתים רבות ניתן בהחלט לקצר את תקופת קיומו של תיק חקירה כתיק חקירה פתוח ובטיפול נכון של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, להביא לסגירתו וביטולו בזמן קצר. כמו כן, בקשה רשמית לסגירת התיק ליחידה החוקרת, מפורטת ומנומקת כהלכה, עשויה בהחלט לשנות את התמונה ולהוביל לגיבוש החלטה שלא להגיש כתב אישום, גם במקרים בהם הייתה כוונה להגיש כתב אישום בהמשך. עורך דין פלילי דן נתיב מנוסה ובקיא מאד בתחום ביטול ומחיקת רישום פלילי וסגירת תיקים ונרשמו לזכותו הצלחות רבות בסגירת תיקים סגורים ופתוחים, וכן בביטול רישומים פליליים. עו"ד פלילי דן נתיב יפעל עבורך במסירות ובמקצועיות בלתי מתפשרת למחיקת הרישום הפלילי וטיהור שמך, התקשר עכשיו לייעוץ ראשוני בעניינך ללא כל התחייבות.

דרישת "תעודת יושר" ע"י מעסיקים:

המונח "תעודת יושר" הינו ביטוי ישן שעדיין שגור במקומותינו, ואשר משמעותו היא, גיליון הרישום פלילי (ר.פ). של אדם ולמעשה, הכוונה היא לאי קיומו של מרשם פלילי, או במילים אחרות - לגיליון "נקי". בעוד שבעבר הלא רחוק נהגו מעסיקים רבים לדרוש ממועמדים "תעודת יושר", כיום, בתיקון שנעשה בסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תיקון שנכנס לתוקף בתאריך 01.04.2008, חל איסור לבקש מאדם להציג את גיליון הרישום הפלילי שלו, שכן, נקבע כי מידע זה הינו מסווג, וכן נקבע, שחשיפתו מהווה פגיעה וחדירה לפרטיותו של אדם.

במקרים מסוימים, על פי דרישה, המידע בפלט הרישום הפלילי מועבר על ידי משטרת ישראל לגופים סטטוטוריים הזכאים לקבלו על פי הגדרתם בחוק, ביניהם המשטרה, שגרירויות, הממשלה, בתי המשפט, קצין מבחן, שב"כ והמשטרה הצבאית וגופים המנפיקים רשיונות ומקצועות טעוני רישוי. גופים אלו זכאים לברר את פרטיהם של אזרחים הפונים אליהם למטרות שונות, בכפוף לחתימה על כתב ויתור על סודיות.

חשוב לדעת, שלעניין מעסיקים "רגילים" בשוק הפרטי, חל עליהם איסור לדרוש מאדם להציג בפניהם "תעודת יושר" וכן, יש לתת את הדעת על כך שהמידע המופיע בפלט הרישום הפלילי מוגדר כמידע חסוי. השגתו של מידע זה בדרך שאינה חוקית (כמו לדרוש ממועמד לעבודה "תעודת יושר" הינו עבירה פלילית שעונשה נקבע לעד שנתיים מאסר. עם זאת, מעסיקים רבים נוטים לנצל את מצבו הבעייתי של המועמד לעבודה ו"לעקוף" את דרישת החוק, לעיתים ע"י דרישה להצהרה אודות העדר עבר פלילי או ע"י שאלונים אודות הרשעות או חקירות בעברו של המועמד.