יאיר רגב משרד עורכי דין - פלילי

04/01/2026

https://www.facebook.com/share/p/1UH1SyADpE/

22/12/2025

הפרשה הקטארית – לא רק שערורייה, אלא כתם מוסרי על העיתונות הישראלית
סערת חשיפת i24NEWS מטלטלת את עולם התקשורת – ובצדק.
כאשר כתב בכיר כמו ירון אברהם מחדשות 12 נאלץ לומר בקול רם שהקולגות שלו שימשו “כצינורות שקופים של מניפולציה”, זו כבר לא “סערונת תקשורתית”. זו רעידת אדמה מקצועית.

המערכת לא נפלה על “גורם אחד סורר”.
לפי החשיפה – נוצר מנגנון: ניסוח מסרים, תעמולת עומק, עטיפה ב“גורם ביטחוני בכיר / גורמים אמריקנים בכירים”, העברה לכתבים, ושידור לציבור – לא פעם מילה במילה.
ואז חגיגת “הצלחנו”.
ואז סיבוב חדש.
זה לא עיתונות. זו הנדסת תודעה.

ואת זה – לפי החומרים – לא עשו “אנונימיים”.
שמות כתבים ועיתונאים הופיעו בבירור:
ניר דבורי (חדשות 12), נועם אמיר (ערוץ 14), סולימאן מסוודה (“כאן 11”), צביקה קליין (“ישראל היום”) – חלקם שידרו, חלקם ביקשו “תדייק לי”, חלקם העבירו הלאה.
ואפילו בתוך המערכות עצמם כבר נשמעים קולות זעם: ירון אברהם כתב בפירוש – זו “בושה למקצוע ותהום עכורה של בינוניות”.

זו פגיעה לא רק בעיתונות. זו פגיעה בציבור.
זו פגיעה באמון.
זו פגיעה בדמוקרטיה.

כי הסיפור כאן אינו קטאר.
הסיפור הוא תקשורת.
הסיפור הוא מי באמת מייצר את המציאות הציבורית בישראל:
האם זו עיתונות חופשית וביקורתית – או חדרי תדרוך מתוזמרים שמובילים אותנו בעיניים עצומות?

📌 זו פגיעה ביסודות המקצוע העיתונאי
הבעיה היא לא רק “מי העביר מסר”, אלא מי לא בדק, מי לא הצמיד בלמים, מי לא עצר רגע לשאול “רגע – זה אמיתי?”.
כשמהדורות מרכזיות משמשות כלי נשק בתעמולה — זה כשל מערכתי, לא אישי.

📌 זו אחריות ציבורית – וגם משפטית
ברמה הציבורית – אמון הציבור נרמס.
ברמה המקצועית – אתיקה עיתונאית התרסקה.
ברמה הלאומית – מישהו “בורא מציאות” במקום לדווח עליה.

ולכן השאלה הבאה כבר איננה שאלה רטורית:
האם לא הגיעה העת לוועדת בדיקה של מועצת העיתונות ולגופים ציבוריים נוספים, שתבחן לעומק מי שיתף פעולה, באילו מנגנונים, באילו סטנדרטים – ובעיקר: איך מחזירים לציבור תקשורת שהוא יכול להאמין לה?

אם התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה – אסור לגלות שהוא הפך לכלב נחמד שמלקק את היד שמאכילה אותו.

החל מאפריל 2024, החל הקשר הישיר בין אלי פלדשטיין לישראל אינהורן • מי שחיבר בין השניים היה יונתן אוריך • הקשר היה מאוד ברור - בו קידמו מסרים קטאריים לתקשורת הישראלית • ....

24/11/2025

המלצה לצפייה – חובה לכל אזרח שאכפת לו מהדמוקרטיה ומהצדק

הסרטון שצץ לפתע, אף שצולם לפני שנים, מזכיר לנו עד כמה הסכנה להתנהלות חקירתית פגומה אינה תיאוריה – אלא מציאות שחוו על בשרם אזרחים חפים מפשע.
אברהם פרדה, סרגיי וזדייבצקי וגרגורי בשירוב – שלושה אזרחים ללא עבר פלילי, אנשים מן היישוב – מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח בגין עבירות שלא ביצעו.

העדויות שלהם מטלטלות:
סרגיי, שנעצר באקראי ברחוב, הוכה, נרמס ונאמר לו שלא יראה עוד את אור השמש. האחרים מספרים על מסכת של טעויות, אטימות ושרשרת כשלי חקירה שהובילה לשנים אבודות.

זהו סרטון שכל אזרח צריך לראות.
הוא מזכיר לנו שזה יכול לקרות לכל אחד, גם לאדם הנורמטיבי ביותר, ושהמאבק על הליך הוגן, על זכויות נחקר ועל יושר מערכתי—אינו עניין תיאורטי, אלא חובה אזרחית מהמעלה הראשונה.

מי שחושב ש“לי זה לא יקרה” – כדאי שיצפה, ויבין עד כמה מערכת שלמה יכולה לטעות, ולעיתים גם לדרוס.

צפייה מחייבת.

תפירת התיקים של משטרת ישראל נגד אזרחים חפים מפשע.האזרחים ההגונים אברהם פרדה, סרגיי וזדייבצקי, גרגורי בשירוב - אזרחים ללא רבב, ישבו בכלא כשהם חפים מפשע. הם א...

27/10/2025

החוק אולי כתוב בספרים – אך הצדק חי בלב.
הוא הזכיר לנו שצדק איננו רק עניין של כללים, אלא של הקשבה, אמפתיה והגינות.

הצורה הטהורה ביותר של צדק מתגשמת כאשר אנו רואים זה את זה לא כמספרי תיקים, אלא כבני אדם עם סיפורים, מאבקים וחלומות. 🌹

בכל רגע באולם המשפט, השופט קפריו הראה לעולם שלב רחום יכול לקיים את הצדק בעוצמה לא פחותה מכל חוק כתוב.
הוא האמין שחמלה איננה מחלישה את הצדק – היא מחזקת את האנושיות

The law may be written in books, but justice lives in the heart.

He reminded us that justice isn’t only about rules, it’s about listening, empathy, and fairness. The truest form of justice comes when we see each other not as case numbers, but as human beings with stories, struggles, and dreams. 🌹

In every courtroom moment, Judge Caprio showed the world that a kind heart can uphold justice just as strongly as any law ever written. He believed that mercy doesn’t weaken justice, it strengthens humanity.

31/08/2025

� הישג תקדימי – נקודת האיזון משתנה לטובת זכויות האזרח 🔔
בית המשפט העליון פרסם היום פסק דין היסטורי שמטלטל את מערכות האכיפה בישראל:
נקבע כי המשטרה אינה מוסמכת לבצע חיפוש בטלפונים ניידים או במחשבים אישיים בהתבסס על “הסכמה” בלבד של הנחקר – אלא אך ורק בצו שיפוטי מפורש.

📌 מה נקבע?

• ביטול נוהלי המשטרה והפרקליטות שאפשרו חיפוש בהתבסס על “הסכמת החשוד”.
• כל חיפוש בטלפון נייד או מחשב נחשב לפגיעה מהותית בזכות היסוד לפרטיות – לא רק של בעל המכשיר, אלא גם של אלפי אנשים ששוחחו עמו ושמרו אצלו את סודותיהם.
• צו שיפוטי אינו פרוצדורה טכנית – אלא ערובה להגנה על זכויות האדם, המבטיחה כי רק גורם חיצוני ואובייקטיבי יבחן אם יש הצדקה אמיתית לפגיעה כה חמורה.

⚖️ דברי בית המשפט
העליון קבע במילים חדות: המטרה אינה מקדשת את האמצעים. גם אם יש תועלת חקירתית, אין לרשויות האכיפה רשות לחרוג מהחוק או לאמץ לעצמן סמכויות שלא הוסמכו להן במפורש.

🌟 המשמעות

זהו שינוי נקודת האיזון בין צורכי האכיפה לבין זכויות האזרח.
פסק הדין מציב גבול ברור: חוקיות קודמת ליעילות, זכויות יסוד אינן הפקר.

זהו הישג אזרחי אדיר – לא רק לנחקרים אלא לכל אחד ואחת מאיתנו, שהמידע האישי והאינטימי שלנו נמצא בטלפונים הניידים.

🖋️ פסק הדין מזכיר לכולנו: בדמוקרטיה מתוקנת – הסמכות לקבוע את גבולות הכוח היא בידי המחוקק בלבד, ובית המשפט הוא השומר על זכויות האדם מפני מדרון חלקלק שבו הכול מותר בשם האכיפה.

זהו רגע חשוב בהיסטוריה החוקתית של ישראל – הגנה חזקה מתמיד על הזכות לפרטיות.

בית המשפט העליון קיבל את עתירת הסניגוריה הציבורית וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש בטלפונים ניידים או בכל חומר מחשב אחר, רק בהתבסס על הסכמת המחזיק במכשיר וללא צו שיפוטי מפורש.

בית המשפט העליון קיבל הבוקר (יום א') את העתירה שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל – וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש במחשבים ובכלל זאת בטלפונים ניידים, רק בהתבסס על קבלת הסכמתו של המחזיק במכשיר, ללא צו שיפוטי מפורש. כפועל יוצא מכך הורה בית המשפט העליון על ביטול הסעיפים בנהלי המשטרה והפרקליטות המתירים חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר – ביטול שייכנס לתוקף לאחר תקופת היערכות של 18 חודשים, במסגרתה יוכל המחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה, ככל שיימצא לנכון.

בעתירה שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית נטען כי החיפושים מתבצעים בניגוד להוראות החוק ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה. כל חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר חושף לעיני החוקר את עולמו הפנימי וסודותיו הכמוסים ביותר. מעבר לכך, במכשיר הטלפון הנייד של כל אחד מאיתנו שמורות עשרות אלפי אינטראקציות עם אלפי אנשים שונים – חלקן אינטימיות ממש. חיפוש בטלפון הנייד של חשוד אחד, אפוא, פוגע אנושות לא רק בפרטיותו שלו, אלא בפרטיותם של אותם אלפי אנשים שבחרו לחלוק את סודותיהם האישיים ביותר עם בעל מכשיר הטלפון – מבלי שהעלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע זה.

בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של הסניגוריה הציבורית, וקבע כי לאור הפגיעה הקשה של חיפוש בחומר מחשב בפרטיות הנחקרים ובפרטיותם של צדדים שלישיים, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לעריכת החיפוש וזאת גם בנסיבות שבהן ניתנת הסכמת החשוד לכך. משכך, לא ניתן לבצע חיפוש בחומר מחשב ללא צו שיפוטי, תוך שהובהר כי הדרישה לצו שיפוטי אינה תנאי טכני-פרוצדורלי, אלא דרישה מהותית, שנועדה להבטיח, באמצעות בחינה של גורם אובייקטיבי, חיצוני לחקירה, כי אכן מתקיימת עילת חיפוש, וכי היקף החיפוש, על הפגיעה הנגזרת ממנו, אינו עולה על הנדרש.

עורכי הדין יגאל בלפור וגיל שפירא, אשר הגישו את העתירה מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרו: "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי של בית המשפט העליון, הן בכל הנוגע לביצור ההגנה על זכות היסוד של נחקרים לפרטיות אשר נפגעת בצורה אנושה בעת חיפוש בטלפון נייד, והן בשל האמירה הברורה במסגרתו לפיה אסור לרשויות האכיפה לאמץ פרקטיקות חקירתיות הפוגעות בזכויות יסוד בהיעדר הסמכה חוקית מפורשת, גם אם יש תועלת חקירתית בפעולות,
שכן "המדרון בהקשר זה – חלקלק; אחריתו – מי ישורנה"; וכי מגמת רשויות האכיפה לבצע פעולות המסייעות לה במילוי תפקידה, ללא הסמכה חוקית, עלולה להביא לפגיעה הולכת וגוברת, הן בזכויות יסוד והן בעקרון שלטון החוק. בכך מסר חשוב לרשויות אכיפת החוק שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים, והמחוקק הוא הגורם הבלעדי המוסמך להתיר למשטרה סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות יסוד".

24/12/2024

סרטון חשוב על תפקידה של המשטרה בחברה דמוקרטית, במיוחד בחברה שסועה רוויית מחאות. הסרטון עוסק בטענה כי המשטרה הפכה לכלי בידי השר הממונה, על רקע המצב הנוכחי.
זהירות ארוך מאוד
קחו חצי שעה חשובה

והפעם אירחתי שלושה ניצבים בדימוס - ניצב בדימ׳ יוסי סדבון, ניצב בדימ׳ דוד צור וניצב בדימ׳ אמנון אלקלעי כדי להיכנס לעומק הקורה של של משטרת ישראל. דיברנו על ההש...

25/10/2024

תיקון חוק הלאום – מומלץ לקרוא זה חשוב ומתומצת
דווקא הראיון היום עם הודה דקסה אלמנתו של המח"ט שנהרג בלבנון אל"מ אחסאן דקסה בערוץ 12- 25.10.24, הביא אותי לחשיבה מחודשת על תיקון חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
העדה הדרוזית צודקת בתביעתה לתקן את חוק הלאום ואת זכותם להגדרה ייחודית שתביא לידי ביטוי את הנאמנות וברית הדמים בין היהודים לדרוזים.

חוק היסוד עוסק במהותה של מדינת ישראל; בערכי היסוד שלה, בתעודת הזהות שלה ובמאפייניה.
מאז הקמתה של המדינה נערך בה תמיד איזון עדין בין ערכיה.
אלא שבמקום לתקן את מה שצריך, חברי כנסת מבקשים לקדם דווקא חוק יסוד שיעסוק בעדה הדרוזית בלבד. לא בשוויון ולא בדמוקרטיה.

אולם, חוק יסוד "ספציפי" לעדה הדרוזית לא יפתור את הבעיה. הדרוזים ראויים מאוד להכרה ולהוקרה. אך לא בנפרד אלא כשווים.
במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, במקום לחבר ולאחד, מבקשים עתה לפרק את החברה הישראלית לגורמים, זרמים ועדות.

ואני מתייחס להצהרות: "הקואליציה הודיעה על קידום "חוק יסוד העדה הדרוזית", שיעניק לעדה מעמד מיוחד - מבלי לשנות את חוק הלאום, שגרם לתחושת קרע עמוק בחברה הדרוזית. ההחלטה התקבלה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהמחישה שוב את העוול שנעשה לעדה הדרוזית - שבניה נפלו בקרבות.
לדברי יו"ר הקואליציה אופיר כץ, "בימים הקרובים נקדם את הצעת חוק יסוד העדה הדרוזית, שמטרתה לעגן את מעמדה החשוב של העדה הדרוזית במדינת ישראל"....לאחרונה התייחס לכך גם שר הרווחה יעקב מרגי, בטקס להנצחת שמם של סא"ל סלמאן חבקה וסא"ל עלים עבדאללה שנפלו בקרבות ברצועת עזה ובגבול הצפון. "עם קצת רצון, אפשר למצוא את הנוסח המאוזן שייתן ביטוי עמוק לעדה הדרוזית בחוק הלאום", אמר. "זאת תהיה אות הברית - תיקון חוק הלאום".
לדברי מרגי, "לא כרתנו ברית דמים, כרתנו ברית חיים! ובברית הזאת יש צד אחד שממלא את חלקו פעם אחר פעם בדם ויזע", אמר מרגי. "לצערי הרב אני אומר זאת כחבר הממשלה ומעל שני עשורים כחבר כנסת, תמיד הרגשתי תחושת אי נוחות וחוסר הוגנות. הצד השני שזה הריבון, לא ידע לתרגם את ברית החיים הזאת באותה מידה. אם זה בדיור, בקרקעות ובתעסוקה. ומעל הכול צריך לומר באומץ - גם בחוק הלאום".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי הוא מברך על הודעתו של מרגי. "הגיע הזמן. בואו נעשה את זה יחד", קרא לפיד. גם בני גנץ שותף לדעה זאת.

אולם, אם חוק יסוד לדרוזים יחוקק, מה יהיה למחרת היום על אזרחי המדינה שאינם "יהודים" או "דרוזים"?
כיום, כאשר שותפות הגורל בולטת, עולה השאלה מה יחושו החיילים והקצינים הבדואים, איך ירגישו רבים מתוך החברה הערבית (מוסלמים, נוצרים ועוד), שהם, למשל, מעמודי התווך של מערכת הבריאות המשרתת את כל החברה הישראלית. במקום לומר שאזרחי המדינה שווים, ממשיכים לפלג ולהדיר.

אילו רק הייתה הכנסת מוסיפה את מה שחסר לחוק יסוד: הלאום, דבר לא היה נגרע ממהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. נהפוך הוא.
על כן תיקון חוק יסוד: הלאום הוא הפתרון ולא חוק מיוחד לעדה הדרוזית.
הוא צריך להתבסס על הקונצנזוס הרחב ביותר האפשרי על מנת לשקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית שבוחרת לגור בארץ-ישראל ורואה בה את מולדתם יהודים ולא יהודים.

הרגישות לקבוצות מיעוט קיימת בכל דמוקרטיה ובמיוחד במדינות לאום אתניות, שמבטיחות בחוקתן שוויון זכויות לכל האזרחים במדינה. דווקא מדינת העם היהודי, שהיה מיעוט לאומי נרדף לאורך אלפי שנים, ראוי שתגלה רגישות יתרה לקבוצות המיעוט שבתוכה. במיוחד נכון הדבר ביחס לחוק יסוד: הלאום, המהווה חלק חשוב מ"תעודת הזהות הערכית" של המדינה. חוק היסוד חייב להעניק גם לאזרחי המדינה שאינם יהודים את התחושה של "ביחד", של שותפות. מדינת ישראל היא הבית של כל האזרחים שלה, וצריך לומר זאת בלי בושה זו המולדת של כולנו.

דווקא בגלל השסעים הרבים בחברה ודווקא לאור המחלוקות האידיאולוגיות הרבות, חשוב כל כך שיהיה לנו משהו במשותף. במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד !!!

הפתרון הנכון, לעניות דעתי, הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומערך השיוויון ומההצהרה במגילת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית .

חוק יסוד: הלאום עומד שוב לדיון ציבורי לא בגלל מה שיש בו. הוראותיו חשובות וראויות להיכלל ב"חוקה" של מדינת ישראל. הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: הוא מדיר את המיעוטים, משמיט את ערך השוויון, מתעלם מן הדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, ומערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית.

עקרון השוויון הכללי בישראל (לא השוויון בפני החוק, שמתייחס למערכת המשפט ולזכויות במשפט) לא כתוב בחוקי היסוד.
חוק יסוד המבקש להגדיר את אופייה של המדינה, בלא שמעגן את עקרון השוויון בין אזרחיה, הוא בעייתי מבחינה דמוקרטית. השוויון איננו ערך מוחלט ממילא.
כך נכתב במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". האיזונים שיש במגילת העצמאות, בין מדינת ישראל כמדינה יהודית, לבין ההכרה בזכויות ובשוויון, חסרים גם הם בחוק היסוד ובכלל, מגילת העצמאות איננה חלק ממנו. הגיע העת לתקנו.

הפתרון הוא לא חוק יסוד נוסף ומיוחד לעדה מסויימת.
נדמה שאין ויכוח על סוגיית הלאום. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה מתממשת הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי. כך כתוב בהכרזת העצמאות וכך נוהגת מדינת ישראל מיום הקמתה. היא יהודית במובנים רבים, אך בעיקר במובן שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
אבל ישראל היא לא רק מדינה יהודית, היא גם מדינתם ומולדתם של מיעוטים לא יהודים.

אלא שבמקום לתקן את מה שצריך, חברי כנסת מבקשים לקדם דווקא חוק יסוד שיעסוק בעדה הדרוזית. לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. חוק יסוד "ספציפי" לעדה הדרוזית. כאמור, הדרוזים ראויים מאוד להכרה ולהוקרה, אך לא בנפרד אלא כשווים.
ויש לי חשש שהמניע לא לתקן את "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", נובע משיקולים זרים, שיקולים שמנעו מאיתנו את גיבוש החוקה החיונית קרוב ל-76 שנים.

מיוחד | אלמנתו של המח"ט שנפל בריאיון ראשון

14/03/2024

לידיעתכם עוד 6 חודשים יכנסו לתוקפם תיקוני חקיקה מהותיים שנועדו לצמצם את החשש מהודאות שווא של חשודים בחקירה משטרתית ולסייע במימוש זכותם של הנחקרים להליך הוגן.
קטינים ואנשים עם מוגבלויות נפשיות או שכליות מסוימות הן שתי אוכלוסיות מועדות יותר להודאות שווא בחקירה.
התלות, האמון בגורם המוסמך, חוסר היכולת להבין תכסיסי חקירה ותחבולות, חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ולקחת סיכונים מאפיינים רבים מהנמנים עם קבוצות אלו.

משכך, נדרש הסדר נוסף שיבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה. החוק המוצע נועד לתת מענה נוסף ומשלים עבור אוכלוסיות שהחוקים שלעיל לא נותנים להם מענה, ולהקנות זכות לנוכחות עורך דין בחקירה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים.

חוק חקירת חשודים אינו קובע זכות לנוכחות סניגור בחקירה.
עם השנים הכירו בפסיקה בזכותו של חשוד לנוכחות סניגור במסדר זיהוי חי ובמסדר זיהוי תמונות וכן בזכותו של חשוד להיוועץ בסנגור לפני החקירה.
כבר בשנת 1995 המליצה ועדת גולדברג "לפתוח את דלתותיהם של חדרי החקירה לעורכי-דין כבר מן השלב הראשון של החקירה (ובכלל זה שלב התשאול), לאחר שהובא לתחנת משטרה, כשהחקירה אינה מתועדת בהסרטת וידאו".
זאת, לבקשת החשוד וכאשר לעורך הדין אין אפשרות להתערב במהלך החקירה ולייעץ לחשוד תוך כדי החקירה. שינוי זה לעמדתה של הוועדה נועד "להרתיע חוקרים מפני מעשים אסורים, להבטיח את אמון הציבור בשלב זה של אכיפת החוק, ולחזק את יכולתו של בית המשפט לקבוע ממצאים מבוססים" . הנושא עלה מאז בהקשרים שונים אך לא הגיע לכדי חקיקה.

כאמור ההסדר המוצע כעת הוא תולדת המלצת ועדת דנציגר ובו מוצע לקבוע את זכותם של קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית הנחקרים כחשודים לנוכחות סניגור בחקירתם במשטרה, ואת חובת המשטרה ליידע חשודים מקבוצות אלו לפני תחילת החקירה על זכות זו. ויתור על הזכות צריך להיות מתועד. ככל שהחשוד מבקש לממש את זכותו יש להמתין זמן סביר עד לבואו של עורך הדין בכפוף לסייגים של חשש מסיכול חקירה או פגיעה ממשית בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.

20/02/2024

העונשים הכבדים שהושתו על איסי רפאילוב ואיליזיר מאירוב ישמשו לא רק להרתעת אנסים פוטנציאלים, אלא גם יעודדו קורבנות נוספים לסמוך על מערכות החוק. צריך לקוות שהעליון, של....

24/12/2023

"דרכו של הנהר תמיד מלאה מכשולים והוא עדיין ממשיך לזרום"