26/11/2018
לפני כשבועיים היה לי עימות עם שכנתי עקב אי הבנה. היא האשימה אותי בכך שיש רעשים שונים שמפריעים לה לישון. אני הרגשתי פחד לצאת לחצר המשותפת כשהיא נמצאת שם, כיון שלא רציתי לספוג את הצעקות וההאשמות.
בהתחלה, לאחר דין ודברים שבהם לא הצלחתי להגיע אל לבה, עלו בי רעיונות לפעול לפי הדרכים האוטומטיות, המתוכנתות במוח הקדם שלנו - Fight, Flight or Freeze.
המחשבה הראשונה שבאה הייתה לברוח ולחפש לי מקום אחר לגור בו. אח"כ באה מחשבה שאולי אוכל להתעלם ממנה, ולאחר מכן הגיעו מחשבות בכיוון של להילחם - לפנות לרשויות, למשטרה וכו' כדי "לטפל" בבעיה.
לאחר כמה שעות, כשנרגעתי, חשבתי שמאחר שאני לומד, מתרגל ומנחה תקשורת מקרבת, מדוע שלא אנסה את הדרך הזו לפני הפנייה ה"אוטומטית" למלחמה או לבריחה?
לאחר יומיים, החלטתי לצאת לדבר איתה, ולהגיד לה איך הרגשתי בעת שהיא צעקה עלי. לשמחתי, היא הייתה פנויה להקשיב, ואף שיתפה אותי שהיא פחדה ממני לאחר מכן, שכן לא ידעה איך אגיב. לאחר מכן שוחחנו, הרוחות נהיו רגועות, ויכולנו להגיד זה לזה מה כל אחד מאיתנו צריך ומבקש זה מזה. במקום ללכת ו"להתכסח", להזמין משטרה וכו', פעלתי בדרך ה"תקשורת מקרבת" שאני מאמין בה, וזה עבד.
תקשורת מקרבת - גישה לתקשורת המבוססת על הצרכים והרגשות שלנו, ובאמצעותה ניתן ליצור חיבור בין אנשים, ללא אלימות.
במקום לאיים ולהתכסח בבתי המשפט, ניתן לדבר ולהגיע להבנות זה עם זה.
