19/02/2025
עם כל ים העצב שעוטף אותנו, אתמול היה יום חג למערכת המשפט כשבג"צ קיבל עתירה שייצגתי בה עם עו"ד שי שמחיוב, וביטל את הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים. סוף-סוף. עכשיו אלפי אנשים יוכלו לנשום לרווחה.
רקע: עד שנת 2017 מזונות ילדים חייבו את האבות בלבד בעלויות הכלכליות הכרוכות בילדים בטענה שהחיוב במזונות ילדים חל רק על האב. (כלומר שהאב שילם לאם מזונות ילדים גם במשמורת משותפת וגם כשהאם השתכרה יותר ממנו).
בשנת 2017 חלה מהפכה בנושא כשבית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים קיבל ויישם את הדוקטרינה שלי (שעליה עבדתי כשנה), וקבע שחיוב מזונות ילדים חל בצורה שווה על שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות שלהם ולמידת הטיפול שלהם בילדים.
בעקבות פסיקה מהפכנית זו, מזונות ילדים בבתי המשפט למשפחה הפכו באופן הדרגתי להיות נייטרליים מבחינה מגדרית.
אך בתי הדין הרבניים התנגדו לנייטרליות המגדרית, סרבו לקבל את פסיקת בית המשפט העליון, ונאחזו בגישה הפטריארכלית שרק אבות צריכים לפרנס את הילדים, גם אם המשמורת משותפת וגם אם האם משתכרת יותר מהאב.
הפער בין פסיקת בתי המשפט למשפחה מצד אחד, ובתי הדין הרבניים מצד שני, יצרה עיוותים רבים, ובכלל כך מירוץ שבו הנשים מנסות להגיע לבית הדין הרבני, כי שם ייפסקו לטובתן מזונות גם אם הן מרוויחות יותר מהאב, בעוד האבות מנסים להגיע לבתי המשפט למשפחה.
בעקבות עיוותים אלה הגשנו עתירה לבג"צ וטענו שעל פי פסיקה קודמת, לבתי הדין הרבניים לא צריכה להיות סמכות לדון במזונות ילדים ושרק בתי המשפט למשפחה מוסמכים לדון במזונות ילדים.
חיכינו הרבה זמן לפסק הדין, והיום 19.2.2025 קיבל בג"צ ברוב דעות (השופטת וילנר ורונן) את העתירות, קבע שלבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים וביטל את החלטות בתי הדין הרבניים בענייני מזונות ילדים.
באופן אבסורדי, עמדת המיעוט של השופט סולברג היתה שצריך לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, וזאת ... כדי להגן על נשים.
אולם דעת הרוב, השופטות וילנר ורונן, שהסתמכו בין היתר על המאמרים שלי, דחו את עמדתו של השופט סולברג בשני טיעונים מרכזיים:
א. שמזונות ילדים צריכים להגן על ילדים. לא על אבות ולא על אמהות, ושבתי הדין הרבניים אינם עושים זאת.
ב. בתי המשפט למשפחה פוסקים מזונות באופן נכון וראוי, ואין שום היגיון בלהגן על נשים "מפני" בתי המשפט למשפחה.
