Jane Altshuler and Co Law firm

08/04/2020

אז מה לעשות? לאיים? לתבוע? לחכות שביבי יעזור ? שאל בעל חברה למוצרי צנרת ששני ספקים עיכבו לו סחורה, כי גם הם עצמם נתקעו וכמה לקוחות התעלמו במופגן מחשבוניות המס שנשלחו אליהם

אף אחד מהשלושה, עניתי.

זה הזמן להגיע להסכם חדש. כי גם זה יעבור וצריך להתכונן ליום שאחרי.

חג שמח ומלא הסכמות והתחלות חדשות לכולם!

19/03/2019

שיחה עם עוה"ד ציון בהלול ברדיו החברתי - עשה ואל תעשה ברכישת דירה בישראל

עו"ד ציון בהלול מארח את עוה"ד ג'יין אלטשולר בנושא רכישת דירה מקבלן ויד שנייה טיפים ועצות לרוכש ולקונה ליצירת קשר עם עו"ד ציון בהלול 0547799000

02/02/2017

איך לא לשעבד את העתיד לטובת תמורה מיידית – Term sheet / Letter of Intent

אז מהו ה- Term sheet ?
הסכם, לכאורה לא מחייב, המונה את התנאים הבסיסיים להשקעה בחברה. בדרך כלל נחתם אחרי שמבוצעת הערכת שווי בסיסית וכוללת כבר את גובה ההשקעה המתוכננת.

בדרך כלל יזמים מבזבזים את כל האנרגיה ויכולת המיקוח האפשרית שלהם בשלב זה כדי לעלות את הערכת שווי החברה על מנת להקטין את הדילול בשלבים הבאים אבל יש לכך שני חסרונות גדולים:

1. ככל שהמשקיעים יסכימו לעלות את שווי החברה (בד"כ כי סוגיות חשובות יותר מעניינות אותם) כך, כשתגיעו לתוחלת ותרצו למכור את המיזם, משקיעים רבים ביחוד קרנות הון סיכון עלולות להתנגד, כי התמורה גם אם אטרקטיבית מאוד ליזמים עלולה לייצג תשואה נמוכה מדי עבור משקיעים.

2. שנית וחשוב פי כמה. עיסוק מוגבר בסוגיית הכסף המידי תסיט את הפוקוס מהנושאים החשובים באמת שהשפעתם על אופי החברה כמו גם על עתידה מוגבר.

מדובר כמובן על נושאים שנדונים עוד בשלב ההתחלתי של מכתב הכוונות או ה-term sheet אבל מי מכם שחושב שניתן לשנות את ההסכמות בהסכם הסופי יתבדה במהרה.

א. אחד הנושאים החשובים הוא הרכב ההנהלה / הדירקטוריון וזכויות הוטו של המנהלים.
שאלת הנהלת החברה לאחר קבלת הכסף יכולה לדון את המיזם לחיים או למוות. לדוג' סעיפי וטו המשפיעים על אפשרות החברה להימכר לצדיים שלישיים או אפשרות לגייס הון נוסף.

ב. נושא אחר הוא הגבלת היזמים באמצעות סעיפי ה- no shop . הגבלת האפשרות לפנות למשקיעים אחרים בד"כ למשך תקופה של מספר חודשים מגבירה את הלחץ של היזמים שהכסף הנזיל אוזל מכיסם. גם אם מסכימים להגבלה כאמור כדאי לצמצם אותה ככל הניתן או לשנות את התנאים דהיינו לאפשר פנייה למשקיעים אחרים אולם הגבלה של תחילת המשא ומתן וכיוב'.

ג. מניעת מתן אקסקלוסיביות למשקיעים על הקניין הרוחני של החברה. פעמים רבות יזמים מעניקים כבר בשלב ההתחלתי זכויות יתר למשקיעים. התנאים הללו זורמים לאחר מכן גם להסכמי ההשקעה ובעצם מונעים מהיזם כבר בשלב ה-Seed לעשות משהו עם הטכנולוגיה שהם עצמם יצרו.

יזמים רבים חוששים שניהול מו"מ קשוח ימנע את ההשקעה בהם בסופו של דבר נמנעים מלנהל מו"מ על הסוגיות המשפטיות וחושבים שסכום ההשקעה הוא נושא היחיד שעשוי להיקבע לטובתם.

אולם ההפך הוא בדרך כלל הנכון.
דווקא עיסוק מוגבר בנושאים המהותיים לחיות החברה, המשך פעילותה וגיוס ההון יוביל לכריתת עסקה משמעותית יותר הכוללת פתרונות שיסייעו גם ליזמים וגם למשקיעים להגיע לתוצאה טובה יותר לשני הצדדים.

מנגד ויתור כבר בשלב ההתחלתי והתמקדות בשווי החברה עלולה לעצור את התפתחות החברה בעתיד גם אם הרווח המידי נראה לעין.

לפעמים התהליך מרגיש כמו בתמונה אבל גם תזוזה של קטנה בשלל נושאים חשובים,יכולה להוביל להבדל משמעותי למיזם.

04/08/2016

מס יציאה על מה ולמה?

מי מכם שהתמזל מזלו והחברה בה עבד/ייסד התמזגה עם / נקנתה על ידי חברה זרה שהעבירה את כל העובדים או חלקם מישראל לארץ זרה (ארה"ב, מדינות אירופה, מדינות מזרח אסיה) ולעובדים היו אופציות או מניות בחברה - קיים מס מעניין במיוחד שאם לא תדעו עליו אתם עלולים לאבד מאות אלפים מרווחי המכירה...

המס קבוע בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה לפיו אדם שעוזב את ישראל יחוייב במס בגין עליית ערך נכסיו בישראל, במועד היציאה, ואם לא חויב במועד היציאה אז במועד המימוש (כלומר מכירת המניות).

תלוי בזהותו של העובד והאופן בו קיבל את מניותיו,לעיתים יחוייב במס רווחי הון, ולעיתים בהתאם למדרגת המס השולית. בכל מקרה מדובר בסכום לא מבוטל ולכל הפחות 25%.

אלא מאי, כאן לא מסתיים תשלום המיסים.

גם במדינת היעד (ארה"ב מדינות אירופה וכיוב') יחוייב אותו עובד במס משום שמימוש המניות כתוצאה מהמכירה או מהמיזוג יתרחש רק כשישהה במדינת היעד וישלם בה את מיסיו. המס בכל מדינה על רווחי הון הוא כמובן שונה אבל לא נמוך (בארה"ב לדוגמא יכול להגיע לכ-40%).

מכאן שעובד ההייטק הממוצע שעבד והשקיע ועשה רילוקיישן והגיע לאקזיט ישלם כ-60% מס רק בגלל שלא השכיל לתכנן מראש.

אבל מה על אמנות המס תשאלו? על מה ולמה המיסוי הכפול?

למרבה הצער אמנות המס, ככל שקיימות בין ישראל למדינת היעד, אינן עוסקות בסוגיה הספציפית ושר האוצר אף על פי שמוזכר בסעיפי החוק, עדיין לא התפנה לתקן תקנות למניעת כפל המס.

הסוגיה בעייתית במיוחד אצל מייסדים שמוכרים ועוברים לנהל את החברה במדינת היעד של החברה שקנתה אותם. הרווחים כמובן גדולים בהרבה ובהתאמה ההפסד לרשויות המס גדול.

ישנם מספר פתרונות שניתן ליישם אך כל אחד מהם מצריך הכנה מראש בישראל.

אחד הפתרונות המיועד לעובדים רגילים הוא ביטול המניות בחברה הישראלית והענקה של מניות חדשות, בחברה הזרה במדינת היעד. התוצאה לרוב תגרור הפסד של תקופת ההבשלה (vesting) שתתחיל מחדש אבל עדיין עדיפה מתשלום כפל מס.

פתרון נוסף במועד מימוש המניות למכור רק עד החבות המיסויית sell to cover ולהמתין עם המכירה הסופית עד השיבה לארץ (ככל שכלל מתוכננת).

פתרון אחר האפשרי לעוברים לארה"ב ומיועד בעיקר למייסדים.

דקה לפני שעוברים לארה"ב להפוך את המניות שברשותו ל-Restricted Stock Unit ותוך 30 ימים לכל היותר, לבקש בטפסים המוגשים ל- IRS בארה"ב לשלם על המניות מס הכנסה שהופק כשכר עבודה במקום מס רווחי הון.

דיווח כאמור מאפשר לדווח על המניות במועד קבלתן (אז ערכן נמוך יותר) במקום במועד המימוש. דיווח כאמור יקטין מאוד את המס המוטל. החיסרון בפתרון האמור שלא ניתן יהיה לממש את המניות /אופציות מיד ויהיה צורך להמתין להבשלתן אך החיסכון במס הוא גדול מכדי לוותר עליו.

חשוב לדעת שניתן לעשות זאת רק טרם ההגעה לארה"ב וביצוע הדיווח.

חבל שהרווח שלכם יקוצץ במחצית ויותר - אל תעזבו בלי להתייעץ.

12/07/2016

תמ"א כן ותמ"א לא

מה כדאי לדעת כשמציעים לכם לחתום על הסכם עם יזם?

סוגיות נבחרות

בראשית היתה תמ"א. תכנית מתאר ארצית מס' 38 שאושרה בשנת 2005 ומטרתה הייתה חיזוק מבנים, שנבנו לפני שנת 1980, מפני סכנות רעידות אדמה.

התכנית אפשרה הוספת מעלית בבנין וממ"ד לכל דירה ולא הצריכה תשלומי מיסים. הוראת שעה שנחקקה ב-2008 נתנה פטור מלא מתשלום מס רכישה, מס שבח (לגבי זכויות בהתאם לתמא) והיטל השבחה.

התכנית לא חייבה פינוי הדיירים והם נותרו לחיות מספר שנים באתר בניה. אבל לפחות הדירה נשארה שלהם.

ואז הגיע התיקון לתכנית, הקרוי בפי הציבור תמ"א 38(2).

לקבלנים לא הייתה שום מוטיבציה לחזק בניין עבור ארבע דירות, לכן באמצעות התיקון אפשרו להשתמש בקומת הקרקע (הקומה המפולשת שפעם הייתה המרווח בין העמודים עליהם עמד הבניין) לבניית דירות גן. בנוסף, הוסיפו חצי קומה ביציאה לגג.

אבל מנגד לקחו את הפטור מתשלום מס שבח. בהתחלה הכריחו את הדיירים לנצל את הפטורים האישיים ככל שהיו, כיום היזם מתחייב לשלם את המיסים בעצמו. חשוב לזכור העובדה שהיזם מתחייב בהסכם אינה ערובה לכלום. יש לדרוש מהיזם לספק ערובה אמיתית בדמות ערבות בנקאית לתשלום המיסים.

נקודה שכדאי לדעת בהקשר הזה. אם מדובר בבניין שיש בו מעל 24 דירות ועומד בתנאי התמ"א, ניתן לבקש ולקבל הכרזה של פינוי בינוי ולזכות בפטורים הנכספים מתשלומי מס בגין הפרויקט. אמנם הכרזה כאמור מצריכה שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) אולם הדרך הזו מומלצת וקלה מהאלטרנטיבה.

גם תמא 38( 2) לא הצילה את שוק הדיור. ההוצאות של הקבלנים והיזמים גדלו כי היה צריך לפנות את הדיירים ולשלם את הוצאות השכירות והרווח עדיין עלה על התועלת. לכל הפחות לקבלנים הרשומים.

למרבה הצער זו הייתה שעתם היפה של עושי השיפוצים שהתחילו להתהדר בתואר קבלני בנייה ולפשוט את הרגל ככל הבא ליד.

בשנת 2012 אושר תיקון מס' 3.

הוספת זכויות בניה - אישור ביצוע תמ"א גם על מגרש הקטן מ400 מ"ר ועליו מבנה בן 2 קומות

תוספת זכויות בניה ואפשרות בניה על הגג של יחידות דיור נפרדות (במקום דירות דופלקס)

עד 2.5 קומות פטור ממס שבח

פטור מלא מהיטל השבחה

50% הנחה על אגרות בניה

והכי חשוב מתן אפשרות לקבלנים לנייד זכויות בנייה

כיום מתוכנן תיקון 4 שיאפשר חיזוק בניינים שנבנו עד שנת 1992 (במקום 1980) ושימוש בתכנית גם למבנים מסחריים ולא רק למבנים המשמים לצורכי מגורים.

אז מה כדאי לדעת על תמ"א שעוד לא נאמר.

ראשית, מבחינת הדיירים לכאורה מדובר בעסקת הכל כלול והם לא נדרשים לשלם על כלום. אבל כמו תמיד חינם עולה ביוקר.

בעסקאות תמ"א נהוג במקומותינו שמי שמשלם לעוה"ד המייצג את הדיירים הוא היזם.

אכן ניגוד העניינים זועק לשמיים. על כן, כדאי להתעקש עם היזם באשר לבחירת העו"ד ולעמוד על כך שעוה"ד והמפקח יבחרו מטעם הדיירים ועל ידם.

שנית, טרם החתימה על ההסכם חובה לנהל מו"מ ולהתעקש שהיזם ימסור לעוה"ד של הדיירים כתנאי לתוקפו של ההסכם את הערבויות הבאות:

1. ערבות ביצוע - ערבות בנקאית אוטונומית שתחולט אם הקבלן יפר את התחייבויותיו בהתאם להסכם. הערבות בגובה 10% - % 30 משווי העבודות בהתאם לדו"ח 0. ממומלץ מאוד טרם קביעת הסכומים לקבל חוות דעת שמאי.

2. ערבות מיסים - היזמים המנסים תדיר להגדיל את הרווח לעיתים מצליחים לנצל זכויות בניה שאינן חלק מהתמ"א. ואם כך אז מוטל מס שבח. רשות המיסים גובה את המס מבעלי הדירות ולא מהיזם ולא משנה מה רשום בהסכם.

לכן חובה לקבל ערבות לצורך תשלומי המס שגובהה יקבע ע"י יועץ חיצוני הבקיא במיסוי מקרקעין.

3. ערבות שכירות - הרלוונטית מאוד במקרה של תמ"א 38 (2) - אחרת הדיירים עלולים למצוא עצמם גם ללא דירה (שגם עם ערבות הביצוע יקח לבנק לא מעט זמן לחדש את העבודות) וגם ללא תשלום דמי השכירות.

4. ערבות רישום בד"כ בין 150K - 70Kתלוי בגודל הבניין. הערבות מבטיחה שהקבלן יתקן את צו הבתים המשותפים וירשום בית משותף ואת כל תתי החלקות ברשם המקרקעין (טאבו). מרבית היזמים עם סיום העבודות שוכחים את הבניין והדיירים והדירות נותרות עם הערות אזהרה בלבד.

5. ערבות בדק - נועדה להבטיח כי היזם יטפל בליקויים. לכל הפחות 5% מהיקף העבודות בהתאם לדו"ח 0. תוקפה של הערבות אמור להיות בין שנה לשנה ומחצה ממועד הפקתה.

בין היתר הערובות המבוקשות מעידות על איתנותו הכלכלית של הקבלן ומקטינות את הסיכונים הנובעים מהפרויקט.

שלישת לוודא כי הקבלן מכוסה ובעל פוליסות ביטוח צד ג' ועובדים.

רביעית לוודא כי הקבלן המבצע עומד בסיווגים הנדרשים של משרד הבינוי והשיכון לביצוע עבודות התמ"א. פעמים רבות היזמים הם משפצים ש"עלו לגדולה" על דעת עצמם ואינם מוסמכים לטפל בהיקף עבודות כה גדול.

האמור לעיל מוגש בקליפת אגוז. חשוב להתייעץ לפני כל החלטה לחתום על הסכם עם יזם, בין אם החלטה משותפת לכלל הדיירים ובין אם החלטה אישית.

30/05/2016

מי שומר על האופציות שלך – כתבה שנייה בסדרה

אז מה היא בעצם אופציה ובמה היא שונה ממניה?
אופציה היא זכות לרכוש מניה(ות) בהתקיים תנאים מסויימים ובחלוף זמן מסויים תמורת מחיר מסויים שנקבע מראש.

האופציות ניתנות בדרך כלל כתמריץ ו/או תשלום כשמבחינת הסטרטאפ, החברה לא נדרשת להוציא מזומן מהכיס ויכולה לשלם לעובד שכר נמוך יחסית תוך מתן הבטחה לקבל נתח מה-exit.

מאפיין נוסף של האופציות הוא האפשרות לתת אותן בשלבים.
דהיינו האופציות אינן ניתנות למימוש מיידי והפיכתן למניות בחברה בדרך כלל מתבצעת כחלק מתוכנית רחבה יותר של החברה לתמרץ את עובדיה. האופציות הופכות לברות מימוש בין תקופה של שנתיים לתקופה של ארבע שנים.

חשוב להבהיר גם שהעובד מקבל, אם יבחר לממש את האופציות, מניות רגילות בלבד שאינן מעניקות עדיפות בפירוק או במכירה או בחלוקת דיוידנד ואינן מאפשרות שיתוף בקבלת החלטות.

היבטי המיסוי גם הם מאוד משמעותיים.
ישנם שני מסלולים באמצעותם ניתן להקצות אופציות לעובדים:
מסלול עם נאמן המתפצל למסלול הוני ומסלול פירותי.
ומסלול ללא נאמן.

כדי לקבל הטבת מיסוי ולשלם מס מופחת חובה שהחברה תבחר מסלול עם נאמן. הנאמן הוא בדרך כלל עורך דין או רואה חשבון שהאופציות נמצאות בחזקתו עד להפיכתן לבשלות למימוש בהתאם לאבני הדרך שנקבעו.

כעת בין המסלול ההוני למסלול הפירותי הברירות הן כדלקמן:
המסלול ההוני יחייב את העובד להמתין שנתיים לפחות עד שניתן יהיה לממש את המניות וייהנה משיעור מס מופחת של 25% (בניגוד לשיעור מס שולי היכול להגיע ל52%) החברה לעומת זאת, לא תוכל להכיר במתן האופציות כהוצאה (מה שעלול במיוחד בסטארטפים הקטנים לדחוף את החברה לבחור במסלול הפירותי דווקא).

במסלול הפירותי יוטל מס שולי מלא (כלומר מקבל האופציות ישלם עד 50% מס ולעיתים תלוי אם ההכנסה שלו עולה מעל רף מסויים ישלם אף מס יסף של 2% נוספים) ותותר הכרה במתן האופציות כהוצאה של החברה.
חשוב לזכור כי לא ניתן להעניק אופציות במסלולי המס המופחתים לבעלי שליטה בחברה (המחזיקים מעל 10%) וליועצים חיצוניים שאינם מוגדרים כעובדים של החברה.

הללו יכולים, כמובן לקבל אופציות בחברה אולם יגבה מהם מס בהתאם למס השולי החל עליהם וההכנסה במעמד המימוש תחשב כהכנסת עבודה.
ככל שהחברה תהא מבוססת יותר כך קרוב לוודאי תהא באמתחתה תוכנית הענקת אופציות לעובדים או בשמה המקצועי ESOP (Employee Stock Option Plan ) מפורטת יותר המסבירה לעובד ולחברה מה מהות האופציות אותן הוא מקבל, מה יקרה במקרה של מימוש( או אירוע אחר כגון exit, מכירה, מיזוג וכיוב') ומה היא תכנית הדילול הצפויה.

בדרך כלל בחברות שכבר עברו סיבוב השקעה אחד או שניים החברה מותירה בין 10% - % 15 מהמניות בכדי שיחולקו כאופציות לעובדי החברה ובהתאם ניתן לחשב את אפשרויות הדילול הקיימות ומה יהיו שוות האופציות במקרה שימומשו.

כמובן כמעט כל תוכניות האופציות או הסכמי ההעסקה מכילים סעיף לפיו עובד שעוזב את החברה טרם עברו מועדי ההבשלה, לא מקבל דבר. אגב גם למימוש האופציות ניתן פרק זמן מסויים וחשוב לשים לב לכך, עובד שלא מימש אופציות בדרך כלל בין שלושה חודשים לשנה לאחר שהבשילו מאבד אותן גם אם עמד בתנאים האחרים הנדרשים לקבלת ההטבה.

בכתבה הבאה נסקור התנאים המיוחדים הקיימים ברוב הסכמי האופציות העלולים להיות בעוכריו של כל עובד.

SO KEEP CALM and KNOW YOUR OPTIONS

15/12/2015

הכי כיף לקבל תודה מתוקה מלקוחות!

30/11/2015

התחדשנו !
www.jane-law.com

כולכם מוזמנים

תודה מיוחדת ל - Alef Solutions על ההשקעה.

18/10/2015

מי שומר על האופציות שלך?

כתבה ראשונה בסדרה

מרבית המיזמים בתקופת חייהם הראשונה מממנים את העובדים השכירים (המתכנתים, המעצבים, המהנדסים והיועצים השונים) באמצעות הבטחה כתובה למתן אחוזים לכשהמיזם יצליח.

לאחר סבב גיוס אחד או שניים חלקם משדרגים, לעיתים אפילו מצליחים לשלם שכר הוגן וכוללים מתן אופציות כחלק מחבילת ההטבות של התפקיד.

אבל מה קורה לאלו שהיו שם בהתחלה כשעוד לא היה כסף ועבדו בשביל האחוזים?

ככל שמדובר בשותפים מייסדים או באלו שלא היו מייסדים אך עבדו ללא שכר בהתחלה – הם בדרך כלל קיבלו מניות.

איזה סוג מניות?– זו שאלה מעניינת בפני עצמה.

מניות עשויות להתחלק למספר סוגים – מניות הון המעניקות לאוחז בהן חלק מהרווחים, מניות שליטה – המאפשרות הצבעה, מניות בכורה – המאפשרות לאוחז בהן להיות הראשון בחלוקת הדיווידנד או בפירוק וסוגים נוספים בהתאם לאופי החברה ובעלי מניותיה.

לרוב בשל העובדה כי בתחילת המיזם אין למייסדים או לשותפיהם/ עובדיהם ייעוץ משפטי לא מתבצעת חלוקה למניות (לפעמים אין אפילו חברה בע"מ) ולכולם נראה שמדובר על אותם מניות והכל טוב ויפה.

אווירת השיתוף מגיעה בדרך כלל לסיומה כשמגיע משקיע, מוקמת חברה, נכתב תקנון ומתבצעת החלוקה למניות. פתאום המניות שהובטחו שוות קצת פחות או הרבה פחות, וזאת מדוע?

ראשית בהנחה שאתם לא המייסדים, בדרך כלל לא מנפיקים לכם מניות בכורה או מניות שליטה וכל מה שנותר לכם אלו מניות הון.

מניות שנוטלות מכם כל יכולת השפעה על המיזם מחד ומונעות מכם לקבל ראשונים את הכספים שנצברו (לפעמים מונעות מכם לקבל בכלל אם אין כספים בנמצא).[ אגב באופן אבסורדי לו הייתם מוגדרים עובדים הייתם זכאים לקבל את שווי שכר עבודתכם הרבה לפני כל בעל מניות אחר – אבל זו שיחה אחרת].

שנית חלקכם בחברה כפי הנראה יקטן משמעותית, אם לא נרשם באותיות קידוש לבנה כי החלק שלכם במניות לא ידולל.

דהיינו כשיבוא משקיע שישקיע כסף בחברה ויקבל בתמורה מניות נוספות שהחברה תנפיק ( בחברה פרטית שלא נסחרת בבורסה אין על כך שום הגבלה) החלק שהובטח לך יקטן בהתאם לגודל ההשקעה.

נדיר מאוד לראות מנגנון אנטי דילול שהכניס עובד שראה עצמו שותף בחברה (אלא אכן מדובר בעורך דין שעוסק בתחום או במי שהוא הצד החזק במשא ומתן אבל אז ברוב המקרים הוא גם המייסד). השאלה מה ניתן לעשות בדיעבד או אפילו מראש ?

בהנחה כי משא ומתן בגין עצם הדילול אינו מעשי בדרך כלל (שוב כל מקרה לגופו ולפרטיו) ניתן לנסות ולנהל מו"מ באשר לגובה הפיצוי בגין הדילול משום שלעיתים קרובות תשלום הפיצוי יהיה שווה למייסדים ולמשקיע לשם שמירה על השקט התעשייתי, מניעת הליכים משפטיים וכיוב'
כמובן שתמיד כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע במיוחד אם מדובר בשנתיים מהחיים שלכם שפתאום שווים פחות משחשבתם...

18/08/2015

חמה משולחנה של כנסת ישראל הצעת חוק העיצובים התשע"ה 2015 שעברה קריאה ראשונה וצפויה להפוך לחוק תקף בעתיד הקרוב.

אז במה בכלל מדובר?

המצב היום מאפשר הגנה מוגבלת בלבד על סוגים שונים של עיצובים והמצאות חדשות.

אז קודם כל ישנו רישום הפטנט המאפשר הגנה למשך 20 שנה על המצאה טכנולוגית חדשנית מקורית ומועילה הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה התקדמות המצאתית.

מילים מפוצצות שתכליתן רישום פטנטים בעיקר (וניתן אף לומר אך ורק) על המצאות מתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה (למעט תהליכים רפואיים), הרובוטיקה והאלקטרוניקה, הדורשות קיום של מוצר מקורי ממשי (להבדיל מתכנה לדוגמא) שלא פורסם במקום אחר.

עיצובים בתחומים רבים וטובים אחרים כמו אפנה, סימנים גרפיים, גופנים (פונטים) תכשיטים רהיטים עוד רבים אחרים נותרו ללא מענה.

גם האפשרות לרשום סימן מסחרי לא הועיל למעצבים, משום שמאפשר להגן רק על הלוגו המסחרי ולא על העיצוב עצמו.

האפשרות השלישית מאפשרת לרשום מדגם - שנועד להגן על עיצוב אלמנטים ויזואליים של חפץ גם לא מתאימה למרבית המעצבים בתחומים השונים.

ההגנה על המדגם היא אמנם למשך 15 שנה מיום הגשת הבקשה אך לא נותנת תשובה אמיתית למעצבים משום שלא לוקחת בחשבון את האמת הבסיסית - עיצובים רבים הופכים לא רלוונטיים תוך מספר חודשים מעיצובם (בעיקר בתחום האפנה והעיצובים הגרפיים) ואין שום אפשרות לשנות מדגם לאחר רישומו אלא בהגשת בקשה חדשה, כשההליך עצמו יקר ונמשך לא מעט חודשים.

אז מה בעצם נותן לנו החוק החדש?

קודם כל אפשרות להגן גם על עיצוב לא רשום לתקופה בת 3 שנים [לעיצוב לא רשום של גופנים (פונטים) ניתנת הגנה בת 25 שנה].

למי זה טוב?

לכל המעצבים שלא ימצאו עצמם מסתכלים בלב דואב על בעל החנות ליד שגנב את העיצוב שלך, מייצר בסין ומוכר את המוצר בחצי מחיר כי אין לו הוצאות)

או

המעצבים הגרפיים הרגילים לראות את עבודתם מועתקת פעם אחר פעם כשמי שמקבל את הכסף גונב גם את המוניטין על הדרך.

או
כל מעצב שרוצה שתהיה לו יכולת מיידית למנוע הפצת עבודתו ברבים ללא קבלת הכסף או ההכרה.

אז מה עוד יש בחוק החדש?

ניתנת תקופת חסד בת 12 חודשים לחשיפת המוצר אם בסופו של יום המעצב ירצה לבצע את הרישום בכל זאת ולזכות בהגנה של 15 שנה במקום 3. תקופת החסד תאפשר למעצבים הצעירים לבדוק את תגובת השוק, לגייס כספים וכו' בלא שזכותו לרישום תיפגע. (כיום ככל שהעיצוב שלך מפורסם לפני הגשת הבקשה לרישום - לא ירשם מדגם.

שינוי נוסף הצפוי בחוק הוא קביעת זהות הבעלים של העיצוב. וזאת חשוב לזכור.

אם העיצוב נעשה כשהיית עובד העיצוב שייך למעסיק, אם העיצוב נעשה בהזמנה - הבעלים יהיה המזמין. הבירית מחדל כיום שהמעצב הוא הבעלים.

ובנוסף ניתן יהיה לרשום ולהגן על עיצוב "בעל אופי ייחודי" בניגוד לדרישה הקיימת היום למקוריות שלא תמיד קל לעמוד בה .

אז יש כמובן היבטים לכאן ולכאן ואפשרויות יישום של החוק כשיעבור עדיין לוטות בערפל אבל לאלו מכם שעובדים ויוצרים ורואים אנשים אחרים חיים מהיצירתיות שלכם יש תקווה לעתיד טוב יותר. או לפחות לקבל צו מניעה.

http://www.themarker.com/law/1.2705564

"חוק העיצובים", שנותן הגנה של שלוש שנים מפני העתקות גם למי שלא רשם את העיצוב שלו, ומתייחס לראשונה למעצבים גרפיים, עבר בקריאה ראשונה ■ המעצבים מקווים שהוא ימנע העתקות, אבל גם חוששים מבעיות של אכיפה

18/08/2015

שלום חברים,

מזמן לא שיתפתי אתכם בחידושים מהפרקטיקה, הכל מסיבות טובות של עיסוקים רבים ומגוונים שעל חלקכם שמעתם ותמכתם, אבל הגיע השעה לחזור ובפוסט הקרוב אשתף אתכם בחידושים האחרונים ביותר (טרם חלף שבוע מפרסום הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ) בתחום העיצובים וסימני המסחר והשלכותיו על כולנו גם אם אנחנו לא מעצבים.