26/02/2026
פרדוקס הערמה בפרשנות חוזה ביטוח: למה גם פוליסה "ברורה" עלולה להכשיל את המבוטח ברגע האמת
עו"ד יניר הראל בשיתוף Smart
מה גורם לפוליסה שנראית חד-משמעית להפוך לזירת מחלוקת משפטית מורכבת, וכיצד פרשנות של מונחים "ברורים" לכאורה עלולה להשאיר מבוטחים ללא כיסוי ברגע האמת?
בשוק הביטוח מקובל להניח שפוליסה היא מסמך טכני: מעוגן בכתב, מפורט, כזה שאמור לפרט מראש מה בדיוק מכסה הפוליסה ומה לא. אלא שבפועל, לא מעט מהמחלוקות המשפטיות הקשות ביותר נולדות דווקא מפוליסות ביטוח שנראות, על פני הדברים, ברורות למדי. כאן נכנס לתמונה פרדוקס הערמה (Sorites Paradox), מושג פילוסופי מימי יוון העתיקה שמאיר באור מפתיע את אחת מנקודות התורפה המרכזיות בפרשנות חוזה ביטוח.
הפרדוקס שואל שאלה מעניינת: כמה גרגרי חול נדרשים כדי ליצור ערמה? ברור ששני גרגרי חול אינם ערמה, וברור שמיליון גרגירי חול הם בוודאי ערמה. אבל קשה מאוד לקבוע את נקודת המעבר. המעבר הזה, מהכמות שאינה "ערמה" לכמות ש"כבר כן", הוא רציף, עמום, ובעיקר חמקמק.
באופן דומה, גם חוזי ביטוח מתקשים לעיתים להציב גבולות חדים במציאות עובדתית רציפה: מתי רצף של פעולות הופך ל"מקרה ביטוח"? מתי הצטברות של מחדלים היא למעשה כבר "רשלנות"? ומתי סדרה של נסיבות, שכל אחת מהן כשלעצמה אינה שוללת כיסוי, חוצה יחד קו בלתי נראה שמוציא את המקרה מגדר הפוליסה?
מה גורם לפוליסה שנראית חד-משמעית להפוך לזירת מחלוקת משפטית מורכבת, וכיצד פרשנות של מונחים “ברורים” לכאורה עלולה להשאיר מבוטחים ללא כיסוי ברגע האמת?