15/06/2022
״אחרי מות קדושים אמור״.
נהוג במקומותינו להגיד על מי שנפטר, רק מילים טובות.
צר לי שאני חייב להרוס את ה״מסיבה״.
אברהם בולי (או א.ב.) יהושע נפטר אמש וכל אלה שספדו לו תיארו אדם מיוחד וסופר דגול.
לגבי איכותו כסופר, אני בהחלט מצטרף לדעה זו. קראתי חלק גדול מספריו ונהניתי מאוד מכישרון הכתיבה של יהושע.
לגבי המיוחדות של אישיותו, היה לי רק מגע בקטע צר עם המנוח, כשהיה דיקן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה ואני הייתי סטודנט באותה אוניברסיטה.
בעת היותי בשנה ג׳ וביתר שאת כשהתחלתי ללמוד לתואר שני, כבר עבדתי במקביל כחוקר פרטי. אני מדבר על ימים רחוקים, קרוב ליובל שנים.
אחד המקרים בהם טיפלתי היה של תביעה שהגיש בחור צעיר מטירת כרמל ובה טען באמצעות עורך דינו, לנזקים ניכרים שנגרמו לו כתוצאה מארוע מסויים.
אני הלכתי אליו הביתה לדובב אותו ולהוציא מפיו ש״לא כצעקתה״.
סיפור הכיסוי שלי היה שאני סטודנט לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמסגרת עבודת מחקר שהוטלה עלי, הוא נבחר להשתתף בסקר.
הבחור קנה את הסיפור ובין היתר סיפר לי דברים, ששמטו את הקרקע מתחת לתביעה שלו.
השיחה הוקלטה כמובן ואיכשהו הדבר נודע לתובע או יותר נכון לעורך דינו והוא התלונן עלי באוניברסיטה.
זומנתי לברור בפני דיקן הסטודנטים, א.ב. יהושע.
הגעתי אליו והוא התחיל לחקור אותי והתייחס בחומרה יתרה לארוע.
הוא היה רחוק מלהיות אותו אדם סימפטי וחביב כפי שדמותו הצטיירה לא רק אחרי מותו, אלא גם מהראיונות השונים שנתן במהלך השנים.
לעצם העניין, לא היתה לי בעייה להתמודד עם הטיעונים שלו והרצון להעניש אותי (דבר שלא קרה. לא נתתי לו תחמושת להטיל עלי סנקציות).
זה היה סוף הסיפור מבחינת המגע עם יהושע ז״ל, אך לא סוף הסיפור מבחינה מהותית.
ב״כ ההגנה זימן אותי להעיד בבית המשפט אודות ההקלטה ותוכנה.
מסיבה שאינני זוכר, התלוותה אלי אשתי דהיום שעדיין היתה אז רק חברה שלי.
ברגע שנכנסתי לאולם, פגש אותי מבטו העויין של התובע, שהיה בריון לא קטן ועשה רושם שאינו בוחל באלימות.
בגמר עדותי, קם התובע ממושבו ואמר לעורך דינו ״אני יוצא לשרותים״.
עורך הדין שהבין היטב מה הוא מתכוון לעולל, קם, הניח ידו על כתפו של התובע ואמר לו ״שב פה!״ תוך שהוא מושיב אותו בכח.
וכאן מן הראוי שאומר מספר מילים על עורך הדין. מדובר בישראל ענבר ז״ל, שהיה איימת חברות הביטוח וצים. הוא ייצג כמעט את כל התובעים ומעטים המקרים בהם הפסיד בתביעה. גם אם לא קבל את מלוא סכום התביעה, אף פעם לא יצא בידיים ריקות. למרות שתמיד תמיד היינו משני צידי המתרס, אני זוכר לו לטובה את ההגנה שלו על שלמותי הפיזית. אני כמובן מיהרתי לעזוב את השטח יחד עם חברתי, תוך שאני אומר לה״ אנחנו חייבים לעוף מפה ומהר״.
יהי זכרו של עו״ד ישראל ענבר, ברוך.
