15/09/2025
בשורה חשובה לכל מבקשי המקלט שבהליכי איחוד משפחות עם בני או בנות זוג אזרחי ישראל:
בימים אלה ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שעשוי להיות רלוונטי לכל הזוגות המעורבים שמנהלים הליכי איחוד משפחות מול רשות האוכלוסין וההגירה. פסק הדין נוגע לזוג – אזרחית ישראל ובעלה, מבקש מקלט מסודן – שניהלו מאבק של כמעט עשור כדי להסדיר את מעמדו בישראל.
הסיפור הוא סיפורה של משפחה, שבמהלך ההליכים גדלה והיום כוללת ארבעה ילדים קטינים. במשך שנים, למרות שהוכיחו לרשות את כנות הקשר ואת מרכז החיים המשותף, רשות האוכלוסין וההגירה סירבה להורות על סיום ההליך המדורג ולהעניק לבעל אזרחות ישראלית. פעם אחר פעם הרשות שינתה את הנימוקים שלה, כולל בבוקר הדיון בבית הדין לעררים, העלתה טענות סותרות ואף התעלמה במפורש מפסיקות קודמות של בתי המשפט, שקבעו כי אין לדרוש ממבקשי מקלט מסודן מסמכי מקור ממדינתם.
לאחר פסק דין של בית הדין לעררים שדחה את הערר של בני הזוג, הוגש ערעור מנהלי. לאחר שהוגש ערעור מנהלי, רשות האוכלוסין שינתה שוב את עמדתה והסכימה להעניק לבן הזוג רישיון לישיבת קבע בישראל. המערערים לא ויתרו על זכותם החוקית, בהתאם לדין, משום שאינם שונים מהותית מכל זוג מעורב אחר.
בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת אגמון-גונן) קיבל את הערעור, קבע כי ההתנהלות של הרשות הייתה בלתי הוגנת וכי היא הפרה את חובותיה הבסיסיות כלפי בני הזוג. השופטת דחתה גם את הפתרון החלופי שהציעה הרשות, שהעניקה למבקש מעמד של תושב קבע בלבד. פתרון זה, לדעת בית המשפט, מרוקן מתוכן את הזכות של בן זוג זר של אזרח ישראלי לקבל אזרחות ומעיד על חוסר שוויון.
פסק הדין מפרט את הליקויים בהתנהלות הרשות שהובילו להחלטה. המערערים נאלצו לפנות שוב ושוב לרשות, ואף להגיש שני עררים בגין אי-מענה, רק כדי לקבל החלטה ראשונית בעניינם. הרשות העלתה נימוקים סותרים , כאשר תחילה טענה שהבקשה לאזרחות נדחתה משום שלא הוגשו מסמכים רשמיים מסודן, ובהמשך טענה כי ההחלטה הראשונית ניתנה בחוסר סמכות. בית המשפט קבע כי טענה זו הועלתה בשיהוי ונועדה להתחמק מביקורת שיפוטית. יתרה מכך, הרשות התעלמה במפורש מפסיקות בתי המשפט, שאסרו על דרישת מסמכים ממבקשי מקלט מסודן. השופטת ציינה שגם אם המערער קיבל את הרישיון מסוג א/5 מכוח החלטת ממשלה, הרישיונות שהוארכו על ידי הרשות במשך שנים על פי "נוהל נשואים" הפכו את מעמדו לחלק מהותי מההליך המדורג. לכן, הרשות לא יכלה לטעון בדיעבד כי הוא אינו קשור להליך זה. כב' השופטת הדגישה שמרגע שהוכחו כנות הקשר ומרכז החיים בישראל, הרשות מחויבת להשלים את ההליך ולאפשר את קבלת האזרחות.
בסופו של יום, נפסק כי המערער יקבל את האזרחות הישראלית שהתבקשה על ידי משפחתו ועל ידו.
פסק הדין, חוזר על חוקי מדינת ישראל והלכות משפטיות שנקבעו זה מכבר ושולח מסר ברור לרשויות, כי עליהן לנהוג בהגינות, לשקול את טובת המשפחה כולה, הזכות לחיי משפחה וטובת הילד, וכי בתי המשפט יתערבו במקרים של התנהלות בלתי סבירה המתעלמת מחוקים ופסיקה - כאשר היא מקפחת את זכויותיהם של אזרחי ישראל.
עמ"ן 57463-09-24