כהן-שיינר עורכי דין מתמחים במקרקעין וחברות

28/05/2026

השבוע התקיימה הרצאת אורח בקורס אותו אני מעבירה ״סוגיות אתיות במערכת הבריאות״ המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, המיועד לסטודנטים לתואר ראשון בניהול מערכות בריאות שנה ג׳, בה התארח ד״ר מנואל כץ, מומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור, מהדמויות הבולטות והמובילות בתחום רפואת הילדים בישראל ובעולם.

ד״ר כץ הוא רופא ילדים בכיר ובעל ניסיון רב שנים ברפואה קהילתית, ניהול מערכות בריאות ובריאות הציבור. בין תפקידיו כיום ובעבר: רופא מטה ראשי בחברת פמי, נשיא איגוד רופאי הילדים בישראל לשעבר, ונשיא עמותת גושן הפועלת לקידום שלומות הילד ובריאות הילד בישראל. לאורך הקריירה כיהן בתפקידים בכירים במערכת הבריאות בישראל, הוביל מסגרות רפואיות מרכזיות, איגודים מקצועיים ויוזמות לאומיות לקידום בריאות הילד. פעילותו משלבת בין עשייה קלינית, ניהול מערכתי וקידום מדיניות רפואית מתקדמת בתחומי רפואת הילדים ובריאות הציבור.

בהרצאתו הציג ד״ר כץ את תחום הרפואה מרחוק (Telemedicine) ואת ההתפתחות המואצת של שירותים רפואיים דיגיטליים, בדגש על טיפול, אבחון ומעקב רפואי באמצעים טכנולוגיים.

במהלך ההרצאה נדונו ההיבטים המערכתיים והאתיים של רפואה דיגיטלית, לרבות סוגיות של אחריות רפואית, ניהול סיכונים, נגישות לשירותי בריאות וקבלת החלטות בסביבה טכנולוגית מתקדמת.

ההרצאה חיברה בין פרקטיקה רפואית, חדשנות טכנולוגית ושאלות אתיות מרכזיות במערכת הבריאות המודרנית.

תודה לד״ר מנואל כץ על הרצאה מקצועית, מעמיקה ובעלת ערך רב לסטודנטים.

#רויתכהןשיינר #עו״דרויתכהןשיינר #אתיקה #אתיקהרפואית #אתיקהבבריאות #משפטרפואי #משפטואתיקה #מערכתהבריאות #סוגיותאתיות #רפואהמרחוק #בריאותהציבור #רפואתילדים #רפואהדיגיטלית #חדשנותברפואה #ניהולסיכונים #קבלתחלטות #ניהולמערכותבריאות #המרכזהאקדמירבתחומיירושלים #הרצאתאורח #נוטריון

25/05/2026

במסגרת קורס ״משא ומתן וגישור בתחום הבריאות״ שאני מלמדת בהמרכז המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים לסטודנטים שנה ג׳, זכינו לארח את ד״ר נטע מימון, חוקרת מוח, מרצה, מוזיקאית ובעלת סטארט־אפ בתחום מדעי המוח והטכנולוגיה.

בחרתי לשלב את ההרצאה דווקא בקורס משא ומתן משום שבעיניי מו״מ אינו מתנהל רק באמצעות טקטיקות או ידע מקצועי, אלא בראש ובראשונה דרך הבנת התנהגות אנושית, לחץ, רגשות וקבלת החלטות בזמן אמת.

בהרצאה דיברנו על האופן שבו המוח פועל תחת לחץ, ועל ההבדל בין תגובה רגשית אוטומטית לבין חשיבה רציונלית ואסטרטגית.
נטע הסבירה על תפקיד האמיגדלה, “מערכת האיום” של המוח, אשר מופעלת במצבי לחץ ויכולה להוביל לתגובות אימפולסיביות, התבצרות ולעיתים אף אגרסיביות. לצד זאת, עסקנו בקורטקס הפרה־פרונטלי, האזור האחראי על חשיבה רציונלית, תכנון ושליטה עצמית, ובאופן שבו לחץ קיצוני עלול להחליש את יכולת קבלת ההחלטות שלנו.

בנוסף, שוחחנו על מערכת הדופמין ועל הקשר בין תחושת ניצחון, תגמול וקבלת החלטות במו״מ, כולל מצבים שבהם צדדים “מתמכרים לניצחון” ומאבדים שיקול דעת.
ההרצאה כללה גם כלים פרקטיים לוויסות עצמי באמצעות נשימה ומודעות, במטרה לשפר תקשורת, שליטה עצמית וקבלת החלטות במצבי לחץ.

עבורי, השילוב בין משא ומתן, פסיכולוגיה ומדעי המוח הוא חיבור הכרחי בעולם המקצועי של היום.
היכולת להבין כיצד אנשים חושבים, מגיבים ומקבלים החלטות תחת לחץ היא כלי משמעותי בכל תחום מקצועי ואנושי.

#גישור #פסיכולוגיה #אתיקה #דופמין #אמיגדלה #סטודנטים

06/05/2026

במהלך שנת 2025 נכנס לתוקף החוק להפחתת שכר בשירות הציבורי במסגרת צעדי ייצוב פיסקליים (הוראת שעה). מדובר במנגנון הפחתה רוחבי שמוצג כחלק ממאמץ תקציבי כולל אך בפועל אופן היישום שלו יוצר פערים מהותיים בין קבוצות עובדים שונות.

החוק מיושם גם על מרצים באקדמיה, וכך נוצרת מציאות שבה קבוצות שאינן נהנות מהגנות מלאות של עובדי מדינה נכללות בכל זאת במנגנוני הפחתה של “שירות ציבורי”.

בפועל, בשנת 2025 שיעור ההפחתה עמד על 3.307%, ובשנת 2026 על 1.2%. במקרה שלי, כמרצה בדירוג אקדמי, מדובר בפגיעה מצטברת של קרוב ל־6,000 ש״ח בנטו, פגיעה מתמשכת שאינה תלויה בהיקף העבודה, בביצועים או בהכנסה הכוללת.

לצד ההעסקה האקדמית, אני מנהלת משרד עורכי דין עצמאי. בתקופות חירום ומלחמה הפעילות נפגעת באופן ישיר, ירידה חדה בביקוש ולעיתים עצירה ממשית של חלק מהעבודה, ללא כל רשת ביטחון.

ובמקביל המיסים ממשיכים לרדת כרגיל. מס הכנסה, ביטוח לאומי, אלפי שקלים מדי חודש, ללא התאמה למציאות הכלכלית בפועל ולתנודתיות של עבודה עצמאית.

התוצאה היא פגיעה כפולה: גם ירידה כפויה בשכר כשכירה, וגם ירידה בהכנסות כעצמאית, לצד חיובי מס מלאים שאינם משקפים את המצב בפועל.

בעוד שבחלק מהמגזרים ניתנו התאמות ומנגנוני איזון, יש קבוצות שנושאות את מלוא ההפחתה ללא כל פיצוי מקביל. כך למשל, במערכת החינוך ניתנו למורים ימי חופשה נוספים, ובחלקים מהמגזר הציבורי הוסדרו מנגנוני פיצוי או רכיבי שכר מאזנים, כך שהפגיעה לא נותרה חד-צדדית.

וכך נוצר פער ברור בין ההצהרה על “שוויון בנטל” לבין האופן שבו הנטל מתחלק בפועל.

ובינתיים אין אף מילה על כ-1.46 מיליארד ש"ח שממשיכים לזרום למשרדי ממשלה מיותרים, שכולנו מממנים, בזמן שהקיזוז מהנטו מתבצע בפועל חודש אחרי חודש.

וכשמבקשים מאיתנו להיכנס “מתחת לאלונקה” ראוי לשאול מי באמת נמצא שם, ומי פשוט מעמיס.

28/04/2026

עורך דין טוב יודע להגיד "לא"
עורך דין מצוין יודע להגיד "איך".

בעולם המשפטי של היום, הלקוח כבר לא מחפש רק מי שיגיד לו מה החוק קובע.
הוא מחפש שותף לדרך, כזה שמבין שהסכם טוב הוא לא רק מסמך שמגן משפטית, אלא כלי שמאפשר לעסקה לקרות.

בשבוע האחרון מצאתי את עצמי חושבת על הפער ההולך וגדל בין השפה המשפטית המסורתית לבין הקצב המהיר של עולם היזמות והעסקים, בין אם בעסקאות נדל״ן, חוזים מסחריים או מהלכים עסקיים מורכבים אחרים, שבהם החלטות משפטיות ועסקיות שזורות זו בזו באופן בלתי נפרד.

במשרד שלנו אנחנו פוגשים את זה מדי יום במגוון תחומים, עסקאות, חוזים ופרויקטים עסקיים, בצמתים שבין משפט לעולם העסקי.

האתגר האמיתי הוא לא רק לנסח נכון, אלא לנסח נכון למציאות העסקית, להפוך מורכבות לפשטות וסיכונים להזדמנויות מנוהלות.

בסופו של דבר, הסכם טוב הוא "חוזה פסימי לאנשים אופטימיים", כזה שמניח את כל מה שעלול להשתבש כדי לאפשר לעסקה להתקדם בביטחון.

אני שמחה לראות שהחיבור בין משפט לאסטרטגיה עסקית כבר אינו רעיון תיאורטי, אלא גישה שתופסת מקום מרכזי בשיח המקצועי.

A good lawyer knows how to say "no"
An excellent lawyer knows how to say "how"

In today’s legal world, clients are no longer looking for someone who merely tells them what the law says.

They are looking for a partner on the journey, someone who understands that a good agreement is not only a legal protection document, but a tool that enables the deal to actually happen.

Lately, I have been thinking about the growing gap between traditional legal language and the fast pace of entrepreneurship and business, whether in real estate transactions, commercial agreements, or other complex business moves, where legal and commercial decisions are deeply intertwined.
In our practice, we encounter this every day across different areas, transactions, contracts and business projects, at the intersection between law and the business world.

The real challenge is not only to draft correctly, but to draft for commercial reality, to turn complexity into clarity and risks into managed opportunities.
At the end of the day, a good agreement is a "pessimistic contract for optimistic people", one that anticipates what might go wrong in order to allow the deal to move forward with confidence.
I am glad to see that the connection between law and business strategy is no longer just theoretical, but is becoming a central approach in the professional discourse.

Attorney Ravit Cohen Sheiner

19/04/2026

ישראלים המתגוררים בחו״ל ורוכשים נדל״ן בישראל זקוקים לליווי משפטי מדויק, לא עוד עסקה סטנדרטית.

מדובר בעסקאות עם מורכבות ייחודית: היבטי מיסוי, ייפויי כוח, עבודה מרחוק וניהול מסמכים מחוץ לישראל.

במקרים רבים נדרש גם טיפול נוטריוני כחלק בלתי נפרד מהשלמת העסקה, לרבות ייפוי כוח נוטריוני ואימות מסמכים.

לכך מתווסף היבט משמעותי נוסף, תכנון עתידי של הנכס והזכויות בישראל, לרבות עריכת צוואות והתאמתן למבנה הנכסים בארץ ובחו״ל.

כשאין ליווי נכון, הפערים הקטנים האלה הופכים לטעויות יקרות.

אני מלווה עסקאות נדל״ן, ובפרט תושבי חוץ, וכן עוסקת בעריכת צוואות ומתן שירותים נוטריוניים, כחלק ממעטפת משפטית כוללת שמאפשרת ניהול בטוח, מדויק ורציף של הנכסים בישראל – גם מרחוק.

אם אתם שוקלים רכישה בישראל או מעוניינים להסדיר את הזכויות והעתיד המשפטי שלכם, אשמח לסייע.
עו״ד ונוטריון רוית כהן שיינר

Israelis living abroad who purchase real estate in Israel require precise legal guidance, not a standard transaction.

These deals involve unique complexities: tax implications, powers of attorney, remote ex*****on, and cross-border document management.

In many cases, notarial services are also required as an integral part of the transaction, including notarized powers of attorney and document authentication.

Another important aspect is future planning of assets and rights in Israel, including wills and structuring estate matters across jurisdictions.

Without proper guidance, small gaps can quickly turn into costly mistakes.
I represent clients in real estate transactions, particularly non-residents, and also provide services in wills and notarial matters, offering a comprehensive legal framework for managing assets in Israel securely and effectively, even from abroad.

If you are considering purchasing property in Israel or would like to plan your legal affairs, I would be happy to assist.

Adv. & Notary Ravit Cohen Shainer

15/04/2026

כמרצה למשא ומתן, חשוב לי להעביר כלים שאפשר להשתמש בהם באמת.

הקורס כולו מקוון! אבל מצליח להשפיע

הודעה שקיבלתי מסטודנטית :-)

כולנו מנהלים משא ומתן מדי יום, גם בחיי היום יום וגם בעולם העסקי .
וזו מיומנות שאפשר לחדד ולשכלל.
#כהןשיינר
#רויתכהןשיינר

09/04/2026

אני מאמינה בהנגשת ידע, כי ידע הוא כוח.
אבל בעולם שבו כל תשובה נמצאת במרחק הקלדה, האתגר האמיתי הוא לדעת מה לשאול.

לכן אני מתמקדת בהעברת ארגז כלים של חשיבה משפטית , כזה שנשאר, ומאפשר לסטודנטים לשאול את השאלות הנכונות, מהאינטרנט או מ-AI.

שמחה על משובי ההוראה שמזכירים לי למה אני עושה את זה.

09/04/2026

פגיעה בדירה יד שנייה בזמן מלחמה: מי נושא באחריות?
עסקת מקרקעין היא תהליך ארוך ומורכב, ובמציאות הביטחונית הנוכחית עולה שאלה קריטית: מה קורה אם הדירה נהרסת או נפגעת מטיל לאחר החתימה על החוזה, אך בטרם מסירת החזקה לקונה?

חלוקת הסיכונים המשפטית:
ככלל, כל עוד לא נמסרה החזקה בדירה לקונה – הסיכון לנזק מוטל על המוכר. במצב כזה, הקונה פטור מחיוביו החוזיים. המוכר הוא גם הגורם שזכאי לתבוע פיצויים מקרן מס רכוש בגין הנזק שנגרם לנכס.

סוגיית סיכול חוזה:
חשוב לדעת כי המוכר עשוי לטעון ל**"סיכול חוזה"** עקב נסיבות המלחמה. טענה כזו עשויה לחייב אותו בהשבת הכספים ששולמו על ידי הקונה, ולעיתים אף בשיפוי בגין הוצאות סבירות שהוציא הקונה לצורך העסקה.

המלצה מקצועית:
כדי להימנע ממחלוקות משפטיות מורכבות ויקרות, חיוני לבחון את תנאי חוזה המכר ולתכנן מראש את חלוקת הסיכונים בין הצדדים כבר בשלב המשא ומתן.
לייעוץ משפטי מקצועי וליווי בעסקאות מקרקעין:
עו"ד ונוטריון רוית כהן שיינר
050-531-3924

ה*****תמונה המצורפת נוצרה באמצעות בינה מלאכותית (AI) והיא מוצגת לצורכי המחשה בלבד****

05/04/2026

24/03/2026

כפי שפורסם, עבר תיקון משמעותי שמרחיב את סמכויות בתי הדין. גם לפני כן בתי הדין הרבניים יכלו לשמש כבוררים, אך תחת פיקוח בתי המשפט. החוק החדש נותן להם מסלול עצמאי עם פחות פיקוח ואפשרות לפעול לפי הדין הדתי.

זו לא רק שאלה של סכסוכים אזרחיים אלא של סמכות והשפעה על המרחב הציבורי כולו.
במדינה עם מגוון זהויות וזרמים, חילונים, דתיים, הציונות הדתית ועוד.....

עולה שאלה עקרונית: מדוע פרשנות דתית אחת היא זו שמקבלת מעמד מוסדי להכריע? ואולי זו הייתה ההזדמנות לפתוח את המערכת לזרמים נוספים בתוך היהדות. גם בקרב מוסלמים קיימים זרמים שונים, והשאלה על ייצוג ואיזון רלוונטית לכולם.

מדובר בשינוי שמעלה שאלות של פיקוח, ייצוג וזכויות.