עו"ד יעל מולר - דיני בנקאות וייפוי כוח מתמשך

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • עו"ד יעל מולר - דיני בנקאות וייפוי כוח מתמשך

עו"ד יעל מולר - דיני בנקאות וייפוי כוח מתמשך Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from עו"ד יעל מולר - דיני בנקאות וייפוי כוח מתמשך, Lawyer & Law Firm, רחוב הארבעה 28 קומה 34, Tel Aviv.

אני עו"ד יעל מולר, (נשואה + 2), בעלת תואר ראשון LL.B של האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני LL.M של אוניברסיטת בר אילן, עם התמחות במשפט מסחרי, מגשרת מוסמכת ונוטריון.

אני עוסקת מעל 20 שנה בתחום דיני הבנקאות וצברתי ניסיון רב גם בייצוג של בנקים וגם בייצוג חייבים. במשך שנים רבות הייתי שותפה במשרד עו"ד מהמובילים בתחום וייצגתי את הבנקים הגדולים בארץ: לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי וגופים חוץ בנקאיים.



בנוסף, אני בעלת ידע וניסיון נרחב בכל הקשור לייפוי כוח מתמשך. אני מוסמכת לעריכת ייפוי כח מתמשך, מנהלת פורום ייפוי כח מתמשך באתר הפורומים המשפטיים, חברת וועדת יפוי כח מתמשך של לשכת עורכי הדין ומרצה בתחום.

השבוע ראיתי פעם ראשונה נחש כשהוא משיל את עורומסתבר שנחש עושה זאת כמה פעמים במהלך חייולא כי העור נפגםאלא כי הוא כבר קטן ע...
30/05/2026

השבוע ראיתי פעם ראשונה נחש כשהוא משיל את עורו

מסתבר שנחש עושה זאת כמה פעמים במהלך חייו
לא כי העור נפגם
אלא כי הוא כבר קטן עליו.

חשבתי על זה השבוע כשלקוח אמר לי:
"אבל עד עכשיו הסתדרנו ככה".

וזה נכון
יש דברים שעבדו לנו מצוין במשך שנים:
לסמוך בלי לבדוק
לדחות החלטות חשובות
לחשוב "יהיה בסדר"
להמנע משיחות לא נעימות בתוך המשפחה.

אבל יש שלב בחיים שמה שהתאים פעם – כבר לא מתאים.
הילדים גדלים, ההורים מזדקנים, החיים מסתבכים והמציאות דורשת מאיתנו להתאים
את עצמנו מחדש.

ועריכת דין, לפחות כמו שאני רואה אותה, נמצאת בדיוק במקום הזה:
לא רק כדי לפתור בעיה, אלא לעזור לאנשים לעשות מעבר.
מעבר זהיר, אנושי, לפעמים אפילו מפחיד וכואב –
אבל כזה שמאפשר לנו להמשיך לגדול.

שיהיה שבוע טוב - של גדילה!

בחג שבועות אנו נזכרים ברגע בו עם שלם עמד במעמד המרגש מול הר סיני ואמר את המילים: "נעשה ונשמע"מילים שמסמלות את האמון המוח...
23/05/2026

בחג שבועות אנו נזכרים ברגע בו עם שלם עמד במעמד המרגש מול הר סיני ואמר את המילים:
"נעשה ונשמע"
מילים שמסמלות את האמון המוחלט של אדם המסכים ללכת בדרך מסויימת בלי לשאול שאלות ובלי לפקפק.

אני זוכה לפגוש את האמון הזה כמעט כל יום.
כאשר אדם ממנה מישהו אחר להיות מיופה כח שלו, הוא בעצם אומר לו
אני סומך עליך - גם ברגעים שבהם כבר לא אצליח להסביר מה אני צריך.

והאדם שמתמנה מקבל על עצמו אחריות עצומה.
לא רק לקרוא הוראות ולבצע אותן
אלא לנסות להבין את האדם שמאחוריהן.
מה חשוב לו
ממה פחד
על מה הוא אף פעם לא היה מוכן לוותר
ולהתחייב לפעול עבורו גם במקומות שבהם אין תשובה כתובה וברורה.

כי תפקידו של ממונה איננו להחליט מה נכון בעיניו
אלא להיות שליח נאמן של רצון אחר.
זו לא שליטה. זו אחריות.
זו לא סמכות. זו התחייבות מוסרית.

בסוף יש פה שני אנשים שאחד מהם אומר – "אני סומך עליך בצורה מלאה".
ואדם אחר שעונה – בעצם ההסכמה שלו לתפקיד
"אעשה. ואשמע".

ואין יותר עמוק מזה.

אז אחרי המתכונת במתמטיקה, השבוע התקיימה בגרות בלשון.תלמידים בכל הארץ ניסו להיזכר איפה שמים פסיק ומה זה בניין פיעל.ואני ח...
16/05/2026

אז אחרי המתכונת במתמטיקה, השבוע התקיימה בגרות בלשון.
תלמידים בכל הארץ ניסו להיזכר איפה שמים פסיק ומה זה בניין פיעל.
ואני חשבתי על טעויות לשוניות שאני שומעת כל היום מלקוחות:

"הבנק אמר לי":
הבנק לא אומר. ולא מדבר.
פקידים אומרים, מנהלי סניף אומרים
ולפעמים גם טועים. לפעמים גם לא מוסמכים להבטיח.

"זה רק טופס":
בבנק אין טפסים.
יש מסמכים מחייבים שמישהו ניסח. בדרך כלל לא לטובתך.

"זה סטנדרטי": סטנדרטי למי? ביחס למה?
והמשפט שמגיע כמעט תמיד אחר כך:
":חתמתי בלי לקרא":
זו אולי השגיאה היקרה ביותר שאני פוגשת.
כי בבנקאות, כמו בעברית, מילה קטנה משנה משמעות של מסמך שלם.
צריך לקרא
וצריך להבין.
ואם לא - לעצור ולהתייעץ לפני שחותמים.

כי בבגרות בלשון בודקים הבנת הנקרא
בבנק – החיים בודקים אם באמת הבנת על מה אתה חותם.

שיהיה לנו שבוע טוב!

יש ירושות שלא נכתבות בצוואה.הן לא מערבות אותנו עורכי הדין, ולא נדונות בבתי המשפט.אחת מהן למשל, היא מתכון שרשום על דף ניי...
09/05/2026

יש ירושות שלא נכתבות בצוואה.
הן לא מערבות אותנו עורכי הדין, ולא נדונות בבתי המשפט.

אחת מהן למשל, היא מתכון שרשום על דף נייר
קצת מוכתם בקמח ושמן, כתוב בכתב יד מוכר
מתכון כזה שעובד מדודה לאחיינית, ומאם לבת.
לא מתכון מספר בישול ולא צילום מהאינטרנט.

יש לי כזה.
המתכון פשוט: קמח, ביצים, סוכר קצת קנמון וגזר
אבל הערך שלו בכלל לא נמצא במצרכים.
הטעם הזה שאנחנו מנסים לשחזר דרכו, הוא לא רק טעם של אפיה,
הוא טעם של ילדות.
זה הזכרון של מי שעמד במטבח ואפה לנו באהבה רבה.

בגלל זה אני שומרת בקפדנות על הדף הישן
גם כשאני זוכרת את המתכון בעל פה.

כי בין השורות שלו מסתתר משהו שלא נכתב
זכרונות, טעמים, אהבות.
למעשה - אני לא רק מנסה לשחזר את העוגה -
אני פשוט מנסה להגיע שוב הביתה.

לקוח שאל אותי השבוע "אבל איך אני אדע היום מה אני ארצה בעתיד?"זו שאלה מורכבתולכן אנחנו מתחילים בלבחור במי ולא במהמי יודע ...
18/04/2026

לקוח שאל אותי השבוע "אבל איך אני אדע היום מה אני ארצה בעתיד?"
זו שאלה מורכבת
ולכן אנחנו מתחילים בלבחור במי ולא במה

מי יודע מה מרגיז אתכם – גם הדברים הקטנים
מי זוכר שאתם צריכים חלון פתוח גם כשקר בחוץ, כדי להרגיש את האויר
מי יודע איזה מוזיקה מרגיעה אתכם
מי מביא לכם גלידה בטעם שאתם הכי אוהבים
מי מבין מה אתם רוצים גם בלי שתגידו את זה במילים
זה שמרגיש שאתם עייפים גם אם אתם מחייכים לכולם.

לפעמים זה האדם שחולק אתכם שמיכה כבר עשרות שנים
לפעמים זה ילד שפעם החזקתם לו את היד – ובעתיד הוא יחזיק את שלכם
לפעמים זו חברה טובה שמלווה אתכם שנים

זה לא משנה מה השם של הקשר
משנה מה יש בו
כי בסוף השאלה האמיתית היא
מי היית רוצה שיהיה לידך אם העולם שלך קצת ייסדק?
מי יהיה הקול שלך, כשהקול שלך ייחלש
ומי יגן על הרצונות שלך – פשוט כי הוא מכיר אותך באמת

אם אתם יודעים על מי אני מדברת – כבר יש לכם את התשובה
זו הזדמנות להגיד לאותו אדם תודה
ולתת לו את הכוח החוקי להיות שם בשבילכם.

שיהיה שבוע טוב ושקט

חברה שממנה הועברו 300,000 ₪ ללא הרשאה פנתה לבנק וביקשה להשיב את הכסף.הבנק טען: לא הייתה פריצה, הסיסמה הייתה נכונה, שאלת ...
15/04/2026

חברה שממנה הועברו 300,000 ₪ ללא הרשאה פנתה לבנק וביקשה להשיב את הכסף.
הבנק טען: לא הייתה פריצה, הסיסמה הייתה נכונה, שאלת האימות נענתה נכון — ולכן האחריות על הלקוח.

אבל בית המשפט הסתכל על התמונה הרחבה.

נקבע כי גם כאשר הפעולה בוצעה דרך מערכת הבנק באופן "תקין",
לבנק עדיין קיימת חובת זהירות מוגברת.
ריבוי ניסיונות העברה כושלים רגע לפני הפעולה היה צריך להדליק נורה אדומה — ולגרום לבנק לעצור, לבדוק, להתריע.
לבנק יש תפקיד אקטיבי בשמירה על הכסף שלנו.

ובאותה נשימה, בית המשפט הזכיר גם אמת לא נוחה:
כשמשתפים פרטי גישה או עובדים בצורה לא מסודרת — האחריות מתחלקת.

הלקח האמיתי?

ניהול חשבון בנק הוא לא רק פעולה טכנית.
זו מערכת יחסים של אמון — עם אחריות משני הצדדים.

יש משהו פרדוקסלי בתחושה של השבוע הזהמצד אחד, הבנו שלא ניתן להשיג שום דבר במלחמה. מלחמות גובות מחירים בלתי נתפסים, משאירו...
11/04/2026

יש משהו פרדוקסלי בתחושה של השבוע הזה
מצד אחד, הבנו שלא ניתן להשיג שום דבר במלחמה. מלחמות גובות מחירים בלתי נתפסים, משאירות אחריהן שבר ואף אחד לא באמת "מנצח" בהן לאורך זמן.
ומצד שני, אני עורכת דין.
מקצוע שנולד, במידה רבה, מתוך מחלוקות. מתוך הצורך לנהל מאבקים, מאנשים שלא מצליחים להגיע להסכמות לבד.
אבל עם השנים הבנתי שעורך דין טוב לא נמדד רק ביכולת להילחם אלא ביכולת להבין מתי לא צריך מלחמה בכלל.
לא פעם מגיע אלי לקוח נחוש "להלחם עד הסוף". "לא לוותר לצד השני על כלום". רק אחרי שיחה אמיתית מתברר שהמאבק עצמו גובה מחיר כבד יותר מכל תוצאה אפשרית.
לא כל מאבק חייב להסלים.
לא כל ניצחון שווה את המחיר שלו.
ולפעמים ההישג האמיתי הוא דווקא היכולת לעצור.

התפקיד שלנו כעורכי דין הוא לא רק לנהל סכסוכים – אלא להוריד להבות, לראות את האדם שמאחורי התיק, ולעזור ללקוח לבחור את הדרך שתשרת אותו, לעיתים גם במחיר של הפרנסה שלנו.
הלוואי שנצליח להביא את הפסקת האש הזו, גם לחיים האישיים המקצועיים שלנו.
לבחור את המאבקים שלנו בתבונה, ולזכור שלפעמים שלום הוא לא ויתור, הוא הישג.

שיהיה שבוע טוב ושקט!

אתמול נפל טיל כמה מטרים מהבית שלילא "באזור"לא "בשכונה ליד"קרוב מספיק כדי שהגוף יבין לפני הראש.הפיצוץ היה חזק.לכמה דקות ה...
28/03/2026

אתמול נפל טיל כמה מטרים מהבית שלי

לא "באזור"
לא "בשכונה ליד"
קרוב מספיק כדי שהגוף יבין לפני הראש.

הפיצוץ היה חזק.
לכמה דקות הכל נעצר - ומהר מאוד החיים חזרו.
התרגזתי על הבלגן שהשאירו בסלון
ונרדמתי חזרה בקלות יחסית
לא פחדתי.

וזה הפתיע אותי.
כי לכאורה, אחרי רגע כזה אמורים להשתנות קצת.
להסתובב דרוכים יותר, מודעים יותר לשבריריות של החיים.

אבל כנראה שהנפש שלנו חכמה יותר ממה שאנחנו חושבים.
אי אפשר לחיות כשכל הסיכונים מונחים על השולחן כל הזמן
אז היא מגינה עלינו בעדינות
מספרת לנו סיפור שמאפשר להמשיך לנשום:
שיש עוד זמן
שהכל כרגיל
שלי זה לא יקרה.

אני פוגשת את המנגנון הזה כל הזמן בשיחות עם אנשים.
השבוע זה היה גבר בן 45 בהליך גירושים ארוך וקשה.
הוא יודע שאם הוא לא יכתוב צוואה וחלילה יקרה לו משהו, אשתו (עדין) תירש חצי מרכושו, ועדין הוא דוחה את זה כבר כמה שבועות.
כי להסתכל ישירות על האפשרות שלא תמיד נהיה בשליטה זה לא נח.

ואולי זה בסדר.
אולי אנחנו צריכים את ההכחשה הקטנה הזו כדי לנשום, כדי לתכנן, לצחוק, להתארגן לחג, לקבוע פגישות לשבוע הבא כאילו הכל מובטח.
אבל מדי פעם המציאות מתקרבת קצת יותר מדי
ומזכירה בעדינות שהמנגנון שמגן עלינו גם מרדים אותנו.

מאז אתמול אני חושבת על האיזון הזה
בין הפלסטר הזה שמאלחש את הפחד
לבין הרגעים שבהם צריך להיות אמיצים, לעשות פעולה, ולהמשיך לישון בשקט.

מאחלת שבוע טוב וימים שקטים

השבוע, בין אזעקה לאזעקה, הוא התקשר.“תגידי,” הוא אמר לי,“זה זמן מוזר לדבר על ייפוי כוח מתמשך?”שאלתי אם קרה משהו דחוףהוא ל...
21/03/2026

השבוע, בין אזעקה לאזעקה, הוא התקשר.
“תגידי,” הוא אמר לי,
“זה זמן מוזר לדבר על ייפוי כוח מתמשך?”
שאלתי אם קרה משהו דחוף
הוא לא ענה מיד.
ואז אמר בשקט:
“זה לא בגלל המצב בחוץ.”
הוא סיפר לי על מה שקרה לפני כמה שנים.
על אח שלו. על אירוע פתאומי.
יום אחד הכל רגיל,
ויום אחרי — שום דבר כבר לא.
“מצאנו את עצמנו מנסים להבין מה עושים,” הוא אמר,
“מי יכול לחתום, מי מחליט, איך בכלל ניגשים לחשבון הבנק?
והבירוקרטיה נהייתה מסובכת בדיוק כשהיה לנו הכי פחות כוח אליה.”
הוא עצר רגע.
“אמרתי לעצמי אז — אני לא אשאיר את המשפחה שלי במקום הזה.
אבל החיים חזרו למסלול, וההבטחה הזו נדחקה הצידה. עד עכשיו.”
“המלחמה הזו,” הוא סיכם, “לא מפחידה אותי. היא רק הזכירה לי.”
וזה בדיוק העניין.
בתקופה כזו, אני פוגשת הרבה אנשים.
יש את אלה שפוחדים — וקופאים.
יש את אלה שממשיכים כרגיל — ואולי קצת מדחיקים.
ויש גם את אלה שנזכרים.
לא מתוך חרדה, אלא מתוך אחריות.
מתוך רגע אחד בעבר שכבר לימד אותם
כמה מורכב זה יכול להיות כשאין סדר,
וכמה שבעצם הכל יכול להשתנות ברגע.
שיהיה לנו שבוע שקט!
התמונה: מאחד הרגעים שהחלטתי לצאת קצת

יש משהו מפחיד בכוח של מוסדות גדולים כמו בנקים. לא כי הם חזקים, אלא כי לפעמים הם כל כך רגילים לכוח שלהם, שהם פשוט שוכחים ...
14/03/2026

יש משהו מפחיד בכוח של מוסדות גדולים כמו בנקים. לא כי הם חזקים, אלא כי לפעמים הם כל כך רגילים לכוח שלהם, שהם פשוט שוכחים לעצור לרגע ולהגיד: טעינו.

השבוע פנה אליי לקוח שכמעט הסכים לעבור בדיקת פוליגרף. כן, פוליגרף.
לא כי חשדו בו במשטרה, ולא כי היה הליך פלילי — אלא כי הבנק שלו דרש את זה.

הסיפור התחיל דווקא בזהירות מקסימלית:
הלקוח מכר חפץ יקר ערך. לפני שמסר אותו לקונה, הוא רצה להיות בטוח שהכסף שהקונה העביר לו (מאותו בנק) בטוח. הוא כתב לבנקאית שלו באפליקציה ושאל האם ההעברה סופית.
היא השיבה: "כן".
הוא שאל שוב כדי לוודא, והפעם היא כבר ענתה בכעס: "כבר כתבתי לך — ההעברה סופית ולא ניתנת לביטול".

הכל מתועד בכתב. על סמך התשובה הזאת, הוא מסר את החפץ.
למחרת בבוקר? הכסף נעלם. ההעברה בוטלה. וגם הקונה.

כשהוא פנה לבנק במקום לעצור רגע ולהגיד: "טעינו, סליחה", הבנק הציב אולטימטום: אנחנו נחזיר את הכסף, רק אם תעבור בדיקת פוליגרף כדי להוכיח שאתה לא משתף פעולה עם הקונה.

הלקוח שלי, שהיה לחוץ לקבל את הכסף ולא היה לו מה להסתיר, כבר כמעט השלים עם הדרישה - עד שהוא דיבר איתי הוא לא חשב שיש לו אפשרות להתנגד.

זכרו: לא כל דרישה של גוף חזק היא דרישה סבירה. גם לא כשהיא מגיעה מהבנק - אפשר וצריך לפעמים להגיד לא.

נכון שהכוח של הבנק גדול — אבל הזכויות שלכם לא קטנות.

שיהיה שבוע טוב יותר!

Address

רחוב הארבעה 28 קומה 34
Tel Aviv
6473925

Telephone

+972533345919

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עו"ד יעל מולר - דיני בנקאות וייפוי כוח מתמשך posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share