הנסקי - גופר, עריכת דין וגישור בענייני משפחה וירושה

25/12/2025

מכירים את העורכי דין האלה שמפרסמים כתבה על פסק דין שלא הם ייצגו בו?🙈
אז למען הגילוי הנאות גם אנחנו לא ייצגנו בהליך הזה 🤓
ובכל זאת היה לנו חשוב להביא אותו כי הוא ממחיש עד כמה חשוב ששני בני הזוג יבינו היטב את המשמעויות של המסמך שהם חותמים עליו, את ההשלכות העתידיות של ויתורים כאלה ואחרים בהסכם (כן, כמו אצל הילדים זה כמעט בלי חרטות) ובפרט את החשיבות שבטיפול נכון בנושא של אופציות ומניות בהסכמים כשאחד מבני הזוג, או אפילו שניהם, עובדים בהיי-טק.

אם פעם אופציות היו סוגיית קצה שצצה במקרים חריגים, הרי שהיום החזקת אופציות היא דבר די שכיח ויש להכיר ולהבין את הניואנסים של הנושא כדי לדעת איך להתייחס אליו בהסכמי ממון ובהסכמי גירושין. מחלוקות רבות יכולות לצוץ בפרידה ביחס לאיזון אופציות שלא הבשילו או שהבשילו באופן חלקי עד למועד הקרע, בנוגע לקבלת החלטות לגבי מימוש אופציות ששייכות לשני בני הזוג ובכלל לגבי החובה לשתף באופציות/מניות כשבן הזוג השני לא ״תרם״ נכסים דומים. אם יש לכם שאלות ולבטים בנושא דברו איתנו😉
וכמובן מוזמנים לשתף 👌

https://www.ynet.co.il/economy/article/rjd6ydfqzg

כשנה לאחר שבני הזוג חתמו על הסכם גירושין, הפכו האופציות של הבעל לרווחיות במיוחד. האישה טענה שהוא הסתיר ממנה מידע בעניין, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

10/12/2025

בשבוע שעבר סיימתי לצפות בסדרה "אף אחד לא ראה שעזבנו" של נטפליקס שהציפה אותי והותירה אותי עם הרבה חומר למחשבה. הסדרה מציגה את הסיוט הגרוע ביותר של כל הורה – חטיפת ילדים על ידי ההורה השני. העלילה עוקבת אחרי סיפור אמיתי של אבא יהודי- מקסיקני שחטף את ילדיו ונעלם איתם ברחבי העולם (כולל בקיבוץ בישראל של שנות ה-60), ומותיר אחריו אמא שבורה ומערכת שלמה שמנסה לאתר אותם. זה סיפור קיצוני וקורע לב על שני הורים שלא מצליחים לתקשר ביניהם ועל אבא שמוכן ללכת רחוק כדי "להעניש" את בת הזוג שלו, אבל בפועל גורם נזק בלתי הפיך לילדים קטנים שאמא נלקחה מהם ברגע אחד.

אז נכון שרוב סיפורי הפרידה שאנחנו פוגשות בחדר הגישור הם שונים לחלוטין. הם לא על חטיפות או היעלמויות. ובכל זאת, בשורש שלהם הם יושבים על פחדים דומים שמחוברים למציאות החיים הצפויה בעקבות הפרידה.

לפני כמה זמן ישבה מולנו בגישור אמא שבמהלך שיחה אישית התוודתה: "הפחד הכי גדול שלי הוא שהילדים שלנו יילקחו ממני. לא בכוח, אלא לפי ההסכם שאני הולכת לחתום עליו. שפתאום אני לא אראה אותם חצי מהזמן, שהם יהיו 'שם' ואני פה, ושהם יפסיקו לראות בי אמא באותה צורה."

זה לא היה פחד מחטיפה. זה היה פחד מהפרידה עצמה – מהרגע שבו תתחיל "אחריות הורית משותפת" ופתאום יהיו ימים שהם "שלו" וימים שהם "שלה", מהתחושה שהקרע בזוגיות יגרום לקרע גם בהורות. או שבעתיד תיכנס לתמונה בת זוג חדשה ש"תתפוס" את המקום שלה באיזושהי צורה. והאמת? זה חשש לגיטימי לחלוטין. לא מופרך, לא הזוי – פשוט אנושי.

חדר הגישור הוא המקום שבו אפשר לומר את הדברים האלה שמערבלים את הבטן בקול רם. להגיד "אני מפחד/ת", להביע את החרדה, ולבחון אותה יחד. כי כשמדברים על הפחדים האמיתיים – ולא רק על שעות וחלוקת זמני שהות – אפשר למצוא ביחד מתווה שעובד טוב יותר לכולם.

ביחד, בני הזוג יכולים לבנות הסדר שלא רק עונה על "מה צודק" או "מה נהוג", אלא על מה באמת צריך לקרות כדי שכל אחד מההורים ימשיך להיות הורה בצורה מלאה ושלמה. כדי שהילדים ירגישו שיש להם שני בתים, לא בית אחד ו"ביקורים" אצל ההורה השני.

זה יכול להיות סידור שבועי לא סימטרי אם זה מה שמתאים למשפחה הספציפית הזו. זה יכול להיות התחייבות של שני ההורים להיות זמינים לשיחות וידאו גם בימים של ההורה השני. זה יכול להיות קביעת עוגנים שבהם משמרים זמן איכות משותף עם אמא ואבא (כמו ימי הולדת של הילדים) וכמובן התחייבות הדדית להמשיך לכבד זה את זה ולא לערב את הילדים במחלוקות בינינו כדי שלא לשים אותם בקונפליקט נאמנויות.

"אף אחד לא ראה שעזבנו" מזכיר לנו עד כמה חזק הפחד של הורים לאבד את הילדים. אבל רוב סיפורי הפרידה שלנו הם לא על חטיפות דרמטיות. הם על הפחד מלאבד את תחושת ההורות, את היומיום, את החיבור. והתפקיד שלנו, כמגשרות, הוא לעזור לכם לא לאבד את זה. לבנות משהו שעובד, שמכיל את החששות, ושמאפשר לכל אחד מכם להישאר הורה – במלוא מובן המילה.

כי פרידה היא לא סוף ההורות המשותפת. זו התחלה של צורה אחרת שלה.

https://www.hanski-gofer.com/

10/11/2025

"צ'אט GPT אמר לי ש... "

לאחרונה פנתה אלינו לקוחה שנמצאת בשלבים ראשוניים של הליך פרידה וכבר הספיקה לקבל המון עצות משפטיות מהצ'אט. מעבר לעובדה שהרבה מהעצות לא היו נכונות, הן הלחיצו אותה מאד וגרמו לה להרגיש חסרת אונים.

בעקבות השיחה נזכרנו בדיליי רב לשאול את עצמנו – האם ה-AI יוכל להחליף אותנו?

וזו התשובה שלנו (נשבעות שניסחנו אותה לגמרי לבד, בלי עזרה של AI):

קודם כל, הסכם גירושין הוא הסכם מורכב אשר נוגע בהרבה נושאים הכרוכים אחד בשני (זמני שהות עם הילדים, קבלת החלטות עליהם, מקום מגורים, מזונות, חלוקת רכוש – דירה, פנסיות, מניות). כרגע קשה לנו לחשוב על מחשבון שיצליח לתכלל את כל זה.

מעבר לזה, בדיני משפחה הפן הרגשי מרכזי ביותר. שמעתי פעם שופט משפחה שאמר שבדיני משפחה הדמעות הן לא כלי של הצדדים להשיג משהו בסכסוך, אלא הן מקור הסכסוך עצמו. שברון לב, קנאה, עלבון, דאגה, פחד, דחייה – כל אלה מניעים אנשים ביתר שאת כשמדובר במשפחה. לכן ניתוח אינטרסים על ידי AI לא יכול לתת מענה. חייבים את המרכיב האנושי – מגשר מקצועי שידע לעבוד עם מנעד הרגשות, לגלות אמפתיה ולאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים תחת סיטואציה מורכבת.

אז אם נתקלתם בחברים על סף גירושין, עשו להם טובה ושלחו אותם לבני אדם...

08/08/2025

בשבוע שעבר ליווינו לקוחה לאישור הסכם בין יורשים בבית משפט לענייני משפחה. אביה שנפטר לאחרונה בחר להוריש לה כבר עכשיו חלק מכספו, בעוד שלאחיותיה ציווה את חלקן רק לאחר פטירת האם - בדרך של יורש אחר יורש. מדובר במקרה שבו לאבא היו הרבה סיבות הגיוניות לפעול בדרך זו והדבר נעשה בדעה צלולה ולאחר מחשבה עמוקה. הבעיה הייתה שהאחיות לא ידעו מכך עד לפטירה, וכשגילו על קיומה של הצוואה הן הופתעו והרגישו שנעשה "מחטף" מאחורי גבן. מפה לשם העניינים התדרדרו והגיעו לסכסוך משפטי. בשלב הזה נכנסנו לתמונה והבנו שמדובר במשפחה שלא רק מתמודדת עם אובדן, אלא עם משבר אמון עמוק ויחסים שהתערערו בתקופה שהיא ממילא רגישה וכואבת. מהרגע הראשון עודדנו את הלקוחה שלנו להגיע להסכמות עם אחיותיה. לא הסכמות שבהן היא מוותרת על זכותה לרשת את המגיע לה, אלא כאלה שעיקרן יצירת מנגנון משפחתי שיבטיח שקיפות בעתיד ויסייע בבניית האמון שנפגע. לשמחתנו ולזכותן, האחיות אכן הצליחו לגבש את ההסכם ביניהן וכך נחסך הליך משפטי ארוך ומייגע שרק היה מעמיק את הקרע במשפחה.

במעמד הדיון האווירה עדיין היתה מתוחה וניכר שיש עוד כברת דרך לשיקום היחסים. אם המשפחה שאלה "איך זה קרה במשפחה שלי?" ואנחנו השבנו שזה לא אומר שום דבר רע על המשפחה שלה. יש לה בנות מדהימות בכל מובן והיא גידלה אותן למופת. זה פשוט יכול לקרות בכל משפחה. סוגיות של ירושה וצוואה הן סוגיות רגישות שנוגעות בכל הנימים. לרוב זה לא הכסף שמניע את הסכסוך אלא צורך לקבל תוקף לאהבת ההורה ולאמון שלו בנו. אלא שהוא כבר אינו בחיים והקושי מושלך אל בני המשפחה הנותרים.

אז מה המסקנה?
כשאתם עורכים צוואה, זכרו שה"איך" לא פחות חשוב מה"מה". שקיפות ושיח משפחתי בו אתם מתווכים לילדיכם את החלטותיכם ורואים כיצד הם מקבלים אותן, עשוי למנוע סכסוכים בעתיד. אנשים רבים נמנעים מלקיים שיח כזה ("אחרי המבול", "אני סומך על הילדים שלי שיסתדרו") ודיבור על הנושא ממילא מעורר בהם אי נוחות. אלא שבלי לעשות את התהליך נכון, אפשר להחטיא את המטרה – שלמות המשפחה, וזה קורה גם במשפחות הכי טובות! אין הכוונה ליצור מעורבות של הילדים בעריכת הצוואה (דבר שעלול לפסול אותה בעתיד..), אלא ליצור שקיפות מול כל הילדים במידה שווה ולהבין כיצד הם תופסים את הנושא (שהרי הוגנות היא סובייקטיבית..). רוצים לעשות את זה נכון? מוזמנים להתייעץ איתנו.

09/07/2025

איך לדבר על הסכם ממון בלי לפגוע ביחסים?

"אני רוצה הסכם ממון, אבל איך אגיד את זה לבן/בת הזוג שלי בלי שזה ייצור מתחים מיותרים בינינו?"
השאלה הזו נשאלת לא מעט אצלנו במשרד. תחושת אשמה ופחד מהתגובה של בן הזוג מונעת מבני זוג רבים להעלות בכלל את הנושא. אבל האמת.. דיבור פתוח על הסכם ממון יכול דווקא לחזק את מערכת היחסים ולמנוע מתחים חבויים שיצוצו מעת לעת. איך עושים את זה?

#1 🧐הסבירו את המניעים האמיתיים:
- "זה לא בגלל שאני לא סומך עליך, אלא בגלל שאני רוצה שנהיה מוכנים לכל מצב"
- "ראיתי מה קרה למשפחות אחרות וזה עזר לי להבין כמה חשוב לתכנן מראש"
גם אם מדובר בדרישה שבאה מההורים שלכם ולא מכם – חשוב שבן הזוג ידע מזה. וגם את החששות של ההורים ניתן לתווך לבן הזוג באופן לא פוגעני. אלה חששות הגיוניים ולגיטימיים, והסדרה של הנושאים יכולה לסייע ליחסים במשפחה המורחבת.

#2 🤝 טיפים מעולם הגישור:
הקשיבו לתגובה- אל תתגוננו מיד אם בן הזוג מגיב ברגש. תנו לרגשות להיאמר, נסו להבין את תחושות בן הזוג ולגלות אמפתיה.
תנו זמן לעיכול- לא צריך להחליט הכל עכשיו. אפשר לתת לדברים לשקוע ורק אז לדבר עליהם שוב ממקום יותר שקול ונינוח.
ניסוח מחדש- הרבה פעמים הקושי של הצד השני הוא לא עם מה שאנחנו אומרים אלא עם הדרך שבה אנחנו בוחרים להציג אותו. שיח שעוסק בצרכים שלנו ולא ב"תרחישי אימה" אפשריים, מתקבל יותר בהבנה בקרב הצד השני.

#3 🕺💃צרו חוויה משותפת:
"בוא נלך יחד לעו"ד שיסביר לנו את האפשרויות" – כך זה יהפוך לפרויקט משותף במקום דרישה חד-צדדית. חשוב לזכור- הסכם ממון הוא לא נגד בן הזוג, אלא בשביל הביטחון והבהירות של שניכם. ההמלצה שלנו היא ליצור בהסכם הסדרים שיגנו על כל אחד מבני הזוג וישמרו על האינטרסים של שניהם ביום שאחרי (בתקווה שלא יהיה כזה). לכן, חשוב ללכת לעו"ד שרואה את שני הצדדים ומסייע להם לתקשר את הצרכים והרצונות שלהם באופן שאינו פוגע במרקם היחסים.

26/06/2025

אז פתאום אחרי 12 ימים ארוכים במיוחד אפשר סוף סוף לקחת נשימה עמוקה ולנסות לחזור לאט ובזהירות לשגרה. עבורנו (ועבור הורים רבים אחרים) אלו היו ימים לא פשוטים של ניסיון לגייס כוחות ולנהל סדר יום עבור הילדים (למרות שברור שהם ניהלו אותנו) לצד המשך טיפול בלקוחות שלנו, ריצות ליליות לממ"ד, דאגה, חוסר ודאות ונפילות טילים ממש ליד הבית.

בתוך כל הכאוס הזה היו לנו גם כמה רגעים של נחת. כשגילינו שהמצב ההישרדותי שנקלענו אליו דווקא סייע ללקוחות שלנו, או לצד שאנו מנהלים מו"מ מולו, לקחת דברים בפרופורציות ולראות בצורה בהירה יותר מה הם הדברים החשובים באמת.

כך למשל, חימם לנו את הלב לשמוע שזוג מגושרים פרודים שלנו שכבר הרבה זמן מתקשים לתקשר ביניהם בצורה מיטיבה הצליחו לשים את המחלוקות בצד לטובת הילדים המשותפים. בזמן שהאבא היה במילואים האמא גיבתה אותו לחלוטין ולקחה על עצמה להיות עם הילדודס במשרה מלאה. דווקא בסיטואציה הזו הם הצליחו לקיים שיחות נעימות ורגועות, להתעניין בכנות זה בשלומו של זה ולראות את החשיבות הרבה שיש לקשר של כל אחד מהם עם הילדים.

או במקרה אחר, בסכסוך ירושה לא פשוט בין ילדיו של מנוח לבת זוגו ממערכת יחסים שניה, הילדים שהיו מאד לוחמניים שינו פתאום גישה ואמרו "בואו ניתן לדברים לשקוע" ונשים את ענייני הכספים בצד.

עכשיו כשכולנו חוזרים לשגרה ברוכה, מקוות שבכל זאת לקחנו אתנו משהו קטן מהתקופה הקשה הזו. לגלות קצת יותר אדיבות ואורך רוח זה לזה, להסתכל אחד על השני בעיניים טובות וחומלות, להבין ששלמות המשפחה הגרעינית (תהא צורתה אשר תהא) היא הדבר הכי יקר וחשוב. זה לגמרי אנושי וטבעי שיהיו בינינו לפעמים סכסוכים ומחלוקות – אבל יש מגוון דרכים לנהל אותם ולבחור איך אנחנו מתנהלים.ות בתוכם.

ולפעמים כל מה שצריך זה דחיפה קלה של האדם הנכון (או הנשים הנכונות 😉), שידע לתווך את הדברים בצורה מקצועית ושקולה.

(בתמונה: אנחנו. ממשיכות במרץ לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבות 🥰)

20/05/2025

כשאנחנו עורכות ייפוי כח מתמשך אנחנו משתדלות להעניק לכל לקוח תשומת לב מירבית, לרדת לפרטים הקטנים ולהתייחס לאופי ולמרקם היחסים הייחודי של כל משפחה שאנחנו מלוות. לכן היה כיף במיוחד לקבל הבוקר את ההודעה הבאה ולראות שההשקעה שלנו מורגשת. זה לא מובן מאליו ומחמם את הלב 🥰

13/05/2025

השבוע, לאחר חתימה על הסכם גישור גירושין הודתה לנו מגושרת על ש"שרדנו אותה" וכתבה שהרגישה שראינו את הצדדים הכי קשים שלה ושהיא מקווה שנשכח אותם יום אחד אם נפגש בנסיבות טובות יותר.
אז ממש לא נשכח, אבל.. אנחנו פשוט לא רואות אצל מגושרים שלנו צדדים "קשים", אלא צורות התמודדות שונות עם המצב ההישרדותי שהם מצויים בו.
כשאנחנו במצבי משבר כל כך גדולים אנחנו נאחזים בכל מנגנון הגנה שיש לנו, זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית יותר, הטלת כל האשמה על האחר, או דווקא הדחקה, הכחשה ואדישות. אפילו "ארגון האישיות" יכול להתערער.
זה מובן, טבעי, ומסייע לנו לשרוד. אז מבחינתנו התבטאות קשה של מגושר היא כלי עבורו באותם הרגעים לשרוד את המצב הקשה בו הוא נמצא, לשמור על הנפש שלו שלא תתפרק.
מעבר לכך, הבאת צדדים "קשים" של מגושרים פעמים רבות מהווה עבורנו המגשרות הזדמנות להבין טוב יותר את המצב בו הם נמצאים ולחוש אמפתיה. היא גם עוזרת לנו לזקק את הדבר עליו הם הכי מנסים להגן, ובכך לקדם אותם להסכמות שיהיו הטובות ביותר עבורם.
אז – לכל מי שעובר הליך גישור גירושין – תדעו שזה בסדר ואפילו טבעי שבמצב קשה יוצאים מאיתנו צדדים קשים. זה אנושי ביותר. הכי חשוב לקחת נשימה עמוקה ולגלות הרבה חמלה עצמית.
ולגבי אותה מגושרת- ראינו בה כל כך הרבה צדדים עוצמתיים ומעוררי התפעלות. היינו כל כך גאות בה על הדרך שעשתה ועל כך שלא ויתרה ולקחה את העתיד שלה בידיים ☺💪

27/04/2025

אנשים טובים באמצע הדרך..
לפני שנה פנתה אלינו לקוחה שגרה בחו"ל לצורך מינוי אפוטרופוס לאמה, החיה בישראל בגפה ואשר חלה התדרדרות במצבה הנפשי והקוגניטיבי. נוכלים אף ניצלו את מצבה, הונו אותה וגנבו את כספה.
במצב כזה, בו בני המשפחה הגרעינית אינם גרים בישראל, הפתרון המיטבי הוא מינוי אפוטרופוס חיצוני לאם. אבל צריך למצוא את האדם המתאים ומסתבר שזו משימה לא פשוטה...
חיפשנו, חיפשנו ומצאנו את עורך הדין צביקה כספי מרחובות. בעבודתו הוא עורך דין ובליבו עובד סוציאלי. צביקה התמנה כאפוטרופוס זמני ונכנס במהירות לעניינים. כמונו, גם האם המבוגרת התאהבה בו מיד והוא החל לטפל בכל ענייניה (טיפול רפואי, מעבר מקום מגורים, זכאויות ועוד).
היום, שנה לאחר מכן, התקבל תסקיר העובדת הסוציאלית שמראה שיפור משמעותי בחייה של אותה אישה ועל טיפול מסור ביותר של צביקה בה. צביקה מבקר אותה לעיתים תכופות, לקח אותה לקנות בגדים יפים, זמין עבורה ועבור המשפחה ומספק להם את אותה תחושת ביטחון לה היו זקוקים בנסיבות המורכבות האלה.
קריאת התסקיר חיממה לנו את הלב. זה לא מובן מאליו - מרבית הגופים שמספקים שירותי אפוטרופסות חיצוניים אינם מגיעים לרמת טיפול כזו. כיף לראות שיש אנשים כמו צביקה שעושים את עבודתם ברגישות, ביראת כבוד ומכל הלב. מהרגעים המרגשים שיש בעבודה שלנו 🥹.
(תודה לצביקה המקסים, הצנוע וחסר הפייסבוק 😇).

12/04/2025

כשבפסח שעבר כתבנו פוסט שהוקדש למשפחות החטופים לא האמנו שתחלוף שנה ועדיין יהיו 59 משפחות שמחכות לאהובים שלהם שיחזרו. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב, העצב והכעס שבסיטואציה הנוראית הזו...

אז מה נבקש בפסח כזה שגם בו אנחנו עדיין לא שלמים? שנהיה ערבים וטובים זה לזה, שנצא מחושך לאור, שנצמח מתוך התופת ונתחיל לבנות את עצמנו מחדש.
והכי חשוב - שנחזיר סוף סוף את כל החטופים ושבפסח הבא לא יישארו משפחות שהיקירים שלהן בעזה ולא סביב שולחן החג 🎗️

לא להתייאש, זה בידיים שלנו ליצור שינוי.

חג חירות! 🌺

❤️ רחלי ועפרי

01/04/2025

יום רביעי, שעה מאוחרת, מסיימות את היום בהרצאת זום ל-300 עורכי דין בנושא כלים גישוריים בעריכת הסכמי ממון. היה כיף ומקוות שגם מלמד☺️

16/03/2025

# מירוץ סמכויות במזונות – על מה מדובר ואיך אנחנו קשורות לזה?

אז כמו הרבה דברים אחרים במדינה שלנו, הכאוס והמתח בין הרשויות חוגגים בכל מה שקשור לערכאה המשפטית המוסמכת להכריע בענייני מזונות ילדים.

לפני כחודש ניתנה פסיקת בג"ץ שאישררה שוב את ההלכה לפיה בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בענייני מזונות ילדים אלא בהסכמת שני ההורים (הלכת שרגאי). מייד לאחר מכן הקואליציה החלה לקדם בהליך בזק הצעת חוק ממשלתית שהמטרה שלה היא לבטל את ההלכה המשפטית ולקבוע שבתי הדין מוסמכים לדון במזונות בדרך של כריכה להליך הגירושין. מי שזה נשמע לו סינית ורוצה להרחיב בסוגיה מוזמן לקרוא את המאמר המלא שפירסמה ניצן שפיר בעיתון גלובס. בכל מקרה, השורה התחתונה היא שאם הצעת החוק תתקבל- מירוץ הסמכויות שמעט דעך בשנים האחרונות יחזור ובגדול יחד עם חיזוק כוחו של ביה"ד הרבני.

כעורכות דין לענייני משפחה וכמגשרות בהליכי גירושין, אנו נתקלות תדיר בלקוחות ששואלים אותנו "אז איפה כדאי לי להגיש תביעה?" (תלוי כמובן) ובבני זוג שנלחצים בצדק מזה שאם לא יעשו את הצעד הראשון הם ימצאו את עצמם בשנים של דיונים בערכאה שנכפתה עליהם. חשוב להוסיף שזו לא התלבטות שנובעת מרצון או אי רצון לדון על פי ערכי הדת היהודית אלא עניין של אסטרטגיה משפטית וניסיון של כל אחד מהצדדים להעריך איזו ערכאה תטה את הכף לטובתו ותגרום לו לקבל יותר כסף או לשלם פחות. מניסיוננו, מירוץ הסמכויות הזה רק מסלים את הקונפליקט, מעורר מתח אדיר בין בני הזוג ובעיקר לא מתחשב בצרכים האמיתיים של הילדים.

אז נכון שיש כאן סוגיה עקרונית מעניינת שאפשר לדון בה מזוויות שונות, אבל אנחנו מאמינות שהדבר הטוב ביותר שזוגות יכולים לעשות עבור עצמם הוא לוותר על הדיון בערכאות שיפוטיות, לקחת שליטה על התהליך, ולקבוע ביחד באמצעות הסכם את גובה המזונות. התוצאה תהיה הרבה יותר טובה מכל הכרעה של שופט או דיין שלא באמת מכירים את הצדדים ובוחנים רק את הנתונים היבשים.

בשורה התחתונה – לדעתנו הסכם שנבנה בהסכמה, בליווי מקצועי ותוך התחשבות בצרכי הילדים והיכולות הכלכליות של שני ההורים, משרת את טובת המשפחה טוב יותר מכל פסיקה.

מוזמנים לשתף, לשאול שאלות ולפנות אלינו לייעוץ ראשוני בנושא 🤓