עו"ד צבאי דנה נוף

04/11/2024

https://www.facebook.com/share/v/SivQSeM6XDWQwmXL/

30/07/2024

נדמה שזה יכול לבלבל הקו הדק שמפריד בין משפט לנקמה, בין זעם מוצדק ככל שיהיה ובין שלטון החוק. הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל... מה יהיה עם אותם תשעה מילואמניקים שנעצרו אתמול בשדה תימן, אז ברשותכם בואו נעשה רגע סדר:
1. שדה תימן הוא מתקן כליאה בו עצורים מחבלי נוחבה מהנאלחים שבתתי האדם.
2. על אותם מחבלים שומרים חיילי סדיר ומילואים שחלקם לא ראה בית שבועות וחודשים רבים.
3. בימים האחרונים הוגשו מספר תלונות על ידי ארגונים זרים לזכויות אדם כי לטענתם, חלק מאותם העצורים עברו התעללות כזו או אחרת על ידי חיילים והושפלו.
4. בעקבות לחץ בינלאומי הוחלט על חקירת מצ"ח במסגרתה עצרו מספר חשודים במעשה.
5. עם היוודע המעצר החלו הודעות גינוי שונות, הפגנות ואף פריצה לבסיס עצמו ע"י אזרחים וחברי כנסת חובבי מצלמות.

עד כאן העובדות לכאורה.
עכשיו למשמעות ולהשלכות: זוהי רק ראשיתה של חקירה שתהיה מסועפת וארוכה, ותכלול עשרות נחקרים שחלקם יהיו חשודים וחלקם רק ימסרו עדות.

"בתוך עמי אני חי"...
אני שומעת וקוראת את קולות הזעם הציבורי משני צידי המתרס. גםאת אלו המגנים וגם את אלו המבהירים שחיילנו מעל הכל.
אני מבינה את כולם. אבל... זו מהות שלטון החוק, לחוק אין רגשות, אין בו תסכול או זעם, אין בו כאב, אפילו לא מילימטר של תחושות, החוק מבוסס על ראיות, על עובדות, על מתחמי ענישה.
אני מכירה את מערכת המשפט הצבאית מכל היבט אפשרי, ישבתי עם חוקרים וניהלתי דיונים תאורטיים ומעשיים, הופעתי בפני כמעט כל הרכב אפשרי של שופטים, לקחתי חלק בייצוג חיילים שהואשמו בתיקי פשע חמורים ובעבירות זניחות.
אני מציעה שרק לרגע אחד, וליתר דיוק, פעם אחת ולתמיד תפרידו בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו חושבים שיודעים.
אנחנו מרגישים זעם ותסכול, אנחנו מרגישים עצב וכאב, אבל אנחנו יודעים שהמערכת המשפטית היא המערכת החוקית והנכונה, היא שתעשה הכל כדי להגיע לחקר האמת. שאם מישהו סרח הוא ישלם, אם מישהו לקח את הדין לידיו, הוא יענש. אף אחד לא מעל החוק.
מערכת המשפט הצבאית, מצעיר חוקריה ועד לראשי ההרכב בבית הדין הצבאי - בה כולם אנשים ערכיים שלא יחטאו לאיש...
תאמינו בה.

#עורךדיןצבאי #עורךדיןלענייניצבא
#עודצבאי #ביתדיןצבאי #ייעוץחקירתמצח #דיניצבא

23/11/2023

המורה לתנ"ך הוא בעצם לוחם בקומנדו,
והגננת היא בכלל קצינת מודיעין.
אף אחד לא ידע שהשכן ההייטקיסט המפונפן הוא מ"פ בשריון, ולא שם לב שהקבלן עם הכובע המצחיק שבונה את הבית ממול הוא טייס קרב.
שעורכת הדין המחוייטת מהדירה למעלה טוחנת משמרות בתור קמב"צית באוגדה, והמוכר המצחיק מהמכולת הוא צלף, שכרגע שוכב על איזה גג חצי הרוס בעזה.
אומרים שמנהלת הסניף הקשוחה של הבנק היא סגנית מפקדת גדוד בפיקוד העורף במלונות בים המלח, ונהג האוטובוס החייכן מפקד על סוללת תותחים בצפון, והמעצבת פנים המתוקתקת היא פראמדיקית באיו"ש.
האגדה מספרת שהסטודנט החנון לפיזיקה הוא בכלל מהשייטת, שעושה מבצעים דמיוניים, אף אחד לא יודע איפה.
או שהוא בכלל במטכ"ל.

הם נראים בני אדם מן הישוב, עם בגדים רגילים, עבודה רגילה וחיים רגילים. אבל זה הכל סיפור כיסוי.
כי כשפתאום צריך, אז הם פותחים איזה ארון נסתר, מגירה עלומה, או ארגז מתחת למיטה, ומוציאים את גלימת הקסם של המילואים ויוצאים להציל את העולם.

אנחנו נראים רגיל, אבל באמת באמת -
אנחנו מדינה של גיבורי על.

(קרדיט:אסף פרי)

04/10/2023

כשהטלפון מצלצל בשלוש לפנות בוקר המחשבה הראשונה שלי היא שמשהו רע קרה. שבריר שניה נוסף, מחשבה נוספת שזה כנראה משהו שאני יכולה לעזור בו, את ה"הלו" אני אומרת מהמיטה בעיניים חצי פקוחות ומתחילה להקשיב.

לפעמים זה חייל שהסתבך, לעיתים הורה, מדי פעם חיילת שמתייפחת...
לפעמים, אני על האי במטבח עם פנקס זמין ורושמת נקודות.
בחלק הראשון של השיחה אני בעיקר שותקת, מקשיבה... אחר כך יתחילו השאלות, כמו שכבות של צבע כדי להשלים את התמונה.

אף שיחה כזו לא מסתיימת כמו אחרת, לפעמים אני טסה להתקלח ויוצאת, לפעמים צריך רק חיבוק ומילות הרגעה...
לרוב נקבעת לאתו בוקר אצלי במשרד פגישה (תלוי במידת הדחיפות והזמינות).

כשאני מדברת על זה שהייתי בטלפון חצי לילה, תמיד עולה גבה "דנה את פנסיונרית של צה"ל בשביל מה את עושה את זה לעצמך?"
ולי? יש תמיד את אותה התשובה "אני עושה את זה כי אני יכולה, כי ככה אני מרגישה ובעיקר כי אני אוהבת את מה שאני עושה".
כל תיק הוא לא רק חידה, בכל תיק יש דמעות וחיוכים וחיבוקים וכן, לעיתים גם נזיפה.
בכל תיק יש הזדמנות, לפעמים אחרונה, לעזור ולשנות למישהו את החיים...

#עורךדיןצבאי
#עורךדיןלענייניצבא
#עודצבאי #ביתדיןצבאי
#ייעוץחקירתמצח
#דיניצבא

**צילום סטודיו תומאס

04/05/2023

מפתה לכתוב על הכתבה ההיא על עורכת הדין הזו שמבטיחה פטורים משירות צבאי כאילו מדובר במפעל ליצור משתמטים.
זה באמת מפתה, אבל זה שלה ויאמר לזכותה שלא פירסמה את הנסיבות האישיות של החיילים (בכל זאת, יש חסיון עו"ד - לקוח וחסיון רפואי).

אבל... על כל פרסום כזה על לקוחות מהסוג הזה, אני מעבירה מבט על רשימת התיקים שלי ועל שולחן העבודה שלי ורואה את המלש"בים והחיילים שאני נלחמת כדי להחזיר לשירות (כן, כן לא מעט כאלו שקיבלו פטור מהשירות ו"נלחמים" לשרת), על אלו שמבקשים לערער על הסיווג הבטחוני (כדי שיבצעו את התפקיד הסודי אליו התמיינו והתאימו), את ההיא שמתעקשת לצאת לקצונה למרות הנתונים האישיים שלה (כן, היא ממש מתאימה לקורס קצינים והיא תהיה מפקדת מעולה), את "החייל הבודד" מפלוגה ד' שלא תמיד מקבל את הזכויות המגיעות לו, את הצעיר שלמרות הסתבכות פלילית בתיכון גוזר השבוע חוגר, את כל אלה שנאבקו כדי לקחת חלק משמעותי ולשנות משהו בעצמם ועבור החברה.

כן! יש מי שמבקשים פטור משירות צבאי וכשהנסיבות - רפואיות או נפשיות, מוצדקות אעשה בשבילם הכל כדי שיוכלו בסופו של יום להתגייס בסטטוס "מתנדב" (כדי להמשיך ולקבל טיפול רפואי בקהילה ולא בצבא).
כשזו סתם השתמטות זה לא רק עלבון לאזרחות שלי, לשירות הקבע שלי ולמילואים, זו גם סכנה לבני הלוחם וחבריו, לכל אזרח כאן לא משנה מאיזה צד.

#עורךדיןצבאי #עורךדיןלענייניצבא
#עודצבאי #פטורמצהל #פטורמשירותצבאי

25/04/2023

24/02/2023

סוג הסיפורים שגורמים לי לבכות מהתרגשות!

02/09/2022

בכל גיל, גם כשנהיה עם נכדים, נמשיך להיות בעיני עצמנו ילדים, ואם לא בעיני עצמנו אז בעיני הורינו האהובים, אלו שתמיד יתייחסו אלינו הבנות ובנים.

אתמול אחרי קיץ מורט עצבים להורים שילדיהם אמורים להתחיל את שנת הלימודים היא נפתחה סוף סוף.

הראשון בספטמבר עם "שלום כיתה א'", ועם "ברוכים הבאים" לכיתה יב'... ההתרגשות בשיאה והפייסבוק מוצף תמונות עם חיוכים של מבוכה ודמעות של אושר.
ופה המקום להזכיר את תפילת ההורים של הנרייטה סאלד: "תפילת ההורים"

"אלוהים !
תן לנו את הכוח לקבל את ילדינו כמו שהם.
תן לנו את החוכמה להגיש להם את העזרה שהם זקוקים לה ולא זו שאנו רוצים להגיש.

תן לנו את התבונה לחנך אותם ולעצב דמותם מבלי לגזול את עצמאותם, עצמיותם ואישיותם.

תן לנו את הצניעות להבין שלא הכל אנחנו יודעים טוב מהם, ושיש דרכים שונות לעשות אותו דבר, ולא תמיד הדרך שלנו היא היותר נכונה.

תן לנו את האומץ לעמוד על שלנו, בעקשנות ובאותו הזמן לשמור תמיד על כבוד האדם.

אלוהים !
עזור לנו לעשות אותם מאושרים."

ואם כל זה לא מספיק מציף, אז אתמול בבוקר, קיבלתי הודעה על "הראשון לספטמבר" של משפחה נפלאה אחת שהיתה לי הזכות ללוות "במסע" בן כשנה בדרך ל"בית הספר של החיים" של בנה... ההודעה אומרת הכל

30/07/2022

אומרים שה"בגד עושה את האדם".
זה נשמע שטחי, אבל זו האמת.
כל חיי הבוגרים עטיתי מדים, זה התחיל בתלבושת אחידה בבית הספר, עבר למדי חאקי בשירות הצבאי, וכעת מדי משפט בשחור לבן.

זה אולי טיפה ילדותי, אבל, כשאני לובשת את הגלימה הזו, משהו בי משתנה, היציבה אחרת פתאום, הקול שלי משתנה, משהו במדים הללו הופך אותי למישהי מעט אחרת, טיפ טיפה שונה.

איכשהו בגלימה הזו, אני כבר לא רק דנה החביבה, זו שרק רוצה לצחוק ולחבק. הגלימה הזו "מאפשרת" לי לשאול את השאלות הכי קשות בצורה הכי ישירה,
היא מחייבת את הצד השני להתעמת עם האמת שאני לא מוכנה להרפות עד שאגיע אליה.
לא פעם אני פוגשת אנשים במסגרות שמחוץ לכתלי בית המשפט ואין להם מושג איך קורה המעבר הזה החד.
חשוב להבין שהתפקיד שלנו כעורכי דין הוא כזה שמחייב לא פעם עימות עם המון שדים, של הלקוחות, של העדים, של הצד השני, הרבה שדים, וכמו בכל סיפור על גיבורי על, כדי להגן על עצמנו אנחנו חייבים גלימה.
בתמונה אני אחרי שנצחתי את המערכת, מחייכת עם גלימה :)

#עורךדיןצבאי

08/04/2022

תכננתי לכתוב משהו אופטימי, על חירות, על הכנות לליל הסדר ועל משפחה, חשבתי להגיד משהו על הקיץ שהגיע ועל מפגשים עם חברים, ואיך הימים מתארכים.
ואז הטלפון התחיל לרטוט, חברים, משפחה, ולכולם שאלה אחת קצרה תכליתית ״איפה אתם?״ "הכל בסדר איתכם?"

באמצע תל אביב בערב קיצי נעים, מסוקים באוויר, אזרחים שוטרים וחיילים בנשקים שלופים, פיגוע ירי....

למפגעים לא אכפת, מי ערבי ומי יהודי, הם יורים בלי אבחנה לכל הכיוונים, צעירים ומבוגרים, נשים וילדים.

הידיעות לא מפסיקות לזרום ומרכז העיר תל אביב הופך איזור מלחמה. כוחות רבים מפוזרים בעיר. חיילי סיירת מטכ"ל וכוחות מיוחדים נמצאים בעיר.

ועם כל הפחד והכאב, זה הזמן לבקש, שתי בקשות סותרות: איפוק - קודם כל איפוק, לנשום, לא להבליג אבל לנשום, לזכור שמדובר בכמה חלאות ושמכולם נפרע.
הבקשה השניה - דריכות, בעלי רישיון נשק מחזיקי נשק ארגוני, מהצבא, מהעבודה, מהתנדבות שאו אותו עליכם, זה יכול להציל חיים, צאו למטווח, רעננו את הנהלים, הדריכות של אזרח חמוש יכולה להציל עשרות חפים מפשע.

הלוואי שנדע רק ימים שקטים.