Junowicz Law Firm

04/03/2025

איך חזקת הצפיות הפילה את האיש שלא ידע?

הדבר הכי מוזר בכל הסיפור הזה הוא שאף אחד לא הרגיש שהוא קורה. שבע שנים, עשרות טיסות, מאות מעטפות, ובכל זאת, אף אחד לא הרגיש. כמו רוח קלה שמזיזה וילון אבל לא שומעים אותה, כמו סימן שאלה שצץ ונעלם לפני שמישהו מספיק לשאול.

בהתחלה זה היה כלום. "טיסה אחת, טובה קטנה, מי ירגיש?" אבישר, עם חיוך דק ומבט מתנצל, דחף מעטפה ליד של אריק לפני הטיסה לרומניה. "תחזיר את זה בארץ," אמר בקול של מישהו שכבר עשה את זה מספיק פעמים כדי לדעת שאין בזה שום דבר.

בהתחלה זה באמת הרגיש ככה. מעטפה קטנה, נסיעה קצרה, משאירים את זה במקום הנכון והולכים. פעם אחת, פעמיים, עשרים. אחרי חודשיים זה כבר היה הרגל. אחרי שנה זה כבר לא היה מוזר. אחרי חמש שנים זה היה כמו לנשום. לא חושבים על זה בכלל.

אריק אף פעם לא היה איש של מספרים, אבל היה לו חוש טבעי להבנה של תנועה. אולי כי עבד בקזינו, אולי כי היה פעם שוטר, ואולי כי היה לו כישרון להבין איך דברים עובדים בלי שאף אחד יגיד לו. הוא ידע שכסף, בדיוק כמו מים, לא צריך לזרום בכוח – צריך פשוט לדעת איך להטות אותו לכיוון הנכון.

וככה זה התחיל:
1. מעטפות קטנות, מפוצלות, כדי להימנע מחובת הדיווח.
2. כסף שהועבר בין אנשים תמימים – תיירים שבאו להמר, קיבלו מזומן ברומניה, והחזירו אותו בישראל בלי לדעת שהם חלק ממנגנון.
3. פיזור מתוחכם של סכומים כך ששום דבר לא ייראה חריג, שום סכום לא יהיה גבוה מדי, שום אדם לא ייראה חשוד לבד.

יום אחד, רשויות החוק שמו לב. אולי זה היה חוקר שקלט שהמספרים לא תואמים, אולי דיווח אנונימי, אולי פשוט מישהו שנפל במקרה על החוט הנכון ומשך אותו. איך שלא יהיה, יום אחד המערכת התעוררה ועלו על אריק.

התיק התנהל במחוזי ולאחר שהורשע בהלבנת הון, הגיע לבית המשפט העליון. אריק ישב באולם ד בבית משפט העליון והקשיב לשופט חאלד כבוב מסביר מהי חזקת הצפיות.

"אם אדם פועל באופן שיטתי להימנע מדיווח, אם הוא פועל באופן מתוכנן, אם כל צעד שהוא עושה מכוון להימנע מחוקי המדינה – הוא לא יכול לטעון שהוא לא ידע."

וזה היה העניין – אף אחד לא טען שאריק חשב על עצמו כעבריין. הוא באמת האמין שהוא רק מקשר, רק עוזר, רק מישהו שמנצל נתיב נוח בין שתי מדינות. אבל חזקת הצפיות לא שואלת מה חשבת, אלא מה היית אמור לדעת.

אז מהי חזקת הצפיות?
איך מחילים את חזקת הצפיות בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון?
ואיך השופט כבוב יישם את חזקת הצפיות במקרה של אריק?

התשובות בפוסט:

חזקת הצפיות מאפשרת להוכיח יסוד נפשי גם כשאין כוונה ישירה, אך יש ציפייה קרובה לוודאי לתוצאה. בפסיקה נקבע שאין להחיל את החזקה באופן גורף

12/02/2025

https://www.junolaw.co.il/post/גרעין-השחזור-הקוד-שהמדינה-ביקשה-לפצח

גרעין השחזור אינו תפוס "רגיל" – השופט ציין כי בשונה ממסמכים מקוריים או ראיות חומריות שנתפסו במסגרת החקירה, גרעין השחזור הוא פלט דיגיטלי שמבו

05/02/2025

כירוגיה של העלמות מס - על מהותה של חברת ארנק

ד"ר יונתן היה כירוג מוכשר. הסכין נחתכה בדיוק מיקרומטרי, התפרים היו סימטריים, והמטופלים שלו יצאו מהניתוחים והבריאו כמעט ללא צלקות.
אבל תשלום מיסים? שם הוא היה פחות חד.

יום אחד, כשהמרפאה שלו הייתה מלאה בפציינטים והמזכירה הרפואית ניסתה לסחוט עוד חצי שעה בלו"ז, נכנס למשרדו רם, רואה החשבון שלו. "יונתן, אנחנו חייבים לדבר."
יונתן משך בכתפיים, "אם זה שוב על הדו"ח השנתי, אתה יודע שאני סומך עליך."
רם חייך חיוך קטן, כזה שהוא תמיד עשה לפני שהסביר ליונתן משהו מהעולם המרתק של פקודת מס הכנסה. "תראה, אתה עובד קשה, אתה מצליח, אבל מקטר שאתה משלם יותר מדי מיסים. יש לזה פתרון."
"מה הפתרון?" שאל יונתן, מתאפק לבלוע פיהוק.
"חברת ארנק. במקום שהכסף ייכנס ישירות אליך, הוא יעבור דרך החברה שלך, ואתה תשלם רק 23% מס במקום 47%. זה חוקי לגמרי, יש מלא רופאים שעושים את זה."

זה נשמע טוב. אפילו מצוין. אז הם הקימו חברה, רשמו את כל ההכנסות תחתיה, ורשויות המס? הן לא צלצלו. לפחות לא עד יום חמישי האחרון.

דפיקה בדלת, שני חוקרים נכנסו למרפאה עם מבט של "אנחנו לא כאן לבדיקת דם."
הם לקחו את יונתן ובהמשך את רם לחקירה. במחלקת החקירות ברשות המסים לא התרשמו מכירוגיה מדויקת, הם ראו רק שהדיווחים לא נכונים. "חברת ארנק?" העיר אחד החוקרים, "אתה חייב מס כמו יחיד, לא כמו חברה."

יונתן הביט בחוקר מופתע. "אבל הרו"ח שלי, רם, אמר שזה חוקי."
"מילוני שקלים שדווחו כחברה זה חוקי?" תהה החוקר השני, "לא ממש. זה פלילי." והחוקרים הובילו את הרופא ורו"ח שלו לבית המשפט להארכת מעצרם.

5 שאלות שיעשו לכם סדר בנושא:

1. מהי חברת ארנק?
חברת ארנק היא חברה שמוקמת על ידי יחיד לצורך דיווח על הכנסותיו כהכנסות חברה במקום כהכנסתו האישית. המטרה העיקרית היא הפחתת חבות המס, שכן מס החברות עומד על 23%, בעוד יחידים משלמים מס שיכול להגיע ל-47%.

2. מי יכול לפתוח חברת ארנק?
כל אדם יכול להקים חברה בע"מ ולהשתמש בה כחברת ארנק, אך רשות המסים קבעה תבחינים המגדירים מתי חברה כזו תיחשב לצורכי מס כחברת ארנק – למשל, כאשר רוב הכנסות החברה מקורן בעבודה אישית של בעליה.

3. מה הסיכון לרו"ח שפותח עבור היחיד חברת ארנק?
רו"ח שמייעץ ליחיד להקים חברת ארנק ללא בחינה מעמיקה עלול להיות חשוף לאחריות פלילית. אם הלקוח שלו יורשע בהעלמת מס, גם רואה החשבון עשוי להיחקר ואף לעמוד לדין כשותף לעבירה או כמסייע לביצועה.

4. מה על רו"ח לבדוק לפני שפותח חברת ארנק?
רואה החשבון צריך לוודא:
האם יש הצדקה עסקית ממשית להקמת החברה?
האם הכנסות החברה נובעות מעבודה אישית של הלקוח?
האם תתקבל הכרה מצד רשות המסים בכך שמדובר בפעילות עסקית לגיטימית?
האם קיימות הוראות מס רלוונטיות שעלולות להפוך את החברה לחברת ארנק?

5. האם ליחיד יש טענת הסמכות כלפי רו"ח שפתח לו את חברת הארנק?
לרוב, הלקוח אחראי לדיווחים שהוגשו בשמו, אך אם רואה החשבון הטעה אותו או לא יידע אותו על הסיכונים, ניתן לטעון טענת הסתמכות על עצת רו"ח שלו בהתקיים תנאים מסויימים.

וככה זה נגמר – עם חקירה פלילית ואולי בהמשך כתב אישום לד"ר יונתן ולרו"ח רם.
נקווה שיונתן ורם מבינים שהם צריכים להציג לחוקרי המס, גרסה שלא תותיר כל צלקת.

שרון יונוביץ משרד עורכי דין: משרד בוטיק בתחום הצווארון הלבן - מיסים הלבנת הון קריפטו רגולציה פיננסית

08/01/2025

המצב העגום של תכניות אכיפה - להרגיש עם אבל לגלות שאתם בלי
תארו לעצמכם: חברה גדולה ומצליחה מוצאת את עצמה לפתע בעיצומה של חקירה של אחת מרשויות האכיפה, לאחר שעלה חשד להפרות פנימיות משמעותיות.

השאלה הראשונה שעומדת בפני החוקרים היא האם קיימת תכנית אכיפה, והאם החברה פועלת על פי נהלי התכנית.

חוקרים המנוסים נכנסו אל תוך הקלחת. הם החלו במה שהפך לנוהל מוכר: בחינה של תכנית האכיפה הפנימית של החברה. תחילה, הם פנו למספר עובדים שהגיבו באופן מהוסס. "האם אתם מכירים את הנהלים של תכנית האכיפה?" שאלו החוקרים. כמה מהם גמגמו תשובות כלליות, אחרים הודו שאין להם מושג במה מדובר.

החוקרים עברו אל חדרי ההנהלה. "אז מה אתם עושים כדי לוודא שהתכנית שלכם עובדת?" שאלו את המנהלים הבכירים. "ברור," אמרו שם. "אנחנו בודקים כל הזמן."

"תראו לנו," השיבו החוקרים. והנהלת החברה התחילה לדפדף במסמכים, לחפש בחפזה משהו שייראה מספיק משכנע להראות לחוקרים. התשובות שהתקבלו היו חלקיות במקרה הטוב, ובמקרים אחרים – מדאיגות.
ובינתיים, החקירה נמשכה. "יש תלונות? פניות? מישהו שאי פעם דיווח על בעיה? ומה עשיתם בעקבות הדברים?" שאלו החוקרים. התשובות לא היו בדיוק מה שהם חיפשו.

וזו הבעיה.
ברגע האמת, כשהנהלת החברה ועובדיה הבכירים אמורים להיות מגובשים ומוכנים, תכנית האכיפה התגלתה כמסמך עבה, שאמנם כרוך יפה, אבל בפועל, חסרת ערך. העובדים הבכירים לא מכירים אותה לעומק, ההנהלה לא מפקחת, ואין כמעט תיעוד ליישום אמיתי שלה.

המסקנה ברורה.
כדי להימנע ממצב כזה שיכול להתדרדר מאירוע קטן שיסתיים בלא כלום, לאירוע מינהלי או אפילו פלילי, על כל ההשלכות הדרסטיות שלו - חברות חייבות להטמיע את תכנית האכיפה שלהן, לעקוב אחר יישומה ולוודא שהן מיושמות בצורה אפקטיבית בחיי היום יום.

דברו איתנו.

18/12/2024

דברו איתנו.
אנחנו יודעים לעצור את כדור השלג.

04/12/2024

06/10/2024

הולכים לכלא על עבירות מס

מערכה ראשונה:

אם הייתי שואלת אתכם - מה קורה כשנתפסים על עבירות מס, בטח הייתם עונים שזה תלוי בסכום שלא דווח. ובכל מקרה, הייתם מעירים, זה בטח נגמר בקנס ובתשלום המס שנשמט.

כן, הרוב חושבים שעבירות מס זה משהו אזרחי - נזיפה וקנס.
כולנו מכירים סיפור של מישהו שנתפס ובסוף לא עשו איתו כלום.
ולפעמים המבינים עונים - שישלם כופר ויגמור עם זה.

ככה חושב רוב הציבור, וכרגיל, הציבור טועה.

קשה להסביר לאדם שעובר ביקורת או חקירת מס, שהתיק שלו הולך למסלול הפלילי כי הוא ביצע את העבירות לאורך זמן או בסכומים גדולים או באופן מתוחכם. או שלושתם ביחד.

היקף ההשתמטות ומשך הזמן שאדם לא מדווח על הכנסותיו הם אינדיקציות לכך שהתכוון להתחמק ממס ולכן יטופל במסלול הפלילי שיכול להסתיים במאסר בכלא.

כשלקוחות שואלים אותי מתי תיק הולך למסלול האזרחי (תשלום המס וקנסות) ומתי לפלילי (תשלום המס, קנס ומאסר), התגובות לדברים שכרגע סיפרתי הן תמיד זהות:

"מה?! שיקחו ממני את המס שלא שילמתי, יתנו לי קנס ויעזבו אותי בשקט.
כלא?! מה אני אנס? רוצח? אין לרשות המיסים במה להתעסק?
שילכו על הכרישים שבטוח מתחמקים באופן חוקי בזכות סוללות רו"ח ועו"ד שלהם..די נו, מדינה מושחתת"

אז יש לי שאלה אליכם: מה דעתכם צריך להיות העונש של מי שמתחמק מתשלום מס בסך שני מיליון שקלים?

אוסיף ואומר שעשה את זה לאורך תקופה של שש שנים, מעסק שהקים בבית שלא דיווח על קיומו אבל כן דיווח על הכנסות אחרות שהיו לו באותה תקופה.

נכון שיש משהו מאוד מקומם כשקוראים את הנתונים האלה?

צורם שאדם מחליט על דעת עצמו שלא לשלם מס על עסק שמכניס מיליונים לאורך שנים בזמן שאנחנו נדרשים לשלם מס באופן מנדטורי מדי חודש בחודשו..

בית המשפט העליון מתיחס בחומרה למקרים כאלה ומטיל עונשי מאסר שנעים בין שנה ל 30 חודשים על עברייני מס מהסוג שתיארתי כרגע.

12-30 חודשים בכלא? כן. ובנוסף העבריין נדרש לשלם את המס שהשמיט ועוד מטילים עליו קנס של עשרות עד מאות אלפי שקלים.

נשמע הגיוני בסה"כ. אם החלטת לקחת מליונים לכיס מבלי לשלם את המס אז תשלם על זה ביוקר. זה אולי מרתיע עבריינים פוטנציאלים, ובנוסף מאותת לציבור משלם המיסים שבתי המשפט מקדמים את ערך השוויון בנטל.

מערכה שניה:

נדב הוא לקוח שלי. נשוי לאיילת, בשנות ה- 50 המוקדמות לחייהם. התחתנו לפני 20 שנה. במשך כעשור ניסו להיכנס להריון. טיפולים. תלאות וגיהנום, תקווה ויאוש.

לפני כ- 10 שנים, פנו הזוג לשירות למען הילד במשרד הרווחה בבקשה לאמץ ילד. גם תהליך לא פשוט. בסוף, זכו בשתי אחיות בנות 4. הציעו להם לקחת רק אחת אבל נדב ואיילת התעקשו - ניקח את שתיהן. וכך הפכו להורים לתאומות.

להמשך קריאה:

מערכה ראשונהאם הייתי שואלת אתכם - מה קורה כשנתפסים על עבירות מס, בטח הייתם עונים שזה תלוי בסכום שלא דווח. ובכל מקרה, הייתם מעירים, זה בטח נגמר בקנס ובתשלום המס שנשמט. כ....

23/09/2024

אוהבים לחיות על הקצה?
נהנים מהפרשת הקורטיזול לפני חקירה פלילית?
אז הפוסט היום לא בשבילכם..

הפוסט יתיחס לשני נושאים מרכזיים במהלך עריכת חיפוש של רשויות האכיפה במשרדי החברה:
א. התנהלות במהלך חיפוש במשרדי החברה שלכם – איך לנהל את זה נכון?
ב. האם לחברה יש זכות לחסיון?

א. התנהלות במהלך חיפוש במשרדי החברה שלכם – איך לנהל את זה נכון? ב. האם לחברה יש זכות לחסיון?

18/09/2024

בימים האחרונים, אנחנו קוראים על פשיטות של משטרת ישראל - לאחרונה על נמל אשדוד, שוב יש חשד לשחיתות ברכבת (אני בשוק) והיד עוד נטויה.

כבר למדנו מהעבר, שככל שהמצב הכלכלי במדינה הולך ומתדרדר, ככה מתעוררות רשויות האכיפה הכלכליות ונכנסות למוד "תפוס כפי יכולתך" (לחן: החגיגה נגמרת).

במהלך השנים שלי בפרקליטות, ליוויתי חקירות רבות מהשלב הסמוי ועד "הפרוץ" (כפי שנקרא בז'רגון המשטרתי) כשיחידות החקירה פושטות על בתי המנהלים ועל משרדי החברה וראיתי מקרוב את הטעויות הגורליות שנחקרים עושים.

ראיתי אנשי עסקים בכירים מובלים לחדרי חקירות ומוותרים על זכות ההיוועצות עם עו"ד בחקירות הראשונות, כי ברור להם שהם יכולים להסביר לחוקרים הכי טוב.

ואז הם מסבכים את עצמם שלא לצורך ומשלמים מחיר יקר, שיכול להסתיים בכתב אישום ובהרשעה, מתוך חוסר הבנה של הסיטואציה: חקירה פלילית היא לא "המגרש הביתי" של מנהלים ועובדים בכירים, הכישורים שמשרתים אותם בחיים העסקיים רק פוגעים בהם בחדרי החקירות.
היום, כסניגורית, אני מפצירה בלקוחות שלי לנצל את זכות ההיוועצות ולא להיות לבד בשלב החקירה.

אז כן, בלי התראה מוקדמת, החוקרים או נציגי רשויות האכיפה יכולים לנחות במשרדי החברה עם דרישה לקבל מידע ומסמכים. לרוב, זה יהיה על בסיס צו חיפוש, לעתים רחוקות מכוח סמכויות חקירה אחרות.

כשזה קורה, חשוב שהחברה, המנהלים והעובדים הבכירים, ימסרו את כל המידע שהחוק מחייב, אבל עוד יותר חשוב להקפיד על שמירה על הזכויות של כולם. וכאן מתחילות הצרות..

ישנם 4 עקרונות מפתח בזמן פשיטה של הרשויות:
*לשמור על הזכויות המשפטיות של החברה ועובדיה;
*לא להפריע לגורמי הפיקוח/החוקרים
*לא להשחית, למחוק או להעלים מסמכים – גם לא דיגיטליים;
*לתעד כל שלב בתהליך החיפוש.

אז בתכלס, מה עושים כשהחוקרים מגיעים?
ברגע שיודעים על הגעת החוקרים, יש לדווח מיד לגורמים הרלוונטיים (מנכ"ל.ית, יועמ"ש.ית, יו"ר דירקטוריון ועוד).

שניים מבין הגורמים הרלוונטיים צריכים לפגוש את החוקרים על ההתחלה. אם השניים אינם זמינים, יש לדאוג לנוכחות של שני נציגים אחרים מתוך החברה. זכרו – החברה זכאית לנוכחות שני עדים בזמן החיפוש על פי צו, אז הקפידו לנצל את הזכות הזו.

מי שמקבל את החוקרים צריך להפנות אותם לחדר הישיבות לניהול שיחה ראשונית בנוגע למהות החיפוש.

במידת האפשר, לאחר תיאום עם היועמ.ית של החברה, יש ליידע באופן מיידי את הסניגורים (כן, כן, אנחנו כאן בשביל זה) כדי שיגיעו וילוו את התהליך.

סודיות וחיסיון צריכים להישמר בכל עת. אין להפיץ את דבר החקירה או החיפוש אלא למי שצריכים לדעת על כך בהתאם לנהלי החברה, תוך הפעלת שיקול דעת.

רוצים מידע נוסף כיצד להתנהל? דברו איתי.

10/09/2024

אחת הפרסומות הכי אפקטיביות היא של לפני ואחרי. באופן כמעט בלתי מודע, עינינו נמשכת לצידי העמוד או המסך ותרה אחרי השינוי העצום שעובר בן אדם שלרוב היה הר אדם מוזנח עם חיוך רפוי על שפתיו, לגבר צעיר וחיוני מלא ביטחון עצמי ושופע חיוכים לצד ימין.

הפרסומות האלה כנראה מושכות את עינינו כי אנחנו יודעים איזה מאמץ דרוש כדי שאדם יהפוך מתמונה א' לתמונה ב', אנחנו מסתכלים על התמונות ומשערים לעצמנו את המשברים שהיו בדרך ואפילו קצת מעודדים אותו בלב שיחזיק מעמד וישמור על הגזרה החדשה, אורח החיים הבריא ועוברים לכתבה הבאה.

לפעמים אני מרגישה שהעבודה שלי כסניגורית היא גם של לפני ואחרי, אלא במקום שהלקוח יעשה את העבודה לבדו מול הרשויות, אני נכנסת במקומו ומנסה להפוך את התמונה של לפני, שהיא לרוב בנקודה שבה באו לקחת אותו מהבית מול אשתו והילדים, או אחרי שנחקר חקירה נמרצת בטרם נתנו לו להיוועץ עם עורך דין.
ולעתים הלקוח יגיע אליי אחרי השלבים האלה, כשהתיק כבר התגבש ויש לו ביד מכתב שימוע או גרוע יותר, כתב אישום.

בשלב הזה אני אמורה לקחת את התמונה של אדם מבולבל, חסר אונים וכועס, שבן רגע איבד את כל עולמו, ולעבור איתו תקופה לא פשוטה ולעתים לא קצרה, עד השלב שאחרי - שם אנווט כך שיקבל את התוצאה שהולמת את מעשיו, מכבדת את מעמדו ומתחשבת בכל מה שהוא היה עד שהגיע לשערי הגיהנום של המערכת המשפטית.

לפני מספר שנים הגיע אלינו עורך דין שלא היה מלווה בשלב החקירה, כי כמו כמו רבים מאיתנו עורכי הדין ורואי החשבון, אנחנו הרי בטוחים שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם ולא מבינים שמה שדרוש בשלב של חקירה פלילית בעבירות צווארון לבן הוא שונה לחלוטין מההתנהלות היומיומית שלנו. ודווקא התכונות שמסייעות לנו להצליח ביום יום הרבה פעמים גורמות למפלה בחדר החקירות.

אז הלקוח הגיע אל גלעד ואני, וכפי שתיארתי, חשב שהוא יודע הכי טוב וכך היה לבדו בחדר חקירות ונחקר כ-12 פעמים ולבסוף הוחלט להגיש נגדו כתב אישום על עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, הונאת נושים, הלבנת הון ועבירות נוספות.

גלעד ואני עברנו על כמות עצומה של חומר חקירה וטווינו אסטרטגיה שמטרתה להציג באמצעות הראיות את מעשי הלקוח באור האמיתי ולא כפי שתואר בכתב האישום. (מאד יכול להיות שבליווי שלנו בשלב החקירה כבר היה מתברר אז תפקידו האמיתי.)

במשך כשנתיים למדנו את חומר החקירה, נפגשנו עם הלקוח המיואש, ועם נציגי המאשימה ההגונים אך הנוקשים, והופענו בהליכים המקדימים של ההליך הפלילי, במטרה לקדם את האסטרטגיה שלנו לכדי הסדר טיעון.

(כשהייתי פרקליטה צעירה במסוי וכלכלה, היה לי מאוד מוזר לראות כמה נאשמים נהיו חולים במהלך ניהול ההליך הפלילי שלהם. כפרקליטת צעירה לא הבנתי איך אדם שהיה בריא וחיוני עד שהגיע לכתב אישום, פתאום נהיה חולה וחלש עד כדי קושי לעתים לעמוד לדין. היום, כשאני כבר לא פרקליטה ובוודאי לא צעירה, אני מבינה שאנשים עשו טעות או לא השכילו להבין את ההבדל בין סיכון עסקי לבין העולם של עבירות צווארון לבן והמחיר הנפשי של כתב אישום גורם למחלות קשות).

אז למזלנו הלקוח נשאר בריא וגלעד ואני פעלנו רבות כדי שהתיק יגיע לסיום כך שהלקוח לא ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, שהרי אם היה מורשע בעבירות בהן הואשם, היה צפוי לבלות בן שנתיים לארבע שנים בכלא ולאבד לצמיתות את רשיון עו"ד שלו.

ביום שהגענו להסדר הטיעון ודיווחנו על הדברים ללקוח, הוא התקשר אליי מאוחר יותר וביקש שאדבר עם אשתו – היא לא האמינה אחרי שנתיים בהן גם חייה הפכו לסיוט שקט, שהאירוע הזה מסתיים רק בעבירת עוון שלצידו מאסר על תנאי וקנס סביר.

האושר בקולה והרוגע שחזר לעיניו של הלקוח ביום גזר הדין, הזכירו לי את הפרסומת של לפני ואחרי.
ולכן אם אתם מכירים מישהו שהסתבך עם רשויות המס או המשטרה, קיבל טלפון "לבוא לענות על כמה שאלות" או "רק לתת עדות" תנו להם את הטלפון שלנו כדי שהחיים שלהם לא יהיו של לפני ואחרי.

Gilad Baum
Hedva Baum
Itay Frost

03/09/2024

ימים כך כך קשים עוברים עלינו כעם, שקשה למצוא רגעים להתנחם בהם.
אבל "קשה" מעולם לא הרתיע אותנו - ולכן הנה משהו מהשבועות האחרונים שאני גאה להיות חלק ממנו.

אבל תחילה, רקע קצר:
התחלתי לשחק כדורסל כשהייתי בת 15. ילדה גבוהה ואתלטית ללא יסודות בכדורסל, אותרתי על ידי שכן שבתו שיחקה כדורסל, כשראה אותי משחקת עם אחי במגרש של בית הספר מול הבית שלנו.

התחלתי לשחק ברמת השרון המיתולוגית של אורנה אוספלד ואז התגייסתי ויצאתי לקורס קצינות ונטשתי את הכדורסל עד שהשתחררתי. אז שיחקתי במכבי רעננה עד הליגה לאומית ובסוף בבני הרצליה והגענו עד הפלייאוף העליון שם סיימנו במקום הרביעי. ואז פרשתי לחיים עצמם.
במהלך השנים פגשתי בנות מדהימות שאולי לא הפכו לשחקניות בכירות, אבל כמוני היו מספיק מוכשרות כדי לשחק בליגה הלאומית וגם לפתח קריירה באקדמיה, בשירות הציבורי ובעולם העסקי.

כששיחקתי במכבי רעננה בגיל 21 שיחקה איתי שחקנית זריזה עם יד מעולה בשם דניאלה, שהייתה צעירה ממני ב- 4 שנים, בגיל של אחי. לדניאלה היתה חברה טובה בשם אליס, שהיתה מצטרפת אליה מדי פעם לראות אימונים. לא ממש הכרתי את אליס, אבל אמא שלי הכירה את אמא שלה. לימים התלמידה אליס, חברה של דניאלה, הפכה להיות אליס מילר מפסק הדין והשאר הוא היסטוריה.

כל השנים האמנתי שהתקבלתי להתמחות בפרקליטות מיסוי וכלכלה כי בראיון עם פרקליט המחוז, עו"ד יעקב כהן, הוא החזיק את קורות החיים הלא מרשימים שלי (גיליון הציונים לא נכלל כי התביישתי שלא הייתי מצטיינת וידעתי שללא ציונים טובים לא אוכל להתקבל לפרקליטות) וביקש ממני לספר משהו שלא כתוב בקורות החיים.
עניתי לו שאני שחקנית בליגה הלאומית בכדורסל, והוא שאל אותי איפה, עניתי שבבני הרצליה והוא אמר לי "אה, עם לימור מזרחי, מה אתם בפלייאוף העליון לא?" אמרתי לו שאני מאוד מתרשמת מהידע שלו בתחום כי אז (ואולי גם היום) הסיקור של כדורסל נשים היה עלוב.
ואז הוא שאל אותי "ומה תעשי בשנה הבאה כשתתחיל ההתמחות?" ועניתי לו: "בסוף העונה אני תולה נעליים".
הוא חייך ולא הוסיף דבר, וכמה חודשים אחר כך קיבלתי טלפון שהתקבלתי להתמחות.

את 20 שנות הקריירה שלי כתובעת עשיתי במיסוי וכלכלה, כשהגעתי לשם החלפתי פרקליטה מוערכת שיצאה "לאזרחות" להיות סנגורית, עו"ד רותי ליטבק.

בשנת 2016 רותי ליטבק התקשרה אליי ואמרה לי שבאיגוד הכדורסל מחפשים שופטת לבית הדין העליון והיא המליצה עליי "את יודעת כדורסל ואת הגונה" אמרה לי בנוקשות האופיינית שלה "לכי לראיון".
ומאז אני יושבת מידי פעם בהרכבים שונים, בהתחלה עם כב' השופט (בדימוס) ישי לויט ובשנים האחרונות עם כב' השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק.

הדיונים בבית הדין העליון של איגוד הכדורסל מתמקדים בעיקר בערעורים על בית הדין המשמעתי - אוהדים מתפרעים הם המנה העיקרית בתפריט - אבל לפעמים יש גם תיקים מאוד משמעותיים במישור המנהלי.

בשנה האחרונה היה תיק מנהלי שעסק בשחקנית צעירה שלא נתנו לה לשחק בקבוצתה המעורבת (בנים ובנות) כשהקבוצה שלה שיחקה נגד קבוצות בנים מסוימות.

בסיבוב הראשון של הדיונים הבנו שהמקרה של השחקנית הצעירה תוקן בעקבות השינוי בתקנון איגוד הכדורסל, שאמור היה להגדיר את הנסיבות המדויקות בהן מותר לקבוצה להגיד שהיא לא מוכנה לשחק נגד קבוצה מעורבת.
מאחר שלא היה מקרה קונקרטי לפנינו, דחינו את העתירה.

התיק הגיע אלינו לסיבוב נוסף והפעם ראינו שהאיגוד אינו אוכף את השינוי בתקנון ועל כן, מצאנו לנכון להתערב במקרה.

התוצאה של פסק הדין עם הנחיות ברורות לוועדת התקנון על השינויים שיש לבצע כדי לאפשר לילדה שאין לה קבוצת בנות בישוב שלה, ורוצה להשתלב בקבוצת הבנים בישוב, להשתתף וליטול חלק במשחקים.
אני מאוד גאה להיות חלק מפסק הדין שנכתב בידי כב' השופט מודריק וד"ר אסף הראל.

ואני מרגישה שאני סוגרת מעגל קטן כמעט שקוף, בין השחקנית שהייתי לעורכת דין שנהייתי, ותורמת במעט לעתיד הבנות והנשים בכל התחומים שכל מאוויהן הוא להשתתף ולתרום ולהיות חלק משמעותי בסביבה שלהן.

על השינויים בכמעט 30 השנים שעברו מאז פסק דין אליס מילר ועד היום, אנחנו רואים לא רק על מגרשי הספורט או בתפקידים שהחיילות והמפקדות ממלאות בצה"ל, ולכן כדאי לזכור שאפשר תמיד לעשות שינוי גם אם הוא אישי וקטן ואיטי. נחוץ לנו הרבה סובלנות, עמידה בלחצים וראייה לטווח ארוך.

ובחזרה למציאות הקשה.

Daniela Yaakobi
Orit Bei
Nurit Bublil
Alice Miller
Ruthy Litvak
Assaf Harel

מאבקה לשוויון של איילה ימין מול איגוד הכדורסל הגיע לסיומו - עם סוף מתוק. אחרי כמעט שנתיים של מאבק משפטי - בית הדין העליון של האיגוד קבע: יש לאפשר לילדות עד גיל 14 לשחק עם...

26/08/2024

הבורסות בשיא, הביטקוין כמעט בשיא, ומחירי הנדל"ן מרקיעים שחקים.
נדמה שכולם מסביב עושים כסף ... חוץ ממך.

באוירת ההימורים של היום, מכרים פונים אליי עם שאלות על מטבעות קריפטו לא מוכרים, שוקלים להשקיע אצל יועצים שמבטיחים תשואות חלומיות.
גברים ונשים שרוצים לעשות "את המכה", מחפשים קיצורי דרך, נמשכים לסיפורי הצלחה של חברים שהרוויחו 5000% על איזו מניה, פי 10 על דירה שרכשו לפני 5 שנים ועל מיליונרים בני 18 שקנו ביטקוין עוד לפני שלהוריהם היה סמארטפון.

נוכלים מתוחכמים כמו מייק בן ארי, אמיר ברמלי וברני מיידוף מנצלים את תחושת ה-FOMO של המשקיעים, מבטיחים להם תשואות עתק וגונבים את כספם.

מהניסיון שלי כתובעת בעבר וכסנגורית בהווה, רוב מי שהשקיעו במיזמים מפוקפקים כאלה, הם אנשים משכילים, אמידים ואינטליגנטיים, שגאים מדי כדי להודות שאיבדו את החסכונות שלהם.
הכעס שלהם מופנה לעיתים קרובות כלפי "המערכת" שלא הגנה עליהם. הם תמיד שואלים בדיעבד - איפה היה הרגולטור (כדי שיציל אותם מעצמם)?

אז המציאות היא שאין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם – גם לא אצל היועץ "הקוסם" שמבטיח תשואות מדהימות במטבע מבוזר תמורת 34% עמלה (סיפור אמיתי).

אז עשו לעצמכם טובה – לפני שאתם מחליטים להשקיע, תשאלו את עצמכם אם תוכלו לישון בשקט עם האפשרות שתאבדו את כל הכסף. כן, כן, הכל.
לא תהיה התאוששות ואין בית משפט שיציל לכם את ההשקעה.
לא תראו את הכסף. לעולם.

ואם עדיין אחרי הדמיון המודרך המפחיד הזה, התשובה שלכם היא כן, אני אעמוד בהפסד של כל הכסף, אז עוד רגע אחד, לפני שתשקיעו, תזכרו את המשפט של מייק טייסון:
"לכולם יש תוכנית, עד שהם חוטפים אגרוף".

תעשו את הבדיקות שלכם ובהצלחה רבה.
ובנימה פולנית, אני כאן אם הדברים לא מסתדרים כפי שקיויתם