09/01/2026
כולם מדברים היום על אורי לופוליאנסקי ובעיקר על הקשר שלו בהקמת יד שרה. חשבתי גם אני לתרום חלקי בשני סיפרים קצרים המצביעים על גדלותו של האיש ועל ישרותו וצדקותו. אורי ואני היינו חברי ילדות על אף שהיה מבוגר ממני בשנה. הכרתי את אביו ואת שני אחיו. הגדול שרת בצה״ל כשליש והשני היה מאמן באליצור ולמען האמת השפעתו של האיש עלי השפיעה למעשה על מהלך חיי ועל כך בהזדמנות אחרת.
המעשה הראשון עליו אכתוב התרחש זמן לא רב אחרי מלחמת ששת הימים כשאורי היה בכתה י. יחד עם חבר נוסף החליט לנסוע לירושלים שלאחר המלחמה. איך נוסעים? ברכבת והרכבת מלאה עד אפס מקום. איכשהו ובדרך לא דרך אורי וחברו מצליחים לעלות לרכבת. הדוחק רב והקונדוקטור לא מצליח לעבור בין הנוסעים ואורי לא חושב לרגע על הצלחתם להתפלח לרכבת ולנסוע בלא תשלום. אורי שולח כסף בתמורה לנסיעה ומצרף מכתב בו מסביר מדוע שלח הכסף. הנהלת הרכבת התפעלה משני הילדים הללו שנמנו על רבים באותה נסיעה שנסעו ללא תשלום אך רקדני הילדים הללו טרחו לשלוח את התשלום. לאור התרשמותם דאגו לפרסם את האירוע בעתונות היומית.
לימים כל אחד מאיתנו פנה לדרך שונה אך ביום בהיר אחד אני מסתכל דרך החלון ורואה משאית הובלה ולידה עומד אורי. ירדתי למטה ומיד התחבקנו ושאלתיו לפשר מעשיו במקום ואמר שעובר דירה ונהפוך לשכנים. (עזרת תורה 4 בירושלים). במשאית שמתי לב למצבר שמהווה חלק מפריטי ההובלה. למה אתה צריך מצבר שאלתיו? איני משתמש בשבת בחשמל השיב. אז איך אתה משתמש במים בשבת הרי המים מגיעים לקומות העליונות באמצעות חשמל???!!! תהיתי בקול. אורי מיד השיב: יש לי ילדים קטנים והשימוש במים הוא הכרחי השיב.
בירושלים של אותם ימים לכל דירה היה מוצב על הגג דוד של פח בו נאגרו מים ומהדוד זרמו המים לדירות. אורי אמרתי לו מיד ספק בצחוק: בירושלים אין בעיה. סגור ברז הכניסה לדוד ותוכל להשתמש במים מהדוד ללא שימוש בחשמל……. אורי שאיש אמת היה מאותו מפגש בינינו היה עולה כל שבת לגג וסוגר את ברז כניסת המים לדוד. ישנם עוד סיפורים רבים אך להם נקדיש פוסטים אחרים.
חבל על דאבדין - זכר צדיק לברכה.
