09/01/2020
לקרוא ולשמור 📖📦
שיתפתם פוסט שמהווה לשון הרע? אתם חשופים לתביעה!
פסיקה תקדימית של ביהמ"ש העליון:
אזרחים שיתפו פוסט עם תמונה של "המקומון רמת-גן גבעתיים" מושלך לזבל והוסיפו טקסט משמיץ. במקרה אחר הם חיבבו (=עשו 👍) פוסט עם תמונה של כלב עושה את צרכיו על המקומון. בעקבות השיתוף והחיבוב הוגשה תביעה ע"י מו"ל המקומון.
לאחר דיונים בביהמ"ש השלום והמחוזי, הגיע התיק לביהמ"ש העליון. נוכח השלכות הרוחב של הסוגיה הגיש היועמ"ש את עמדתו. העמדה אומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי והעליון.
לאור חשיבות פסק הדין, הנה נקודות מרכזיות מתוכו:
👍 חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט. ביהמ"ש ציין כי טוב יעשה המחוקק אם יעדכן את החוק, כך שיביא בחשבון את ההתפתחויות הטכנולוגית שחלו ויחולו.
👍 הזמינות והנגישות של הרשתות החברתיות מאפשרת לחלוק מידע ולהביע דעות שונות בקלות, ולהפיצן כמעט ללא משאבים. מצד אחד, הרשתות מאפשרות לכל אדם לממש את זכותו לחופש ביטוי. מצד שני, הן מאפשרות גם הפצה מהירה ורחבה של פרסומי שנאה והסתה, מידע כוזב ומטעה (fake news), פרסומים פוגעניים ומכפישים ואקטים של ביוש (shaming).
👍 ההגנה על שמו הטוב של האדם במסגרת פרסומים ברשתות החברתיות, אינה נופלת מחשיבות ההגנה על חופש הביטוי בזירה המקוונת. הכפשת שמו של אדם ברשתות יכולה לגרום לנזקים גדולים יותר, מאשר פרסום לשון הרע באמצעי הפרסום המסורתיים.
********
👍 כתיבת פוסט - מדובר בפעולה ישירה. נקבע בעבר בפסיקת בתי המשפט שכתיבת פוסט מהווה פרסום כמובנו בחוק, ועשויה להקים עילה לתביעה.
👍 שיתוף - הפעולה יוצרת מעין עותק של הפרסום. הפעולה עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה. לעתים השיתופים אפילו יהפכו את הפרסום לויראלי. מהווה פרסום, ולכן קיימת עילה לתביעת לשון הרע.
👍 חיבוב (לייק) - הפעולה לא יוצרת עותק של הדברים וחזרה עליהם. אמנם לפעמים האלגוריתם כן יראה לחבריו של המשתמש כי הוא סימן לייק לפוסט מסוים, אך לא ניתן לקבוע שהכוונה בסימון הלייק הייתה להפיץ את הפוסט וליצור ממנו עותק. לפיכך, היא נבדלת משיתוף ואינה מהווה לשון הרע.
👍 כתיבת תגובה - כאשר משתמש מפרסם תגובה לפרסום המכיל לשון הרע, ייתכן שהדבר יוביל לחשיפת הפרסום למשתמשים נוספים (בדומה ללייק). אולם, במקרה זה יש להתמקד בתוכן התגובה של אותו משתמש ולא בעצם החזרה על הפרסום.
*******
👍 נגד מי תוגש התביעה? במקרה הרגיל ובהיעדר נסיבות חריגות (למשל כאשר המפרסם המקורי הוא אנונימי או בלתי ניתן לאיתור), ברירת המחדל היא כי התביעה תוגש קודם כל נגד המפרסם המקורי, בהיותו זה שחולל את הפגיעה בשם הטוב. המפרסם המקורי הוא גם זה שבכוחו להסיר באופן מיידי את הפרסום.
👍 האם לא יחולו הגנות על הנתבע? חוק איסור לשון הרע מגן על פרסומים מסוימים. ההגנות, ההקלות והפטורים יחולו גם במקרה של שיתוף פוסט. למשל, במקרה בו הנתבע יוכיח שהפרסום נעשה בתום לב, בהתקיים נסיבות מסוימות. בנוסף, ישנם מספר מנגנונים בחוק המאפשרים לקבוע פיצויים מופחתים כדי להתחשב בנתבע.
👍 מה לגבי ניצול פסק הדין לרעה? בית המשפט היה ער להשלכות שליליות כמו הגשת תביעות השתקה שיוצרות "אפקט מצנן", תביעות נגד גולש ספציפי ששיתף פוסט למרות שהוא שותף על ידי רבים, או החשש מהצפה כללית של בתי המשפט בתביעות לשון הרע.
ביהמ"ש קבע כי ההתמודדות עם חששות אלו היא באמצעות בחינה האם התובע נקט בררנות יתרה המהווה חוסר תום לב, כשהחליט לתבוע את המשתף? אם כן, על ביהמ"ש להשתמש בכלים שעומדים לרשותו, ונועדו למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט.
עמדת היועמ"ש הוגשה לביהמ"ש העליון ע"י עו"ד שרון מן אורין מהמחלקה האזרחית, ולביהמ"ש המחוזי ע"י עו"ד עדי בן דוד-מנע מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
מספר ההליך: רע"א 1239/19
