18/05/2026
על הפרשה הזו עוד ילמדו בפקולטאות למשפטים, בכמה ענפי משפט וכמה תחומים. החל דיני עונשין, ממשל תאגידי, אחריות נושאי משרה, אינטרס ההסתמכות ועוד.
כמי שחבר בצוות שייצג את ממונה הציות והאכיפה בפרשה בשלב השימוע, אני סבור שהמשפט שצפוי להתנהל עם הגשת כתבי האישום לא יוסיף כבוד לפרקליטות. כך למשל, ישנם מעורבים מהותיים שלא רק שלא הוגש נגדם כתב אישום אלא שהם אפילו לא נדרשו להסדר טיעון כדי לצאת נקיים כיבול מהפרשה. מדוע מוגש כתב אישום נגד מי שחשף את הפרשה, פנה מייד למנכ"ל (שבדיעבד התברר שהוא היה המחולל שלה) וליו"ר החברה ואלה פתרו אותו בלך ושוב עד שבסופו של דבר פנה לרשות ניירות ערך (דבר שהיה עליו לעשות בשלב מוקדם יותר (אך בכך למעשה התרשל, בוטח לא עבר עבירה פלילית).
ההסדר עם משה כחלון, שתמוה מאוד בעיני נוכח העובדה ששיקר ביודעין בשלב החקירה בפרקליטות נותן דוגמא טובה למה שמכונה בסלנג "משפט בוזגלו" (וזה לא קשור לעדות). אם בוזגלו או מורגנשטרן מחדרה היו במצב של כחלון, להערכתי לא היתה מעולם נוצרת עסקת טיעון שמוציאה את מי שהיה יו"ר החברה הציבורית, קיבל את המידע הרלבנטי ושיקר על כך (דבר שנחשף עם גילויה של הקלטה של השיחה/שיחות עימו). האם מדובר ב"עסקת סלב" והאם זה עומד במבחן האינטרס הציבורי? ימים יגידו.
הפרקליטות הגישה היום כתבי אישום בפרשת המרמה בחברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, ובהם כתב אישום והסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, ששימש יו"ר החברה בין יוני 2021 ....
