עו״ד גיא גולדנבלום

14/01/2021

פוסט חדש על כסף וזוגיות 💸

31/12/2020

שנת 2020 – סיכום מקצועי ואישי

נגיף הקורונה הביא עמו, מעבר לאיומים בריאותיים, גם איומים כלכליים ומשפחתיים. רבים ציפו כי ״צונאמי״ של תביעות גירושין יוגשו לבתי הדין הרבניים עקב השינויים והלחצים הרבים שנגרמו בעקבותיו. בתי הדין הרבניים טרם פרסמו את נתוני התביעות של השנה החולפת והם עתידים להתפרסם בקרוב.

מצבם של נשים הוחרף עמוקות בעקבות משבר הקורונה – עלייה חדה בשיעורי אלימות במשפחה, וכנגד נשים בפרט דווחו בשנה החולפת. ארגון ה – UN פרסם תחזיות לפיהן הפערים בין גברים ונשים, הקיימים ממילא, עתידים להעמיק ולגדול בעקבות משבר הקורונה. אני משער כי ההשלכות של פערים אלה ישפיעו על חלוקת הנטל של הוצאות הילדים בין נשים וגברים בעת פרידה וגירושין בעתיד.

השנה האחרונה התאפיינה בעלייה משמעותית בהיקף פעילות משרדנו בהשוואה לשנת 2019. מרבית הפעילות נגעה לתחומים של עריכת הסכמי ממון, הסכמים בין ידועים בציבור והסכמי הורות משותפת (הסכמים המסדירים מראש את תנאי ההורות בין אנשים שבחרו להביא ילד לעולם כאשר אין ביניהם קשר זוגי). כמו כן נרשמה במשרדנו גם עלייה משמעותית בפניות לצורך עריכת מסמכי ייפוי כח מתמשך וצוואות. יש לשער כי הדבר קשור לסכנת הקורונה האופפת את כולנו, היות ואלו מסדירים הוראות פעולה לקרובים, בשעת צרה ומגבלה, וכן לאחר המוות.

באופן אישי, אסכם את השנה ואומר כי פעילות משרד עריכת דין בשנת קורונה אינה דבר של מה בכך. חוסר הוודאות המתלווה ממילא לעסק עצמאי הועצם פי כמה.
עם זאת, אני מודה על האפשרות לעסוק במקצוע אותו בחרתי ומודה לשנת 2020 על כך שלא נתקעתי שעות על גבי שעות בפקקים ארורים, על ״חזרות״ הנהדרת, על אימוני הריצה בנחל הירקון, ומעל לכל - על ההזדמנות לבלות זמן רב יותר עם משפחתי, ובמיוחד על ההתפעמות הבלתי פוסקת מבתי שנולדה זמן קצר לפני התפרצות המגפה ושמרחיבה מדי יום את חדרי לבי.

שנת 2020 – תודה. ברוכה תהיי שנת 2021.

13/07/2020

משמורת ילדים - כיצד נבחר ההורה המשמורן? חזקת הגיל הרך

החוק בישראל קובע כי בהעדר הסכם בין ההורים בדבר האפוטרופסות על קטין, החזקתו והסדרי השהות וקשר עמו, יימסרו ילדים עד גיל 6 למשמורתה של האם אלא אם קיימות סיבות מיוחדות להורות אחרת. הסדר זה הקבוע בחוק מכונה "חזקת הגיל הרך".

חזקת הגיל הרך מבוססת על ההנחה לפיה בגיל הרך ועד גיל 6 הקשר בין הילד לבין אימו קרוב יותר בהשוואה לקשר שבין הילד לאביו.

חזקת הגיל הרך זכתה לביקורת קשה לאורך השנים, הן מצד בתי המשפט והן מצד האקדמיה -
הביקורת נגד החזקה גורסת בעיקרה, כי העדפתה של האם כמשמורנית מבוססת על סטריאוטיפים מיושנים ולא מבוססים מחקרית, זאת בכל הנוגע לקשר שבין מגדר ליכולות הוריות. לפי גישה זו, לא קיים כיום יתרון לאימהות בטיפול בילדים נוכח שינויים במציאות החברתית ובתפקיד שממלאים אבות בחיי ילדיהם.
מנגד, הטוענים בעד קיומה של חזקה בגיל הרך, תומכים בהחלפת החזקה בחזקה שלפיה המשמורת תינתן להורה שהוא המטפל העיקרי.

בשנת 2005 מונתה ועדה ציבורית בכנסת בראשות פרופ' דן שניט, שבחנה את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, ובתוך כך גם את חזקת הגיל הרך. הועדה המליצה, בין היתר, לבטל את המושג "משמורת" ואת חזקת הגיל הרך. דו"ח הוועדה קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת וליצור שוויון משפטי בין ההורים מתוך תפיסה כי זוהי טובת הילד.

המלצות ועדת שניט לא אומצו בחוק עד היום, אולם קשה שלא להפריז בהשפעת דו"ח הועדה על פסיקת בתי המשפט.
לפי הטענה הרווחת היום ברירת המחדל של בתי המשפט הינה קביעת משמורת משותפת, ושאין צורך להצביע על "סיבות מיוחדות" כדי לסתור את חזקת הגיל הרך.

#משמורת #ילדים #גירושים #חזקתהגילהרך

24/06/2020

מתחתנים מחוץ לרבנות הראשית? כל המידע על מעמד ומה עושים במקרה של פרידה

החוק בישראל קובע כי לבית הדין הרבני קיימת סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין. כפועל יוצא מכך, לבית הדין הרבני מסורה סמכות ייחודית לדון בשאלת תוקף הנישואין או בטלות נישואין, כשרות להינשא, תביעה לשלום בית, כתובה, מתן פסק-דין לגירושין, תוקף גירושין וסידור גט. אין זה משנה אם בני הזוג מגדירים עצמם כחסרי אמונה דתית, היות ובג"ץ פסק כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת כי יהודי עפ"י ההלכה כפוף לסמכות בית הדין, יהיו השקפותיו הדתיות או הלא דתיות אשר יהיו.

מכאן עולה השאלה – כיצד מתגרשים בני זוג שנישאו באופן אזרחי ואיזה דין חל עליהם בכל הנוגע לחלוקת הרכוש במקרה של פרידה?

1. אם בני הזוג נרשמו כנשואים במשרד הפנים: על בני הזוג לפתוח בקשה לסידור גט בבית הדין הרבני. במקרה כזה בתי הדין נוהגים לסדר בין בני הזוג גט לחומרא. גט לחומרא הוא גט שמעיקר הדין מיותר אך בית הדין עדיין רוצה לוודא שהאישה אכן גרושה וזאת מפני החומרא של איסור אשת איש.
הדין שיחול על בני זוג שנרשמו כנישואים במשרד הפנים הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, לפיו כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי מהרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך שנות נישואיהם. כמו כן, החוק קובע שנכסים שהיו שייכים לבן הזוג לפני הנישואין, או נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, שווים לא יאוזן בין בני הזוג.

2. אם בני הזוג לא נרשמו כנשואים: מדובר במצב מורכב הן בהיבט של הגירושין והן בהיבט הרכושי. ככלל, בית הדין לא נוהג לסדר גט במקרים כאלה. זאת ועוד, מאחר שאין כל תיעוד של הנישואין במשרד הפנים הרי שמבחינת המדינה בני הזוג נחשבים כפנויים (ברור שבני זוג שאינם שומרי תורה ומצוות לא יוטרדו מעניין הגט). עם זאת, הבעיה יכולה להתעורר אם בני הזוג נישאו כדת משה וישראל שלא באמצעות הרבנות, אך במקרה של פרידה צד מסוים יבקש לקבל פסק-דין לגירושין. בעיה זו מתעצמת כאשר בני הזוג שנישאו הינם שומרי תורה ומצוות, אולם מסיבות שונות העדיפו לקיים טקס נישואין פרטי (למשל בגין חוסר אמון במוסד הרבנות הראשית לישראל).

בני הזוג שלא נרשמו כנשואים ואף לא ערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים, חשופים בעת פרידה לחוסר בהירות בנוגע לדין הרכושי שיחול עליהם. אם מערכת היחסים בין בני הזוג תעלה על שרטון והסכסוך שיתגלע ביניהם יתברר בבית המשפט, אזי ייתכן שבני הזוג יוכרו כידועים בציבור אבל לא מן הנמנע גם שבני הזוג לא יוכרו כידועים בציבור.

בחברה הישראלית התקבל הרושם כי המוסד של ידועים בציבור חל על כל בני זוג אשר התגוררו יחדיו, וכי ניהלו משק בית משותף באופן כזה או אחר. הנחה זו שגויה מיסודה שכן בית המשפט ינהג בזהירות בטרם יוכרו בני זוג כידועים בציבור. בית המשפט יבחן היטב, אף אם בני הזוג הוכרו כידועים בציבור, לגבי איזה רכוש חל שיתוף ולגבי איזה רכוש לא חל שיתוף. עניין זה יחול גם בכל הנוגע לשיתוף בן הזוג האחד בחובות של בן הזוג השני.

למרות שלאורך השנים מתפתחת הכרה הולכת וגוברת לגבי זכויותיהם של הידועים בציבור בישראל, עדיין ארוכה הדרך עד אשר מעמדם של ידועים בציבור יהיה שווה למעמדם של בני זוג שהחליטו למסד את הקשר ביניהם ולהינשא. מכיוון שאין כיום הגדרה חוקית פורמלית וכוללת לידועים בציבור, הרי שמומלץ לבני זוג ידועים בציבור לערוך ביניהם הסכם לחיים משותפים ולאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.
#רבנות #גירושים #ידועיםבציבור #משפחה

08/06/2020

5 כללים חשובים לפני שפותחים בהליך גירושין

1. להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום דיני המשפחה בישראל – דיני המשפחה בישראל מורכבים ומשתנים מיום ליום ולכן מוטב לפנות לעו"ד שזהו תחום עיסוקו.

2. תיעוד, תיעוד, תיעוד – חשוב לאסוף כמה שיותר מידע אודות בן/בת הזוג כגון תלושי שכר, תדפיסי חשבונות בנק, אישורי משכנתא, נתונים אודות נכסי מקרקעין, פוליסות ביטוח (קופות גמל, פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים) וכיו"ב. אם בן/בת הזוג בעלים של עסק או בעל מניות בחברה, הרי שיש לנסות ולאתר מידע לגבי הצהרות הון ודוחות כספיים שהוגשו לרשויות המס. כמו כן, אם בן/בת מקבל/ת כספים ממקור כלשהו שאינם מדווחים בשוטף לרשויות המס, קרי ״כסף שחור״, הרי שמוטב לנסות ולאסוף לגבי מקורות אלה כמה שיותר ראיות (כסף שחור מוחזק לרוב במזומן והנטל להוכחת קיומו בבית המשפט קשה). בנוסף לאמור, כדאי לנסות ולהשיג ראיות אם קיים חשד כי בן/בת הזוג מנהל רומן אסור.

3. להסתייע במידת הצורך בחוקר פרטי לצורך איסוף מידע וראיות.

4. לא לשתף את בן/בת הזוג בכוונתכם/ן לפתוח הליך גירושין – בישראל שוררת מציאות משפטית של מרוץ סמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית) לבין בתי הדין הרבניים (ערכאה דתית). ככלל, הצד שפותח ראשון בהליך משפטי זוכה ליתרון בהמשך, שכן באפשרותו לבחור באיזו ערכאה יתנהלו חלק מההליכים המשפטיים (לעתים מדובר ביתרון קריטי). כמובן שתקשורת בין בני זוג הינה חשובה ביותר ומהווה מפתח לזוגיות טובה ומטיבה, אף בעת פרידה, אולם נוכח המציאות המשפטית הקיימת בישראל בתחום דיני המשפחה, מוטב שלא להודיע לבן/בת הזוג על כוונתכם/ן לפתוח בהליך גירושין. יתרה מזו, שיתוף בן זוג/בת זוג בכוונה לפתוח בהליכי גירושין עלול לסכל איסוף מידע חשוב על בן הזוג/בת הזוג בשלב מאוחר יותר.

5. להגדיר מהן המטרות והיעדים שלנו – הליכים משפטיים מתאפיינים בחוסר ודאות. עם זאת, יש לנסות ולהציב יעדים ריאליים, קרובים ככל שניתן, להכרעות השיפוטיות הצפויות בתום ההליכים המשפטיים. בנוסף, יש לנסות ולתרגם את ההליכים המשפטיים למציאות בשטח ובתוך כך להבין כיצד יראו חיינו אחרי הגירושין. לדוגמה: אם אני דורש/ת משמורת משותפת באופן שבו הסדרי השהות של הילדים עם כל אחד מההורים יהיו שווים, אזי ברור שדרישה זו משפיעה על היקף שעות העבודה שלי, על הזמן שאבלה עם ילדיי בפועל ועל גובה תשלומי המזונות. כלומר, חשוב להבין מבעוד מועד את ההשלכות שנובעות מהבחירות ומהגדרת היעדים אליהם כיוונתי בתחילת ההליך.

31/05/2020

לאחרונה פנתה למשרדי אלמנה צעירה שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה. בן זוגה נפטר לפני מס' שנים, והיא מגדלת לבדה את שני ילדיהם כאשר אחד מהם בעל צרכים מיוחדים. מקרה זה ממחיש עד כמה חשוב לערוך מסמך הבעת רצון.

מסמך הבעת רצון מאפשר לאדם להביע את רצונו בנוגע לאדם שהוא מבקש כי ימונה כאפוטרופוס לילדו או לקרוב אחר, קטין או בגיר שהוא משמש לו כאפוטרופוס, זאת אם בשל ליקוי נפשי או שכלי הוא עצמו יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו.
במסמך ניתן גם לתת הנחיות כיצד יהיה על האפוטרופוס ועל בית המשפט לפעול בעניינים הנוגעים לילדו או לקרובו שלו הוא משמש אפוטרופוס (למשל לתת הנחיה על דרך טיפול מסוימת בילד).

המסמך נועד גם, בין היתר, למצב שבו הורים משמשים אפוטרופסים על ילדם הבגיר שהוא בעל מוגבלות נפשית/שכלית והם רוצים לוודא כי בהגיעם לגיל מבוגר, או אם הם עצמם לא יוכלו להמשיך לדאוג לילדם, אזי ימונה לו אפוטרופוס שהם סומכים עליו.

חשוב לציין, מכיוון שמדובר בהבעת רצון לגבי אדם אחר, הרי שיש לפנות לבית המשפט ולהציג בפניו את המסמך ועל בית המשפט לתת משקל רב לרצון שהביע האדם במסמך.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לעריכת מסמך הבעת רצון.

17/05/2020

צוואה - למה זה חשוב?

חוק הירושה קובע "ברירת מחדל" של סדר חלוקת עיזבון בין יורשים.
עם זאת, הכלל הוא שאם אדם ערך צוואה תקפה וחוקית בחייו, הרי שהוראות הצוואה קודמות וגוברות על ברירת המחדל הקבועה בחוק.
אם אתם נמצאים בהליכי גירושין, בזוגיות פרק ב' או יותר, ידועים בציבור, עריריים, רוצים להבטיח כי בן/בת הזוג שנותר בחיים ימשיך להתגורר בביתכם המשותף, בבעלותכם חברה או עסק, או שאתם מעוניינים לסטות מברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה מכל סיבה שהיא – מוטב כי תערכו צוואה בהקדם כדי למנוע חיכוכים בין יורשיכם.

עריכת צוואה היא הדרך לקחת אחריות ולוודא כי רצונכם ימומש בהיעדרכם.
לאור החשיבות הגדולה שלה, צוואה היא מסמך משפטי מורכב ויש להתייחס לעריכתו בכובד ראש.

מוזמנים/ות ליצור קשר עם משרדנו לצורך עריכת צוואה וקבלת מידע בנושא.

ניתן לקרוא את הפוסט המלא על עריכת צוואה כאן https://www.goldenblumlaw.com/will

06/05/2020

ניוז פלאש: אמא זה לא בייביסיטר!

כתבה שלי ב-ynet

גבר גרוש ואב לשישה לא מילא את הסדרי השהות שנקבעו לו, לטענתו בשל אילוצי עבודה. ביהמ"ש חייב אותו ב-800 ש' נוספים כל חודש לבייביסיטר

23/03/2020

מגפת הקורונה והשלכותיה על משמורת ומזונות ילדים

מגפת הקורונה מציבה אתגר עצום ליחידה המשפחתית בכלל, ולזוגות פרודים ולילדיהם בפרט. אם לא די בכך שלתקופה הנוכחית מתלווה חוסר ודאות כלכלית, פגיעה בהכנסה, לחצים נפשיים, הרי שבנוסף לכל אלה גם עולות כעת שאלות בנוגע להשפעת נגיף הקורונה על ענייני משמורת ומזונות ילדים.

ראשית חשוב להבהיר, כי בתי המשפט כפופים בהחלטותיהם להנחיות משרד הבריאות, אולם אלה אינן מתייחסות למעבר של ילדים בין הורים פרודים או גרושים. לשכת עורכי הדין פנתה בימים האחרונים לראש הממשלה, שר המשפטים ומנכ"ל משרד הבריאות, בבקשה כי תינתן הוראה ספציפית, כי גם בתנאי סגר כללי, תאפשר העברת ילדים בין הוריהם המתגוררים בבתים שונים, זאת בהתאם להסדר השהות המוסכמים בין ההורים.
כמובן שלא ניתן לעשות שימוש לרעה וציני בהנחיות משרד הבריאות, כדי לסכל קשר של ילדים בין הוריו.
הורה שנתקל בהתנהגות כזאת עליו לפנות לבית המשפט המוסמך בהקדם האפשרי.

להלן מספר נקודות והבהרות בנדון:

1. מעבר של ילדים בין הורים כאשר אין אינדיקציה להידבקות של אחד ההורים – במצב כזה הסדרי השהות ימשיכו להתקיים לפי אותה מתכונת שהייתה נהוגה ביניהם קודם לכן. ילדים זקוקים ליציבות ולוודאות, וכל עוד אין אינדיקציה להידבקות בנגיף הקורונה, הרי שיש לספק לילדים את אותה מסגרת לה הם רגילים.

2. מעבר של ילדים בין ההורים באמצעות תחבורה ציבורית – אין הגבלות בשלב זה על נסיעה בתחבורה ציבורית ולכן לא ניתן למנוע מעבר של ילד בין הוריו כתוצאה מנסיעה בתחבורה ציבורית. יחד עם זאת, כדי למזער את החשיפה לנגיף הקורונה, יש לנסות ולהימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית ככל שניתן.

3. הורה שבא במגע עם חולה מאומת בקורונה או הורה שנדבק בנגיף הקורונה – במקרה כזה על ההורה לשהות בחדר נפרד בבית, כאשר יציאה מהחדר תהיה רק לצורך פעולות הכרחיות ולזמן קצר בלבד. בנסיבות אלה ועל מנת שלא לסכן את הילדים, יש להעביר את הילדים להורה השני שלא נדרש להיכנס לבידוד. כמובן שבתקופה זו יש לאפשר להורה ששוהה בבידוד תקשורת חופשית עם ילדיו.

4. הורה שמונע קיום של הסדרי שהייה של הילדים עם ההורה השני – ניתן להגיש לבית המשפט בקשה דחופה בעניין.

5. השפעת דמי מזונות הילדים כתוצאה מהפסקת עבודה ויציאה לחל"ת – מזונות ילדים נקבעים, בין היתר, בהתאם להכנסות ההורים. בשגרה, כדי להפחית מזונות יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי שחל מאז שנקבעו המזונות (בפסק-דין או בהסכם), וכי לא ניתן היה לצפות את השינוי כאשר נקבעו המזונות. אין ספק שנגיף הקורונה הינו דבר בלתי צפוי. מצד אחד, ייתכן שבית המשפט יגלה אמפתיה כלפי ההורה שיצא לחל"ת ויפחית את שיעור המזונות לתקופה קצובה. מצד שני, ייתכן שבתי המשפט יראו ביציאה לחל"ת כדבר זמני בלבד, בדומה לפיטורין (פיטורין לא נחשב בדרך כלל כעילה עצמאית להפחתת מזונות). כמו כן, עובד שיצא לחל"ת למשך 30 יום ומעלה זכאי לקבל דמי אבטלה בהתאם לעמידתו בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, דבר אשר יכול להקטין את הסיכוי להפחתת דמי המזונות.
הורה שיצא לחל"ת יכול לנסות ולפנות להורה השני ולהגיע עמו להסכמות בנוגע לדמי המזונות. גמישות ושיח פתוח ומתחשב בין הורים פרודים/גרושים בתקופה מורכבת זו תסייע לילדים לעבור אותה בצורה טובה ובטוחה יותר.

22/07/2019

הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. מי נושא באחריות חיי הילדים שעה שקיימת סכנה לבריאותם? לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה חייב הורים לתת חיסון נגד טטנוס לבנם, חרף התנגדותם, זאת לאחר שנגרמה לבנם כוויה בדרגה 2, ובכך כפה את עמדת משרד הבריאות על המשפחה.

להורים קיימת האוטונומיה והזכות לקבוע את דרכי הטיפול הרפואי שיוענק לילדיהם. עם זאת, זכות זו אינה מוחלטת וכאשר היא מתנגשת עם טובת הילד, האחרונה היא השיקול העליון והמנחה.
פרשה זו מדגישה כי המדינה יכולה, ואף חייבת להתערב, במקרים שבהם הורה אינו מקיים את חובותיו כלפי ילדו ובתוך כך מסכן אותו. במקרים כאלה על המדינה להתערב ולהגן על הקטין.

פרשה זאת רלוונטית בעיקר היום, כאשר הקולות הקוראים נגד חיסונים חזקים מתמיד. במקום שבו אחוז מתנגדי החיסונים והלא מתחסנים הולך ועולה ומסכן את הציבור כולו (עיין ערך חצבת), נשאלת השאלה מתי על המדינה להתערב ולהפעיל את כוחה בבואה לדון בהחלטות רפואיות - הן של הפרט והן של הציבור כולו.

התערבות יתר של המדינה עלולה להוביל לתוצאות רעות, אך במקרים מסוימים האוטונומיה ההורית אינה יכולה להיות מוחלטת, ולאף הורה אין זכות לסכן את בריאות ילדו או בריאותם של אחרים בשם ההורות והאפוטרופסות שלו.

עוד פרטים בכתבה שפרסמתי:
https://bit.ly/2LBzLjN

21/05/2019

בני זוג שהיו בעיצומם של תהליכי פרידה השתתפו לאחרונה במשרדי בהליך גישור קצר וממוקד. בסופו של הליך הגישור, נפרדו בני הזוג זה מזו ברוח טובה וחיובית. בני הזוג חילקו ביניהם את הרכוש שצברו במרוצת חייהם המשותפים, הסדירו את סוגית משמורת הילדים ומזונותיהם בהסכמה מלאה - הכל תוך התחשבות בצרכי הילדים, בהכנסותיהם כהורים, וכן בהתאם לזמני שהות הילדים אצל כל אחד מהם.

פרידה של בני זוג עם ילדים משותפים, אינה מסתיימת עם הפרידה בפועל או עם ביצוע הגט. בני זוג שנפרדו ממשיכים לחלוק אחריות הורית משותפת על ילדיהם. גם כאשר הילדים יגדלו ויהפכו לבגירים, סביר להניח שאותם הורים פרודים ימשיכו להיפגש בצמתים חשובים משמעותיים שקשורים לילדיהם (חתונה, נכדים וכו'). בנסיבות אלה מוטב להיפרד/להתגרש בהסכמה, זאת מעבר לטעם הרע והמשקעים שעלולים ללוות את בני הזוג בעקבות מלחמות מיותרות שניהלו בבתי המשפט.

השתתפות בהליך גישור וולונטרי עדיפה לכל הצדדים כאשר ניתן לקיימו, כשבמהלכו יש לנסות ולהגיע בסיוע המגשר להסכמות בנוגע למכלול המחלוקות תוך זיהוי והבנת הצרכים של כל צד.

רוצים לדעת עוד על הליך גישור, מוזמנים ללחוץ על הקישור למאמר שכתבתי:

https://www.goldenblumlaw.com/mediation

31/03/2019

ניכור הורי, אחת התופעות המדאיגות בתחום דיני המשפחה.
מהי התופעה וכיצד מתמודדים איתה בתי המשפט בישראל? הכל במאמר שבלינק.

https://www.goldenblumlaw.com/parental-alienation