30/10/2025
אני בד"כ מייצגת רק תובעים, אבל זה היה מקרה מיוחד והסכמתי לייצג נתבע.
בשנת 2021 איש יקר, בן 65 יצא עם הכלבים שלו לטיול ונכנס איתם לגינת כלבים. הכלבים רצו ושיחקו בגינה ובשלב כלשהו בו הם קפצו על השער של הגינה, השער נפתח לתדהמתו של האיש והם רצו החוצה מגינת הכלבים ולתוך הפארק בו הם היו מצויים. הוא רץ אחריהם וקרא להם אבל הם כמובן היו מהירים ממנו.
אחד הכלבים חזר אליו ואילו השני הגיע אל עבר גברת אשר ביצעה הליכה בפארק, היא נבהלה, איבדה שיווי משקל ונפלה אחורה וננשכה ע"י אחד הכלבים שתי נשיכות - במרפק וברגל. האיש הגיע למקום הזעיק מדא רץ לבית שלו ממול להביא ערכה לחבישה, חיכה שיגיע האמבולנס ואף ביקש להתלוות אליה לבי"ח אך לא התירו לו. כל האירוע צולם במצלמות של העיריה.
הוא פנה אלי ממש בתוך כ3 ימים מאז שהאירוע קרה ולמרות שזה היה בערב יום הזכרון, היה ברור לי שיש פה סיכוי ממשי לתביעה עתידית. תיעדנו את המצב הקלוקל של הגינת כלבים ופנינו במכתב לעיריה בו התרענו על הסכנה שבדבר ודרשנו שישמרו את הצילומים של האירוע לטובת שימוש בהליך משפטי אפשרי עתידי. את המכתב שלחנו בפקס, במייל ובדואר רשום, הכל כדי לוודא שמי שצריך יקבל את זה.
כעבור שנה באמת הגיעה התביעה! כתב תביעה מלא עובדות לא נכונות והאשמות מקוממות כלפי הלקוח שלי. נכתב שם שהכלבים שניהם קפצו על האישה והפילו אותה. כתוב ששניהם נשכו אותה. כתבו שהוא הפקיר אותה וברח מהמקום (שזה הכי כאב לו). לכתב התביעה צורפה חוות דעת שקובעת נכות נפשית של 40%!! הלקוח עמד בסיכון של תשלום של מאות אלפי ₪!
אנחנו הגשנו כתב הגנה וצירפנו לתביעה את העיריה והצבענו על כך שהיא האחראית הבלעדית לאירוע – אילו היא היתה מטפלת כפי שנדרש בגינת הכלבים, לא היתה קורית התקלה הלא צפויה הזאת וכל האירוע לא היה מתרחש.
ההליך התנהל במשך 3 שנים, בהן אספתי כל מסמך רלבנטי, ודרשתי וקיבלתי מסמכים ותשובות משני הצדדים. ניתחתי כל פסיק בתיק וגם ביקרתי עם הלקוח בגינת הכלבים ותיעדנו כל מה שצריך.
בתוך כל הבדיקות האלה עלו הוכחות חד משמעיות לשקרים של התובעת (היא למשל הודיעה במשטרה ולמשרד הבריאות שנפלה כי היא נבהלה ולא שהכלבים הפילו אותה. היא גם אמרה בזמן אמת שרק כלב אחד נשך אותה). יש הוכחות חד משמעיות שהגורמים בעיריה שראו את הסרטונים בזמן אמת קבעו שההתנהלות של הלקוח שלי היתה אחראית ותקינה. יש הוכחות לכך שאחרי האירוע העיריה תיקנה את השערים, רק שהתיקון היה גרוע ועקום וגם את זה הוכחנו. הוכחנו גם שדרישות הנזק של התובעת מופרזות לחלוטין שמגיע לה פיצוי צנוע ביחס למה שהיא דרשה.
בסופו של דבר השופט קבע פיצוי לא גבוה ביחס לנתונים בתיק ושאת עיקר הפיצוי תשלם העיריה! והלקוח שלי, תחת שישלם מאות אלפי ש"ח כפי שחשש, ישלם 24,000 ₪ בלבד.
ושלא יהיה ספק, זה אירוע קשה ולא נעים עבור האישה, אני מצטערת עבורה שהיא חוותה את זה, גם האירוע המצומצם הוא קשה וטראומתי ואני מאחלת לה רפואה שלמה. ועדיין, מי שאשמה באירוע הזה היא העיריה והלקוח שלי גם הוא קרבן של האירוע והיה מצוי במתח רב במשך השנים האלה.
בתמונה, הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד, לאחר מחיקות שמות הצדדים.
