21/09/2023
לפני מספר שנים ייצגתי אב שביום בהיר אחר בתו בת ה-16 וחצי הפסיקה להיות איתו בקשר. לא ביקורים, לא טלפונים, כלום.
הלקוח תיאר בפניי שבתו אינה מסוגלת לעמוד בפני הלחץ המופעל עליה בבית אמה והיה ברור שהבת זקוקה לעזרה, למקום בטוח משל עצמה, על מנת למצוא מזור לעומס הרגשי שהיא נמצאת בו.
חרף גילה הבוגר יחסית של הבת, גיל שבו בתי המשפט לא ממהרים לתת סעדים, פנינו לביהמ"ש למשפחה בת"א בתביעה לחידוש הקשר בין האב לקטינה וכן לחיוב הקטינה בטיפול רגשי.
בית המשפט זיהה את המצב העגום בו נמצאת הקטינה לאחר שקיים עמה מפגש (דיון שמיעת קטינים) וקיבל מידע מהאפוטרופא לדין שיצגה אותה בהליך המשפטי שהתנהל.
בסיומו של הדיון, קיבל בית המשפט את בקשתנו והורה לחדש את הקשר לאחר שהתרשם כי הקטינה היתה חשופה להסתה מצד אמה. בית המשפט גם הורה על טיפול רגשי - על אף שהקטינה לא רצתה בכך.
בפסק הדין, שהותר לפרסום, כתב השופט: "צר לי, אך שילוב הדברים מדברים כאמור על פעולה במזיד של האם, שילוב הדברים מלמד על הסתה ויכול על נקלה להצביע על האם כמי שעשתה ניכור״.
