14/04/2022
האם כדאי לקחת את העסקה?
בסיפור יציאת מצרים משה מציע לפרעה עסקה. לשלח את בני ישראל ממצרים או שאלוהי ישראל יטיל על המצרים מכות קשות שיאלצו את פרעה להסכים.
ויכבד לב פרעה. לפרעה קשה לוותר על בני ישראל. למרות המכות הקשות שאלוהי ישראל מנחית על המצרים, פרעה מכביד את לבו ומסרב לשחרר את בני ישראל.
נאשמים רבים מתלבטים האם להסכים לעסקת הטיעון המוצעת להם.
בעסקת טיעון (הסדר טיעון) מוצע לנאשם להודות בביצוע עבירה (גם אם פחות חמורה) ובחלק מהמקרים גם להסכים לעונש. עסקת טיעון שוללת מהנאשם את זכותו שמשפטו יתנהל בבית המשפט ובסופו יוכרע שהוא זכאי וחף מכל עבירה.
בניגוד לרושם המוטעה שמשפטים פליליים מתנהלים באולם בית המשפט שבסופם מכריע בית המשפט אם הנאשם אשם או זכאי, המציאות היא שהרוב המוחץ (כ- 80%) של התיקים הפליליים מסתיימים בעסקת טיעון ורק חלק קטן מתנהלים בבית המשפט עד סופם - כלומר, בית המשפט שומע את ההוכחות, מכריע את הדין, ואם הנאשם נמצא אשם גם גוזר עליו את העונש.
כידוע, מערכת אכיפת החוק היא משאב במחסור. אין מספיק חוקרים, פרקליטים ושופטים לטפל בכל התיקים. זה סוד גלוי שלו כל הנאשמים היו עומדים על זכותם לנהל את משפטיהם עד הסוף בבית המשפט, מערכת אכיפת החוק הייתה קורסת או שהייתה נאלצת להסתפק לטפל בהרבה פחות תיקים מאשר כיום, ואז המשמעות היא שאכיפת החוק הייתה חלקית ביותר וחסרה.
במצב הדברים האמור, בשם "היעילות", המדינה מוכנה לשלם מחיר בדמות הקלות לנאשמים שבוחרים לקחת אחריות על מעשיהם ואינם עומדים על זכותם שמשפטם יוכרע על ידי בית המשפט בתום ההליך המשפטי. המדינה למעשה אומרת לנאשם: זכותך לנהל את משפטך בבית המשפט אשר יכריע בסופו אם אתה זכאי או אשם ובאם נמצאת אשם יגזור עליך את העונש המגיע לך בדין. אבל, אם תסכים לחסוך למדינה את ניהול המשפט בבית המשפט היא תהיה מוכנה להקל עליך. זהו ההיגיון הפשוט שעומד בבסיס מוסד "עסקת הטיעון".
לכאורה, עולה מהאמור ש "עסקת טיעון" היא תמיד דבר כדאי. האמנם ?
המציאות יותר מורכבת ולא פעם קרה שנאשמים סירבו לעסקאות טיעון וניהלו את משפטם "עד הסוף" ובית המשפט זיכה אותם או הרשיע אותם רק בחלק מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום, ואף גזר עליהם עונש קל יותר מאשר הוצע להם בעסקת הטיעון.
אז איך בכל זאת נאשם יכול לדעת האם עסקת הטיעון המוצעת לו כדאית ?
סוף מעשה במחשבה תחילה.
ראשית, לזהות הסנגור יש חשיבות עצומה, ונסביר-
עסקת טיעון היא תוצר של מו"מ בין הסניגור לתביעה. לעיתים עסקת טיעון מתגבשת עוד בשלב השימוע שלפני הגשת כתב האישום לבית המשפט. ברוב המקרים עסקת טיעון מבשילה לאחר הגשת כתב האישום ובטרם החל שלב ההוכחות במשפט.
המו"מ לעסקת טיעון מתנהל על בסיס חומר החקירה שנאסף על ידי היחידה החוקרת שלפי שיטת התביעה מבסס תשתית ראייתית להוכחת העבירות וסיכוי סביר להרשעת הנאשם בבית המשפט. כאן נכנס לתמונה הסנגור שחשוב שיהיה סנגור פלילי מנוסה חכם ויצירתי. מו"מ של הסנגור מול התביעה הוא אומנות של ממש וחשוב שיעשה על ידי סנגור מיומן ומנוסה במו"מ מסוג זה.
סנגור מקצועי ומנוסה יכול להעריך האם עסקת הטיעון המוצעת לנאשם היא עסקה טובה או שעדיף להתחיל לנהל את המשפט. חשוב להבין שעסקת הטיעון המוצעת לנאשם רלוונטית רק לזמן מוגבל, ובמהלך המשפט משתנות הנסיבות, והנאשם או התביעה, יכולים לשנות את מצבם לרעה או לטובה.
משפט הוא דבר דינאמי ומטבעו יש בו מרכיבים שונים של אי וודאות. לדוגמה עד תביעה שקורס בחקירה הנגדית של הסנגור, או עד תביעה שבעדותו בבית המשפט "גומר על הנאשם" וגורם לתביעה שלא להסכים לשום "עסקת טיעון".
בכל אחד משלבי המשפט, תפקידו של הסניגור להעריך האם כדאי להסכים לעסקת הטיעון המוצעת, או שעדיף לנאשם להסתכן ולנהל את המשפט עד הסוף. ישנם מקרים שבהם כדאי להתחיל לנהל את המשפט ובמהלכו למצוא "נקודת יציאה" לעסקת טיעון שבה מעריך הסנגור שמצבו של הנאשם מבחינה משפטית הוא הטוב ביותר.
ההחלטה אם להסכים לעסקת טיעון היא החלטה קשה ביותר. לפעמים תנאי העסקה כוללים הודאה של הנאשם בעבירה חמורה והסכמה לענישה של מאסר בפועל. הבחירה היא לא בין טוב לרע אלא מה פחות רע. אם נאשם סירב להסכים לעסקת טיעון וניהל את משפטו עד הסוף הוא יוכל לדעת רק בדיעבד האם החליט נכון. אם הנאשם הסכים לעסקת טיעון, משפטו הסתיים, והוא לא יוכל לדעת בוודאות מוחלטת האם נהג נכון.
בהתחשב בשיעור התיקים הפליליים שמסתיימים בעסקת טיעון, אין ספק שאין לזלזל בהליך בחירת הסנגור, וחשוב מאד שהנאשם יבחר לעצמו סנגור שהוא סומך עליו ועל מקצועיותו. הנאשם צריך להיות בטוח שסנגורו הצליח להשיג עבורו את עסקת הטיעון הטובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין.
באופן כללי עסקת טיעון טומנת בחובה יתרונות לא מבוטלים בהם סיום המשפט וודאות. הנאשם משתחרר מעינוי הדין הכרוך בניהול המשפט.
ניהול משפט אורך זמן רב במהלכו נדרש הנאשם להשקעת משאבים רבים, נפשיים וכספיים. הרבה פעמים בתקופת המשפט (לפעמים מספר שנים) חייו של הנאשם כמו נעצרים, הנאשם "חי את המשפט", עננה כבדה מרחפת מעל ראשו, ואי הוודאות מענה וגורמת לסבל רב לנאשם ולסביבתו הקרובה.
נתון חשוב נוסף שמרחף מעל הכל הוא שיעור ההרשעות הגבוה בישראל. לכן חשוב לשקול עסקאות טיעון ברצינות ובתבונה. הסיכון לנהל משפט עד הסוף עלול להיות הרסני. ראו מקרה פאינה קירשנבאום שניהלה את המשפט עד הסוף, הורשעה בקבלת שוחד, ונגזר עליה עונש של 10 שנות מאסר בפועל.
בשנים הרבות שאני מייצג נאשמים נוכחתי לגלות שישנם אנשים שאין להם מסוגלות נפשית להסכים לעסקת טיעון או לכל פשרה. אנשים שהאופי והאישיות שלהם מונעים מהם את היכולת לשקלל סיכונים וסיכויים, והם ללא קשר למצבם המשפטי "ילכו עד הסוף" לטוב או לרע – בדרך כלל לרע (מי אמר משה קצב).
ובחזרה לסיפור יציאת מצרים בו התחלנו-
הסוף ידוע, פרעה מסרב לעסקה, אלוהי ישראל מנחית עשר מכות על מצרים, והמכה העשירית – מכת בכורות – מכריעה את פרעה וגורמת לו להסכים לשחרר את בני ישראל, ואולם גם בפעם הזו פרעה נמלך בדעתו ורודף אחרי בני ישראל למדבר עד שצבאו טובע בים סוף.
מאחל לכולנו חג חירות שמח ושנזכה לקבל החלטות נכונות וטובות.
