יעקב דוידוביץ'-טוען רבני

יעקב דוידוביץ'-טוען רבני עוסק בדיני משפחה צוואות וירושות בבתי דין רבניים. מתמחה בכתיבת חומר משפטי עבור עו"ד.

משמורת משותפת בראי ההלכה.אב ביקש להרחיב את זמני השהות שלו עם בתו, פנה לבית הדין הרבני בנתניה שם מתנהל התיק, וביה"ד קבע ב...
10/09/2022

משמורת משותפת בראי ההלכה.
אב ביקש להרחיב את זמני השהות שלו עם בתו, פנה לבית הדין הרבני בנתניה שם מתנהל התיק, וביה"ד קבע בדעת רוב בתיק 1244887/2 לאפשר לו את ההרחבה של זמני השהות.
אולם דיין אחד בדעת מועט טען כי אין להרחיב את זמני השהות, היות ועפ"י ההלכה על הילדים להיות אצל האם עד גיל 6 א"כ זוהי טובתם, ואף כי המחקרים מוכיחים כי ילדים במשמורת משותפת פוחתים אצלם באופן משמעותי התופעות השליליות הקיימות אצל ילדים להורים שנפרדו, הדברים לא ברורים.
מתוך דבריו של אותו דיין ניכר כי השינוי שהעולם עבר ב-50 שנה אחרונות לא עבר את מפתן דלתו, במציאות הקיימת כיום נטשטשו הגבולות בין האם לאב, שניהם הולכים לעעבוד ושניהם מטפלים בילדים, ולכן מאחר שההלכה נוקטת כי העיקר הוא טובת הילדים, ברור הדבר, כי המחקרים הרבים המוכיחים בבירור כי טובת הילד להיות בין שני בתים באופן שווה תורמת ליציבותו הנפשית, יותר מילד הגדל בבית חד הורי, ודאי כי זוהי טובתו לאפשר ככל הניתן את השהות אצל שני ההורים בשווה.
ולפיכך יפה פסקו דעת הרוב כי יש להרחיב את זמני השהות של האב.

כך התפוגגה לה הגדרת המשמורת בביה"ד הגדולביה"ד האזורי נתן החלטה מבישה לשלול את הגדרת המשמורת מן האב למרות זמני השהות השיו...
09/07/2022

כך התפוגגה לה הגדרת המשמורת בביה"ד הגדול
ביה"ד האזורי נתן החלטה מבישה לשלול את הגדרת המשמורת מן האב למרות זמני השהות השיוויוניים.
האב ביקש לקבל הנחה בארנונה היות והינו עם הילדים בזמני שהות שווים, אך נדחה בהיות כי הגדרת המשמורת אינה משותפת.
בדיון שהתקיים בערעור על החלטה זו בביה"ד הגדול טענתי כי בהלכה לא קיים מושג של הגדרת משמורת המנותק מזמני השהות, אלא רק אם הבנים או הבנות אצל האב או אצל האם.
המושג של הגדרת במשמורת נלקח מבתי המשפט ומשעה שבבתי המשפט ביטלו את הגרת המשמורת, כיצד ביה"ד הרבני נותר עם הגדרת המשמורת כשאין לה מקום לא בהלכה וכעת אף לא בעולם המשפט.
ביה"ד הגדול קיבל את הטענה במיידי, ובכך התפוגגה לה הגדרת המשמורת בבית הדין הרבני, ברגע אחד.

בית הדין הגדול: חוזרים למירוץ הסמכויות, גם במזונות.בפסק דין המשתרע על פני למעלה ממאה עמוד, קבע ביה"ד הגדול (תיק מס' 1250...
16/10/2021

בית הדין הגדול: חוזרים למירוץ הסמכויות, גם במזונות.
בפסק דין המשתרע על פני למעלה ממאה עמוד, קבע ביה"ד הגדול (תיק מס' 1250217-3), כי קביעת הבג"ץ בבע"מ 7628/17 הפוסקת כי כריכת מזונות לגירושין אינה מקנה סמכות לביה"ד, בלא הסכמת הצד שכנגד. בג"ץ זה אינו מחייב את ביה"ד, ואף חסר תוקף משפטי, היות והוא נפסק בדעת מיעוט.
העילה אשר ביה"ד אינו מחוייב לפס"ד זה של הבג"ץ: היות והפסק לא ניתן במסגרת עתירה על פסק דין של ביה"ד הרבני, אלא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי, ומשכך עפ"י החוק בסעיף 20 לחוק יסוד, השפיטה, פסק זה מחייב כל בית משפט, אולם בית הדין הדתי אינו נכלל בכלל "בית משפט", על פי הגדרות של חוק זה.
מעבר לכך, כאמור, עצם ההחלטה כי לא ניתן לכרוך את נושא המזונות בתביעת הגירושין, לא ניתנה בדעת הרוב, אלא רק בדעת יחיד של כבוד השופט בדימוס מ' מזוז, כשהרוב קובע רק כי הלכת שרגאי הינה עדיין בתוקפה ולא נס ליחה, דהיינו, שעצם סמכות בית הדין לדון בעניין המזונות בין בני הזוג, אינה מפקיעה את כוחם של הילדים לתבוע כעצמאיים או ע"י האפורופוס שלהם בפני ערכאה אחרת.
בכך, אימץ למעשה ביה"ד הגדול את האמור בפס"ד של ביה"ד האזורי בבאר שבע בתיק מס' 1269656/13, כי פסיקת הבג"ץ שלא ניתן לכרוך מזונות ילדים כלל בתביעת הגירושין, ניתנה בדעת מיעוט, ועל כן הינה חסרת תוקף משפטי.
יצויין, כי דבריהם של בית הדין הגדול, בפסק הדין הנ"ל, מראים, כי דבריהם מכוונים לבג"ץ עצמו, על מנת שזה האחרון יתן החלטה לבטל בעליל את ההחלטה שנפסקה ע"י כבוד השופט מ' מזוז.
מאידך גיסא בתוך דבריהם כתבו ביה"ד הגדול לעניין הבג"ץ 919/15 כי בסופו של דבר חיוב המזונות בפועל בבתי הדין הינו קרוב לנפסק בבג"ץ הנ"ל, כך שמשתמע מדבריהם, כי בתי הדים מחוייבים לפסיקת הבג"ץ הנ"ל.
דבר זה סותר את האמור בפסק דינם של ביה"ד בת"א בתיק 1209186 כי "מנהג בתי הדין לפסוק שלא כהלכת בג"ץ 919/15".
לנו לא נותר אלא להמתין לראות, האם אכן בג"ץ יאשש את קביעותיו של ביה"ד הגדול הנ"ל.

למה דווקא ברבני?בפס"ד שהוציא לאחרונה ביה"ד באשדוד נקבע כי הדירה תישאר לצד שהדירה רשומה על שמו למרות נישואין משותפים של ש...
16/08/2021

למה דווקא ברבני?
בפס"ד שהוציא לאחרונה ביה"ד באשדוד נקבע כי הדירה תישאר לצד שהדירה רשומה על שמו למרות נישואין משותפים של שנים רבות היות ולא היה "דבר נוסף" הנדרש עבור הקנאה מכוח כוונת שיתוף.
בפס"ד בתיק מס' 1194209-3 קבעו הדיינים כי תיקונים בבית גרידא, אינם מהווים הוכחה לכוונת שיתוף והסתמכות מכללא, לפי חוק החוזים, אלא נדרש דבר מה נוסף.
פסק זה הניתן ע"י ביה"ד הרבני, הינו מראה על האופן בו פוסק ביה"ד בנושאים מעין אלו כפי שאירע בפסק דין של הבוגדת, דהיינו, ביה"ד מחד גיסא הינו פוסק על פי המשפט העברי, אולם, מאידך גיסא בג"ץ אשר אינו רואה במשפט העברי כמורשת האומה, מחייב את בתי הדין לפסוק בענייני ממון עפ"י החוק בהיותם ערכאה הממונה ע"י המדינה.
לפיכך, ביה"ד מנסה לתמרן בין המשפטיים, וככל ומדובר בשטח האפור, הוא פוסק ככל האפשר בצמוד להלכה אשר בה אין מושג של הסתמכות וכו' אלא דורשת קניין של ממש בצורה ברורה.
לכך, כל מי שיש לו דירה על שמו, עת נישואיו עולים על שרטון, אצה דרכו אל בת הדין הרבני, על מנת להיוותר עם רכושו הבלעדי בידו.

הלכת שרגאי ובע"מ 7628/17 ומה שביניהם. דיני מזונות.בפס"ד שפורסם זה עתה, שיצא  מביה"ד הרבני בבאר שבע בתיק מס' 1269656/13, ...
26/07/2021

הלכת שרגאי ובע"מ 7628/17 ומה שביניהם. דיני מזונות.
בפס"ד שפורסם זה עתה, שיצא מביה"ד הרבני בבאר שבע בתיק מס' 1269656/13, נעשתה הבחנה בין הלכת שרגאי שנפסקה לפני כ-50 שנה להלכת בג"ץ בבע"מ 7628/17, הבע"מ האמור בא בבסיסו להחיות את הלכת שרגאי, ולהופכו לבר קיימא לאחר, שהלכה זו התפוגגה במהלך הזמן, אולם, לדברי ביה"ד בבאר שבע הבע"מ האחרון הרחיב את הלכת שרגאי בצורה לא סבירה ע"י אחד השופטים, בהערתו ב-"עוללות".
הלכת שרגאי, הבהירה כי האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים בסעיף 3, כי ככל ונעשתה כריכה נאותה בתביעת הגירושין של בני הזוג, תהא סמכות לבי"ד אף במזונות ילדי הזוג, הפרשנות היא, כי הסמכות נתונה דווקא לעניין תביעה מצד בני הזוג עצמם כשהם תובעים השבת הוצאות עבור מזונות הילדים זה מזה. אולם ככל והסמכות לבית הדין לא ניתנה בהסכמה של שני הצדדים, יוכל כל צד לשוב ולתבוע בביהמ"ש בשם הילדים עצמם כאפוטרופוס שלהם, ותביעה זו חייבת לבוא בשם הילדים עצמם.
יוצא אפוא, כי לפי הלכת שרגאי תביעת מזונות ניתנת להיתבע בשני מישורים, במישור ההורי הבין זוגי, כתביעה בין בני הזוג, או במישור של תביעת הילדים מההורים ע"י האפוטרופוס הטבעי שלו, דהיינו, ההורה המשמורן.
אולם, בבע"מ 7628/17 כבוד השופט מזוז, כתב ב-"עוללות", כי התביעה עצמה נעשית אך ורק ע"י הילדים עצמם ע"י האפוטרופוס, ורק כסעד זמני ודחוף ניתנת סמכות לבני הזוג לתבוע השבת הוצאות של המזונות, כשהתביעה האמורה כפופה לתביעה העיקרית שתקבע באופן סופי, את גובה המזונות.
לדברי ביה"ד בבאר שבע הרחבה זו שניתנה ע"י הבג"ץ כאמירת אגב ב-"עוללות", הינה חסרת תוקף משפטי היות והיא ניתנה בדעת מיעוט, לאחר שהשופט שהצטרף לכבוד השופט מזוז הצטרף רק להחייאת הלכת שרגאי, וקבע כי אין לסטות ממנה, וא"כ אין לזוז מהלכת שרגאי ימין ושמאל.
יצויין, כי בית הדין עצמו לא הוצרך לכך במקרה שהוא דן בו בתיק האמור, ואף סירב לקבוע מסמרות בשלילת תוקפה של ההרחבה של הלכת שרגאי, אך קרא לשאר בתי הדין ליתן דעתם לאמור, ובכך להחזיר את האפשרות לבתי הדין, לדון אף שלא בהסכמה במישור הבין זוגי, כמימים ימימה.

האם יש קשר בין פגיעה עצמית לחיוב מזונות?העובדות הם, כי גרושים נוטים לפגוע בעצמם בשיעור גבוה מעבר לאנשים אחרים, מה הסיבה ...
20/05/2021

האם יש קשר בין פגיעה עצמית לחיוב מזונות?
העובדות הם, כי גרושים נוטים לפגוע בעצמם בשיעור גבוה מעבר לאנשים אחרים, מה הסיבה לכך?
בפס"ד שכתבו ביה"ד באשקלון תיק מס' 1111389/10 הדיינים שללו את הפרשנות כי חיוב מזונות גבוה גורם לאבות גרושים לפגוע בעצמם.
לטענתם, מבחינה סטטיסטית אין הבדל בשיעורי הפגיעה העצמית בין אבות גרושים לגברים גרושים ללא ילדים.
בפסה"ד הם כותבים: "המסקנה המתבקשת מתוך נתונים אלו הינה כי כנראה הגורם המאיץ את שיעור ההתאבדות בקרב גברים גרושים הינו עצם היותם גרושים ושרויים בבדידות בהתאם לקביעה הבסיסית של תורתנו הקדושה כי "לא טוב היות האדם לבדו", ולא שיעור חיוב המזונות בו הם נושאים".
יצויין, כי פוסט זה מהווה מידע על דעתם של הדיינים, ואינו מהווה דיעה אישית של הכותב.

כתובה ופנסיה והקשר שביניהם.ביה"ד האזורי בירושלים פסק בפס"ד תקדימי כי האישה אינה זכאית לכתובתה בסך 500 אלף ש"ח, היות ויש ...
21/04/2021

כתובה ופנסיה והקשר שביניהם.
ביה"ד האזורי בירושלים פסק בפס"ד תקדימי כי האישה אינה זכאית לכתובתה בסך 500 אלף ש"ח, היות ויש בידה כספי פנסיה שקיבלה מעבודתה בסך דומה.
ביה"ד הסביר כי היות ועפ"י הדין הדתי מעשה ידיה של האישה המה לבעלה, ולפי חלק מהשיטות אף במקרה זה הדין כך, לפיכך ככל והאישה תובעת כתובה אשר חיובה הוא מכוח הדין הדתי, הבעל רשאי לקזז את כתובתה מכספי הפנסיה.
בכך הרחיב ביה"ד את ההלכה כי "אין כפל מבצעים", אף לעניין כספי הפנסיה השייכים לה.
יצויין כי פס"ד ניתן בדעת רוב, טכי דעת המיעוט חלוקה על כך.

האם החלטה בערעור מסיימת את הדיון?כידוע, במשפט העברי אין סופיות הדיון, וכל זמן שמוצא בעל דין טענות או ראיות חדשות שיש בהם...
06/02/2021

האם החלטה בערעור מסיימת את הדיון?
כידוע, במשפט העברי אין סופיות הדיון, וכל זמן שמוצא בעל דין טענות או ראיות חדשות שיש בהם כדי לשנות את הדין, הינו רשאי להביאם לביה"ד אף לאחר שניתנה החלטה כבר.
אולם דברים אלו יפים בביה"ד האזורי כערכאה ראשונה, אך ביה"ד הגדול אין לו תוקף הלכתי, רק מכח תקנת הציבור, ועל כן הדעת נותנת כי שם אין את הדין שניתן להביא עוד ראיות, ועל כן החלטה בערכאה זו תסיים את הדיון בתיק.
אולם, בפס"ד שנתן כבוד הדיין הרב שלמה שפירא בביה"ד הגדול, תיק 961861/14 הביע כבוד הדיין את דעתו, כי אף בביה"ד הגדול ניתן להביא ראיות או טענות חדשות, וזאת אף לאחר שניתנה החלטה סופית.
אין כאן המקום לפרט את העילות לכך, רק יש לציין כי לפי דעתו תקנות הדיון אינם מעוגנות אך למה שנכתב בהם, אלא הם תמצית ההלכות הנוגעות לבתי הדין, וככל וישנה הלכה שלא נכתבה בתקנות הדיון, אך הוזכרה הלכה למעשה בפוסקים, אף היא מחייבת את הדיינים היושבים על מדין.
יוצא אפוא, כי תקנות הדיון הינם פתוחות לכל ההלכות הנמצאות בפסיקה ההלכתית, כך שניתן להביא הלכות רבות אף שאינם מוזכרות בתקנות הדיון, וביה"ד לא יוכל להתעלם מהלכות אלו.
הדבר אמור כמובן, לגבי התוקף החוקי, של סמכות בתי הדין אשר החוק קובע כי יש לדיינים לפסוק על פיהם, לדברי ביה"ד הגדול תוקף זה אינו מצומצם לתקנות הדיון גרידא.

האם לביה"ד סמכות ליתן צו הגנה ללא הגבלת זמן?בפס"ד שפורסם כעת (תיק 1177165-8) נחלקו הדיינים בביה"ד בנתניה האם לביה"ד ניתנ...
05/12/2020

האם לביה"ד סמכות ליתן צו הגנה ללא הגבלת זמן?
בפס"ד שפורסם כעת (תיק 1177165-8) נחלקו הדיינים בביה"ד בנתניה האם לביה"ד ניתנת סמכות מכח סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.
כבוד האב"ד הרב יצחק רפפורט טוען כי לביה"ד ניתנת סמכות למתן צו הגבלה ללא תנאי מכח מדור שקט שהאישה זכאית לו ככל והיא אינה יכולה לחיות עם בעלה באותו בית משום שהוא מאוס בעיניה, ובעגה התלמודית "מאיס עלי".
משעה שהאישה זכאית למדור שליו עניין זה כרוך בענייני נישואין, ועל כן ניתן לפסוק בו במנותק מחוק למניעת הטרדה המאפשר צו הגנה רק למשך 7 ימים, ואז נדרש להאריכו מתקופה לתקופה.
אמנם נפסק כדעת הרוב שחלקו עליו בזה, אולם בהיות כי בסעדים זמניים אף דיין יחיד יכול לפסוק א"כ כל דיין יוכל לפסוק כפי דעת האב"ד הנ"ל, מה שמקיל במאוד מתן צו הגנה מחד גיסא, אולם מכביד כמובן על הצד הנפגע, שמוצא עצמו מול צו מגביל ללא אפשרות התגוננות מיידית.
אמנם גם אם יש סמכות טכנית זה לא אומר שמן החובה לממש אותה, ובהיות כי צו הגנה הינו פגיעה חמורה באיש אשר משמעותה בעצם "להעיף" אותו מן הבית על כן בכל מקרה יש לנהוג באמצעי זהירות כנדרש בחוק דהיינו לקיים דיון תוך 7 ימים על מנת לאמת את הצורך הרלוונטי במתן הצו.

ביה"ד הגדול סתם את הגולל על "מהפיכת המזונות".בפס"ד שפורסם הערב, התייחס ביה"ד הגדול לפסיקה החדשה של דיינים מביה"ד בנתניה,...
01/11/2020

ביה"ד הגדול סתם את הגולל על "מהפיכת המזונות".
בפס"ד שפורסם הערב, התייחס ביה"ד הגדול לפסיקה החדשה של דיינים מביה"ד בנתניה, הטוענים להפחתת המזונות עפ"י נתוני הלמ"ס ומחקרים שונים.
ביה"ד הגדול לא התייחס לטענות לגופם של עניין, אולם טען כי עצם הפיכת המקובל בבתי הדין זה דורות, נותנת פגם בדייני ביה"ד לאמור כי חייבו מזונות שלא כדין. והדבר לא יעלה על הדעת.
אלו דבריהם: לצערנו לא נוכל שלא להעיר, שבפסק דין זה מי שכתב אותו מטיל דופי, בדייני בתי הדין לדורותיהם, שפסיקתם סותרת את תפיסת הכותב.
כו כן כתבו כי סכומים אלו אינם הגיוניים בעליל, וממיטים על הילדים המשותפים של בני הזוג הפרודים חרפת רעב.
מה שאומר שכל שינוי בבתי הדין האזוריים, לא יעבור את משוכת ביה"ד הגדול.
ביה"ד מעולם רואה את טובת הילדים מול עיניו, וזהו הנתון העיקרי שישפיע על החלטותיהם.

שני בתים והמזונות שביניהםבפוסטים הקודמים ראינו, שיש שני שיטות כיצד לחייב מזונות, השיטה המקובלת המחייבת סכום ממוצע של 120...
25/10/2020

שני בתים והמזונות שביניהם
בפוסטים הקודמים ראינו, שיש שני שיטות כיצד לחייב מזונות, השיטה המקובלת המחייבת סכום ממוצע של 1200-1400 ש"ח לילד, על מנת לספק את צרכיו כראוי, עפ"י "מדע החיים", ויש את השיטה החדשה שמנסה לפרוץ דרך, כי יש לחשב את הצרכים המינמליים של הילד, ובזה לחייב את האב וזאת בכדי שיישאר אף לאב כדי קיומו.
ובכן, יש ליתן את הדעת על נקודה נוספת.
אינו דומה פרנסת בית אחד כפרנסת שני בתים, ולפיכך, לראות את התוצאה שהאבות אינם סוגרים את החודש, אינה בהכרח כי חיוב המזונות באמת אינו סביר.
עצם העובדה שעל האב לדאוג לעוד בית, וזאת, מעבר לצרכי הילדים שהיו קיימים עד עתה, יש בנתון זה לבד להשפיע על יכולתו הכלכלית של האב.
אין ספק כי צריך לקחת בחשבון ככל הניתן מה נשאר לאב לקיומו, אך אי אפשר להתבסס על נתון זה בלבד, להוכיח כי סכום חיוב המזונות אינו סביר בעליל.
אכן הערכאות השיפוטיות, תמיד עסוקים בתמרון במרווח הצר הזה בין יכולתו ואפשרות קיומו של האב לבין צרכי הילדים.
ואכן באמת יש לראות כל מקרה לגופו, ולראות את כל הנתונים הנוגעים לכל הנפשות הקיימות בתוך הליך זה, של פירוק התא המשפחתי לשני בתים נפרדים, כשהילדים וצרכיהם נופלים ביניהם.

הצד השני של המטבע-מזונות ילדים לאחר שנשמעה דעתו של כבוד הדיין הרב אריאל אליהו מביה"ד בנתניה, כי א"א לחייב את האב יותר מס...
18/10/2020

הצד השני של המטבע-מזונות ילדים
לאחר שנשמעה דעתו של כבוד הדיין הרב אריאל אליהו מביה"ד בנתניה, כי א"א לחייב את האב יותר מסכום מינימלי למזונות, דמוציא מחבירו עליו הראיה. נשמעת גם טענה הפוכה מכבוד הדיין הרב עידו שחר מביה"ד הרבני בתל אביב.
בתיק מס' 1218895/7 הוא כותב, כי אי אפשר להסתמך על חישובים שונים שאינם עומדים במבחן המציאות, וביה"ד מעדיף את "מדע החיים" עצמם.
לטענתו לא שייל לומר שביה"ד הינו מוציא ממון מן האב ועל כן אי אפשר לחייב אלא את הודאי, זה אינו, כי אין ספק בחיוב המזנות וזה לא הנידון לפנינו, רק אנו דנים על השיעור שהילדים נזקקים לו, כשיש לפני ביה"ד מכח הסכסוך שני דעות מנוגדות בעלי אינטרסים אישיים, וביה"ד צריך להכריע מהו באמת השיעור הנצרך לילדים ששני הצדדים חפצים בטובתם, אבל אין כאן תובע ונתבע לפנינו.
בשולי פסק הדין הוא מביא את השיטה כי עלות של מזונות הכרחיים של ילד שבהן חייב האב לפי דין נמוך מאד, ועומד על מעט פחות משש מאות שקלים. והוא כותב עליה: ספק הנחה ספק קביעה זו, מבוססת על בדיקת סל צרכים המשמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרסומיה השונים. בית דיננו מעדיף את מדע החיים עצמם, שמוכר לכל ראש בית אב. כלכלה של ילד במדינת ישראל עולה בהרבה על הסך הנזכר. יש אמנם פערים בהוצאה בין מקומות. ויש לפערים אלו השפעה על סל ההוצאות ההכרחיות (אריכות, במאמר הנ"ל). מכל מקום פשוט שבמקום מגוריה של האם בעיר ###X, לא די בסך האמור.
בפסק הדין העלה לחייב את האב סך 2800 ש"ח עבור שני בנות ועוד 1500 ש"ח סך הוצאות מדור.
יצויין כי לפי דעת הרב אריאל אליהו סך הוצאות המדור הם כ-60 ש"ח + 5 ש"ח הוצאות תקשורת. סכום אכן נראה בלתי הגיוני בעליל.

Address

Petah Tikva

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יעקב דוידוביץ'-טוען רבני posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to יעקב דוידוביץ'-טוען רבני:

Share

Category