02/11/2020
ייפוי כוח מתמשך – אם לא עכשיו, אימתי?
תקופת הקורונה העלתה בלב כולנו מחשבות וחששות שלא עולים בנו בימים כתיקונם. ההווה אינו ברור והעתיד, לוט בערפל.
אחת הדרכים לדאוג כבר עכשיו, לעתיד יקירינו, היא חתימה על ייפוי כוח מתמשך המבטיח המשכיות אורח החיים המוכר והרצוי גם בשעה שהאדם אינו מסוגל עוד להביע וליישם את רצונותיו בכוחות עצמו.
בשנת 2016 נכנס לתוקפו תיקון 18 ל"חוק הכשרות והאפוטרופסות", תיקון שחולל מהפך ביחסה של המדינה לקבוצות האוכלוסייה המוחלשות, המבוגרות או בעלי המוגבלויות, הנזקקות לסיוע צד שלישי. התיקון מבוסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמנות בינלאומיות שונות.
גישה זו שמה לנגד עיניה את שיתופו של הפרט בקבלת החלטות הנוגעות לחייו ונמנעת מלהפקיע ממנו את השליטה והתכנון של המשך חייו כאשר לא יוכל עוד לדאוג לעצמו. עם זאת עקרונות אלו אינם פוטרים את המדינה מלשמור על טובתם של החסויים והיא תתערב בעניינם באופן מדוד וזהיר רק אם יוכח שקיים חשש ממשי לפגיעה בהם.
התיקון לחוק מבוסס על מתן האפשרות לאדם בהיותו צלול, בעל כושר הבנה ויכולת לקבל החלטות, לתכנן את עתידו ולמנות לעצמו, בעת הזו, מיופה כוח, אדם נאמן עליו, שידאג לכל ענייניו ויהיה מוסמך לפעול עפ"י ההרשאות שתינתנה לו, אם וכאשר תינטל מהאדם, הממנה, היכולת לקבל החלטות עצמאיות הנוגעות לעתידו – בשל הדרדרות שכלית או גופנית. הרשאה זו מייתרת את הצורך במינוי אפוטרופוס ומשאירה בידי האדם הממנה, את הכוח למנות אדם הקרוב אליו ובכך לא להיות תלוי בחסדי המדינה ובאפשרות שימונה אפוטרופוס "מטעם" שאינו מקובל עליו.
חשוב להדגיש כי עריכת ייפוי כוח מתמשך, מותרת אך ורק לעורך דין שקיבל את הסמכת משרד המשפטים לכך.
וכמו שכתבנו, אם לא עכשיו – אימתי?
