עמראן ח'טיב ושות' - משרד עורכי דין

03/01/2021

يعطيك العافيه يا امير ايها الشاب الفذ

הצלחה ענקית למשרדנו, מחלקת הפש"ר והפירוקים במשרדנו הצליחה להשיג היום הפטר לחייב מיתרת חובותיו בפשיטת רגל, לאחר ניהול הליך ארוך שנפתח על ידי נושה של החייב בשנת 2007 בבית משפט המחוזי בחיפה, במהלך ניהול התיק החייב שהה מחוץ לגבולות המדינה (12 שנים), העדר ידיעה בדבר הכנסותיו והוצאותיו, אי עמידתו בתנאי ההליך, ללא תשלומים חודשיים, משרדנו ייצוג את החייב בבקשת ההפטר, כולל שני ערעורים לבית המשפט העליון לבסוף, החייב קיבל הפטר כנגד תשלום סכום של 20,000 ש"ח בתשלומים חודשיים של 750 ש"ח בחודש ומחיקת חובות בסכום של יותר מחצי מיליון ש"ח .
ייצג בתיק מטעם משרדנו עו"ד אמיר שרקאוי אחראי מחלקת פשיטת רגל ופירוקים ממשרד עו''ד עמראן ח'טיב
עמראן ח'טיב משרד עורכי דין : 046556851

03/01/2021

הצלחה ענקית למשרדנו, מחלקת הפש"ר והפירוקים במשרדנו הצליחה להשיג היום הפטר לחייב מיתרת חובותיו בפשיטת רגל, לאחר ניהול הליך ארוך שנפתח על ידי נושה של החייב בשנת 2007 בבית משפט המחוזי בחיפה, במהלך ניהול התיק החייב שהה מחוץ לגבולות המדינה (12 שנים), העדר ידיעה בדבר הכנסותיו והוצאותיו, אי עמידתו בתנאי ההליך, ללא תשלומים חודשיים, משרדנו ייצוג את החייב בבקשת ההפטר, כולל שני ערעורים לבית המשפט העליון לבסוף, החייב קיבל הפטר כנגד תשלום סכום של 20,000 ש"ח בתשלומים חודשיים של 750 ש"ח בחודש ומחיקת חובות בסכום של יותר מחצי מיליון ש"ח .
ייצג בתיק מטעם משרדנו עו"ד אמיר שרקאוי אחראי מחלקת פשיטת רגל ופירוקים ממשרד עו''ד עמראן ח'טיב
עמראן ח'טיב משרד עורכי דין : 046556851

30/12/2020

في سابقة تعتبر الأولى من نوعها ربحت موكلتنا 150 ليرة ذهبية كمهر مؤخر.
نالت موكلتنا حقها وربحت قضيتها العادلة بعد مداولات استمرت طويلا بين استئنافات وسماع بينات واستدعاء خمسة شهود بالإضافة الى صائغ خبير بالذهب والعملات.
سجلت موكلتنا في عقد الزواج مهرها المؤخر بواقع 150 ليرة ذهبية دون تبيان الوصف والنوع لنستطيع استصدار حكم لصالحها قابل للتنفيذ.
في بداية الأمر حرمت محكمة الموضوع موكلتنا من نصف مهرها المؤخر، وبعد تقديم استئناف موضوعي ومفصل الى محكمة الاستئناف تم شطب القرار المستأنف والحكم لها بكامل مهرها بواقع 150 ليرة ذهبية.
ولإثبات قيمة الليرة قمنا بتقديم دعوى جديدة، وبعد المداولات الى اثباتات المدعية التي قدمت للمحكمة بعد دراسة دقيقة للملف، حكمت المحكمة لموكلتنا بكامل مهرها بواقع 150 ليرة ذهبية عثمانية او ما يعادله بالشاقل.
يذكر ان سعر ليرة ذهبية يساوي ما يقارب 190,000 شاقل.
تابعت الملف المحامية غدير ابو الحلق من مكتب المحامي عمران خطيب.
* عمران خطيب ، مكتب محامين وكاتب عدل. هاتف: 046556851

27/12/2020

פסק דין מעניין בתיק בו ייצג משרדינו את המוסד לביטוח לאומי בתביעת שיבוב. הסוגיה המרכזית שעלתה במסגרת התיק והוכרעה במסגרת פס''ד היא סוגיית התיישנות האירוע שהמוסד תבע לשיפוי בגין התשלומים ששילם בעקבותו.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעות להתיישנות האירוע וקבע, בין היתר, כי תקופת ההתיישנות שעומדת למוסד הוארכה על פי חוק לכדי 15 שנים במקרים מסוימים וכי הגשת תביעה בידי המוסד לביטוח לאומי שנים אפילו רבות, לאחר קרות התאונה ו/או האירוע היא בגדר מחזה שכיח ומשכן טענת הנתבעות נדחתה.
בסופו של הליך הנתבעות שילמו לתובע פיצוי בסך 211,601 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח.
התיק טופל במקצועיות ע''י עו''ד גדיר אבו אלחלק
עמראן ח'טיב משרד עורכי דין , טל : 046556851

23/12/2020

הצלחה גוררת הצלחות .
עוד הישג מרשים ביותר בתיק בו נפגעה לקוחה בצוואר בתאונת דרכים, ונפסק לה, לאחר ניהול דיון מלא ועיקש, יותר מחצי מליון ₪ פיצוי.
התיק טופל במקצועיות על ידי עו''ד באדר איבראהים .
מחלקת הנזיקין במשרד מטפלת במגוון רחב בתחום, לרבות תאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית, והיא מייצגת מזה מספר שנים לקוחות גדולים במשק הישראלי, לרבות מדינת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וחברת ענבל.
משרד עו''ד עמראן ח'טיב ושות' טל : 046556851 .
מנחם אראיב 3 , נוף הגליל .

22/12/2020

לאחר מאבק משפטי שנמשך 4 שנים, ניתן היום פסק דין מפורט הדוחה את תביעה על סך 800,000 ₪ נגד לקוח המשרד.
מדובר במקרה בו טענו התובעים, קיבוץ וחברת הביטוח מטעמו, שחבילות קש וחומר שסיפק לקוח המשרד גרמו לתמותה רחבה בקרב עדר בקר של התובעים, וזאת בשל הימצאות רעלן עוקץ עקרב באותו חומר, אירוע שזכה בזמנו (2014) לסיקור רחב וכן למעורבות גורמי ממשלה רבים לחקירת המקרה
בית המשפט קבע חד משמעית כי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה שאותו חומר סופק על ידי לקוח המשרד ובשל כך דחה את התביעה על כל רכיביה תוך חיוב התובעים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד משמעותיים .
הלקוח יוצג במקצועיות רבה על ידי עו''ד באדר איבראהים .
עמראן ח'טיב משרד עו''ד ושות' טל : 046556851/2 .

29/06/2016

قانون مكافحة الارهاب – 2016
بنهاية الأسبوع المنصرم وبالتحديد يوم الخميس 23 حزيران 2016, نشر القانون الجديد " قانون مكافحة الإرهاب – 2016, بعد أن تم المصادقة عليه بشكل نهائي بالكنيست وتقرر بداية العمل بحسبه بتاريخ 1 تشرين الثاني 2016, حالما يبدء العمل بحسب هذا القانون فإن عدة قوانين, أوامر أو جزء من مواد قانونية معينة التي كانت تهدف لمحاربة الإرهاب سوف تلغى ويتوقف العمل بحسبها, كما أن جزء من هذه المواد سوف تلغى نهائياً بتاريخ 1 آذار 2017 وسيتوقف العمل بحسبها.
كنا قد ألقينا الضوء بمدونات سابقه نشرتها على صفحة مكتبنا, على أوامر الحماية الصادر سنة 1945 وأمر منع الإرهاب الصادر سنة 1948. قانون مكافحة الإرهاب – 2016 يلغي نهائياً أمر منع الإرهاب الصادر سنة 1948 ويلغي ويبطل بشكل جزئي مواد من أوامر الحماية الصادر سنة 1945.
حتى تاريخ إصدار قانون مكافحة الإرهاب-2016, لم يكن هنالك قانون واحد الذي ينظم ويضبط بإطاره عملية مكافحة الإرهاب والذي يعرف بشكل واضح من هي المنظمة الإرهابية وبحسب أي مواد يمكن تقديم المنتسبين لمنظمة إرهابية للمحاكمات ولمن الصلاحية المعنوية للبت بمثل هذه القضايا.
سأكتب باللغة العبرية حتى نسهل عملية الاستناد الى المراجع القانونية.
במדינת ישראל עד ליום 23 ביוני 2016, היו מספר חוקים העוסקים בתופעת הטרור ו/או בעבירות נגד המשטר, כגון תקנות ההגנה ( שעת חירום), 1945, פקודת מניעת טרור ( 1948) ופרקים וסעיפים מסוימים בחוק העונשין תשל"ז-1977.
חוקים אלו כבר אבד עליהם הכלח והותקנו חלקם מתקופת המנדט הבריטי, כגון תקנון ההגנה אשר הותקנו מכוח סעיף 6 לדבר המלך במעוצה בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הפקודה למניעת טרור נתקבלה בשנת 1948על ידי מועצת העם לאחר הקמת מדינת ישראל וטרם הבחירות לכנסת הראשונה.
בפוסטים הקודמים לקחתי את שני החוקים ו/או התקנות הנ"ל כדומא על מנת להראות כי קיימת זהות כפולה בין העבירות שבמסגרת שני החוקים האלה ובעת שהפרקליטות מייחסת עבירות משני החוקים לאותו נאשם בגין אותו מעשה היא בעצם מייחסת לו כפל עבירות. ( נא ראה פוסט מיום 7.1.2016) ואז כתבתי " לעניות דעתי, קיים שילוב עבירות על פי סעיף 85(1) (ו),(ז) ו- (ט) לתקנות ההגנה, יחד עם עבירות על פי סעיף 4 (ב) ו- (ז) לפקודה למניעת טרור ויחוסן לנאשים בכתב אישום אחד הינו בגדר כפל עבירות. עבירות אלו הינן עבירות זהות במהותן, תכליתן, היסוד הנפשי, היסוד העובדתי והתוצאה, ולעניות דעתי לא ניתן לייחס אותם במסגרת כתב אישום אחד לאותו נאשם."
כמו כן, בפוסט הקודם התייחסנו לעניין ההבדל בין הכרזת הארגון כהתאחדות בלתי מותרת לבין הכרזתו כארגון טרור.
החוק החדש החוק למאבק בטרור, מבטל את הפקודה למניעת טרור ומבטל את הסעיפים 84 ו- 85(1) לתקנות ההגנה, ניתן לעיין בסעיף 101 לחוק למאבק בטרור, כמו כן, פרק ב' לחוק קובע את הדרך להכרזתו של ארגון כארגון טרור ולא יהיו עוד מסלולים מקבילים כפי שהיה טרם חקיקת החוק למאבק בטרור.
חוק המאבק בטרור מאגד בתוכו את רוב החוקים העוסקים במניעת טרור ו/או עבירות כנגד המשטר, קובע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, לרבות סמכויות אכיפה, כמו כן, מגדיר בפרק א' את המונח "ארגון טרור" ומי עונה על הגדרה זו.
יוער, כי הארגונים וההתארגנויות אשר הוכרזו כארגוני טרור על פי הפקודה למניעת טרור או כהתאחדות בלתי מותרת על פי תקנות ההגנה טרם תחילת החוק, יראו בהם כארגוני טרור אחרי תחילת החוק ( נא ראה סעיף 101 ו סעיף 6 לחוק המאבק בטרור.
אין ביכולתנו לבחון את החוק המאבק בטרור כי תחילתו הינה ביום 1 בנובמבר 2016.

الكاتب يترافع في هذه الأيام عن متهم نسبت إليه تهم جنائية كالمذكورة أعلاه .
في مثل هذه القضايا والملفات تعتبر الاستشارة القانونية ومرافقة المحامي للمتهم منذ بداية التحقيقات عنصر هام ومفصلي لتحقيق نتائج ايجابية.
** المعلومات المذكورة هي عامّة فقط ولا تشكل استشارة قانونية ولا تعتبر بديلا عن استشارة ذوي الخبرة بالموضوع.
الكاتب- المحامي طارق خطيب

07/01/2016

تتمة للمنشور السابق الذي تم نشره بيوم 20 تشرين الثاني 2015 والذي تناول موضوع حظر الحركة الإسلامية وتعريف مصطلح تنظيم خارج عن القانون او تنظيم محظور والاستعمال المجحف التي تستعمله الدولة والمنوط بتمييز عنصري ذو طابع سياسي لا موضوعي ولا مهني.
سنلقي الضوء بهذه النشرة على وجه الشبه بين التهم الأمنية بحسب أوامر الحماية الصادر سنة 1945 وأمر منع الإرهاب الصادر سنة 1948.
سأكتب باللغة العبرية حتى نسهل عملية الاستناد الى المراجع القانونية.

פקודת מניעת טרור, מס' 33 לש' תש"ח-1948

הפקודה למניעת טרור מטרתה הינה למגר את התופעה של ארגוני הטרור בסמוך להקמת המדינה, ולמנוע חתירה כנגד המשטר ומתכונתו.

הפקודה למניעת טרור כאחותה התאום תקנות ההגנה מגדיר את חבר בני האדם כארגון טרוריסטי בשתי דרכים. הראשונה על ההגדרה בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור אשר קובע כדלקמן:

1. "ארגון טרוריסטי" פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה;

השנייה, הינה הגדרה באמצעות כלי שכבר ידוע לנו והוא " כלי ההכרזה" אך בשונה מתקנות ההגנה הגוף המוסמך להכריז על ארגון כארגון טרור הינה הממשלה וזאת מכח סעיף 8 לפקודת מניעת טרור אשר קובע בהאי לישנא:
8.אם תכריז הממשלה, בהודעה ברשומות, שחבר אנשים מסויים הנו ארגון טרוריסטי, תשמש ההודעה הוכחה בכל דיון משפטי, כי אותו חבר אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך."

זהות כפולה: תקנות ההגנה = הפקודה למניעת טרור.

הן תקנות ההגנה והן הפקודה למניעת טרור מוגדרות כמסגרת נורמטיבית שמטרתה העוסקת עבירות נגד המשטר, הן תקנות ההגנה והן הפקודה למניעת טרור חובקות בחיקן אותן עבירות ומבחינה מעשית, במיוחד בנושא האכיפה, אין הבדל בפעולות וההליכים הננקטים ודרכי הפעולה. במסגרת שתיהן חלות עבירות זהות לחלוטין, כגון, חברות, פעילות, סיוע, תמיכה, פרסום, שבח, אהדה וכו'.

לכאורה, זו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין תקנות ההגנה והפקודה למניעת טרור, כפי שעולה מנוסח מכתבו, מיום 30 בינואר 2014, אשר הפנה אותו, המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי לח"כ זהבה גלאון, כתשובה למכתבה בנושא הגדרת "תג מחיר" כארגון טרור. להלן התייחסות המשנה ליועמ"ש לעניין :

"
במסגרת בחינת דרכי התמודדות של מערכת אכיפת החוק עם מבצעי פעולות "תג מחיר", התבקש משרד המשפטים לבחון את ההיתכנות המשפטית להכרזה על "תג מחיר" כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, או כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה. בדיקה זו, שנערכה על ידי הגורמים הרלוונטים בפרקליטות המדינה ובמסגרת דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, העלתה בסופו של יום, ולאחר שנתבקשו הבהרות שונות מגורמי הביטחון, כי על אף קשיים שונים, הרי שמבחינה משפטית אין מניעה לקדם הכרזה מסוג זה – בין כ"ארגון טרוריסטי" לפי פקודת מניעת טרור ובין כ"התאחדות בלתי מותרת" לפי תקנות ההגנה.

עמדה זו הוצגה בפני הדרג המדיני, אשר לאחר דיון בנושא, החליט בסופו של דבר להכריז על פעולות תג מחיר כ"התאחדות בלתי מותרת" לפי תקנות ההגנה. כאמור - בחוות הדעת המשפטית בנושא זה נקבע כי שני מסלולי ההכרזה אפשריים מבחינה משפטית.

נוכח האמור בפנייתך, אבקש להוסיף כי מבחינה מעשית, בכל הנוגע לפעולות אכיפה – אין למעשה הבדל בין הכרזה על ארגון לפי פקודת מניעת טרור להכרזה לפי תקנות ההגנה. בשני המקרים חלות עבירות של חברות ופעילות בארגון, סיוע לארגון, וכיו"ב, וכך גם העבירות הרלוונטיות מתוך חוק העונשין חלות כמובן על הפעילים בשני סוגי הארגונים. בנוסף, הן העבירות לפי הפקודה והן העבירות לפי התקנות מנויות ברשימת "עבירות ביטחון" בסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), שיש לה נפקויות בהקשרים שונים."

כמו כן, על פי דברי ההסבר של הצעת החוק הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011 הן תקנות ההגנה והן הפקודה למניעת טרור אמורות להתבטל כמו מנגנוני ההכרזה הקבועים בהם יוחלפו במנגנן אחד חדש שהינו הכרזה על "ארגון טרור".

המשנה ליועמ"ש התייחס לסוגיה זו במכתבו הנ"ל, וכתב כדלקמן:

יצויין, כי במסגרת הצעת חוק המאבק בטרור, הנמצאת בימים אלה על שולחנה של ועדת החוקה לצורך הכנה לקריאה שניה ושלישית, עתידים להתבטל שני מסלולי ההכרזה הנזכרים, והם יוחלפו על ידי מנגנון הכרזה אחד על "ארגון טרור", אשר יחול בפועל לגבי כל הארגונים שהוכרזו קודם לכן הן לפי פקודת מניעת טרור והן לפי תקנות ההגנה.

אני תקוה כי הכלים שניתנו בידי המערכת באמצעות הכרזה זו, יחד עם ההחלטה שהתקבלה לאחרונה בדבר הקצאת כוחות יעודיים במשטרת ישראל לטיפול בתופעת הפשיעה הלאומנית, החלטה אשר כבר יצאה אל הפועל, יסייעו בידי מערכת אכיפת החוק לפעול ביתר שאת נגד פעילות חמורה ונפשעת זו, המכונה "תג מחיר".

הבדל במשור הראיתי- הכרזת הממשלה על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי שונה מבחינת דיני הראיות מהכרזת שר הביטחון על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת, סעיף 8 לפוקדת מניעת טרור קובע חד משמעית כי ההכרזה בדרך שהוא מתווה מהווה חזקה משפטית וחזקה עובדתית כל עוד הנאשם לא הצליח להוכיח אחרת. הכרזת שר הביטחון מכח סעיף 84 (1) (ב) לתקנות ההגנה הינה בגדר ראיה לכאורית שהוכחתה מוטל על כתפי המאשימה.

לאור האמור המקובץ לעיל, אנו למדים, כי הן תקנות ההגנה והן הפקודה למניעת טרור הינם שני מסלולים זהים במהותם, בתכליתם ובדרכי אכיפתם. ומשבחרו גורמי האכיפה ללכת במסלול אחד מבין שני המסלולים יהיו מנועים לעבור בכל רגע נתון למסלול האחר, כלומר, משבחרו גורמי האכיפה להכריז על חבר בני אדם באמצעות ממנגנון הכרזה השייך למסלול אחד הינם מנועים מלייחס לחבר בני האדם עבירות ממסגרת המסלול האחר.

מעבר ממסלול לאחר יגרום לכך, שגורמי האכיפה ובמיוחד תייחס לחבר בני האדם עבירות כפולות ומיותרות דבר אשר גורם לעיוות דין ופגיעה קשה במשפט ההוגן וניהול הגנת הנאשם.

לעניות דעתי, קיים שילוב עבירות על פי סעיף 85(1) (ו),(ז) ו- (ט) לתקנות ההגנה, יחד עם עבירות על פי סעיף 4 (ב) ו- (ז) לפקודה למניעת טרור ויחוסן לנאשים בכתב אישום אחד הינו בגדר כפל עבירות. עבירות אלו הינן עבירות זהות במהותן, תכליתן, היסוד הנפשי, היסוד העובדתי והתוצאה, ולעניות דעתי לא ניתן לייחס אותם במסגרת כתב אישום אחד לאותו נאשם.

סעיף 85 (1) לתקנות ההגנה קובע:

85. (1) כל אדם אשר –
...
ו. נמצא בחזקתו, במשמרו או בשליטתו ספר, חשבון, כתב-עת, עלון-
יד, כרזה, עיתון או תעודה אחרת כל-שהם, או קרנות, סמלים או
רכוש כל-שהם, השייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים
אליה או מוצאים על-ידה, או לטובתה, או שהם מיומרים להיות
שייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים אליה או מוצאים
על-ידה או לטובתה, או
ז. כותב או - בדרך אחרת - מכין או מייצר, מדפיס, כותב, במכונת-
כתיבה או מעתיק באופן אחר, מפרסם, מציג, מוכר או מציג
למכירה, מפיץ, מעביר או מטפל בידיו ביודעים, בכל דבר שנזכר
בפסקה (ו), או
ח. ...
ט. פועל מטעם התאחדות בלתי-מותרת או כנציגה, בכתיבה, במלים,
בסימנים או במעשים או בייצוג אחרים, במישרים או בעקיפים, בין
שהדבר יסתבר כלמד מענינו, ובין מתוך העלאה על הדעת, או לימוד
דבר מתוך דבר או בדרך אחרת, או

סעיף 4 לפקודה למניעת טרור :
4. אדם –
(א) (בוטל);
(ב) המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה או קריאה
לעזרה או תמיכה בארגון טרוריסטי; או..
(ז) או העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון
טרוריסטי או אהדה אליו, בהנפת דגל, בהצגת סמל או
סיסמה או בהשמעת המנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה
המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי
או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או
לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה;

בהצעת חוק המאבק בטרור סעיפים אלו מאוגדים יחדיו בסעיף 27 להצעה ובדברי ההסבר של הצעת חוק המאבק בטרור בעמודים 1437- 1439, קיימת התייחסות משמעותית לעניין העבירות הדומות והזהות האלו שכולן מתבטלות על פי ההצעה ומתנקזות לחוק המאבק בטרור שעודנו בגדר הצעה .

الكاتب يترافع في هذه الايام عن متهم نسبت اليه تهم جنائية كالمذكورة أعلاه .
في مثل هذة القضايا والملفات تعتبر الاستشارة القانونية ومرافقة المحامي للمتهم منذ بداية التحقيقات عنصر هام ومفصلي لتحقيق نتائج ايجابية.
** المعلومات المذكورة هي عامّة فقط ولا تشكل استشارة قانونية ولا تعتبر بديلا عن استشارة ذوي الخبرة بالموضوع.
ת.פ. ( מחוזי חיפה ) 34130-01-15 מדינת ישראל נ' עלא אדין (עציר) ואחרים.
( الكاتب- المحامي طارق خطيب )
طارق خطيب