משרד עוד יעקב קורן - מתמחה בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים

22/01/2024

האישה, בת 80, תובעת מהעירייה פיצוי של יותר מ-100 אלף שקל. "העירייה העדיפה את האינטרסים הכלכליים שלה על פני בטיחות הולכי רגל"

20/06/2022

התובע סבל מאירוע של אי ספיקת לב תוך כדי ביצוע עבודה. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכיר באירוע כתאונת עבודה, בין היתר, בטענות כי לא הוכח כי התובע ביצע מאמץ מיוחד, כי אין קשר סיבתי בין האירוע הלבבי למאמץ בעבודה, כי לא ניתן להכיר באירוע של אי ספיקת לב כתאונת עבודה אלא רק באוטם שריר הלב, ועוד. לאחר דיון הוכחות, מינוי יועץ רפואי מטעם בית הדין ושליחת שאלות הבהרה, קיבל בית הדין את התביעה והכיר באירוע כתאונת עבודה, ופסק הוצאות כנגד המוסד לביטוח לאומי.

השאלה העומדת להכרעתנו – האם יש להכיר בפגיעה לבבית בה לקה התובע כתאונה בעבודה?

18/07/2019

עקב ניהול תביעה רשלני: "מגדל" תשתתף בתשלום פיצוי גבוה למרות היעדר כיסוי ביטוחי!

לאחר שנער בן 16 ללא רישיון נהיגה גרם לתאונה עם טרקטורון בבעלות מושב רמת מגשימים, ייצגה חברת הביטוח את המושב בהליכים המשפטיים.

משהבינה חברת הביטוח כי מדובר במקרה בו פוליסת הביטוח אינה בתוקף, עורך הדין מטעמה התרשל בהמשך ניהול ההליך.

בית המשפט הכריע קבע כי "מגדל" פעלה בנניגוד עניינים חמור, כאשר לא יידעה את המושב שאין לו כיסוי ביטוחי, ולא ערערה על ההנחה שהנער חסר הרישיון הוא זה נהג בטרקטורון (מה שהיה יכול להביא לקביעה שהביטוח תקף).

התוצאה? היא חויבה בתשלום 40% מהפיצוי, שנקבע על סך כולל של 1.9 מיליון שקל.

לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2HBd0bb

04/07/2019

נהג עבר באור אדום ופגע בהולכת רגל. אם זה לא מספיק, הרי שהוא המשיך בנסיעתו...

בטח הייתם מצפים לקרוא כי הנהג קיבל עונש מאסר בפועל, אך במקרה זה בית המשפט החליט לגזור את עונשו על שני חודשי עבודות שירות, וזאת בנוסף לשלילת רישיונו לשלוש שנים.

את גזר דינו נימק בית המשפט בכך שהשתכנע שהנאשם לא היה מודע לכך שפגע בהולכת רגל.

מכאן, שיש לראות את ההפקרה בה הורשע כהפקרה "ברף התחתון", שאינה מחייבת גזירת עונש מאסר בפועל.



לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2w8JYdI

20/06/2019

לפעמים לא צריך "לזכות" בתביעה כדי לצאת מנצחים:

חייל בן הקהילה האתיופית שאחד ממפקדיו כינה אותו "כושי" החליט לעתור על כך לבג"צ. העתירה שלו הביאה לפתיחתה של חקירה ולהערה פיקודית בתיקו של המפקד. כיוון שהעתירה מיצתה את עצמה מבחינה פורמלית היא נדחתה, אולם הנשיאה בדימוס דורית בייניש יחד עם השופטים הנדל ועמית, פסקו לטובתו הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

לפסק הדין כנסו: https://bit.ly/2JhKtea

06/06/2019

האם את בת למגזר הבדואי בישראל?

שימי לב לסיפור הבא:

אישה בדואית שבעלה עזב אותה לטובת אישה שנייה, תבעה מהביטוח הלאומי דמי הבטחת הכנסה, אך המוסד דחה אותה וטען שהיא מקיימת משק בית משותף עם בעלה כנהוג במשפחות מורחבות.

אלא שהיא לא ויתרה והחליטה לעמוד על זכויותיה בתביעה שהגישה נגד המוסד לבית הדין לעבודה.

בסופו של דבר, המהלך השתלם לה - בית הדין לעבודה הפך את ההחלטה והורה לביטוח לאומי לשלם לה דמי הבטחת הכנסה!

לקריאת פסק הדין כנסי: https://bit.ly/2w3otLv

23/05/2019

בתיק מעניין שהגיע עד לבית המשפט, התלונן איש קבע על התנהלותה של וועדה רפואית מטעם קצין התגמולים.

לטענתו, חרף העובדה שקצין התגמולים הכיר בכך שישנו קשר בין תנאי שירותו לבין בעיות שמיעה מהן הוא סובל, הוועדה קבעה שיש לו 0% נכות.

לאחר דיון במסגרתו הציג איש הקבע מסמכים המאמתים את דבריו, המחוזי הורה על ביטול החלטתה של הוועדה.

בהחלטתו הסביר כי עולה הרושם שהוועדה הגיעה למסקנתה על סמך בדיקות לא נכונות.



לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2HiQqEe

16/05/2019

רכב שכור נגנב: מי אחראי לנזקים?

ובכן, בדרך הכלל מי שתישא בנזקים היא חברת ההשכרות, אך זה תלוי בחוזה השכירות.

הרקע לתביעה זו הוא גניבת רכב שכור, ודרישת חברת ההשכרה מהשוכרת לשלם לה עבור הנזקים.

השוכרת טענה כי על חברת ההשכרה לדרוש את התשלום מחברת הביטוח שלה, אך בית המשפט קבע אחרת.

הסיבה? הרכב השכור נגנב בשטחי הרשות הפלסטינית, כאשר חוזה השכירות חשף כי לשוכרת אסור היה להשתמש בו בשטחי הרשות.

משלא הודיעה מראש על כוונה להשתמש ברכב בשטחי הרשות, נקבעה אחריותה של השוכרת לנזקים.

לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2HhJfMj

29/04/2019

מקרה חריג בעבודה גרם לפגיעה ממשית? כך תדעו אם אתם זכאים לתגמולים מביטוח לאומי עקב פגיעה בעבודה:

התרחשות חריגה ביום העבודה שגרמה לנזק עשויה להיחשב כתאונת עבודה אם מוכח קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש לבין הנזק הגופני או הנפשי שנגרם לעובד.

כלומר, הרכיב הראשון שאתם צריכים להוכיח כדי לזכות בגמלת נפגעי עבודה הוא קיומו של אירוע חריג שקשור לעבודה. זה יכול להיות ויכוח קולני ואלים עם לקוח או עם אחד העובדים או טיפול בכמות סחורה כבדה וגדולה שנחתה עליכם בפתאומיות. בכל מקרה הגדרה של אירוע חריג מחייבת אתכם להראות שהתרחש בעבודה משהו חד-פעמי, לא שגרתי ולא צפוי.

הרכיב השני הוא הקשר בין אותו אירוע לבין הנזק - הוכחת הקשר הסיבתי נעשית בדרך כלל על ידי מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי.

ניקח לדוגמא מקרה שהוכרע בבית הדין לעבודה לא מזמן:

בעל עסק נקלע למריבה קולנית וקשה עם העובד היחיד שבסופה פיטר אותו ונותר ללא עובד כשהעסק מוצף בעבודה. כשחזר הביתה חש לחצים בחזה והלך לנוח. למחרת, הלחצים גברו והוא הובהל לבית החולים שם אובחן עם אירוע לבבי חמור.

הביטוח הלאומי דחה את התביעה שלו להכיר במקרה כתאונת עבודה בטענה שהוויכוחים עם העובד שלו היו שגרתיים ולא נחשבים ל"אירוע חריג". אלא שכשהמקרה הגיע לבית הדין לעבודה התקבלה טענתו כי הוויכוח היה קיצוני וגרם לו ללחצים משמעותיים ולא שגרתיים נוכח התלות שפיתח באותו עובד.

הנה קישור להחלטה המלאה למתעניינים >>
https://bit.ly/2DC6VKw

04/04/2019

כאשר צעיר בשנות ה-20 לחייו הגיע לבית החולים רמב"ם לעבור צילום בירך, נאמר לו כי עליו לעבור ניתוח להוצאת גידול שפיר מהמקום.

לאחר מספר שנים, אובחן באותו מקום נגע ממאיר שהוביל לניתוחים נוספים וטיפולי כימותרפיה.

במסגרת תביעה שהגיש נגד בית החולים, בית המשפט קיבל את טענת הצעיר לפיה הייתה רשלנות באבחונו הראשון.

בהתאם למסקנה זו, נפסקו לזכות התובע פיצויים בסך של 400 אלף שקלים.

לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2uNmMBc

28/03/2019

עובד במפעל של יצרנית כלים פנה לבית המשפט לאחר שמעסיקתו סירבה לפצות אותו עבור תאונת עבודה בה נפגע.

האיש הסביר כי נפל ונפגע מעמוד ברזל בולט בזמן עבודתו, וציין כי בעקבות התאונה נאלץ לעבור ניתוח לתיקון בקע במפשעה.

החברה סירבה להכיר באחריותה לארוע והטילה ספק אם התרחש כפי שהעובד סיפר.

למזלו של העובד, עדויות חבריו לעבודה, תמונות ואף סרטונים מהמקום הוכיחו שהמעסיקה התרשלה בשמירה על בטיחותו, ובכך נסללה הדרך לקביעת זכאותו לפיצויים.



לקריאת פסק הדין: https://bit.ly/2HtnWKu