מורשת המשפט בישראל

23/04/2025

***שבת של תוכן משפטי וערכי ברמה הגבוהה ביותר – באווירה פתוחה, מקצועית ומחברת.***
הירשמו עכשיו 👈 https://bit.ly/3YHTnGI

הסמינר ה-98 במשפט העברי יעסוק באחת הסוגיות האקטואליות והחשובות שנוגעות בחייו של כל אחד מאיתנו בימים אלה: הגנה עצמית.

האם מותר להקדים ולהפעיל כוח? מה גבולות ההגנה העצמית? איך משקללים חוק, מוסר ואחריות במצבים של חיים ומוות? ומה מקומה של הסבירות והנסיגה?

📆 23-24.5 | כ״ה–כ״ו אייר
📍 מלון יערים, מעלה החמישה
🍽 פנסיון מלא | גישה חופשית לספא | סיור מיוחד בצהרי יום שישי

הסמינר ייערך בריכוזו האקדמי של עו״ד יוסף ויצמן, נשיא המדרשה למשפט, ובהשתתפות בכירי עולם המשפט, רבנים ואישי ציבור, ובהם: ראש לשכת עורכי הדין עו״ד עמית בכר, כב׳ השופט אילן סלע, כב׳ השופטת נועה גרוסמן, עו״ד ציון אמיר, אלוף (מיל׳) עוזי דיין, עו״ד רחל ווזנר, פרופ׳ נחום רקובר, ד״ר שי ווזנר, ד״ר מיכאל ויגודה ועוד.

👈 ימים אחרונים להרשמה! אל תחמיצו > https://bit.ly/3YHTnGI

לפרטים נוספים:
[email protected]
וואטסאפ: 02-624-7041 (זמינות חלקית)

העמקת ההיכרות עם ערכיו של המשפט העברי בזיקה לשיטת המשפ?

04/09/2023

למעלה מ-200 איש השתתפו בסמינר למשפט העברי של ''מורשת המשפט בישראל'' בסוף השבוע האחרון במלון רמת רחל.

הסמינר עסק בשאלה עד כמה ניתן לשופט להכריע, לא על פי החוק, אלא על פי שיקול דעתו, ודנו בה בין היתר: הרב רא"ם הכהן, השופט משה דרורי, השופטת פנינה נויבירט, פרופ' דב פרימר ופרופ' נחום רקובר שמקיים את הסמינרים הללו כבר יותר מ-40 שנה.
פרופ' משה אליה-כהן ראיין את ח"כ שמחה רוטמן ואיתגר אותו בשאלותיו, וד"ר מיכאל ויגודה ממשרד המשפטים דן בשאלת סמכותו של השופט להכריע על יסוד ''אומד הדעת''.

אומר פרופ' רקובר: "סמכותו של השופט במשפט העברי היא רחבה ביותר, וזאת בתנאי שהכרעותיו יהיו לפי סולם ערכים יהודי, הקובע את המשקל הראוי של הערכים, כמתחייב מחוק יסודות המשפט ומחוק היסוד הקובע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ולא כפי שנוהג כיום בית המשפט הגבוה לצדק".

אחד החידושים בסמינרים אלה, הוא לימוד המקורות בקבוצות, כך שהמשתתפים מגלים בעצמם מהי גישת המשפט העברי בשאלת היקף סמכותו של השופט לנטות מן הדין כדי ליישם ערכים כמו "ועשית הישר והטוב".

ניצפו: חתן פרס ישראל פרופ' מרדכי רוטנברג, השופט יעקב שמעוני, פרופ' רונית עיר-שי, פרופ' אבינעם כהן, השופטת חנה קיציס, פרופ' יוסי כץ, תנ"צ עו"ד אורי אנגלהרד, השופט מריו קלין, פרופ' יהודה אייזנברג, השופט אמיר דהן ופרופ' אהרן נמדר שהעניק לבאים את ספרו החדש "המשפט היהודי".

23/08/2023

העמקת ההיכרות עם ערכיו של המשפט העברי בזיקה לשיטת המשפ?

21/11/2022

11/01/2018

שלושה ימים בלבד עד סוף ההרשמה!!!
מהרו והירשמו, החדרים האחרונים נחטפים.
אחד מהתגובות שקיבלנו: אני לא זוכר אירוע כזה, ב-5 שנים האחרונות, שכינסו בסמינר אחד את כל האנשים שקשורים לסוגיה של חזקת הגיל הרך וחובת האם במזונות.
ההרשמה נסגרת ביום שני, 15.1.18, צרו קשר עכשיו והבטיחו לעצמכם מקום לסופשבוע מרתק במלון רמת רחל, ב'-ד' שבט, 18-20 לינואר.

03/01/2018

30/12/2017

הסמינר מתמלא במהירות!
הנושא בוער ומעניין ורלוונטי. עוד שלושה שבועות ונשארו רק 15 חדרים ל-15 זוגות שרוצים להשתתף בסופשבוע מרתק בנושא "של מי הילד הזה? חזקת הגיל הרך וחובת האם במזונות". יהיו שם משפטנים, שופטים וחברי כנסת ויהיה מרתק! הירשמו בזריזות כי אנחנו רוצים לראות אתכם שם!

27/12/2017

הסמינר מתקרב בצעדי ענק! בשנים האחרונות, לא היה כינוס כזה מעניין בין אנשים שעוסקים בדיני הגירושין ומשמעותן להורים ולילד. בסופשבוע יהיו שופטים, חברי כנסת, משפטנים, אנשי טיפול וסוציולוגים. יהיה מרתק!
הוספנו לתכנית הכנס מרצים שיעסקו בהגדרת המשפחה בישראל של המאה ה-21, בהגות ובמשפט העברי והאזרחי. ביקשנו מד"ר עינת רמון לומר כמה מילים. ד"ר רמון כותבת בבמות רבות על היבטים של מבנה המשפחה המודרנית ומרצה במכון שכטר:

"טכנולוגיות הרבייה החדשות – הפריית מבחנה, תרומת זרע וביצית אנונימית, פונדקאות ובעתיד הלא רחוק גם שיבוט גנטי ואפשרות לרחם מלאכותי יש בהן כדי לשנות את סדרי בראשית ואת מבנה החברה האנושית מן היסוד. ההלכה היהודית ידעה לאורך הדורות לבור מוץ מן התבן כלומר: להיעזר בחידושים טכנולוגיים למיניהם מבלי לשנות את מבני החברה היסודיים. לאור סוגיות מוסריות – רפואיות אלו נדרש המשפט העברי לברר מתוך מקורותיו ובהקשרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – דמוקרטית מהי התבנית המשפחתית הרצויה שאליה יש לכוון ולחנך (גם באמצעות כלים משפטיים) את החברה בישראל, על מגוון קהילותיה, מתוך אחריות לטובתה וליציבותה בעתיד? האם על מדינת ישראל להעניק לילדים נתרמי בנק הזרע והביצית אותן זכויות שהוענקו לילדים מאומצים- קרי: להכיר את משפחותיהם הביולוגיות? מה ההשלכות של מימושה של זכות זו על הצורך ההולך וגובר בביציות ובזרע מתורמים המבקשים לשמור על אנונימיות? אילו ניגודי אינטרסים על החברה הפוסט- מודרנית לנהל, לאור תובנות של המשפט העברי, בעידן בו קיימות בידי האדם טכנולוגיות שאין בידיו מערכת ערכים סדורה לנהל? מה יכול המשפט העברי לתרום לשיח הציבורי ולחקיקה בעניינים אלו ואחרים?"

הצטרפו אלינו לסופשבוע מעמיק על אחד מהנושאים החמים והחשובים בישראל.