04/06/2026
כשהאור כבה בלב המצעד: הלקח שחייב להדהד בכל שנה.
היום, כשמתקיים מצעד הגאווה בירושלים, המחשבות שלנו נודדות אל שירה בנקי ז"ל , נערה בת 15 שחייה נגדעו באכזריות כשנדקרה למוות במהלך המצעד בשנת 2015. יחד איתה נפגעו צעירים נוספים, שחייהם השתנו ברגע אחד של שנאה.
האירוע ההוא לא היה רק פגיעה בגוף ובנפש, הוא היה רעידת אדמה מוסרית. כמי שליוו את אחד האנשים שנפגעו בצורה קשה, במאבק המשפטי מול המחדל האבטחתי , ראינו מקרוב את הצלקות שנותרו והיינו עדים לכל המחדל והטרגדיה שהיו במקום. הייתה לנו הזכות לייצג את ר' עד למיצוי מיטבי של ההליך.
המאבק המשפטי שלנו לא היה רק על פיצויים; הוא היה מאבק על ההכרה בכך שביטחון אינו רק מילה, אלא חובה אנושית ומוסרית של הרשויות. הוכחנו בבית המשפט כיצד כשלים מודיעיניים ומבצעיים אפשרו לאסון להתרחש, אף על פי שהכתובת הייתה על הקיר.
אבל הלקח האמיתי מהטרגדיה הזו אינו עובר רק דרך בתי המשפט. במפגשים המרגשים עם אורי בנקי, אביה של שירה ז"ל, שהתארח במשרדנו, למדנו על כוחה של הסובלנות ועל החשיבות של בחירה בחיים ובדיאלוג. המפעל המופלא שהקים, "דרך שירה בנקי" , הוא תזכורת לכך שגם מתוך השבר הכי עמוק אפשר לצמוח ולפעול לתיקון החברה.
פסק הדין הזה הציב מראה מול המערכת והבהיר שרשויות האכיפה אינן יכולות להסתתר מאחורי נהלים יבשים. הוא הפך את הכאב הפרטי לצו מוסרי עבור המדינה כולה - לוודא שאירוע כזה לא יישנה.
לזכרה של שירה, ולמען חברה בטוחה, סובלנית וצודקת יותר. 🕯️
Noam Schwartz
