11/03/2021
החלטתם כבר איפה תגורו אחרי הפרידה?
ושנתיים אחרי הפרידה? ו – 7 שנים אחרי הפרידה?
הפעם אני רוצה לעלות כאן סוגיה משמעותית ב – 99% מהגישורים של זוגות עם ילדים קטנים: קביעת מרכז החיים של הילדים.
המורכבות הכי גדולה בעיניי בהליך גישור גירושין זה להגיע להסכם מקיף וכולל, שיצפה את העתיד הקרוב והרחוק, באופן הכי מיטבי, עד כמה שניתן.
יש הרבה מאוד פתרונות יצירתיים שאפשר להגיע אליהם, אלא שהפעם אני רוצה לספר לכם על משפחה מיוחדת במינה, שסיפורה פוקח עיניים וממלא בהשראה.
בשנת 2016 הגיעו אליי בני זוג שהיו לקראת פירוד, וביקשו להתחיל הליך גישור ולסיים את מערכת היחסים ביניהם. הם גרו בדירה שכורה בתל אביב יחד עם שני ילדיהם (אז בני 7 ו 8), וקבעו שהאב יעבור לדירה שכורה אחרת באותה השכונה.
בהסכם הגירושין הם קבעו שימשיכו לגור באותה שכונה כדי לאפשר לילדים מעבר חופשי בין הבתים ברגל ובאופניים וזה לא יהיה כרוך בהסעות. מבחינת שניהם מרכז חייהם של הילדים באותה השכונה בתל אביב היה (בזמנו) עניין עקרוני ובמעלה הראשונה.
עוד קבענו בהסכם הגישור כי במקרה שבו מי מההורים ירצה לשנות את מקום המגורים - מרכז חיי הילדים ימשיך להיות באותה השכונה בתל אביב, ונטל ההסעות יהיה באחריות ההורה שמבקש לעבור, ובמקביל הם יגיעו לגישור שוב והנושא ייפתח לדיו בהתאם לנסיבות בזמן האמת.
לפני קצת יותר משנה, פנתה אליי האמא וסיפרה שהיא רוצה לעבור לגור במושב באזור עמק חפר יחד עם בנזוגה החדש, שם יש לו נחלה ובית גדול שמתאים לילדים, מסגרות חינוך נהדרות, קהילה טובה ומלא מרחב לילדים. האבא לא היה מוכן לשמוע על כך, ועמד על ההסכמות שבהסכם הגישור – כאמור: לא משנים את מרכז החיים של הילדים, והאחריות לנסיעות והעברת הילדים היא שלה. "את רוצה לעבור? תמצאי פתרון. הסדרי ההורות נשארים והילדים נשארים ללמוד בשכונה".
מצד אחד: זכותו לעמוד על קיום החוזה.
מצד שני: החיים.
לאחר מס' פגישות גישור כשכל אחד מההורים מייצג באופן שונה לחלוטין את הצרכים של הילדים ורצונותיהם הבנתי שה "פיצוח" דורש כנראה את כל בני המשפחה, גם את הילדים, שהרי קולם חייב להישמע, ואולי משם יגיע הפתרון.
הפניתי את המשפחה לטיפול משפחתי, שם יהיה מקום לכולם. המשפחה נכנסה לסשן של כמה פגישות, בשילוב הילדים, פורום שאיפשר להמון דברים להיפתח ולצוף - דברים שההורים עצמם לא היו מודעים אליהם. ולמרבה הפלא, כשהם מרגישים בטוחים להיחשף ולהביע את דעתם, הילדים הציפו את הרצון שלהם בשינוי ובמעבר למושב.
נקודת התפנית הגיעה כשהקטן מבין השניים שאל בתום לב 'אבא, למה שלא תעבור לגור לידנו? מה הבעיה?' ופתאום נפתחה אפשרות שאף אחד לא העלה על דעתו.
כי הרי התפיסה המקובלת היא שהגרוש והגרושה לא עוברים לגור אחד ליד השנייה, בבחינת נגמרה הזוגיות נגמרה המשפחה. וברגע אחד, מתוך מקום של פשטות ואמת, התגלה הפתרון.
תנחשו מה אז קרה?
האבא, בחר להיפתח, בחן את האפשרויות שלו, מצא בית מקסים במושב הסמוך והחליט ללכת על זה. המעבר היה בקיץ של 2019, הילדים השתלבו במסגרות החינוך, מצאו חברים והיו מאושרים עד השמים. ואז באה הקורונה וכולם ברכו על המרחבים, על החופש, על הטבע והאווירה. ההורים שניהם ראו את טובת הילדים וכל המשפחה יצאה מרווחת.
מה שנקרא WIN WIN WIN.
בשורה התחתונה – הבאתי בפניכם את הסיפור זה כדוגמא נהדרת לכך שכשיש רצון טוב והגיון - לדרך תמיד יש מוצא. לא תמיד פשוט למצוא אותו, אבל הוא ממש שם.
בואו.
#גישורמשפחה #גישורים #ילדים #משמורתילדים #החזקתילדים #זמנישהות #הסכם #הסכםגירושין #דינימשפחה #משפטמשפחה #פתרונות #גישור
