06/05/2024
השנה, סמיכות ימי הזיכרון שבין יום השואה וזיכרון חללי מערכות ישראל, מקבלת משמעות אפילו יותר מאשר הסמיכות שבין יום הזיכרון ויום העצמאות.
סמיכות הימים עושה את ההבדל בין יום השואה ובין השביעי באוקטובר, אותה סמיכות שבשלה השביעי באוקטובר, מלבד מעשיו הנוראים, אינו יכול יותר להיות יום השואה, למזלנו.
הסמיכות תלויה אחת באחותה, בזכות לחיות כיהודים בכלל והזכות לחיות בארצנו בפרט ואין לנו כלל זכות קיום בהעדר אחת מאלה.
ההיסטוריה היהודית למודה כאב וסבל. התפוררות, התפלגות, חורבן עצמי, כמעט אובדן מוחלט, התעוררות וגאולה. דור המבול, חורבן הבית הראשון והשני, מכירת יוסף על ידי אחיו וירידה מצרימה, ועד השנים האחרונות בהן יצאנו לרחובות וכמעט ששכחנו את זהותנו, אלא שאז שוב, יש מי שיבוא ויזכיר לנו.
כמה משמעות בזיכרון.
לפעמים נדמה שאנחנו ממהרים לשכוח עד שזה מכה בנו שוב. צריך שתבוא עלינו צרה גדולה להזכיר לנו. להזכיר מי אנחנו, מה מבדיל אותנו מיתר העמים, מהיכן קמנו והכי חשוב, להזכיר לנו שאחים אנחנו ואחרי הכל, גורלנו תלוי זה בזה.
אין לנו עוד פריבילגיה לשסע אחד בשני, לכל אחד דעות משלו ובכל זאת 12 השבטים, אבל תמיד יש לזכור לעולם גורלנו תלוי זה בזה וכמו יוסף, כך גם אנחנו, "את אחי אנוכי מבקש״.
נבטיח לזכור ולעולם עוד לא לשכוח, כי אין לנו עוד כוחות וצורך שיזכירו לנו.
יהי זכרם ברוך.