11/08/2026
איראן ועומאן מבקשות לחלוק ביניהן את מפתחות הכניסה והיציאה ממצר הורמוז. אלא שבמשפט הימי, מיקום גיאוגרפי אינו רישיון לשלוט בחופש השייט. ההסכם ה"זמני" המסתמן בין השתיים, ולפיו תינתן לכל אחת מהן שליטה על נתיב השיט במצר הורמוז הקרוב לשטחה, כאשר איראן תשלוט בנתיב הכניסה ובמעבר במצר, סותר שני עקרונות יסוד שבאמנת UNCLOS, הזכות למעבר חופשי (innocent passage) (Article 17) והזכות למעבר (Transit Passage) (Article 38) בלי עיכוב במצר. והן אינן יכולות לבצע "Cherry Picking" להוראות האמנה, ליהנות מההוראות האמנה הנותנות בידם ליהנות ממשאבי הטבע המצויים ברצועת המים הכלכליים שממול לחופיהן (Article 56) ומצד שני להפר את זכויות המעבר החופשי ללא עיכוב במצר. בעבר הלא רחוק האיראנים כבר הוכיחו כיצד ניתן לנצל שליטה גיאוגרפית במצר לצורך עיכוב ותפיסת אוניות, כך למשל בתפיסת ה- MAERSK TIGRIS בשנת 2015 על ידה לאכיפת פסק דין אירני כביכול, וכך למשל בתפיסת המכלית הבריטית STENA IMPERO בשנת 2019 שנראתה כפועלת תגמול על הארכת מעצר האנייה Grace 1 שנתפסה בפשיטה של הקומנדו הבריטי בעת שהייתה בדרכה למתקני "בניאס בתי זיקוק".
על הסכם איראן-עומאן המסתמן, ה- Cherry picking אותו מבצעת איראן ביחס להוראות האמנה, והאפשרות להעביר את המאבק נגד ההסכם לזירה המשפטית הבינלאומית ועוד במאמר המשרד "איראן ועומאן לדין חוק המשפט הימי ?" שפורסם במהדורת האינטרנט של "המטען" https://did.li/1ltba
shipper.co.il המטען