08/02/2026
הוא היה גבר נשוי, עם אישה בבית וחיים ״מסודרים״ כלפי חוץ...
היא, הייתה צעירה ותמימה.
כזו שמאמינה למילים, במיוחד כשהן נאמרות עם הבטחות על אהבה גדולה ועתיד אחר לגמרי.
א’ הכירה את י’ כשהייתה צעירה, תמימה וחסרת ניסיון.
י’ היה גבר נשוי עם הרבה נסיון חיים.
הוא סיפר לה שהחיים לצד אשתו ״אינם חיים״ שהוא מאוהב עד כלות, שהוא רוצה לעזוב את אשתו והם בהליכי פרידה, שהוא רוצה להקים איתה בית, משפחה, ילדים.
ואפילו אמר לה שיותר מהכול הוא רוצה ממנה בנים זכרים.
א’ האמינה והיא נכנסה להיריון.
כשהבן נולד לפתע כל ההבטחות נעלמו.
י’ התנער מכל מחויבות, איים עליה ודרש שלא ״תהרוס לו את חיי הנישואים״
והילד? נשאר ללא אב, ללא שם, ללא זכויות.
השנים חלפו, הבן גדל ובגיל 16 הוא כבר לא היה מוכן להמשיך לחיות בשתיקה.
הוא דרש לדעת מי אביו, דרש לפגוש אותו ודרש לשאת את שם משפחתו.
בשלב הזה האם והבן פנו אליי וכאן נכנסתי לתמונה.
מייד הגשתי דרישה לבדיקת סיווג רקמות (תביעת אבהות),
תביעה לחיוב במזונות שוטפים.
דרישה למזונות רטרואקטיביים על כל השנים שבהן האב בחר להתעלם.
ותביעה להחלפת שם המשפחה.
בית המשפט התרשם מהטיעונים, מהעובדות, ובעיקר מהעוול.
נפסקו מזונות.
ונפסקו גם מזונות רטרואקטיביים.
בעניין שינוי שם המשפחה בית המשפט היה זהיר, זו אינה בקשה טריוויאלית. מדובר בקטין שמעולם לא היה בקשר עם אביו , והאב עצמו סירב ולא היה מוכן בשום אופן להעניק לבנו את שם משפחתו.
לכן מונה עובד סוציאלי על מנת לבחון את טובת הקטין לעומק.
ובסופו של דבר, רצונו העז, הברור והעקבי של הנער הכריע.
בית המשפט שוכנע וקבע במילותיו מתוך פסק הדין: ״הוא מבקש כי את שלא עשה המשיב, יעשה ביהמ"ש, באופן שיכיר בזהותו, בהיותו בנו של אביו וייתן לכך גושפנקא״.
וכך פסק כן הקטין יקבל גם את שם משפחתו של האב.
ולמה אני מספרת את זה?
כי גם אם נסיבות היוולדו של ילד אינן ״מוסריות״ בעיני החברה זו לעולם אינה אשמתו.
לילד יש זכות לזהות, לשם, לאב, ולמלוא הזכויות שלו.
הוא לא בחר את נסיבות חייו, אבל הוא זכאי לחיות אותן בכבוד.
לפעמים צדק מגיע מאוחר,
אבל כשהוא מגיע, הוא משנה חיים...