Guy & Co. Law Firm

05/04/2023

אורלי גיא וצוות המשרד מאחלים לכלל חברינו ולקוחותינו חג חירות שמח!

26/03/2023

הליכי חקיקה באופן תפעולי – איך חוק נולד?

כל מה שאנו שומעים סביבנו בשבועות האחרונים הוא על הליכי החקיקה, באיזה שלב כל חוק ומה עוד נשאר, אם כך, בואו ננסה לעשות קצת סדר באופן בו חוק נולד.

ראשית חשוב להדגיש כי ישנם שני סוגי הצעות חוק, הראשונה – הצעת חוק פרטית, השניה היא הצעת חוק ממשלתית.
הצעת חוק פרטית, הנה הצעת חוק המגיעה מחבר כנסת יחיד, ואינה זוכה לתמיכת הממשלה.
למעשה על הצעת חוק פרטית חל שלב חקיקתי נוסף הנקרא קריאה טרומית, בה מגיש ח"כ את הצעתו לדיון ליו"ר הכנסת וסגניו, ואלו, לאחר אישור ההצעה, מביאים אותה לפתחה של הכנסת לדיון טרומי. הדיון יפתח בדברי חבר הכנסת המציע, והמליאה תצביע האם לקבל את ההצעה או לגנוז אותה.
לאחר הקריאה הטרומית מועברת הצעת החוק הפרטית לדיון בוועדה מוועדות הכנסת, אשר רלוונטית לנושא החוק. לדיון יוזמנו נציגי המשרדים הרלוונטים בכנסת ומומחים נוספים, כמו כן יוזמנו נציגי משרד האוצר. הוועדה תחליט האם להכינה לקריאה ראשונה בכנסת או לחלופין להמליץ להסירה מסדר היום.
הצעת חוק ממשלתית מגיעה ישירות לקריאה הראשונה, ולמעשה מדלגת על כל משוכת הקריאה הטרומית.
קריאה ראשונה – ממש כמו בקריאה הטרומית יציג יוזם החוק או לחלופין שר או סגן שר (כשמדובר בהצעה ממשלתית) את החוק מול המליאה. ככל והחוק לא יעבור, אין להגיש הצעת חוק דומה במשך שישה חודשים מיום הקריאה הראשונה, ככל והחוק עבר, יועבר החוק לוועדה הרלוונטית וזו ממש כפי המוסבר לעיל, תכין את החוק להצבעה בקריאה שניה ושלישית על סעיפיו במליאת הכנסת.
קריאה שניה – יו"ר הועדה הרלוונטית שהכינה את החוק והח"כים שהגישו הסתייגויות מציגים הן את החוק והן את ההסתייגויות, ולאחר מכן נערכת הצבעה במליאה על כל אחד מסעיפיו של החוק. אם תתקבל הסתייגות – הכנסת תצביע על כל סעיף בנוסח המתוקן בעקבות ההסתייגות, ואם לאו, בנוסח הועדה.
קריאה שלישית – בדר"כ מתקיימת מיד בתום הקריאה השניה, אלא אם שונו סעיפים רבים בעקבות ההסתייגויות, ואז יכול ותידחה הקריאה השלישית בכשבוע.
לאחר הקריאה השלישית, וככל והחוק עבר ברוב קולות, יכנס החוק לתוקף ויפורסם ברשומות.
אז כעת, לאחר הסקירה המקיפה שלעיל, תוכלו להיות בטוחים שאתם מבינים ומעודכנים בהליכי החקיקה.

16/03/2023

בפתחם של דיני התאגידים קיים כלל מוכר וידוע, המתייחס לחברה בע"מ (בערבון מוגבל), כישות משפטית נפרדת ועל כן אי אפשר לתבוע את בעלי המניות או מייסדיה בשל חוב של החברה.
האומנם?
מה קורה כאשר בעלי המניות בחברה משתמשים לרעה בכלל האישיות הנפרדת של החברה כדי להונות אדם אחר? האם גם אז לא ניתן לתבוע את בעלי המניות המסתתרים מאחורי מסך ההתאגדות של החברה או שמא ניתן להרים את המסך?
מה פשר המונח הרמת מסך?
חוק החברות מסדיר את המקרים בהם ניתן להטיל את האחריות המלאה על בעלי המניות בחברה או על מייסדיה ולהרים את מסך ההתאגדות שמפריד בינם לבין החברה ובכך לחשוף את בעלי המניות או מייסדיה לחובות החברה.
ביהמ"ש עושה שימוש בחריג זה לאחר שהתובע מוכיח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפעולה.
מהם התנאים על פיהם יקבע ביהמ"ש כי ניתן להרים את המסך?
1. אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן;
2. נעשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות אדם או לקפח נושה;
3. נעשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
עוד נחדד כי הוראות החוק קובעות כי בעל המניות שפעל תוך שימוש לרעה בעיקרון האישיות הנפרדת של החברה, עשה כן מתוך מודעות לכך שנעשה שימוש אסור במסך ההתאגדות של החברה.

מדובר בהליך יחסית מורכב, ודי נדיר, ועל כן נמליץ, ככל ותחליטו להחל בהליך שכזה, להוועץ בעורך דין מנוסה בדבר.

12/03/2023

עילת הסבירות, שמעתם לאחרונה על המושג הזה?

בינואר 2023 הציע שר המשפטים יריב לוין לבטל את עילת הסבירות, כחלק מתוכניתו למהפכה משפטית נרחבת והמושג "עילת הסבירות" עלה לכותרות.

עילת הסבירות למעשה משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות והוא יכול לפסול החלטות במקרים שבהם החלטה היא קיצונית במיוחד, למשל אם התקבלה מתוך שיקולים זרים ובלי שניתן משקל ראוי לשיקולים הרלוונטיים. מטרת העילה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית, מתוך ניגוד עניינים או משוא פנים. בית המשפט עושה שימוש בעילת הסבירות רק במקרים חריגים.

המונח אי סבירות משמש לעיתים במשמעויות שונות בדין המנהלי. במקרים רבים מציינים שופטים כי פעולה מנהלית שנדונה בפניהם היא בלתי סבירה, אך למעשה פסילתה של הפעולה מתבססת על עילות מסורתיות יותר בדין המנהלי: שקילת שיקולים זרים, הפליה, היעדר הליך תקין וכדומה. עם זאת, בשיח המשפטי כיום, המשמעות העיקרית של עילת הסבירות היא כעילה עצמאית לביקורת שיפוטית על פעולותיהן של רשויות מנהליות.

כיום משמשת העילה הן לפסילת חוקי עזר עירוניים, והן לפעולות ממשלה או של גופים מנהליים אחרים: מעשים פרטניים של הממשל, ובין היתר בחינת מינויים וחקיקת משנה.

הרעיון היסודי של ביקורת שיפוטית על סבירות מעשי המנהל, עומד בבסיס עיקרון הפרדת הרשויות אשר לו הכלל הידוע לפיו אל לו לבית המשפט להיכנס למקומה של הרשות המוסמכת ולשקול במקומה מהו המעשה הראוי, והדבר מהווה אף את הרקע לעיקר הביקורת המושמעת כלפי השימוש בעילה או שימוש יתר בה.

היבטים בעילת האי סבירות נתונים במחלוקת. עילת הסבירות ספגה ביקורת לאורך השנים, במיוחד בגרסתה המורחבת מאז שנות ה-80, באקדמיה ובמערכת המשפט וכן מצידם של נבחרי ציבור, שראו בשימוש בה חריגה מתפקידו של בית המשפט לתפיסתם – שמירת החוק הקיים ולא יצירתו ועיצובו – וחדירה לתחום האחריות והסמכויות של הממשלה. לעומת המבקרים התייצבו משפטנים התומכים בשימוש בה; אלו נימקו את תמיכתם בשמירה על זכויות האדם והמנהל.

אתם מוזמנים לבקר אותנו באתר

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

24/02/2023

ארנונה – מי משלם?

כידוע, מלבד לשבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, ארצנו השתבחה לה במגוון רחב של מיסים: מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס רווח הון, מס שבח, מס רכישה, מס הבלו ועוד ועוד.

מבין המיסים בהם נשתבחה המכורה, מצויה לה הארנונה.

עוד בתקופת שלטון הרומאים בארץ ישראל הוטל מס זה, אשר בזמנו שולם לא בהכרח בכסף או זהב כי אם שולם לריבון הרומי בשווה כסף/במוצרים (כגון: עצים, שמן, יין, תבואה וכו').

בעת המודרנית, הארנונה הוטלה לראשונה בארצנו בשנת 1933, היינו עוד לפני קום המדינה, בזמן השלטון הבריטי והמנדט על ארץ ישראל- פלשתינא.

כיום, הארנונה מהווה בישראל מס מוניציפאלי אשר חובת התשלום הינה בגין נכסים בנויים (אין חובת תשלום ארנונה על קרקע אשר עליה לא נבנה דבר). הארנונה משולמת לרשות המקומית בה הנכסים נמצאים.
על פי רב, חישוב גובה המס הוא לפי יחידת שטח ובהתאם לשלושה קריטריונים:
1. סוג הנכס.
2. השימוש בנכס.
3. מיקום הנכס.

בפוסטים נוספים בהמשך נדון על אופן שיטת חישוב שטחי הנכס (ישנן מספר שיטות) ועל גורמים נוספים המשפיעים על גובה החיוב והיקפו.
בפוסט זה בחרנו להתמקד בזהות משלם הארנונה. מי למעשה נדרש לשלם מס זה?

כלל ידוע שהשתרש בפסיקה הינו כי הנישום בארנונה הינו המחזיק בנכס (מי שעושה בו שימוש בפועל) ובאין מחזיק בנכס, תוטל הארנונה על בעליו של הנכס בהיותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

כך למשל לגבי דירת מגורים, מי שנושא בחובת תשלום הארנונה הוא הדייר (אשר עושה שימוש בפועל בדירה) בין אם הדייר הוא הבעלים של הדירה ובין אם הדייר הוא רק שוכר.

במקרים בהם הדירה עומדת ריקה, בשיממון ואינה בשימוש כלל, מי שחייב בתשלום הארנונה הם בעלי הדירה או יורשי הבעלים. יחד עם זאת, במקרים אלו, קיימת אפשרות לקבל פטור (חד פעמי) מתשלום ארנונה למשך חצי שנה ובלבד שהוגשה בקשה כדין לרשות המקומית (בחלק מהרשויות המקומיות השירות הזה ניתן באמצעות הגשת בקשה מתאימה באתר הרשות המקומית במרשתת).

נשאלת השאלה מי חייב בתשלום הארנונה כאשר ההחזקה והשימוש בדירה/בנכס נעשים, חלילה, בצורה לא חוקית (למשל, פולש לדירה שעושה בה שימוש או שוכר שמסרב להתפנות או מי שמתגורר במבנה ללא היתר בנייה כדין).

המקרים הרבים הללו הגיעו לפתחו של בית המשפט, ולאחר שורה של פסקי דין בנושא, מקובלת כיום ההלכה כי המחזיק בפועל/למעשה בנכס (בין אם הוא מחזיק חוקי בנכס או בין אם הוא פולש או מחזיק בפועל/למעשה בנכס בצורה בלתי חוקית) מחויב בתשלום הארנונה.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בנושא ולבקר אותנו באתר https://www.ogblaw.co.il/
משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ, סיוע וליווי משפטי ומתן שירותים בכל הקשור להיבטי המס נשוא מאמרנו.

16/02/2023

מרוב מהפכה משפטית כבר שכחנו שהייתה רעידת אדמה... שינוי מתווה תמ"א 38.

בשבוע שעבר הורגשו בישראל מס רעידות אדמה בדרגות שונות.
רעידות האדמה העלו את העובדה המבהילה, אשר רובנו מדחיקים באופן שיטתי, שהמומחים צופים רעידת אדמה משמעותית בישראל בשנים הקרובות.
הנתונים אינם מזהירים, כך שכל בניין אשר נבנה לפני שנת 1985 ואינו עומד בתקן רעידות האדמה אשר הוסף לחוק באותה השנה, עומד בסכנה.

בשנים האחרונות אנו עדים לגל התחדשויות עירוניות, אשר הגיע במקורו מתוך הרצון לחזק מבנים ישנים באופן בו יעמדו ברעידות האדמה הצפויות, והפכו לעסק משגשג ליזמים וקבלנים. תכנית תמ"א 38 מטרתה העיקרית היא חיזוק מבנים על מנת שישרדו רעידת אדמה ככל ותהיה, אך חובקת בגינה בעיות רבות, רובן בירוקרטיות, בכל אופן התכנית עומדת להסתיים באוקטובר הקרוב, ולכן בספטמבר האחרון הציגה שרת הפנים דאז איילת שקד תכנית חדשה.

התכנית מציעה מס' עקרונות מרכזיים –
1. עידוד פינוי בינוי – כלומר הריסה כללית ובניה מחדש אשר מאפשר תוספת של 400% בניה על הקיים
2. אפשרות התחדשות עירונית (בדומה לתמ"א 38/1 המוכרת לכולנו) שתאפשר תוספת של 200% על הקיים
3. הבשורה העיקרית מבחינת בירוקרטיה – קידום "תכנית + היתר" האפשרות להגיש בקשה להיתר עוד בשלב אישור התכנית להפקדה
4. אפשרות לאשר היתר גם במידה וישנו ערר כנגד התכנית – כל עוד לא מדובר בשלב בלתי הפיך.

התכנית מובאת בימים אלו לאישורים סופיים. ותובא לשולחנו של שר הפנים לקידום סופי.

חשוב להבין כי התכנית האמורה הנה תכנית מוערכת אשר אמורה לקדם ולזרז את כלל חיזוק המבנים בישראל, אך בתזכורת הטראגית שחוו שכנותינו בשבוע שעבר, חשוב לזכור כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

09/02/2023

או אה מי זה בא? הזכות למחאה!

במשפט הישראלי, הזכות להפגין, חופש האסיפה, והתהלוכה נגזרים מחופש הביטוי המהווה זכות יסוד.

הפסיקה מכירה בזכות להפגין כזכות חוקתית אך הזכות אינה מעוגנת בחוקי יסוד או בחקיקה ראשית. בשנת 1983 בית המשפט העליון הגדיר את זכות ההפגנה כזכות חוקתית בעלת מעמד נורמטיבי עליון וחלק מרכזי מחופש הפעולה של הפרט להבעת תמיכה או ביקורת באופן עצמאי או מאורגן.

מתי ניתן להגביל את הזכות?
כמו במדינות רבות, הזכות להפגין אינה מוחלטת וכפופה למגבלות המשטרה במקרים בהם היא מתנגשת עם זכות או אינטרס ציבורי.
לאחר הגבלת זכות ההפגנה על ידי המשטרה, יבחן בית המשפט האם הגבלת הזכות נעשתה באופן שרירותי או אם לאו.
כמו כן, וכדי להגן על הסדר הציבורי, מוסמכת המשטרה לנקוט באמצעים הדרושים למניעת הפגנות אלימות ולשמירה על ביטחון הציבור.

מתי יש צורך בקבלת רישיון להפגנה?
בפקודת המשטרה נקבע כי המשטרה הינה האחראית על מתן רישיונות להפגנות, בשני המקרים הבאים יש להגיש טופס מקוון באתר ממשלת ישראל ולבקש רישיון להפגנה, 5 ימים לפחות ממועד ההפגנה:

1. בכל סוג של התאספות או הפגנה באזור משכן הכנסת (ללא קשר לנושא או למספר המשתתפים);

2. בהפגנה במקום אחר שאינו הכנסת, הכוללת את כל המאפיינים הבאים:
• בהפגנה משתתפים 50 אנשים או יותר;
• ההפגנה נערכת במקום ציבורי ותחת כיפת השמיים;
• בהפגנה יישמעו נאומים, דיונים או הרצאות בנושאים מדיניים.

אולם, הפגנות בנושא טוהר המידות של נבחרי הציבור, שמירה על שלטון החוק ומחאה על שחיתות שלטונית, אינן מותנות בקבלת רישיון, כאמור, גם אם הן מתקיימות תחת כיפת השמיים ומשתתפים בהן מעל 50 אנשים.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו בא במקום ייעוץ משפטי.
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בנושא זה ולבקר אותנו באתר https://www.ogblaw.co.il/
משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ, סיוע וליווי משפטי ומתן שירותים בכל הקשור לנושא המאמר.

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

02/02/2023

בואו נדבר קצת על הצעת חוק ההסדרים 2023

אז מהו חוק ההסדרים?
חוק ההסדרים נחקק לראשונה בשנת 1985 כחוק לשעת חירום המשלים את התוכנית הכלכלית לייצוב המשק. מדובר בקובץ של חוקים ותיקוני חקיקה בנושאים שונים העולים לחקיקה כמקשה אחת. מאז חוק ההסדרים מלווה את חוק התקציב כדרך קבע.

לא נכנס כעת ליתרונות והחסרונות של חוק ההסדרים אבל נצלול כעת לכמה רפורמות בולטות שמונחות כעת על שולחן הכנסת.

הרפורמה הראשונה היא רפורמת המס – המדינה בעצם מבקשת להטיל חובת דיווח על כל מי שיש לו דירה מושכרת גם למי שנהנה מפטור המס הייחודי על השכרת דירה. עוד מציעים באוצר כי תבוטל ההצמדה למדד ממנה נהנית הטבת המס, כך שזו תישאר קבועה ותישחק במהלך השנים עם עליית האינפלציה ועליית יוקר המחייה.

בשורה נוספת במסגרת הרפורמה - לצד חובת הדיווח המדינה מאפשרת קיזוז, למי שברשותו דירה אחת והוא משכיר ושוכר דירה אחרת למגורים, כך שהמס ישולם על ההפרש. מדובר ברפורמה שעונה על צורך אמיתי של משפחות רבות וזוגות צעירים ברחבי הארץ שאינם מסוגלים לקנות את דירת חלומותיהם במיקום בו הם רוצים לחיות, ומאפשר להם לרכוש דירה שהם כן יכולים להרשות לעצמם ולהשכיר אותה למגורים ולשכור את דירת החלומות שמתאימה לגודל המשפחה ולחייהם.

בנוסף, משרד האוצר מקדם חובות דיווח שונות וקנסות הטמונים באי קיומן, כדוגמת דיווח על החזקה של למעלה מ-50 אלף ₪ במזומן, דיווח על חשבוניות עסקה של למעלה מ-50 אלף ₪ כדי לוודא האם העסקה בוצעה, חובת דיווח על מי שמחזיק במטבעות קריפטו בשווי למעלה מ-200 אלף ₪ וכן, איסור על החזקה של יותר מ-200 אלף ₪ למעט למי שמחזור עסקאותיו מעל 15 מיליון בשנה.

רפורמת מיסוי מקרקעין – במסגרת הוראת שעה המוצעת, בעל קרקע פרטית בייעוד מגורים שלגביה יש תוכנית בנייה של 15 דירות לפחות וימכור את הקרקע ליזם עד סוף 2026 ישלם מס שבח מופחת של 25% במקום 47% על השבח מיום הרכישה ועד שנת 2001. ההטבה תינתן במידה והבנייה הסתיימה תוך 48 חודשים מיום המכירה, מעבר לכך ההטבה תקטן עד לביטולה המוחלט. גורמים מקצועיים בתחום טוענים כי זאת לא הדרך להוציא קרקעות לשוק ולעודד בנייה שכן בדרך כלל החסם הוא בתכנון, ולולא החסם הקרקע תמומש לבנייה אף ללא ההטבה. לכן לדעת מומחים בתחום, הוראת השעה לא באמת תקדם עסקאות שלא היו יוצאות לפועל ממילא בתקופה הזו.

תיקון נוסף מביא בשורה למשפרי הדיור, קיצור "תקופת ההמתנה" האפשרית בין רכישה של דירה חדשה ומכירת הדירה הישנה המזכה בפטור מתשלום מס שבח ותשלום מס רכישה מטיב. כיום תקופת ההמתנה עומדת על 24 חודשים בין הרכישה של הדירה החדשה ומכירת הישנה והתיקון מבקש לצמצם את התקופה ל-12 חודשים בלבד. המהלך, שנועד להגדיל את ההיצע והוצאת מספר רב של דירות לשוק במהירות, צפוי להפעיל לחץ על משפרי הדיור מוכרי הדירות למכור בתקופה לא כדאית ויפגע בציבור משפרי הדיור.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בנושא זה ולבקר אותנו באתר https://www.ogblaw.co.il/
משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ, סיוע וליווי משפטי ומתן שירותים בכל הקשור לנושא המאמר.

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

26/01/2023

מה הסטטוס?

רוח התקופה הביאה עימה שינויים רבים, כמו כן גם שימוש במונחים שמהבולטים ביניהם הוא ה-"סטטוס קוו" – מהו בעצם סטטוס קוו?

"סטטוס קוו" – בלטינית = "Status Quo" המצב הקיים, הינו קו מנחה להסדרת יחסי דת ומדינה בישראל, שהתבסס על "מכתב הסטטוס קוו" ששלח דוד בן גוריון ז"ל בשנת 1947, לאגודת ישראל החרדית, בתקופה בה כיהן כראש הסוכנות היהודית.

בהקשר של מדינת ישראל, הסטטוס קוו כולל ארבעה סעיפים, המסדירים את היחסים בין דת ומדינה ובין הציבור הדתי לציבור החילוני בישראל:

1. קביעה כי יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי.
2. שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים כגון צה"ל ומשרדים ממשלתיים.
3. שמירה על מעמדו של החינוך הדתי – הענקת אוטונומיה לזרמי החינוך החרדיים והתערבות מינורית ככל הניתן מצד המדינה.
4. הענקת זכות בלעדית לבתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגירושים של יהודים.

הסטטוס קוו אינו מוסדר באופן מלא בחקיקה, וישנם הסדרים רבים אשר מקורם בנוהג ובפסיקות בימ"ש, שהתקבעו במהלך השנים באופייה של המדינה, במטרה לשמור על האיזון הדרוש במרקם החיים העדין בין הציבור הדתי לציבור החילוני בישראל.

במשך שנותיה של המדינה, הסטטוס קוו עבר שינויים רבים, אשר נבעו, בין היתר מהשינויים הפנים מדיניים שחלו באוכלוסייה שגדלה, בליברליות, בגלובליות, בהרגלי הצריכה וכמובן במידת מעורבותו האקטיבית של בית המשפט העליון.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שמרקם החיים בישראל משתנה ומתעדכן בין תקופה לתקופה, בהתאם לאופייה של החברה הישראלית ומעורבותה של מערכת המשפט בחיינו.

נשמח שתשתפו אותנו בדעתכם על פניו של הסטטוס קוו הישראלי, האם אנו צועדים לכיוון עתיד מאוזן בין חיי הדת והמדינה, או שלחלופין השינויים במהלך השנים יובילו לשחיקה במעמדו של הסטטוס קוו ויובילו לפגיעה ביחסים בין הציבור החילוני והדתי בישראל.

מוזמנים לבקר אותנו באתר האינטרנט שלנו שבכתובת

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

20/01/2023

"אני לא עוזב, אני לא בורח – נוסע לחפש את הנשמה שלי"
(מחברי השיר : עומר אדם ואודיה אזולאי)

במסגרת מבול החדשות לאחרונה, ההפגנות ההמוניות והשיח הציבורי הגועש בענייני המדינה, הדמוקרטיה, מערכת המשפט והביטחון, נתבשרנו גם כי רבים עוזבים או שוקלים לעזוב את הארץ מסיבות מגוונות ובתוכן סיבות כלכליות ופיסקליות.
נשאלת השאלה האם, בהיבט המס (מס הכנסה), מהלך בו אדם עוזב את הארץ הינו מהלך שיסייע לו בהכרח להפחית את נטל המס האישי? כלומר, האם שעוזבים את ישראל ועוברים למשל, למדינה ששיעור המס בה נמוך משמעותית, משתחררים באופן מידי מעול המס הישראלי? אם לא, מתי זה קורה ומה התנאים לנתק את הקשר עם רשות המיסים בישראל ולשלם מיסים?
בעיקרון, שיטת המיסוי בישראל הוא שיטה פרסונלית וגלובלית – כלומר תושב מס ישראלי, חייב במס בישראל בגין הכנסותיו בין אם הופקו בארץ או בחו"ל.
בניגוד לחוק בארה"ב, בישראל אזרחותו של אדם אינה קובעת את תושבות המס שלו. בהחלט יתכן כי ישראלי שניתק את תושבות המס שלו בישראל אך שומר על אזרחותו הישראלית, לא יידרש לשלם מס הכנסה ישראלי. מנגד, אזרח זר שאיננו ישראלי, יכול שיהיה חייב במס הכנסה ישראלי (אם למשל הוא מפיק הכנסות בישראל).
על פי רוב, ישראלי שהינו תושב מס ישראלי, ימשיך להיות חייב במס בישראל, גם אם הוא עוזב את הארץ לתקופה ממושכת (למשל לצורכי לימודים, עבודה/רילוקיישן) אלא אם יוכיח בצורה ברורה וחד משמעית כי מרכז חייו הועתק למדינה זרה. רשות המיסים אינה נוטה להכיר בניתוק תושבות באופן מיידי, במועד העזיבה את ישראל.
על פי דין המס הישראלי ועמדת רשויות המס, מקובל "מבחן 4 השנים" לצורך בחינת ניתוק תושבות המס בישראל. על פי מבחן זה מי ששהה בשנתיים הראשונות ברציפות מעל 183 ימים מחוץ לישראל ובשנתיים שלאחר מכן מרכז חייו לא היה בישראל, ייחשב למי שחדל להיות תושב ישראל החל במועד העזיבה בשנה הראשונה.
מבחינת עמדת רשות המיסים, לצורך קביעת מועד ניתוק התושבות, יש להתעלם מהשאלה בדבר קיומו של מרכז חיים בשתי שנות המס הראשונות אשר בכל אחת מהן שהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים ובלבד שבשתי שנות המס שלאחר מכן מרכז חייו אינו בישראל.
מה משמעות המונח "מרכז החיים" ובמה בה לידי ביטוי ניתוקם?
מבחן מרכז החיים בודק היכן מצוי בית הקבע של אותו ישראלי, שעזב את הארץ, היכן מקום המגורים הקבוע שלו ושל בני משפחתו הגרעינית (בן זוג וילדים קטינים, ככל שיש לו ילדים), היכן מצוי מקום עיסוקו או מקום העבודה הקבוע שלו, היכן מצויות זיקותיו הכלכליות (חשבונות הבנק, חסכונותיו וכו') וזיקותיו החברתיות.
האם המדינה אליה הועבר מרכז החיים משפיעה או קובעת בעניין ניתוק תושבות המס הישראלית?
התשובה לכך היא בהחלט כן. יש לישראל רשת אמנות למניעת כפל מס וככל שלמדינה אליה עוזב אותו ישראלי, יש אמנת מס עם ישראל, יש חשיבות לבחינת הוראות האמנה, הגוברות על הוראות הדין הפנימי בישראל.
כאשר ישראלי שעזב את הארץ נחשב תושב לצורכי מס גם במדינה אחרת, שכרתה אמנת מס עם ישראל, הרי שהמבחנים שיכריעו היכן תושבות המס של אותו אדם הם מבחני שוברי השוויון שבאמנה עם אותה המדינה. כלומר גם אם נמצא כי אותו ישראלי לא ניתק את תושבות המס שלו, לפי הדין בישראל, עדיין ניתן לטעון כי אותו אדם אינו נחשב לתושב מס ישראל, בהתאם להוראות אמנת המס עם אותה מדינה וינתן פטור ממס בישראל, בגין הכנסות שכר שהופקו מחוץ לישראל, במהלך תקופת סיווגו כתושב אותה מדינת אמנה.

מבחני שובר השוויון באמנות בנויות באופן היררכי ומדורג: ראשית בוחנים היכן מקום בית הקבע של אותו אדם, המבחן הבא הינו מקום מרכז האינטרסים החיוניים, המבחן שלאחריו הוא המקום שבו נוהג האדם לגור ולבסוף נבחן מהי מדינת האזרחות שלו אותו אדם. כל מבחן הינו מכריע, ביחס למבחן שבא אחריו. רק אם לא ניתן יהיה להכריע במבחן הראשון, עוברים למבחן הבא אחריו וכך הלאה עד להכרעה.
אין ספק כי שאלת ניתוק תושבות המס, היא שאלה מורכבת שנדונה רבות בפסיקה ובעמדות רשות המיסים. נכון יהיה להתייעץ עם מומחה בתחום המיסוי בכל הקשור לסוגייה.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בנושא ולבקר אותנו באתר https://www.ogblaw.co.il/

משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ, סיוע וליווי משפטי ומתן שירותים בכל הקשור להיבטי המס נשוא מאמרנו.

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

12/01/2023

כל ישראל ערבים זה בזה

דווקא בעת הנוכחית, שבה השיח הציבורי בישראל בודק מידי יום את גבולותיו בתרעומות ומחלוקות, מעלה תהייה, באופן בלתי נמנע, האם לא הגיעה העת שנחייה כאן כולנו יחדיו כאיש אחד בלב אחד.

אז יצאנו, אומנם ביום חורפי קר וגשום, להתנדבות קהילתית, רק כדי להיווכח שישנם עוד אנשים חמי לב שמבחינתם כל ישראל ערבים זה בזה, אינו רק ביטוי שטבעו חז"ל, אלא תפיסת עולם ודרך חיים של ממש. את פנינו, במסעדת עמותת לשובע בתל אביב, קיבלה מנהלת העמותה רווית רייכמן, אישה מקסימה שנתנה לנו הסבר קצר על פועלה העיקרי של המסעדה, הכולל הגשת ארוחות חמות ומזינות בחינם לכל אדם שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, ללא שיפוט או אפליה, עם המון חיוך ואהבה.
מיד הפשלנו שרוולים וסייענו לעובדי העמותה במסגרת עבודתם השוטפת במגוון מטלות, שעיקרן הגשת ארוחה חמה מלאה ומזינה לכלל הסועדים שפקדו בהמוניהם את מסעדת העמותה לאורך היום. לחלוטין זכינו לחוויה עוצמתית ומרגשת, התפעלנו מרוח התנדבותית מעוררת השראה מצד עובדי העמותה ומתנדביה, מהנתינה, מהאדיבות, מהאוזן הקשבת לצרכיו ומצוקותיו של כל אדם באשר הוא אדם.

ניכר כי פעילות העמותה אינה מסתכמת רק בהענקת אוכל בחינם לנזקקים, אלא, אף משמשת כמעין בית חם, כתף חברית תומכת ותחושה משפחתית אוהבת לרבים מהנזקקים, שלעיתים משמעותית וחשובה עבורם לא פחות ממזון.

לקראת סוף היום ניתנה לנו ההזדמנות לשבת לשיחת מרתקת ומרגשת עם מנהלת העמותה רווית רייכמן ששיתפה אותנו במגוון חוויותיה בפעילות המבורכת הזו לאורך השנים, הרושמת הישגים חסרי התקדים למען האוכלוסייה הנזקקת.

התמלאנו הערכה לאישה הנפלאה הזו, שמקדישה את כל חייה לעזרה לנזקקים, ופועלת נמרצות להעלאת המודעות לפעילות התנדבותית, סיוע, ולא פחות חשוב יחס חם וקשוב לאנשים הנזקקים בחברה שלנו.
ואנחנו, ראינו בזה הזדמנות למלא חובה מוסרית. כבני אדם, האחריות שלנו היא לעזור לאחינו הפגיעים יותר בחברה שלנו. ועזרה לחסרי בית היא דרך מצוינת לעשות זאת.
רווית, דקלה וצוות עובדי העמותה היקרים, תודה על הכל!
ממליצים בחום!
Lasova NGO - עמותת "לשובע"
Ravit Raichman

אתם מוזמנים לבקר אותנו באתר https://www.ogblaw.co.il/
משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ, סיוע וליווי משפטי ומתן שירותים במגוון תחומים.

גיא ושות, עורכי דין ונוטריון, הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט מסחרי-אזרחי. המשרד נוסד לפני למעלה מ - 30 שנה. בראש המשרד עומדת עו"ד אורלי גיא, עורכת דין ותיקה ומובילה בתחומי ...

29/12/2022

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים – מה עכשיו ועל מה כל הרעש?

חוק ההפליה – אנא סלחו לי על קיצור שמו, אך אין ספק כי זהו אחד החוקים עם השמות הארוכים בספר החוקים, נחקק בישראל בשנת 2000 ובא בעיקר בעקבות הפליה בכניסה למועדוני לילה, כלפי צעירים אתיופים. החוק קובע כי כל אדם או עסק, שעוסק באספקת מוצרים, שירות או הפעלת מקום ציבורי, חל עליו איסור מוחלט להפלות אדם מחמת גזע, דת, קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.
מעבר על החוק, וקיום הפליה מהווה עבירה פלילית, כמו כן, האדם המפלה יכול ויהיה חייב, ככל ויתבע, בתשלום ללא הוכחת נזק עד גובה של 61,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
במרוץ השנים נתבעו חברות ומוסדות שונים ומה שהתחיל כחוק "המועדונים" זלג לכל תחומי החיים, כגון פיצוי בגין בידוק מפלה לפני טיסה לאזרחים ערבים, והרחקת קטינים ממוצא אתיופי מגן בו היו באותו הגן מס' ילדים רב מאותו המוצא, נפסקו פיצויי עתק בעקבות תביעה ייצוגית כנגד רדיו קול הרמה בעקבות סירוב הרדיו להעלות נשים לשידור בו, ולאחרונה פוצה סטודנט דתי, ע"י אוניברסיטת ת"א מאחר ומפגש מפקולטת הניהול, התקיים במסעדה שאינה כשרה, ובשל כך הסטודנט נמנע מלהגיע, ועוד רבים וטובים.
חשוב להבהיר כי גם היום ישנם סייגים לחוק, וניתן להפלות קבוצות ומגדרים אם:
האפליה מתחייבת בשל אופי או מהות המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי
כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה שאליה משתייכים החברים במועדון או בארגון, ובלבד שצרכים מיוחדים כאמור אינם נוגדים את מטרת החוק,

ובקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה.

אז על מה כל הרעש? בימים האחרונים פורסם כי ישנן מפלגות בכנסת החדשה, אשר מעוניינות לתקן את החוק האמור, ולהוסיף לרשימת הסייגים המנויים לעיל גם אפשרות להפלות בשל אמונה דתית. כלומר שכל עסק או מוסד, יוכל לכאורה להפלות אדם בעקבות אמונתו האישית של בעל העסק או נותן השירות. עדיין לא ברור כיצד ינוסח הסעיף, והאם תיקבע בו דת ספציפית, או קביעה כללית, וכיוצא מכך, עד כמה תהיה "קלה" הפגיעה. רק הזמן יגיד.

בברכת שנה אזרחית טובה ומוצלחת לכולם.