עדי בראל - משרד עורכי דין

עדי בראל - משרד עורכי דין עבודה, לשון הרע, קניין רוחני, תעופה, חדלות פירעון, הוצל"פ, חוזים, ירושה, אפוטרופסות, מקרקעין, בנקאות, סכסוכי שכנים, תכנון ובניה.

משרדנו פעיל וזמין למענכם גם בתקופת החירום 🇮🇱מוזמנים ליצור עמנו קשר בהודעה פרטית או בטלפון הנייד 0549-350-370 לתיאום פגיש...
15/03/2026

משרדנו פעיל וזמין למענכם גם בתקופת החירום 🇮🇱
מוזמנים ליצור עמנו קשר בהודעה פרטית או בטלפון הנייד 0549-350-370 לתיאום פגישת זום או שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות ☎️
עדי בראל - משרד עורכי דין | ליטיגציה אזרחית-מסחרית ⚖️

סובלים מנזילות וליקויי רטיבות בדירה ❓לרשותכם מגוון כלים משפטיים לפתרון מהיר ויעיל ❗-------------------------------------...
18/01/2026

סובלים מנזילות וליקויי רטיבות בדירה ❓

לרשותכם מגוון כלים משפטיים לפתרון מהיר ויעיל ❗

--------------------------------------------------------------------------
שוכרי דירות:

⬅️ חוק השכירות והשאילה מעניק לכם זכות לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי.

⬅️ ביטול חד צדדי של חוזה שכירות למגורים מתאפשר באמצעות הגדרת הדירה כדירה שאינה ראויה למגורים.

☑️ משרדנו עוסק רבות בדיני חוזים ובהליכים אזרחיים שעניינם ליקויי רטיבות ונזילות בדירות מושכרות.

בעלי דירות:

⬅️ המפקח/ת על רישום מקרקעין הוא/היא הסמכות השיפוטית לדון ולהכריע בסכסוכי שכנים בבתים משותפים.

⬅️ בין היתר, מוסמך/ת המפקח/ת לתת צווי עשה ו/או צווי מניעה, לפתור סכסוכים כספיים, לפסוק פיצויים, ועוד.

☑️ משרדנו עוסק רבות בדיני מקרקעין ובהליכים אזרחיים שעניינם ליקויי רטיבות ונזילות בבתים משותפים.

--------------------------------------------------------------------------
יש לכם שאלות ❓ אנחנו כאן למענכם ❗

מוזמנים לפנות אלינו בנייד 0549-350-370 📱

או לכתוב לנו בתגובה/הודעה פרטית 📝

ואנו נעניק לכם ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות ⚖

* מייצגים בכל הארץ *

שבוע טוב ומוצלח! ⚖️~ לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות חייגו 0549-350-370 📲
30/11/2025

שבוע טוב ומוצלח! ⚖️

~ לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות
וללא התחייבות חייגו 0549-350-370 📲

👈🏻 התיישנות היא מצב משפטי שבו, על אף שלאדם עומדת עילת תביעה כלפי אחר, הדין מקים מניעה מפני העמדת התביעה לבירור בפני בית ...
09/11/2025

👈🏻 התיישנות היא מצב משפטי שבו, על אף שלאדם עומדת עילת תביעה כלפי אחר, הדין מקים מניעה מפני העמדת התביעה לבירור בפני בית המשפט בדרך של קיום הליך משפטי, משום שחלף זמן רב מדי מהמועד שבו התגבשה עילת התביעה ועד למועד הגשת התביעה.

בישראל, החוק העיקרי והמרכזי החל בנושא זה הוא חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אך בחוקים נוספים רבים מופיעות הוראות הקובעות הסדרי התיישנות מיוחדים לנושא מסוים בחוק (למשל: עוולות אזרחיות בפקודת הנזיקין, מקרקעין לא מוסדרים בחוק המקרקעין, עבירות בחוק העונשין, ועוד).

מדוע החוק והמשפט מגבילים את זכות הגישה לערכאות בטענת התיישנות ❓

1. להגן על הנתבע מתביעות ישנות (על מנת לאפשר לו להתגונן כראוי שכן עלול לאבד ראיות המוכיחות את חפותו ; על מנת לאפשר לו ולאחרים הרוצים להשקיע בו או לעשות עמו עסקים להעריך את הסיכוי שייתבע בלי לבדוק זמן רב מדי אחורה ; על מנת לאפשר לנתבע לדעת מתי הוא יכול להיפטר מראיות/מסמכים ישנים ולבטח את עצמו מפני תביעות בעלות נמוכה יותר הן על-ידי ביטוח ממש והן על-ידי שמירת עתודות תקציביות).

2. התובע המאחר בתביעה נתפס כפחות ראוי לסעד ואף כמי שוויתר על זכויותיו (עקב שיהוי בלתי סביר בהגשת התביעה).

3. אינטרס ציבורי שמערכת בתי המשפט לא תעסוק בתביעות ישנות (בתביעות ישנות יש פחות עניין לציבור, יש קושי מעשי בבירורן, והבירור עלול להפר סטטוס קוו שנשמר תקופה ארוכה).

👈🏻 מנגד, עומד הרצון שלא לפגוע בזכותו המהותית של התובע להגיש תביעה ולקבל סעד בגין עוולה שנעשתה לו (גם אם חלף זמן רב מאז התגבשות עילת התביעה) ולאפשר לו שהות מספקת להיערך להגשת תביעתו או למצוא פתרונות לסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

מהן המגבלות על העלאת טענת התיישנות ❓

על העלאת טענת התיישנות, ככל טענה משפטית לזכות, מוטלות מגבלות כלליות ופרטניות:

1. מגבלה כללית: יש להעלות טענת התיישנות בדרך מקובלת ובתום לב. טענת התיישנות המועלית שלא בדרך מקובלת או בחוסר תום לב, עשויה לגרור תוצאת מניעוּת והשתק מהעלאתה.

2. מגבלה ספציפית: על הנתבע להעלות טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה (סעיף 3 לחוק ההתיישנות).

3. התובע מוגבל מלטעון טענת התיישנות כנגד טענת קיזוז או תביעה שכנגד שהועלתה בתגובה לתביעתו שלו, כשהנושא שלה ושל התביעה העיקרית הוא אחד או כאשר התביעות ההדדיות נובעות מאותן הנסיבות (סעיף 4 לחוק ההתיישנות).

במשפט האזרחי, ככלל, לעניין התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (סעיף 5 לחוק ההתיישנות) מבחינים בין כזו שבמקרקעין וכזו שלא: (1) תביעה שאינה במקרקעין – ההתיישנות היא לאחר 7 שנים ; (2) תביעה במקרקעין – ההתיישנות היא לאחר 15 שנים אלא אם כן המקרקעין נרשמו בספרי האחוזה/פנקס השטרות – ואז תקופת ההתיישנות היא 25 שנה.

מהם החריגים לתקופות ההתיישנות הקבועות בחוק ❓

1. הסכם בכתב: בענייני התיישנות רשאים בעלי דין להסכים, בחוזה בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מזו הקבועה בחוק ההתיישנות, ובתביעה שעניינה אינו במקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה מזו הקבועה בחוק, ובלבד שלא תהיה קצרה משישה חודשים (סעיף 19 לחוק ההתיישנות).

2. פסק דין מתיישן לאחר 25 שנים, למעט פסק דין שלפי תכנו אינו טעון ביצוע - פסק דין כזה אינו נתון להתיישנות (סעיף 21 לחוק ההתיישנות). כל פעולה לביצוע פסק דין שהגיעה לידיעת הנתבע מחדשת את מרוץ ההתיישנות.

3. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כי תקופת התיישנות על עילת תביעה לתגמולי ביטוח תעמוד על 3 שנים.

4. סעיף 6 לחוק האחריות למוצרים פגומים, אשר נחקק בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על אמנה אירופית, מגדיר תקופת התיישנות של 3 שנים.

5. נזק שיסודו בעוולה יתיישן לאחר 7 שנים מהיום בו התגלה הנזק או 10 שנים מהיום בו אירע הנזק, לפי המוקדם מביניהם (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין).

👈🏻 גורלה של התביעה האזרחית מצוי במידה רבה בדיני ההתיישנות. אי לכך, קיים צורך הכרחי להיעזר בעורך דין מומחה ומיומן אשר יודע, מחד, לייעץ באופן מהימן ללקוח (תובע פוטנציאלי) ולהימנע מראש מהגשת תביעה שעילתה התיישנה ומאידך, ללקוח אחר (נתבע) אשר יפעל מהר ובאופן מקצועי ויסודי להעלאת טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה, שכן החלתם של דיני ההתיישנות עלולים להוות סיכון ממשי לגורל התביעה העיקרית כולה.

👈🏻 משרדנו עוסק רבות בתחומי המשפט האזרחי ובפרט, בהליכי ביניים הנדונים במסגרת תיקים אזרחיים (לרבות דיונים בבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות).

יש לכם שאלות ❓ אנחנו כאן למענכם ❗
מוזמנים לפנות אלינו בנייד 0549-350-370 📱
או לכתוב לנו בתגובה/הודעה פרטית 📝
ואנו נעניק לכם ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות ⚖

21/09/2025
פתחנו את שנת המשפט החדשה 2025-2026 ⚖עדי בראל - משרד עורכי דין מאחל לכולם שנת משפט מוצלחת ומבורכת ❗היום ניתן לכם סקירה קצ...
07/09/2025

פתחנו את שנת המשפט החדשה 2025-2026 ⚖

עדי בראל - משרד עורכי דין מאחל לכולם שנת משפט מוצלחת ומבורכת ❗

היום ניתן לכם סקירה קצרה על כלי משפטי חשוב (ובמקרים מסוימים הרה גורל) בענף הליטיגציה האזרחית -

~ סעד זמני ~

מהו סעד זמני ❓

סעד זמני הוא כלי שנועד לשמר מערכת נסיבות קיימת בעת הגשת תביעה לבית המשפט.

הסעד המבוקש על ידי התובע (המבקש) נועד להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את ביצוע פסק הדין, ככל שיינתן נגד הנתבע (המשיב). מדובר בצו שבית המשפט מעניק לתובע במסגרת התביעה האזרחית, וצו זה נשאר בתוקף, באופן זמני, עד אשר תבורר התביעה באופן מלא וסופי ויינתן פסק דין, וכל עוד לא קיימת עילה לביטול הסעד הזמני שניתן.

הדעה הרווחת כיום היא, כי במקרים רבים, הסעד הזמני יכול להשפיע ולהכריע את הכף בתביעה עצמה.
בקשה לסעד זמני תועיל לתובע במקרים בהם קיים חשש כי אם לא יינתן הסעד הזמני, התובע לא יוכל לקבל את הסעד לו הוא עתר במסגרת תביעתו.

מהם התנאים שעל פיהם ייתן בית המשפט סעד זמני ❓

בית המשפט מוסמך לתת סעד זמני על פי בקשה, לפי סוג הסעד המבוקש ולפי שלושה מבחנים עיקריים ומצטברים:

1. קיימות ראיות מספקות לכאורה באשר לקיום עילת התביעה: בית המשפט בוחן האם לתובע אכן יש עילת תביעה ולא רק עילה לכאורה. זאת מפני שבדרך כלל, מתן סעד זמני פוגע בזכות הקניינית של הנתבע, טרם קבלת גרסתו הנגדית לתביעה.

2. מתקיימים התנאים הנוגעים לסעד המבוקש – מאזן הנזקים הצפויים הן לתובע והן לנתבע בהתקבל הסעד או בדחייתו: בית המשפט עורך "מאזן נוחות", במסגרתו הוא שוקל את הנזק שייגרם לתובע אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם לנתבע אם יינתן הסעד הזמני.

3. תום הלב של התובע שהגיש את הבקשה לסעד הזמני – נחוץ לצורך הגשמת המטרה: בית המשפט מוסיף בחינה של מידתיות ושוקל את נחיצות הסעד הזמני להגשמת המטרה העיקרית ואם אין סעד אחר שנותן את המענה ופגיעתו מופחתת. בית המשפט בוחן בין היתר את תום ליבם של בעלי הדין, והאם הבקשה לסעד הזמני הוגשה בשיהוי.

התחייבות עצמית וערובה ❗

בתקנות נקבעו "מנגנוני הגנה" כלפי הנתבע המחייבים את מבקש הסעד (התובע) לצרף לבקשתו התחייבות עצמית וכן להפקיד ערבות מספקת לשיפוי בשל הנזק העלול להיגרם לנתבע כתוצאה ממתן הסעד הזמני.

סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש וכן בערובה. הסעד הזמני ייכנס לתוקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה ביהמ"ש, אלא אם ביהמ"ש הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

מהם הסעדים הזמניים הנפוצים בתחומי המשפט האזרחי ❓

1. צו מניעה זמני: צו אשר מונע ביצוע פעולה הקשורה בתביעה, באופן ישיר או עקיף, והתוקף שלו למעשה עד סיום ההליך המשפטי או עד להוצאת צו מניעה קבוע. מטרתו של צו המניעה הזמני הוא לשמור על המצב הקיים עד קבלת פסק דין בעניין זכויות הצדדים.

2. צו עיכוב יציאה מהארץ: צו אשר ניתן מחשש שמא הנתבע יחמוק מהדין, ויינתן רק אם קיים חשש ממשי כי בעל הדין עלול להימלט מהארץ ובכך יכשיל את ההליך המשפטי. בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ יכולה להתלוות לאחת מהבקשות הבאות לסעד העיקרי: חוב בתיק הוצאה לפועל, חדלות פירעון, גירושין, וכו'. צו זה מהווה פגיעה ישירה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולכן נחשב לאחד מהסעדים המחמירים ביותר.

3. צו עיקול זמני: צו אשר מטרתו הקפאה של המצב הקיים. הצו מופנה נגד בעליו של נכס או מחזיק בו בכדי להגביל (באופן מידי) את הסחרות של הנכס ויכולת השימוש בו, וזאת כדי שהנתבע לא יוכל לסכל את פירעון החוב, וכדי שהתובע יוכל לממש את פסק הדין שיינתן לטובתו (בעתיד). בבקשה לצו עיקול זמני בית המשפט עורך איזון אינטרסים על מנת לא לפגוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובאופן ספציפי, בזכות הקניין של הנתבע.

4. צו עשה: צו אשר ניתן על ידי בית המשפט ומטרתו לשנות מצב קיים. ניתן לדרוש צו עשה כבקשה במסגרת הליך משפטי קיים, וניתן לדרוש צו עשה כסעד זמני ארעי עוד לפני הגשת התביעה אם התביעה תוגש בתוך 7 ימים ממועד מתן הצו.

לסיכום:

👈🏻 גורלה של התביעה האזרחית ומימוש התוצאה הסופית שלה (כלומר, ביצוע פסק הדין) מצוי במידה רבה בבקשות לסעדים זמניים. אי לכך, קיים צורך הכרחי להיעזר בעורך דין מומחה ומיומן אשר יודע לפעול מהר ובאופן מקצועי ויסודי להגשת בקשה למתן סעד זמני, שכן הגשת בקשה למתן סעד זמני שתידחה על ידי בית המשפט, יכולה להוות סיכון ממשי לגורל התביעה העיקרית כולה.

👈🏻 משרדנו עוסק רבות בתחומי המשפט האזרחי ובפרט, בהליכי ביניים (לרבות סעדים זמניים) הנדונים במסגרת תיקים אזרחיים. אנו דואגים לביצוע פעולות דחופות להגשת בקשות מתאימות לבתי המשפט, באופן נקודתי ומותאם להליך המשפטי שמונח לפנינו, על מנת שלקוחותינו יזכו בסעדים זמניים קריטיים עבורם, הן לטובת קיומו של הליך תביעה יעיל והן לטובת הבטחת אכיפתו ומימושו של פסק הדין שיינתן לטובתם.

יש לכם שאלות ❓ אנחנו כאן למענכם ❗
מוזמנים לפנות אלינו בנייד 0549-350-370 📱
או לכתוב לנו בתגובה/הודעה פרטית 📝
ואנו נעניק לכם ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות ⚖

שבוע טוב! ⚖️גם בפגרת הקיץ של בתי המשפט (05/09 - 21/07) משרדנו זמין עבורכם!משרדנו מציע שירותים משפטיים וייצוג בערכאות בכל...
27/07/2025

שבוע טוב! ⚖️

גם בפגרת הקיץ של בתי המשפט (05/09 - 21/07) משרדנו זמין עבורכם!

משרדנו מציע שירותים משפטיים וייצוג בערכאות בכל הארץ!

לשיחת ייעוץ חייגו אלינו 0549-350-370 📲

דיני עבודה | דיני לשון הרע והוצאת דיבה
דיני חוזים | דיני תעופה | דיני קניין רוחני
דיני מקרקעין | דיני תכנון ובניה
דיני הוצאה לפועל | דיני חדלות פרעון
צוואה וירושה | ייפוי כוח מתמשך
הסכמים משפחתיים | דיני בנקאות

#מייצגיםבכלהארץ

⚖️ בית משפט השלום בקריית גת נתן לאחרונה פסק דין, במסגרתו נקבע כי מוכרי דירה הפרו את הסכם המכר שנחתם בינם לבין הרוכשים וי...
07/07/2025

⚖️ בית משפט השלום בקריית גת נתן לאחרונה פסק דין, במסגרתו נקבע כי מוכרי דירה הפרו את הסכם המכר שנחתם בינם לבין הרוכשים ויפצו את הרוכשים בסך כולל של 35,000 ש"ח לאחר שלא עודכנו על הליכים משפטיים המתנהלים בקשר לדירה נגד הקבלן ונגד אחד השכנים.

👈🏻 בפסק הדין שניתן בתיק ת.א. 47491-01-21 רויטל ואח' נ' יוסף ואח' (18.06.2025) צוין כי הסכם המכר נחתם באוקטובר 2017.
בתביעה שהוגשה על ידם בינואר 2021, טענו הרוכשים כי המוכרים הסתירו מהם את קיומם של ליקויי רטיבות חמורים בנכס - ליקויים שבגינם מתנהלים שני הליכים משפטיים: הן נגד השכן המתגורר בקומה שמעליהם והן נגד הקבלן.

❗️לדברי התובעים (הרוכשים), מדובר בהפרה יסודית של הסכם המכר שנערך ונחתם עמם, שכן לו היו יודעים על כך מראש, כלל לא היו מתקשרים בהסכם עם המוכרים. טענה זו נתמכה, בין היתר, בהצגת הסכם המכר ונוסח הצהרת המוכרים במסגרתו, שלפיה "אין פגם נסתר בדירה". בנסיבות אלו, טענו הרוכשים כי הם זכאים לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר על סך של 160,000 ש"ח.

מאידך, הנתבעים (המוכרים) הכחישו את הטענה כי הסתירו דבר מהרוכשים. לדבריהם, חוות הדעת של חברת "בדק בית" אשר נערכה בזמן אמת, אישרה כי בנכס לא קיימים ליקויי רטיבות כלשהם. בתוך כך, ייחסו המוכרים לרוכשים חוסר תום לב וכוונה להתעשר על גבם.

👈🏻 כב' השופט אבישי זבולון אמנם דחה את טענת הרוכשים לאי-גילוי נאות בעניין הרטיבות, אך קיבל את עמדתם בקשר להסתרת ההליכים המשפטיים, בקבעו כי "התובעים ידעו, עובר לחתימת הסכם המכר, כי מדובר בבניין בעייתי וכי נאמר להם כי היו בו ליקויי רטיבות בעבר" וזאת, על סמך עדות עורך הדין שערך את החוזה.

בהתאם לזאת, בסוגיית ההליכים המשפטיים המתנהלים בקשר לדירה, אשר הוסתרו מהרוכשים כאמור, נקבע בפסק הדין כי המוכרים לא התנהלו בשקיפות מלאה מול הרוכשים. על פי גרסת עורך הדין שערך את הסכם המכר, לא נאמר דבר על אודות הליכים אלו טרם חתימת ההסכם. גם המתווך בעסקה אישר בעדותו כי לא ידע על הליכים משפטיים כלשהם המתנהלים נגד הקבלן והשכן, וכי לו היה יודע עליהם מראש - הדבר היה נרשם בהסכם המכר.

👈🏻 בסופו של דבר, נקבע בפסק הדין כי אי-הגילוי על אודות ההליכים המשפטיים מהווה אמנם הפרת חוזה מצד הנתבעים, אך לא הפרה "יסודית" המזכה את התובעים בפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר על סך של 160,000 ש"ח. בית המשפט התרשם שגם לו התובעים היו יודעים על ההליכים המשפטיים המתנהלים בקשר לדירה, הם עדיין היו חותמים על הסכם המכר.

בנסיבות אלו, נפסק לרוכשים פיצוי כספי בסך של 30,000 ש"ח בשל ההפרה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.

👈🏻 משרדנו עוסק רבות בליטיגציה אזרחית-מסחרית בתחומי המשפט הפרטי.

👈🏻 משרדנו מייצג בערכאות משפטיות בכל הארץ, בין היתר בהליכים משפטיים מכוח דיני החוזים והמקרקעין.

יש לכם שאלות ❓ אנחנו כאן למענכם ❗
מוזמנים לפנות אלינו בנייד 0549-350-370 📱
או לכתוב לנו בתגובה/הודעה פרטית 📝
ואנו נעניק לכם ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות ⚖

משרדנו כאן לשירותכם! ⚖️》דיני עבודה》דיני לשון הרע והוצאת דיבה》דיני חוזים》דיני תעופה》דיני קניין רוחני》דיני מקרקעין》דיני תכ...
17/06/2025

משרדנו כאן לשירותכם! ⚖️

》דיני עבודה
》דיני לשון הרע והוצאת דיבה
》דיני חוזים
》דיני תעופה
》דיני קניין רוחני
》דיני מקרקעין
》דיני תכנון ובניה
》דיני הוצאה לפועל
》דיני חדלות פרעון
》צוואה וירושה
》ייפוי כוח מתמשך
》הסכמים משפחתיים
》דיני בנקאות

דיני החוזים בישראל מגדירים שני סוגים עיקריים של הפרת חוזה:(1) הפרה יסודית.(2) הפרה לא יסודית (רגילה).👈🏻 הפרה יסודית - הפ...
20/04/2025

דיני החוזים בישראל מגדירים שני סוגים עיקריים של הפרת חוזה:

(1) הפרה יסודית.
(2) הפרה לא יסודית (רגילה).

👈🏻 הפרה יסודית - הפרה שאדם סביר לא היה חותם על החוזה אילו היה יודע מראש שתתקיים ואילו היה יודע מראש את תוצאותיה, או הפרה שהצדדים הסכימו לגביה בחוזה שתיחשב ליסודית. הפרה יסודית מקנה לצד שנפגע ממנה את הזכות לבטל את החוזה בגללה.

👈🏻 הפרה לא יסודית (רגילה) - מעשה או מחדל (הימנעות ממעשה) בניגוד למה שהוסכם בחוזה.
צד שנפגע מהפרה לא יסודית חייב לתת לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה. במקרה שההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר, יכול הצד שנפגע ממנה לבטל את החוזה על-ידי הודעה לצד המפר בתוך זמן סביר מהרגע שניתנה לצד המפר ההזדמנות לתקן את ההפרה.

חשוב לדעת ❗

👈🏻 אם החוזה ניתן להפרדה לחלקים שונים, וההפרה הלא יסודית הייתה רק ביחס לאחד החלקים - ניתן לבטל רק את אותו החלק (או את אותו הסעיף).

👈🏻 אם החוזה ניתן להפרדה לחלקים שונים, וההפרה הייתה הפרה יסודית רק ביחס לאחד החלקים - ניתן לבטל את כל החוזה.

מרגע שבוטל החוזה, חייב כל צד להחזיר לצד השני את מה שקיבל על-פי החוזה, או לשלם את שוויו הכספי של מה שקיבל אם ההשבה היא בלתי אפשרית, בלתי סבירה או שהנפגע מעדיף פיצוי כספי.

יש לכם שאלות ❓ אנחנו כאן למענכם ❗

מוזמנים לפנות אלינו בנייד 0549-350-370 📱
או לכתוב לנו בתגובה/הודעה פרטית 📝
ואנו נעניק לכם ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות ⚖

* מייצגים בכל הארץ *

Address

קיבוץ אל-רום-רמת הגולן, חיפה, תל אביב
El Rom
1246600

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Friday 09:00 - 12:00
Sunday 09:00 - 18:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עדי בראל - משרד עורכי דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share