דרורי סתיו ושות Drori-Stav & Co

דרורי סתיו ושות Drori-Stav & Co DWO הוא משרד עורכי דין ועורכי פטנטים - משרד בוטיק העוסק בכל תחומי הקניין הרוחני, טכנולוגיות, מחשבים ואינטרנט.

דרורי-סתיו ושות', עורכי דין ועורכי פטנטים (DWO) הוא משרד בוטיק העוסק בכל תחומי הקניין הרוחני, טכנולוגיות, מחשבים ואינטרנט. המשרד עוסק הן ברישום זכויות (רישום פטנטים, רישום מדגמים ועיצובים, רישום סימני מסחר) והן בליטיגציית קניין רוחני (הופעות בבתי משפט ובפני רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר), וכך מלווה את לקוחותיו משלב הערכת הזכות ורישומה ועד לשמירה עליהן באמצעות אכיפת הזכויות בבתי המשפט ובערכאות נ

וספות. המשרד מעניק ייעוץ שוטף ללקוחותיו ביחס לזכויות קניין רוחני וסוגיות בדיני טכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט ומספק שירות מקצועי, אישי ומותאם לצורכי הלקוח, כדוגמת חוות דעת משפטיות, רגולציה, הסכמי עסקאות מורכבים וליטיגציה בעלת פרופיל גבוה.

13/08/2025

דרוש/ה עורך/ת דין ועורך/ת פטנטים

למשרד עורכי דין ועורכי פטנטים דרוש/ה עורך/ת דין המוסמך/ת גם כעורך/ת פטנטים (1-5 שנות ניסיון)

דרישות התפקיד:
* רישיון עו"ד ישראלי בתוקף.
* הסמכה כעורך/ת פטנטים בישראל.
* ניסיון בניסוח, הגשה וניהול הליכי רישום פטנטים וסימני מסחר בארץ ובחו"ל
* ידע וניסיון בליטיגציה בתחום הקניין הרוחני
* אנגלית ברמה גבוהה (דיבור וכתיבה)
* יכולת עבודה עצמאית ובצוות, יחסי אנוש מצוינים

מיקום: בני ברק (בסר 2)
היקף משרה: מלאה

קורות חיים יש לשלוח ל־ [email protected]

* למי הזכויות ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית? *זכות יוצרים הינה זכות משפטית המוענקת ליוצר על יצירה מקורית, ומאפשרת ...
19/04/2023

* למי הזכויות ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית? *

זכות יוצרים הינה זכות משפטית המוענקת ליוצר על יצירה מקורית, ומאפשרת לו זכויות בלעדיות לשימוש ולהפצה של היצירה. החוק בישראל קובע כי הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא "היוצר של יצירה" ואילו ביצירה שנוצרה בידי עובד, "המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים" (הסדרים דומים קיימים בעולם).

העלייה במספר מערכות הבינה המלאכותית הביאה עימה כמות רבה של יצירות שנוצרו על ידי יוצר שאינו אנושי. בשל כך, עולה השאלה למי שייכות זכויות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי מערכת בינה מלאכותית?. כאשר מערכת בינה מלאכותית חושבת, לומדת ופועלת מבלי להיעזר בבני אדם, יוצרת יצירה, מי ייחשב לבעלים של אותה יצירה? האם החוק ברור בנושא? האם החוק מספק מנגנון יעיל להתמודדות עם ההתפתחות הטכנולוגית?.

כיום קיימים אינספור ספרים, שירים, אמנות חזותית, אמצאות ותוכנות מחשב אשר נוצרו על ידי בינה מלאכותית. ההתקדמות במגזר הטכנולוגי יחד עם פיתוח שיטות בינה מלאכותיות חדשות, ככל הנראה יובילו למספר רב יותר של יצירות המיוצרות על ידי בינה מלאכותית, מה שיהפוך את שאלת זכויות הקניין הרוחני בכל יצירות ואמצאות אלו לנושא דחוף יותר ויותר בעבור הבעלים והמשתמשים בבינה מלאכותית. תכנות של מערכת בינה מלאכותית לוקח זמן רב ועולה המון כסף. אם יוצרים של מערכות בינה מלאכותית לא יוכלו להחזיר את השקעתם באמצעות היתרונות הכספיים הקשורים להגנת קניין רוחני מהתוצרים שהבינה המלאכותית מפיקה, רבים מהם עשויים להימנע מלהשקיע את זמנם, כספם ומומחיותם בפיתוח מערכות בינה מלאכותית.

במאמר זה נסביר מהי בינה מלאכותית וכיצד היא יוצרת, למי הבעלות בזכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, נדון בשאלת התאמת מערכת הדינים לאתגרים המשפטיים שנוצרו בשל הטכנולוגיה החדשה, ולבסוף נציג את הצורך בהתאמת הדין כדי לספק הגנה ראויה על תוצרי בינה מלאכותית.

למאמר:

זכות יוצרים הינה זכות משפטית המוענקת ליוצר על יצירה מקורית, ומאפשרת לו זכויות בלעדיות לשימוש ולהפצה של היצירה. החוק בישראל קובע כי הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא ...

*סקירה: טנוס נ' רשם הפטנטים – אמצאה הנוגדת תיאוריות מדעיות ידועות*הליך מעניין שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור על...
09/04/2023

*סקירה: טנוס נ' רשם הפטנטים – אמצאה הנוגדת תיאוריות מדעיות ידועות*

הליך מעניין שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור על החלטת סגנית רשם הפטנטים לדחות השגה של המערער על החלטה לסירוב בקשת פטנט.

המערער (אדוארד טנוס) הגיש בקשת פטנט ששמה: "זווית אנרגטית ומסה שלילית" ("Energy Angle and Negative Mass"). האמצאה דנה בשיטה להפרדת אטומי המימן לאלקטרונים ולפרוטונים, להאיץ כל אחד מהם למהירות הגבוהה ממהירות האור ולאחר מכן לחבר את החלקיקים המופרדים מחדש לצורך קבלת אטומי מימן בעלי מסה שלילית.

לאחר תכתובות ומענה לדוחות הבחינה, הוציאה רשות הפטנטים הודעת סירוב לפטנט. בעקבות כך המערער ביקש להעלות את טיעוניו לפני הרשם. בדצמבר 2020 ניתנה החלטת סגנית הרשם בה נדחתה שוב הבקשה לרישום הפטנט.
בהחלטתה, קבעה סגנית הרשם כי האמצאה אותה כלל המבקש בבקשה המקורית היא הצעה תיאורטית שאינה ניתנת לביצוע. האמצאה אינה מועילה בשל פערי ידע שאינם מאפשרים את יישומה. כמו כן, הוסבר כי האמצאה נוגדת את התיאוריות המדעיות הידועות.

המערער טען כי נפלו טעויות מהותיות בהחלטת סגנית הרשם המחייבות את ביטולה ולכן הגיש ערעור זה.

יוער כי גם הערעור נדחה ופסק הדין של בית המשפט המחוזי מתאר בפירוט את התנאים לכשירות פטנט ואת המשמעויות של אמצאה הנוגדת תיאוריות מדעיות ידועות.

לסקירה:

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת תמר אברהמי, בערעור על החלטת סגנית רשם הפטנטים לדחות השגה של המערער על החלטה לסירוב בקשת פטנט. ביום 20.11.22 ניתן פסק הד....

סקירה: DABUS – בינה מלאכותית לא יכולה להיחשב כממציאהליך שנדון ברשות הפטנטים בישראל ביחס לרישום של שני פטנטים שהומצאו על ...
26/03/2023

סקירה: DABUS – בינה מלאכותית לא יכולה להיחשב כממציא

הליך שנדון ברשות הפטנטים בישראל ביחס לרישום של שני פטנטים שהומצאו על ידי בינה מלאכותית בשם DABUS – בקשה מס' 268604 שכותרתה "מכשירים ושיטות ליישום תשומת לב מוגברת" ובקשה מס' 268605 שכותרתה "מיכל מזון".
הבקשות הוגשו על ידי ד"ר ת'אלר כאשר בטופסי הבקשות הופיעו הפרטים הבאים: "שם המבקש: "סטיפן ל. ת'אלר"; "שמות הממציאים: DABUS – Invention was autonomously generated by an artificial intelligence"; "בעל אמצאה מכח: assignment".

הבוחן סרב לקבל את הפטנטים לבחינה בטענת סף כי אין ממציא אנושי לפטנטים אלו כנדרש בדין.

לאור סירוב הבוחן לרישום בקשות הפטנט המבקש הגיש בקשה להשמעת טענותיו בפני רשם הפטנטים.

לסקירה:

הליך שנדון ברשות הפטנטים, בפני רשם הפטנטים עו"ד אופיר אלון. ביום 15.03.23 ניתנה ההחלטה בתיק. הצדדים: המבקש: ד"ר סטפן ל. ת'אלר. עיקרי העובדות: ד"ר ת'אלר הגיש שתי בקשות לרישום פ...

הליך שנדון בבית משפט השלום בחיפה בתחום של הפרת זכויות יוצרים בצילום של פסל.איילת הוכהויזר, התובעת, הינה אומנית שיצרה את ...
20/03/2023

הליך שנדון בבית משפט השלום בחיפה בתחום של הפרת זכויות יוצרים בצילום של פסל.

איילת הוכהויזר, התובעת, הינה אומנית שיצרה את הפסל ששמו "דופק – pulse":
https://2015.bezalel.ac.il/wp-content/uploads/2015/07/ayelet-hochhauser1-271x507.jpg

הוכהויזר טענה כי הנתבעת (סוניגו אריזות) עשתה שימוש ביצירתה ללא רשות וללא מתן קרדיט, וזאת בדרך של פרסום 3 תמונות של הפסל שיצרה, כאשר על התמונות הוטבע כיתוב מסחרי והלוגו של הנתבעת.

הוכהויזר עתרה לקבלת פיצוי בסך של 300,000 ₪.

לסקירה:
https://dwo.co.il/he/הוכהויזר-נ-סוניגו-הפרת-זכויות-יוצרי/

הליך שנדון בבית משפט השלום בחיפה, בפני השופטת ג'אדה בסול. ביום 25.01.23 ניתן פסק הדין. הצדדים: התובעת: איילת הוכהויזר; הנתבעת: 1 סוניגו אריזות הובלות ומשלוחים בינלאומיים ב....

*הפטנט של WAZE* תוכנת WAZE הינה אפליקציית ניווט באמצעות GPS המספקת מסלולים מפורטים וזאת על בסיס עדכוני תנועה המתקבלים על...
16/03/2023

*הפטנט של WAZE*

תוכנת WAZE הינה אפליקציית ניווט באמצעות GPS המספקת מסלולים מפורטים וזאת על בסיס עדכוני תנועה המתקבלים על ידי המשתמשים בזמן אמת. WAZE פותחה בשנת 2009 על ידי חברת סטארט אפ ישראלית בשם Waze Mobile ונמכרה לגוגל בחודש יוני 2013 בתמורה ל-966 מיליון דולר. כיום ישנם למעלה מ-140 מיליון משתמשים באפליקציית WAZE והמפות הקיימות כיום באפליקציה מכסות מעל ל-100 מדינות.

כדי לחסום את האפשרות לפתח תוכנות מתחרות רשמה WAZE שורה של פטנטים שנועדו להגן על אלמנטים שונים בתוכנה שלה. הפטנט המרכזי של WAZE הוגש לרישום בשנת 2008 בארצות הברית.

במאמר זה נסקור את היקף ההגנה של אחד מהפטנטים המרכזיים של חברת WAZE, פטנט אמריקאי US8762035B2 ונסביר מהו פטנט בתחום התכנה:

WAZE הינה אפליקציית ניווט באמצעות GPS המספקת מסלולים מפורטים וזאת על בסיס עדכוני תנועה המתקבלים על ידי המשתמשים בזמן אמת. WAZE פותחה בשנת 2009 על ידי חברת סטארט אפ ישראלית ב...

*חטיפת שם מתחם*חטיפת שם מתחם (Domain hijacking) היא פעולת התקפה שבה שם המתחם של גורם מסוים נגנב על ידי גורם אחר. מדובר ב...
12/03/2023

*חטיפת שם מתחם*

חטיפת שם מתחם (Domain hijacking) היא פעולת התקפה שבה שם המתחם של גורם מסוים נגנב על ידי גורם אחר. מדובר בצורה מסוימת של cybersquatting, המבוססת על שינוי רישום שם המתחם מבלי לקבל את רשותו של הבעלים המקורי שלו. חוטפי שמות מתחם עושים שימוש בחטיפת שם מתחם על מנת לגנוב תנועה מאתרים עתירי תנועה או על מנת לסחוט כסף מהגורם המזוהה עם שם המתחם. חטיפת שם מתחם מהווה איום רציני שעלול לגרום לנזקי מוניטין ולנזקים פיננסיים משמעותיים לבעל שם המתחם.

יובהר כי חטיפת שם מתחם היא פעולה שונה מגניבת שם מתחם או תפיסת שם מתחם – פעולה של רכישת שם מתחם פנוי אשר מזוהה עם גורם שונה מהגורם הרוכש.

במאמר זה נבחן מהי חטיפת שם מתחם, מהן ההשלכות של חטיפת שם מתחם וכיצד ניתן לשחזר שם מתחם שנחטף.

למאמר:

חטיפת שם מתחם (Domain hijacking) היא פעולת התקפה שבה שם המתחם של גורם מסוים נגנב על ידי גורם אחר. מדובר בצורה מסוימת של cybersquatting, המבוססת על שינוי רישום שם המתחם מבלי לקבל את רש...

*קרוקס נ' ספורטניס – הפרת סימני מסחר תלת ממדיים בכפכפים*הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התובעת, חברת קרוקס, טענה ...
08/03/2023

*קרוקס נ' ספורטניס – הפרת סימני מסחר תלת ממדיים בכפכפים*

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התובעת, חברת קרוקס, טענה כי כפכפי הנתבעים מהווים חיקוי ברור ובוטה של העיצוב והחוזי הכללי של כפכפי התובעת. היא טענה כי מדובר בניסיון להטעות את הצרכנים ולרכוב על המוניטין שלה, תוך הפרת זכויות הקניין הרוחני שלה. התובעת ביקשה צווי מניעה וכן פיצוי בסך 2,600,000 ש"ח.

בפסק הדין בית המשפט בחן בצורה מקיפה ויסודית את היקף ההגנה של סימן מסחר תלת ממדי ואת משמעות החפיפה הקיימת בין דיני העיצובים לבין דיני סימני המסחר וגניבת העין.


לסקירה:

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת ירדנה סרוסי. ביום 06.02.23 ניתן פסק הדין. הצדדים: התובעת: Crocs Inc; הנתבעים: 1. ספורטניס – דורון סוכנויות 2000 (1997) בע"מ 2. דורון ...

*הגנת עיצוב רשום על תצוגת מסך ואיקונים*אחד ההליכים המשפטים הגדולים ביותר שהתקיימו בתחום של העתקת תוכנה התנהל בין חברת אפ...
01/03/2023

*הגנת עיצוב רשום על תצוגת מסך ואיקונים*

אחד ההליכים המשפטים הגדולים ביותר שהתקיימו בתחום של העתקת תוכנה התנהל בין חברת אפל לחברת סמסונג, הליך מורכב שבסופו נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של כ-539 מיליון דולר. רבים אינם יודעים כי ההליך המשפטי שהתנהל בין שני ענקיות אלו התמקד בשאלה האם סמסונג העתיקה תצוגות מסך מוגנות של חברת אפל.

תצוגת מסך או ממשק משתמש גרפי (GUI – Graphical User Interface) ואיקונים מאפשרים למשתמשים ליצור אינטראקציה עם מכשירים אלקטרוניים שונים (כגון סמארטפונים, מחשבים וטאבלטים) באמצעות אלמנטים מעוצבים כגון אייקונים ותפריטים. רכיבים אלו הינם רכיבים מהותיים ומרכזיים בתוכנה ואשר יש בהם להשפיע רבות על ההצלחה מסחרית של תוכנה.

נשאלת השאלה האם אפשר להגן על רכיבים אלו מפני העתקה וכיצד ניתן להגן על רכיבים אלו מפני העתקה? התשובה לכך היא בדרך כלל: עיצוב רשום.

כפי שנסביר בהמשך, בדרך כלל, הגנת זכויות יוצרים לא נותנת כל הגנה ביחס לתצוגת מסך או איקון וזאת מאחר וניתן לרשום אותם כעיצוב רשום (ס' 7 לחוק זכות יוצרים) ולכן דרך המלך להגנה היא עיצוב רשום.

כפי שיוסבר להלן, שיטות משפט רבות מאפשרות הגנה על עיצוב ממשקי משתמש גרפיים ואיקונים באמצעות רישום עיצוב (מה שכונה בעבר "מדגם"). עיצוב רשום יכול להגן על התצוגה הגרפית וההיבטים החזותיים של המוצר (כגון לחצנים, תיבות דיאלוג ואייקונים).

במאמר זה נבחן מהו ממשק משתמש גרפי, כיצד התפתחו ממשקי המשתמש הגרפיים וכיצד ניתן להגן עליהם באמצעות רישום עיצוב. בנוסף נבחן את היתרונות והחסרונות של רישום עיצוב על ממשק משתמש גרפי ונבחן את פסק הדין בעניין Apple v. Samsung.

סקירה:

אחד ההליכים המשפטים הגדולים ביותר שהתקיימו בתחום של העתקת תוכנה התנהל בין חברת אפל לחברת סמסונג, הליך מורכב שבסופו נפסקו לטובת אפל פיצויים בסך של כ-539 מיליון דולר. רב...

אנו שמחים לבשר על יציאה לאור של ספרו של יונתן דרורי - "דיני פטנטים".הספר, על שני כרכיו,  פורס בפני הקורא, יהא שופט היושב...
27/02/2023

אנו שמחים לבשר על יציאה לאור של ספרו של יונתן דרורי - "דיני פטנטים".

הספר, על שני כרכיו, פורס בפני הקורא, יהא שופט היושב בדין, עורך הפטנטים המנסח פטנט, עורך דין המייצג את לקוחותיו בסכסוך הנוגע לפטנט או הממציא בעצמו המבקש להגן על אמצאתו, את דברי החקיקה והפסיקה של בתי המשפט בישראל ובעולם ומנתח אותם, תוך פירוט האמנות הבינלאומיות העוסקות בדיני הקניין הרוחני בכלל ובדיני הפטנטים בפרט ונותן להם הסברים ונימוקים ברורים.

השופט ד"ר גרשון גונטובניק, בהקדמה לספר:

"אין לי ספק שהספר, על שני כרכיו, ישמש כספר יסוד בתחום דיני הפטנטים. המבקשים לקבל תשובות לדילמות מעשיות, המבקשים להתרומם לגובה התיאוריה והעקרונות, המבקשים לקבל תמונה של הנוהג אצלנו ועל האופן בו דיני הפטנטים שלנו מהווים חלק מהדינים הבינלאומיים המתהווים, יפנו כולם לעיין בדפיו, יקראו ויחכימו. רוחב היריעה של הפרויקט הוא מרשים ביותר. דיוק הניתוח ובהירותו ראויים לשבח. ברכותי אפוא לעו"ד דרורי, וברכותי לדיני הפטנטים שלנו על שזכו בספר זה".

רשם הפטנטים עו"ד אופיר אלון, בהקדמה לספר:

"הספר סוקר בצורה מקיפה ושיטתית את דיני הפטנטים בישראל, החוק והפסיקה, תוך מבט השוואתי לעמדות ופתרונות שננקטו בסוגיות שונות בשיטות משפט אחרות. הספר אינו מסתפק בסקירה של הפסיקה כפי שהתפתחה בבתי המשפט והוא מתייחס גם להחלטות שנתקבלו בבית הדין ברשות הפטנטים וכן לפרקטיקה הנהוגה ברשות הפטנטים. בכך מספק הספר למעיין מבט רחב על הסוגיות הנדונות בו. אין ספק כי הספר יהווה נקודת התחלה מצוינת לבעל המקצוע הממוצע בתחום המשפט לדעת מהי עמדת הדין הישראלי בשאלות שונות בדיני הפטנטים.
אך הספר אינו מיועד רק לעוסקים בתחום המשפט. הספר מסביר נושאים מורכבים בשפה ברורה ופשוטה ומנגיש את התחום גם למי שאינו מצוי בתחום המשפטי, הישג שאינו מבוטל כאשר אנו עוסקים בתחום מהמורכבים שבמשפט האזרחי. המחבר אף כלל בספר פרקים בעלי אופי מעשי דוגמת בדיקת נאותות וחיפוש פטנטים.
התודה והברכה למחבר הנכבד, עו"ד יונתן דרורי, על עבודתו המקיפה והמאומצת ועל השלמת חסר משמעותי בספרות המשפטית בישראל. נקווה כי המחבר ימשיך בפועלו המבורך ונזכה בעתיד למהדורות מעודכנות של הספר".

לרכישת הספר:
https://www.pglawbooks.com/product-page/דיני-פטנטים

Address

1 Ben Gurion Street (B. S. R. Tower 2)
Bene Beraq
5120149

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דרורי סתיו ושות Drori-Stav & Co posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to דרורי סתיו ושות Drori-Stav & Co:

Share