Illana Shoshan אילנה שושן

06/04/2026

מה זה אומר שבתי הדין הרבניים יוכלו להיות בוררים בסכסוכים אזרחיים?

הרחבת סמכויות הבוררות של בתי הדין הרבניים מאפשרת הכרעה בסכסוכים אזרחיים על פי מערכת חוקים ששורשיה מוקדמים מאלה של המדינה המודרנית והדמוקרטית

09/03/2026

הם סודקות את תקרת הברזל 💪👏👏🇮🇱🌹❤️
משליטה בשמיים לניהול המשק: המסלול החדש שנפתח לנשים בישראל | עו"ד אילנה שושן https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1293232

18/02/2026

העימות בין טראמפ לאירו הוא בנקודת האל-חזור.
האירנים רוצים את ההסכם שקיבלו מאובמה. ההסכם שטראמפ ביטל. טראמפ צריך עילה. נקווה שהאירנים יספקו לו אותה.

18/02/2026

לינק לארוע ורכשית כרטיסים בתגובה הראשונה

18/02/2026

הדרך לשימוש בגולות בניגוד לחוק ניסללה ב2006
בפסק דין
הטור שלי היום במעריב

חוק האזנת סתר ברור וחד. הוא קובע כי האזנת סתר ללא צו שיפוטי היא עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. עוד קובע החוק כי השימוש בתוצר של האזנת סתר שלא כדין - אסור.
החוק נועד להגן על אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה: זכותו של אדם לפרטיות. זו הייתה הכרעה ערכית של הכנסת. המחוקק ביקש להציב גבול ברור: למדינה אסור להאזין לאזרחיה ללא היתר כדין, הגבול הזה לא נועד להסדיר את עבודת המשטרה, הוא נועד להגביל את כוחה.
אבל בשנת 2006 זה השתנה. בפסק הדין הידוע כהלכת יששכרוב, קבע השופט אהרון ברק כלל חדש: ראיה שהושגה שלא כדין אינה נפסלת אוטומטית. במקום הכלל שקבע המחוקק: כלל של איסור מוחלט, קבע השופט ברק, כי גם אם רשויות החוק הפרו את החוק, בית המשפט רשאי לשקול בדיעבד אם לקבל את הראיה, בהתאם לנסיבות המקרה ולאינטרס הציבורי, בהתעלמות מוחלטת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לכאורה, מדובר בהיגיון סביר. איש אינו רוצה לראות עבריינים משתחררים בשל ״פגם טכני״. אבל המשמעות של הדברים היא: שנוצר מצב שיש חוק אחד לאזרח וחוק אחר לרשויות האכיפה, והגבול שהמחוקק קבע בחוק, הפך להמלצה.
הפסיקה הזו יוצרת תמריץ לרשויות האכיפה לעבור על החוק בהנחה שבית המשפט ״יאזן״ אחר כך. במצב כזה, גם אם בוצעה האזנת סתר ללא צו, אין ודאות שהראיה תיפסל. לא רק שהחוקר, או מי שאישר לו לפעול ללא צו, לא בהכרח יעמוד לדין, אלא שהתוצרים עצמם עלולים להיות מוכשרים בדיעבד ולהתקבל כראיה בבית המשפט.
עד לעידן הרוגלות, היכולת לבצע האזנות סתר שלא כדין הייתה מוגבלת יחסית, בשל מורכבותן הטכנית. השימוש באמצעים חודרניים דרש משאבים משמעותיים. הטכנולוגיה שינתה את המשוואה. תוכנת פגסוס איפשרה לרשויות לרגל אחרינו בקלות יותר ובקנה מידה רחב, ו״לאזן אחר כך״.
במדינות רבות, שימוש בלתי חוקי באמצעי ריגול מוביל לבחינה מחודשת של ההליכים שהתבססו עליהם. לא אצלנו. אצלנו בית המשפט והפרקליטות אינם עובדים זה מול זה, הם עובדים זה עם זה.
בית המשפט העליון מאתרג את היועמשית שהיא להזכירנו גם זו שעומדת בראש התביעה הכללית, זו שעשתה שימוש ברוגלות או בתוצרים שלה והביאה אותם בפני בית המשפט כראיות. האם בית המשפט ידע או לא ידע כיצד הגיעו הראיות לידיה של הפרקליטות? את זה כניראה לא נדע.
מאחר והשבוע התפטרו חברי הוועדה שמונתה לבדוק את היקף השימוש בתוכנת הרוגלות. במכתב ההתפטרות כתבו כי ״במשך שנתיים וחצי לא קיבלו את החומרים הנדרשים לבדיקה. עוד ציינו כי המתווה שהוצע, לפיו היקף החומרים שיועברו לוועדה ייקבע בתיאום עם הגורמים הנבדקים, ז״א הפרקליטות והמשטרה. את הצעת הפשרה העביר לועדה בג״ץ.
זו לא הצעת פשרה זו הכתבה של החשודים בעבירה פלילית על מה יחקרו. ובג״ץ זה שאומר לנו שהוא מגן על זכויות הפרט - אישר את זה. מי שהפעיל את תוכנת פגע-סוס לא עבר רק על חוק האזנות סתר, הוא גם עבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 7 על כל סעיפיו ובמיוחד סעיף ד. ״אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו״. אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה. ומכח הסמכה מפורשת בו. לא זכור לי שהכנסת חוקקה חוק שמרשה להשתמש בתוכנת פגעסוס.
#עוקבים #נבחר #פגסוס

16/02/2026

חוקי היסוד - אבני יסוד של החוקה שלנו או גוש פלסטלינה בידי הפוליטיקאים? כל אחד בתור.

05/02/2026

Facebook than and now 🙂

24/12/2025

של מי המדים האלו?
צבא עם מדינה או מדינה עם צבא?
מצורף גם המאמר המלא שכתבתי בתגובה הראשונה.

05/12/2025

המסך ירד בשבוע שעבר על האופרה "שאול" לפני קהל שעמד על רגליו ומחא כפיים דקות ארוכות. קהל שהתקשה להבין מה בדיוק המבקרים לא הבינו – אלו שקטלו את היצירה עוד לפני שנולדה, וגרמו לרבים שלא להגיע כלל. ומיד עלה בי הסיפור החסידי הידוע על הרבי שלקח נער לקצה העיירה, קרע כרית נוצות והתבונן בהן מתפזרות לכל עבר. "עכשיו," אמר הרבי לנער: "לך ותאסוף אותן." הנער הביט בו ואמר בתדהמה: "אבל אי אפשר!". דברי לשון הרע, כשהם מתפזרים ברוח כמו נוצות, אין דרך לנטרל אותם.

שלמה ארצי לקח את הסיפור המקראי והעביר אותו לסט-אפ עתידני, כמעט פוסט-אפוקליפטי, בסגנון "מקס הזועם". בתוך העולם הזה הוא מציב מראה חדה מול החברה הישראלית של היום. הוא ביקש, כפי שאמר, "לבחון שאלות של כוח, אובדן ושליטה דרך דמות אנושית

המחזמר שאול מציג עושר של מוזיקה, תנועה וסיפור, שמדוברר על ידי שחקנים נפלאים: צחי הלוי שמשחק את המלך שאול, ששון גבאי, מיכאל מושונוב, אלי דנקר, ניצה שאול, ליאור אשכנזי, אלישע בנאי בתפקיד דוד, אור עמרמי ברוקמן בתפקיד יהונתן ועד הזמרת עם הקול שקורע את האולם ושעוד נשמע הרבה ממנה - תום כהן - בתפקיד בעלת האוב.
חשבתי שהקהל המרוגש, העומד בסוף כל הופעה, ינצח את המבקרים. ואכן 27,000 צופים הגיעו. אבל כמו בסיפור של הבעל-שם-טוב, הנזק כבר נעשה: ההפקה נאלצה לרדת לעת עתה. כי לאמנות יש גם צד קר - צד כלכלי. הפקה כזו עולה הון: עשרות שחקנים ורקדנים, תפאורה מורכבת, תלבושות, תאורה, נגנים, אולם, סדרנים, אבטחה - וזו רק חלק מרשימת העוסקים במלאכה.

כנסו ללינק לקרא את שאר הכתבה. על הנזק שביקורת

23/11/2025

צו הבניינים הוציא השופט עמית בכניסת השבת שזה לגמרי מתואם עם היועמ״שית שלמעשה הגישה ערעור על פסיקת בגץ שהתקבלה פה אחד - שכל משרד היועמ״ש נגועים בניגוד עיניינים והיא במיוחד כי היא תחקר כעדה.
זה עוד סיבוב של גזלייטינג שעושים לנו. הטור שלי עוסק בגז לייטינג שכל המערכות עושות לנו.

רפורמה במערכת המשפט אכן נדרשת, אבל גם כשהמטרה ראויה, הדרך חשובה לא פחות, ואצל השר יריב לוין אנחנו רואים שוב ושוב התנהלות בעייתית אשר מונעת השגת מטרות ראויות