Iris Bodenheimer Law Firm, Mediation & Notary

10/01/2026

לאחרונה התמניתי כמגשרת ביחידת הגישור של ביה"מ השלום בשוקן, שמטפלת בתביעות הקטנות. השיטה שפותחה מאפשרת לצדדים הניצים להגיע לביה"מ כשעה לפני מועד הדיון ולקיים הליך גישור. אם הגישור מצליח, הדיון מתייתר ואם לא, הצדדים עולים לביה"מ. אחוז ההצלחה בגישורים אלה מאוד גבוה ומוריד הרבה עומס מרשמי ושופטי ביה"מ שלום.
תביעות רבות מוגשות לביה"מ בעיקר בשל מה שהתובעים חשים כחוסר יחס ושירות גרוע שניתן להם לאחר שביצעו קניה. בין אם אין טלפון נגיש להשיג את המוכר, אם בכלל קיים מספר טלפון שכן חברות רבות ביטלו את האפשרות להשיגן טלפונית והן מוכנות להתקשר עם הלקוחות שלהן רק באמצעות הווטסאפ או המייל והן לא עונות ללקוח בזמן או לא עונות בכלל בין אם הלקוח מטורטר על ידי שירות הלקוחות עד שיוצאת נשמתו והוא אינו מקבל התייחסות לבעיה שנוצרה לו לאחר הרכישה ובין אם הלקוח מרגיש שמזלזלים בו ללא כל הצדקה או סיבה. התנהגותן של חברות הקמעונאות, לאחר קניה, גורמת לתסכול רב אצל הקונים שמרגישים, שלאחר שקנו מוצר, החברה "לא סופרת" אותם. התסכול הזה מתרגם פעמים רבות להגשת תביעות הכוללות סעיף "עוגמת נפש". למרות שבדין הישראלי, סעיף עוגמת הנפש הוא סעיף איזוטרי, ה"מתחבא" בחוק החוזים תרופות ובתי המשפט נמנעים בעקביות מלהשתמש בו. לדעתי, במקרים בהם מוכח שחברה התעמרה בלקוח, לא היתה נגישה או לא נתנה מענה וטרטרה את הלקוח, יש הצדקה משפטית לפסוק לו גם עוגמת נפש. דוגמאות – לקוח עשה משלוח בסופר ביום חמישי, המשלוח לא הגיע באותו היום. רק לאחר פניות לשרות לקוחות הגיע המשלוח יום למחרת, היינו ביום שישי. הלקוח, אשר התכוון לעשות את בישולי השבת ביום חמישי בערב או ביום שישי בבוקר, לא יכל לעשות זאת. הלקוח ביקש פיצוי על פי חוק הטכנאים שהוחל גם על משלוחים שאחרו, אך סורב על ידי שירות לקוחות. בהמשך לכך הגיש תביעה נגד החברה. החברה סרבה לשלם עבור עוגמת נפש. וביה"מ פסק לא רק את הסכום הקבוע בחוק עבור איחור אלא הוסיף גם פיצוי כספי עבור עוגמת נפש. במקרה נוסף, לקוח רכש כורסא ולאחר זמן קצר נפרמו התפרים בריפוד. הלקוח ביקש להחליף את המוצר אך החברה סרבה והבטיחה לו להחליף רק את כרית המושב, שם נפרמו התפרים. לאחר שחלף זמן והכרית לא הוחלפה, הסכימה החברה להחליף את כל הכורסא אך הודיע ללקוח שעליו להמתין 7 חודשים (!) לכורסא חדשה. הלקוח ביקש לבטל את העיסקה, כיוון שאיבד את האמון בחברה ולא רצה שום קשר איתה, אך החברה סרבה. הלקוח הגיש תביעה לביטול עסקה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בגישור הסכימה החברה לבטול העסקה אך סרבה לשלם פיצוי כספי, אלא רק פיצוי בתוי קניה. הלקוח שכבר לא רצה כל קשר עם החברה, סרב. ביה"מ ביטל את העסקה ונתן גם פיצוי כספי.
חשוב להדגיש, שכאשר הנתבע/ת מדבר/ת יפה בגישור, מתנצל/ת ולוקח/ת אחריות, הסיכוי להגיע להסכם הוא גבוה. במקרים כאלה הצדדים יוצאים מרוצים וטובי לב מהגישור. היתרון לחברות בהליך הגישור הוא שניתן להגיע להסכם גישור סודי שלא יופיע בנט המשפט (תופיע רק הבקשה לדחיית התביעה בהסכמה) כיום בעידן הרשתות החברתיות מומלץ לנתבעים, במיוחד כאשר עולות סוגיות של פגמים במוצר או איחור באספקה או נושאים נוספים הכלולים בחוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 או בחוק שירותי תעופה חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, שהפיצוי עליהם סטוטורי, שיקטינו את נזקיהם, יעשו הסכמים סודיים בגישור וימנעו מעצמם נזק נוסף למוניטין, במקרה שינתן פסק דין לחובתן, שגם יפורסם.

29/07/2025

לפני כמה ימים נחת בתיבת הדואר האלקטרוני שלי בהפתעה, פסק דין. כן. כן. פסק דין בהפתעה. אם חשבתי שאחרי 37 שנים של ליטיגציה ראיתי הכל, אז זהו, שלא. תמיד יש הפתעות.
ומעשה שהיה כך היה. מדובר היה במורישה תושבת ניו יורק, שהיתה לה דירה בירושלים. אותה הורישה ל-2 מאחיניותיה, לאחר ששינתה צוואה קודמת בה היו כלולים 3 מאחייניה שאחד מהם לא נכלל בצוואה האחרונה. מאחר והאישה מכרה את הדירה בעצמה כ-3 חודשים לפני פטירתה, בהסכם תקף שדווח לרשויות המס בישראל ואלו אף הוציאו אישור לרישום בטאבו, טענתי כי לביה"מ אין סמכות לדון בצוואה מאחר והמנוחה לא הותירה נכסים בישראל. קובע סעיף 136 לחוק הירושה כי "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל". לפיכך ומאחר והמנוחה היתה תושבת זרה והיא מכרה את דירתה בעודה בחיים, לפיכך לטענתי לא היתה לביה"מ בישראל סמכות עניינית/בינלאומית. אציין, כי במועד פטירתה של האשה, טרם הועברה הדירה על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין ודבר זה נעשה מעט לאחר פטירתה. כדי לתמוך בטענה, שאין לביה"מ סמכות בינלאומית, לא הגשנו את הצוואה המאוחרת אלא ציינו בהתנגדות שהגשנו לצוואה הקודמת, שהגיש האחיין שלא נכלל בצוואה המאוחרת, כי בידינו גם צוואה מאוחרת שאינה מוגשת לביצוע, כיוון שאנחנו בדעה שאין לביה"מ בישראל סמכות עניינית/בינלאומית לדון בצוואת המנוחה. כל צוואה. בקשה נפרדת שהגשנו לביה"מ לדחות את הבקשה לצו קיום צוואת המנוחה שהגיש האחיין השלישי, מחוסר סמכות עניינית/בינלאומית, נדחתה וביה"מ קבע כי יש לו סמכות בינלאומית ואף נזף בנו שלא הגשנו את הצוואה המאוחרת יותר. בהתאם להחלטתו, הגשנו את הצוואה המאוחרת וכצפוי האחיין השלישי הגיש התנגדות וטען, שהמנוחה היתה לא כשירה במועד עריכת הצוואה המאוחרת, מבלי שתמך את טענתו ולו במסמך אחד! בהמשך אף ביקש מביה"מ שיוציא צו למוסדות רפואיים בארה"ב לגילוי מסמכים רפואיים. לאחר שטענו שלביה"מ אין סמכות להוציא צווים למוסדות רפואיים בארה"ב והוא הסכים איתנו, הוא הוציא מעמו החלטה שאומרת שהוא אינו רואה מניעה מלאשר לאחיין לפנות למוסדות רפואה ואף קבע, כי יתן לו פסיקתא מתאימה. לאחר חתימת הפסיקתא, המתירה לאחיין לפנות למוסדות רפואיים בארה"ב, ביקשנו כי האחיין יכניס לתיק ביה"מ תרגום לאנגלית עם אישור נוטריוני, של אותה החלטה, כדי שלא "יתרגם" את ההחלטה לאנגלית כראות עיניו, כאשר יפנה למוסדות רפואיים בארה"ב, על מנת שהפסיקתא לא תראה כצו פורמלי של ביה"מ. מאחר שהנתבע הסכים לבקשתנו ביה"מ נתןהחלטה בה הורה לנתבע להגיש תרגום לאנגלית מאושר נוטריונית של ההחלטה לתיק ביה"מ. לאחר כחצי שנה, בה לא עשה הנתבע מאומה וגם לא הגיש את התרגום המאושר נוטריונית לתיק ביה"מ, למרות החלטת ביה"מ ולאחר שביקשנו לקבוע כי אינו רשאי עוד להגיש מסמכים רפואיים, הוא שב ופנה לביה"מ וביקש צו שיופנה למוסדות רפואיים בארה"ב, למרות שביה"מ כבר קבע שאין לו סמכות בינלאומית. המתנו להחלטת ביה"מ, שיורה לנו להגיב לבקשה, ואז נחת בתיבת הדואר האלקטרוני שלי פסק דין הקובע שלאחר שביה"מ שב ובחן את הנושא, הוא בדעה שאין לו סמכות עניינית/בינלאומית מאחר והמנוחה לא הותירה נכסים בישראל. למעלה מן הצורך הוסיף ביה"מ כי גם מבחינת יעילות ונוחות, מאחר ועיקר תביעתו של הנתבע, מתרכזת בסוגיית היותה של המנוחה לא כשירה במועד עריכת הצוואה, והקושי הטמון בהשגת מסמכים רפואיים בארה"ב, מן הראוי שביה"מ בניו יורק ידון בתביעתו. ביה"מ דחה את ההתנגדות בפסק דין וסגר את התיק. הוא שאמרתי, לפעמים מגיעות הפתעות משמחות גם מביה"מ.

06/05/2025

אמש, הסתיים בהצלחה עוד הליך גישור, רווי אמוציות, שניהלתי והצדדים הלכו לדרכם, שמחים וטובי לב, לאחר שלחצו ידיים. עורך הדין, שהיה התובע, אמר בסוף ההליך לאחר שנחתם הסדר הגישור, שהוא לא האמין שהסכסוך יסתיים בגישור .
בשנים האחרונות העברתי חלק גדול ממרכז הכוח שלי, לעבודה כמגשרת. אין ספק שמדובר בהליך שונה לחלוטין מניהול תביעה בבית המשפט עבור אחד הצדדים הניצים וגיוס כל הידע המשפטי והתכסיסים הידועים, להשגת ניצחון עבור הלקוח. הליך הגישור הוא הליך הפוך, בו המגשרת מנסה לפרק את הצדדים הניצים מכעסם ולגרום להם להגיע לפשרה. ההליך מערב הרבה מאוד ידע והבנה של הטבע האנושי והניסיון והידע המשפטיים שלי מעשרות שנים של ניהול הליכים בבית המשפט עוזר מאוד. בהליך הגישור אני מנסה למצוא את המפתח לכל אחד מהצדדים, אותו מפתח שישכנע אותו להסכים לסיים את הסכסוך בפשרה ולא להמשיך בהליכים המשפטיים, שתמיד מסתיימים בצורה בינרית ב-0 או 1. אחד זוכה ואחד מפסיד. לשופט אין ברירה. אלא לקבל את התביעה או לדחות אותה. בד"כ בהליך הגישור, אני משתדלת לא להשתמש בידע המשפטי שלי ואני מנסה להימנע ממתן עמדה משפטית לצדדים. יחד עם זאת לפעמים המשקל של הידע המשפטי שלי והניסיון המצטבר בניהול הליכים בבתי המשפט, מסייע לצדדים להבין שלא בטוח שהם יזכו בעניינם בבית המשפט. כמו שאומרים "אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט אבל אתה אינך יודע איך תצא".
הליך הגישור הוא הליך קצר ונמשך מספר מועט של ישיבות. כל צד חופשי לעזוב ולחזור לבית המשפט בכל עת. no questions asked. על הליכי הגישור חל חיסיון מלא והצדדים אינם רשאים להזמין את המגשרת לעדות או לצטט בביה"מ את מה שנאמר בגישור. על מנת לשמור על החיסיון קיים בהליך שלב בו הצדדים יושבים בנפרד עם המגשרת ושוטחים את טענותיהם, ללא חשש שהצד השני ישמע אותם. בד"כ ההליך מתנהל בכבוד ובנימוס למרות שלעיתים הצדדים טעונים ברגשות ומתפרצים זה על זה. גם זה בסדר, זה חלק מהתהליך. בניגוד לביה"מ בו הצדדים מוגבלים בזמן שקבע ביה"מ, בגישור יכול כל צד לדבר את אשר על ליבו, ללא הגבלת זמן ולמצות את עניינו.
אם אתם עורכי דין שמנהלים הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים (אזרחי, מסחרי, ירושה ועבודה) אתם מוזמנים לפנות אלי כדי לנסות את הליך הגישור. אין הרבה מה להפסיד ויש מה להרוויח. אפשר לעשות מהלימון לימונדה. (או אפרול שפריץ)

28/04/2025

https://finance.walla.co.il/item/3738050
כתבה שלי שפורסמה בוואלה על הצלחת הליכי הגישור בתביעות
קטנות בשנתיים האחרונות. אחוז ההצלחה בסגירת תיקים באמצעות הליכי גישור עומד על כ-70%.

31/03/2025

הנה תמונת האנימה שלי מתמונת הפרופיל שלמעלה.

02/03/2025

איך אפשר להוכיח' מבחינה משפטית' שאין לך אחות, סליחה, עוזרת בית?
ומעשה שהיה כך היה. אישה אחת, פיליפינית במוצאה, שוהה בלתי חוקית בישראל במשך 10 שנים, עבדה בניקיון בכל מיני בתים באזור גוש דן. אצל חלקם תקופות זמן ארוכות. לא ידוע מה היו תנאי ההתקשרות בין הצדדים אך היותה של הגברת לא חוקית מנע כמובן את האפשרות לשלם לגברת תשלומים שונים, על ידי אותם מעסיקים. בשלב מסוים, התיידדה הגברת המנקה עם בן זוג ישראלי והשניים הגישו לרשויות ההגירה בקשה לקבלת אישור שהייה על בסיס "חיים משותפים". הגברת קיבלה את האישור המיוחל, לא לפני שהגישה ערר על סירובו של משרד הפנים לאשר לה שהייה כמבוקש על ידה. תשאלו מה זה רלוונטי לענייננו? תכף תראו. מה עשתה הגברת המנקה, מיד לאחר שקיבלה את אישור השהייה? טרם שהתייבש הדיו על אישור השהייה, מיד אצה רצה לבית הדין האזורי לעבודה להגיש תביעות כספיות נגד כל מי שעבדה אצלו במהלך התקופה הארוכה בה הייתה שוהה בלתי חוקית בישראל. תאמרו, שלהגיש תביעה נגד מי שעבדה אצלו, זה אולי סביר, אולי. אבל מה שלא סביר, בעליל הוא להגיש תביעה נגד מי שלא עבדה אצלו - במקרה דנן נגד הלקוח שלי. תשאלו איך? פשוט. שיקרה והמציאה תביעה, יש מאין, כאשר היא סמוכה ובטוחה שמרשי ישלם לה כספים, אך ורק כדי לא לנהל מולה הליכים בבית הדין. אחרי הכל, הגברת יודעת, מה שכולם יודעים, שהסיכוי שתביעה נגד מעסיק תדחה הוא קטן. סבירות לחוד והחיים לחוד. הגברת שתאבונה גדל, לאחר שחרב הגירוש הוסרה ממנה, סירבה להתפשר וביקשה שמרשי ישלם לה סכום לא סביר כדי למחוק את התביעה. גם לאחר שקיבלנו דו"ח איכון במסגרת ההליכים המשפטיים, שהוכיח מה שכבר ידענו - שהגברת לא הייתה באזור דירתו של מרשי במועדים בהם טענה שהייתה, היא סירבה למחוק את התביעה. מאחר והגברת הגזימה בדרישותיה, החליט הלקוח שהצדק חייב להיעשות. במסגרת ברור טענותיה העובדתיות, מצאנו עד שהסכים להגיע ולהעיד, כי במועד שהגברת טענה שעבדה אצל מרשי, היא עבדה דווקא אצלו ואצל אישתו בקרית אונו במשך 10 שנים תמימות, 5 שעות גל יום ראשון, פעם בשבועיים. עוד למדנו מהערר, שהגברת הגישה, על סירוב המדינה לתת לה אישור שהייה, שהיא הצהירה בפני רשויות ההגירה, שהתגוררה באילת בדיוק באותם תאריכים בהם טענה שעבדה בתל אביב אצל מרשי. בחודש מאי 24 התייצבנו באולמה של כבוד נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, לחקירות נגדיות על התצהירים שהוגשו. בסופו של דבר, לאחר שהוגשו הסיכומים, ניתן ביום 27.2.25 פסק דין בו דחתה כב' הנשיאה את התביעה בקבעה כי עדותה של התובעת לא הייתה אמינה והתגלו בה סתירות רבות וכי התובעת לא הוכיחה את התביעה וכן פסקה לזכות מרשי 6000 ש"ח שכ"ט והוצאות. הוא שאמרתי, לפעמים כדי לזכות בתביעה אתה צריך להוכיח שאין לך אחות, סליחה, עוזרת.

23/02/2025

ביום חמישי שעבר, העברתי הרצאה במתחם המשרדים בו נמצא משרדי בנושא "אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשוני טוב".
ההרצאה עסקה בנושא כיצד על עורכי דין להתלבש לעבודה, לבית המשפט או למשא ומתן והאם ללבוש מכובד יש השפעה. היה שיח ער וממצא והמשתתפים שמחו לקבל דגשים על ביגוד מקצועי לעורכי דין.

24/09/2022

אני מבקשת לאחל לכל חברי, קרובים ורחוקים, ממשים ווירטואלים, שנה טובה, בריאות טובה וחג שמח.

06/09/2021

06/04/2020

חג הפסח הוא חג החרות.

דיפדפתי באחת מהגדות הפסח היפות של פעם, שעיצב וכתב ארתור שיק, (הוצאת "מסדה", תשכ"ז) ונפתחה לי ההגדה בדף המדבר על היציאה מעבדות לחרות. "השתה עבדי לשנה הבאה בני חורין".

בערב חג זה, שנדמה כאילו שהוא מתקיים במציאות מקבילה, אני מאחלת לכם, חברים, לקוחות, מכרים וידידים חג שמח ובריאות טובה.

לשנה הבאה בני חורין.

24/03/2020

קראתי את פסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ 2144/20. פסק דין קצר וברור. "הכנסת אינה להקת המעודדות של הממשלה" נאמר שם וכן כי "יו"ר הכנסת חותר תחת יסודות ההליך הדמוקרטי, הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני"
אביא דברים בשם אומרם:
🇮🇱 "עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה
במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה "להקת המעודדות של הממשלה", כלשונו הציורית של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בבג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) נ' ראש ממשלת ישראל, פס' קמב ( 27.03.2016 )). אכן, בשיטת המשטר הנהוגה בישראל נהנית הממשלה מרוב בכנסת, ויש לה יכולת ניכרת להשפיע על פעילותה בשל כך וכן בשל הפרקטיקה בדבר משמעת קואליציונית. אך משמעות הדבר אינה בשום אופן כי בשל כך ניתן לנקוט צעדים אשר יש בהם משום כרסום מהותי בעצמאותה של הכנסת. המשיב 1 נימק את סירובו בציינו, בין היתר, כי אזרחי ישראל מייחלים לכך שסוף סוף תקום ממשלה בישראל לאחר שלוש מערכות בחירות. דברים אלה בוודאי מבטאים נכונה את התחושה בציבור כי מן הראוי הקברניטים יתעשתו ויחלצו את "הספינה השלטונית" מן המבוי הסתום שבו היא כלואה וכי זהו אכן צו השעה וביתר שאת בימי הקורונה שהתרגשו עלינו לאחרונה. אך תקווה זו – המשותפת לכולנו – אינה יכולה להוות נימוק לסירובו של יו"ר הכנסת להביא להצבעה בחירה של יו"ר כנסת קבוע, שכן בכך הוא מעמיד בלב סירובו שיקול פוליטי הנוגע להקמת ממשלה – תהא מתכונתה אשר תהא. שיקול פוליטי כזה אין לו מקום במתחם שיקול הדעת המסור לו בשאלה אם לכלול או שלא לכלול הצעות לסדר יום בדיוני מליאת הכנסת, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה של יו"ר הכנסת עצמו....
סיכומם של דברים – הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה 23- , מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של
בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו.
אשר על כן, אציע לחבריי כי נעשה צו מוחלט המורה שעל יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה 23- , ולא יאוחר מיום. רביעי,ה 25.3.2020"🇮🇱

ההתנהלות של הליכוד בראשות נתניהו מדאיגה בממדים שלא היו קודם לכן. כבר כמה שנים שהליכוד ושלוחיו איילת שקד ועכשו אמיר אוחנה, עושים דה- לגיטימציה של בית המשפט העליון, בהצלחה רבה אצל צאן מרעיתם. עכשיו הליכוד פתח חזית נוספת - נגד הכנסת והוא מונע ממנה לפעול ולפקח על פעולות הממשלה. זאת, לאחר שהליכוד השתמש בתקנות הגנה שעת חירום כדי לנכס לעצמו סמכויות למעקב אלקטרוני אחר אזרחים, מבלי לקבל את אישור הרשות המחוקקת לכך. המצקצקים יגידו - שעת חירום- הכל כשר. שעת חירום זו לא מילת קסם לחיסול הדמוקרטיה. שעת חירום הייתה קיימת בעבר, לא פעם, בעיתות מלחמה. גם אז אף אחד לא חשב להפסיק או למנוע את עבודת הפיקוח של הכנסת על הממשלה. בעת הזו, לאור האמצעים הדרקוניים שהממשלה משתמשת בהם כדי לנסות לעצור את מגיפת הקורונה, אמצעים שפוגעים אנושות בזכויות הפרט של אזרחים במדינה דמוקרטית, חובה מיוחדת היא שהכנסת תפקח על פעולות הממשלה.

הסירוב לקיים את פסק הדין של בג"צ ולא משנה מה הטענה - יוצר אנרכיה ומהווה מדרון חלקלק אשר סופו - מי ישורנו.

יום טוב חברים ושמרו על עצמכם, היכן שלא תהיו.

23/03/2020

מנפלאות התקופה. לפני שבוע סיימתי להכין יפויי כוח מתמשכים ל-2 לקוחות. הלקוחות היו אמורים להגיע לחתום עליהם. מאחר ובית הדיור המוגן שלהם בהסגר אין איש יוצא ובא, על מנת לשמור על שלומם ומאחר ומאחר ואני חייבת לראות אותם חותמים בפני והלקוחות ממש רצו לחתום ולא להמתין לסיום העוצר, הסכמתי לבוא אליהם להחתים אותם וכך זה בוצע - מאחר ויש חלונות זכוכית בכניסה לבית הדיור המוגן. הכינו להם שולחן וכסאות על יד הכניסה מהצד הפנימי. אני עמדתי, בצד החיצוני של הזכוכית והם חתמו בפני דרך קיר הזכוכית. בתחבולות תנצח את הקורונה.