01/12/2021
משרדנו מלווה בימים אלה לקוחה הנתבעת בתיק תקשורתי העוסק בתביעת לשון הרע על רקע דין ודברים שהוחלפו ברשת החברתית פייסבוק סביב נושא הקורונה. מצאנו זאת כהזדמנות נהדרת להסביר מהי לשון הרע ולהציג בפניכם חלק מן אמות המידה שנקבעו בפסיקות בתי המשפט לאורך השנים לבחינת לשון הרע בכל מקרה ומקרה.
בהתאם לפסיקה, הבחינה על פי חוק איסור לשון הרע מחולקת למספר שלבים:
בשלב הראשון - יש לבחון האם מדובר ב"פרסום" כמשמעותו בחוק;
בשלב השני - יש לבחון אם הביטוי מהווה "לשון הרע" כמובנו בחוק;
בשלב השלישי - יש לבחון את תחולתן של ההגנות הקבועות בחוק, השוללות את אחריותו של מפרסם לשון הרע;
בשלב הרביעי - יש לבחון את הסעד המתאים בנסיבות המקרה הקונקרטי.
בדברים הבאים נתמקד בשלב השני של הבחינה:
לשון הרע מהי?
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעז מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע במשרתו של אדם; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
הפסיקה הגדירה שורה של אמות מידה המסייעות לבתי המשפט לפסוק בכל מקרה לגופו האם הפרסום עולה כדי לשון הרע:
1. מבחן האדם הסביר - מדובר במבחן הבודק את הפרסום במשקפיים אובייקטיביות, ולא על פי עולם הערכים הסובייקטיבי או מידת הרגישות של מי מהצדדים לרבות לא של הנפגע (התובע) בעצמו. כלומר, השאלה הנשאלת היא האם הפרסום עלול היה להשפיל את האדם הסביר?
2. מבחן איזון הזכויות החוקתיות - על בית המשפט לאזן בין שיקולים המשקפים את הערכים המוגנים במסגרת הזכות החוקתית לשם טוב מזה והזכות החוקתית לחופש הביטוי מזה.
3. מבחן נסיבות הפרסום, אופיו והקשרו - הפרשנות לפרסום אינה נגזרת רק מפירושן המילולי המדויק של המילים שבהן נעשה השימוש, אלא ניתן משקל לנסיבות החיצוניות האופפות את הפרסום וההקשר בו נאמרו הדברים. כל אלה וכיוצא באלה יש בהם כדי ללמד על פרשנות הפרסום.
4. מבחן זהות התובע - יש לבצע הבחנה אם מדובר באדם הנתון לביקורת ציבורית חריפה כאיש ציבור, האם מדובר באדם אנונימי, או שמא אדם בעל עסק, מאזן הכוחות בין התובע לנתבע.
התפתחויות מעניינות בתיק הנ"ל יפורסמו בהמשך.
בברכת חג שמח,
משרד עורכי דין יניב נבון ושות'
054-4326121
