02/05/2020
עדכון ארנונה בתקופת הקורונה - 2 - התקנות החדשות
לאחרונה פורסמו התקנות החדשות בכל הקשור להנחות בארנונה לעסקים עקב מגפת הקורונה. מעיון בתקנות ניתן רק להניח כי הכשלים הרבים החבויים בתקנות נובעים מהצורך של מתקיני התקנות לפעול במהירות לנוכח המגפה ולנוכח מצבו של המגזר העסקי,
בד בבד עם כך מאחר ואופן ניסוחן של התקנות מעלה תהיות לא מעטות (ועלול להוביל לעיתים למצבים אבסורדים ממש) סביר להניח כי לא ירחק היום שבו יגיעו הדברים לבחינתן של הערכאות המשפטיות .
אכן, לפי התקנות, מרבית העסקים אמורים לקבל, ואני מניח כי יקבלו, את ההנחה הקבוע בהן. המדובר בהנחה מלאה לחודשים מרץ, אפריל ומאי (כאשר הרשות המקומית רשאית לקבוע כי במקום פטור זה, תינתן הנחה של 25% מסכום הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת 2020).
לעומת זאת, קיימים נכסים מסוימים שלא יקבלו את ההנחה. השוואה בין טיוטת התקנות לבין התקנות שלבסוף נחקקו מעלה כי במהלך אישורן הסופי של התקנות נוספו, ברגע האחרון, סוגים נוספים של נכסים שלא יהיו זכאים להנחות. להלן הנכסים שלא יזכו להנחה :
1. מבנים למגורים.
2. מרכולים.
3. מקומות למכירת מזון,
4. בתי מרקחת.
5. חנויות אופטיקה,
6. מעבדות לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים
7. חנויות שעיקר עיסוקן מכירת מוצרי היגיינה.
8. בנקים.
9. חברות ביטוח.
10. אדמה ומבנים חקלאיים.
11. מערכות סולאריות.
12. נכס שהמחזיק בו הוא המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תאגידי מים וביוב, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
13. נכס שהמחזיק בו קיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיף5(ז) לפקודת הפטורין או מוסד להשכלה גבוהה שהמחזיק בו קיבל פטור חלקי מארנונה לפי סעיף 5(י) לפקודה.
14. בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו.
15. בניין ריק שאין משתמשים בו.
קצרה היריעה מלהכיל את כל הכשלים הקיימים בתקנות, אך רק למען ההדגמה, אם ניקח למשל את סעיף 15 שלעיל ובו מוחרג "בניין ריק שאין משתמשים בו" מהתקנות, נוצר מצב שבו מחד גיסא, בעליו של "נכס ריק" אינו יכול אפילו לקוות למצוא שוכר לנכס בתקופת הקורונה, ומאידך גיסא, הנכס עלול להיות מחויב בתעריפים מסחריים גבוהים, וזאת בעוד הנכס הפעיל שלידו, שבו כן נעשה שימוש אפילו במהלך תקופת הקורונה, יקבל פטור מוחלט. במצב דברים אבסורדי זה, לכאורה יהיה זה כדאי לבעלי הנכס להכניס ארגזים לנכס או חפצים אחרים רק כדי להתחיל "שימוש" בנכס ולקבל פטור מארנונה.
ולכן, לאור הבעיות הרבות העולות מנוסחן של התקנות הרי שגם אותם העסקים אשר לא יקבלו את הפטור אינם צריכים לאמר נואש:
ראשית,
התקנות הותירו פתח מסוים לרשות המקומית להפעיל את שיקול דעתה ולהעניק את ההנחה גם "לנכס אחר" אשר פעילותו הוגבלה עקב מצב הקורונה. מסלול זה יצריך פניה אקטיבית לרשות המקומית ומחייבת חוות דעת של היועץ המשפטי של הרשות המקומית.
שנית,
גם בהתעלם מתקנות אלה, יש לא מעט טענות שניתן לטעון כנגד חוקיות חיוב הארנונה כולו בתקופה שבה העסק לא עובד, טענות אחרות נוגעות למישור של גובה החיוב, הסיווג והתעריף.
כך למשל, נכס שחויב בתעריף "מסחר" או "תעשיה"- ייתכן שלאחר הפסקת הפעילות יהיה נכון יותר לסווג אותו בתעריף של "מחסן" או בסיווג אחר אפילו זול יותר. יש לשים לב בעניין זה שלכל רשות מקומית יש צו ארנונה משל עצמה, ולכן בעוד שינוי סיווג מתעריף של "תעשיה" לתעריף של "מחסן" עשוי להוזיל את הארנונה ברשות אחת, ברשות מקומית אחרת הוא יכול להביא לתעריף גבוה יותר, ויש לבדוק את הדברים היטב בטרם הגשת הבקשה.
שלישית,
בנסיבות מסוימות קיימות הנחות שונות אשר קיימות בחקיקת הארנונה עוד טרם המשבר וניתנות לניצול לנוכח הנסיבות החדשות מולם עומד הנישום ( כך למשל, ההנחה שנקראת "הנחת נזקק" עשויה להביא להנחה של עד 70% מגובה הארנונה).
רביעית,
יש לזכור כי גם את התקנות עצמן ניתן לתקוף בערכאות המתאימות ולהביא לשינוין או לתיקונן ולכן עסק שספג מכה קשה עקב ניסוח התקנות יכול לשקול פנייה גם במסלול זה.
לסיכום,
יש לקוות כי הרשויות המקומיות ייפרשו את התקנות באופן הוגן ומקל על בעלי העסקים, אך במידה והרשות המקומית תקבע כי לעסק שלכם לא מגיע לכם הנחה, יש לבדוק את הדברים היטב ולא להתמהמה יתר על המידה במשלוח השגתכם ו/או בקשותיכם לרשות המקומית.
