חדלות פירעון/פשיטת רגל:
פשיטת רגל היא הליך חדלות הפירעון החל על אדם יחיד, עצמאי, שכיר או עוסק מורשה, אולם לא על חברה, שעליה יחולו הליכי פירוק או הבראה. זהו מצב משפטי שבו אדם מצהיר שאינו מסוגל לשלם את חובותיו והרשויות מכירות בחוסר יכולת זו. משהוכרז אדם כפושט רגל הדבר משפיע על יכולתו לקבל על עצמו עסקאות מסחריות, לצאת מהארץ, לכהן בתפקידים ציבוריים ועוד.
הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל היא הכונ
ס הרשמי. משרד המשפטים מגדיר את תפקידו של הכונס הרשמי: "הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש כנאמן על נכסי החייב מכוח ברירת הדין מקום שלא מונה נאמן אחר.
במקרה שמונה נאמן, הכונס הרשמי משמש כמפקח על פעולותיו".
הסדרי חוב:
אומנות ניהול משא ומתן היא שם המשחק בהגעה להסדרים עם נושים. אינו דומה תיק א' לתיק ב' וכל תיק יהיה מאופיין בנסיבותיו הוא, אך המכנה המשותף עובר אצל עו"ד המטפל בתיק והמנהל את המשא ומתן מול הנושים/זוכים.
קיימים כיום מגוון טקטיקות המאפשרות את ניהול המשא ומתן על הפחתת חובותיו של החייב אשר מנוהלות על ידי עורך הדין על הצד הטוב ביותר.
הוצאה לפועל:
בניגוד להליך פשיטת הרגל שאליו נכנס החייב מיוזמתו לרב וכי אין לו שום דרך או אמצעי לשלם את החוב, הליך של הוצאה לפועל (הוצל"פ) הוא הליך כפוי שמטרתו לעזור לחברה או אדם הנקרא נושה או זוכה, שיש בידו מסמך המעיד כי החייב לא מימש תשלום חוב כלפיו שעולה על 500 ₪ (צ'ק, התחייבות למשכנתא, אי תשלום מזונות, שטרות משכון, פסק דין) והוא לא מצליח להגיע להסדר עצמאי עם החייב. הנושה מגיש בקשה להוצאה לפועל כנגד החייב וזה יקבל מכתב עם הודעת אזהרה שמטרתה לתת לו הזדמנות אחרונה לשלם את חובו או להגן על עצמו במקרה של תיק לא מוצדק. במידה והחייב לא רוצה או לא מסוגל לשלם את חובו ולא מצליח להוכיח את חפותו יחל הליך ההוצאה לפועל. בשלב הראשון תתבצע חקירת יכולת לגבי מצבו הכלכלי ויכולות ההחזר של החייב. לאחר מכן יתקבל צו תשלומים אשר מגדיר את הסכום לתשלום בכל חודש עד לסגירת החוב. במידה וקיימים לחייב תיקים נוספים בהוצאה לפועל הוא רשאי לבקש לאחדם לתיק אחד.
וועדים מקומיים ואגודות שיתופיות:
מועצה אזורית הינה אורגן הפועל במסגרת דו-רבדית. הרובד הראשון לה – הינו הועד המקומי הקיים בכל יישוב אשר משמש כזרוע הארוכה של המועצה האזורית. על פי סעיף 90 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), כל יישוב במועצה אזורית ינוהל על ידי ועד מקומי. על פי פקודת הפרשנות, ועד מקומי הינו רשות מקומית לכל דבר ועניין והינו ריבון בתחום היישוב.
תהליך האצלת סמכויות בין המועצה האזורית לבין הועד המקומי נשען על סעיף 132 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), הקובע כי לועד המקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי סעיף 63 לצו, ככל שאצלה לו המועצה, על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה זו. ניתן להסיק מכך, כי מסגרת הטלת התפקידים והסמכויות במועצה אזורית הינה מסגרת ייחודית אשר בראשה עומדת המועצה האזורית ומתחתיה, הועד המקומי. האחריות המרכזית המוטלת על הועד המקומי הינה בתוך תחום היישוב, כאשר המועצה היא זו אשר פורסת את חסותה לכל פעילויות הועד בכל הקשור לביצוע מחוץ לגבולות היישוב ובחלק מהמקרים, אף נאלצת לעשות זאת ממש בתוך גבולות היישוב.
