אסף מירוז, משרד עו"ד

03/11/2025

ערבות בנקאית ידועה כבטוחה חזקה ביותר, וודאית לגבי הסכום המובטח בה והמימוש שלה אמור להיות קל מאוד. לכן, היא מהווה כמעט תחליף לפקדון כספי. אבל כמעט. במקרים חריגים בית המשפט עשוי למנוע את מימושה. ראו על כך במאמר שכתבתי על פסק דין בנושא שהתפרסם לפני כשבוע, וזאת במסגרת סדרת פסק דין השבוע, בה אסקור אחת לשבוע פסק דין מעניין. אשמח לתגובות ולדיון. לינק למאמר בתגובה הראשונה.

25/08/2025

לחברות ולחברים. ניהול עזבון בחדלות פרעון - פיתוחים חדשים והשלכות מעשיות יום רביעי, 3.9.2025 | שעה 18:00
בהמשך להרצאתי הקודמת בעניין פס"ד ינקוביץ ונכסים פנסיוניים בהליך חדל"פ ולמאמר החדש והחשוב, שפרסם כבוד השופט ד' מינץ מבית המשפט העליון בנושא ניהול עזבון בחדלות פרעון, אני שמח להזמינך להרצאה מקצועית בזום
שתעמיק בסוגיה מורכבת ומעשית זו.
במהלך ההרצאה נדון ב:
• פיתוחים חדשים בהלכה ובפסיקה
• השלכות מעשיות על עבודת עורכי הדין
• כלים ואסטרטגיות לטיפול במקרים מורכבים
ההרצאה ניתנת לזכרו של אבי, מר יחזקאל מירוז ז"ל, למען העשרת הידע המקצועי.
לאור ההשקעה הרבה בהכנת התוכן המקצועי והמתקדם, ההרצאה הפעם כרוכה בהרשמה מראש ובתשלום סמלי של 80 ש"ח.
לינק לההרשמה והצטרפות לקבוצת הווטסאפ. בתגובה הראשונה. אשמח לראותכם

18/08/2025

דברים למתעניינים בדיני חדלות פרעון בעניין רע"א 72239-06-25 בילאל דלק נ' חמיס דלק, מאת כב' השופטת רונן ניתן ביום 14.8.2025
עובדות:
בר"ע על החלטת ביהמ"ש המחוזי בה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה קודמת בה הורה ביהמ"ש המחוזי כי תמורה שהוא עתיד לקבל – תועבר לקופת הכינוס של נכסי המשיב 1, הוא אביו של המבקש והחייב בהליך הפש"ר.
מדובר היה בתמורה שהמבקש צפוי היה לקבל במסגרת הסכמי פינוי שנחתמו לצורך קידום פרויקט נדל"ן בשכונה בה מתגורר החייב עם בני משפחתו, וביניהם המבקש.
הנאמן עתר לביהמ"ש של פש"ר בבקשה להורות על העברת כל התמורות אליו. התקיים דיון, ולאחריו, ואחרי אורכות שניתנו, לא הוגשה תגובה מטעם המבקש. לכן, ניתן פס"ד כמבוקש ע"י הנאמן, למעט החלק המגיע לבת הזוג של החייב.
ערעור שהגיש המבקש על פס"ד זה נדחה ביום 27.3.2024 (ע"א 4508/21), ומשכך הפך פס"ד המחוזי לחלוט.
הכרעה וממסקנות:
בית המשפט העליון הזכיר שאפשרות העיון מחדש מקורה בסעיף 181 לפקודה (בתיקי חדל"פ ס' 279 לחוק). הלכה ידועה בפסיקה היא שעיון מחדש יתבצע או במקרה בו היה שינוי נסיבות מהותי או ראיות חדשות, או במקרה בו מדובר בטעות טכנית ברורה. יתר הטענות (כגון טעות שיפוטית או עובדתית) מקומן בערעור.
סוגיה חשובה שהוזכרה היא שיש להבחין בין החלטות "מתמשכות" להחלטות "מכריעות". בהליך פש"ר ניתנות החלטות מסוגים שונים: חלקן "מתמשכות" במובן זה שהן מושפעות מנסיבות משתנות; חלקן "מכריעות" במובן זה שהן מכריעות במחלוקת נקודתית או מסמנות תפנית משמעותית בהליך. מטבע הדברים, השימוש בסמכות לעיון מחדש מתאים יותר בהחלטות מתמשכות; בעוד שעיון מחדש בהחלטות מכריעות הוא חריג אף יותר, וטעון הצדקה מספקת שגוברת על שיקול סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים.
בית המשפט פסק גם שטענות בדבר פעולות שהיה צריך לעשות עו"ד קודם שייצג, או טענות כלפיו אינן מהוות עילה לעיון מחדש, במיוחד במקרה מסוג זה, בו המבקש נכח בדיון ושמע על ההוראה להגיש תגובה.
לסיכום, הבקשה לעיון מחדש באה אחרי פס"ד של ערכאת הערעור ונומקה בטענה לקיום ראיות חדשות, שלא היו בפני בית משפט קמא או ערכאת הערעור, אלא שהמבקש לא טען וממילא לא ביסס כי ראיות אלה לא היו ברשותו במהלך הדיון בבית משפט קמא, או שלא היה יכול להשיג אותן.
מטעמים אלה ונוספים, הבקשה נדחתה ללא תגובה מטעם המשיבים.

30/06/2025

שבוע טוב ותפילות ותקוות לבשורות טובות עוד יותר השבוע.
אפתח בפרומו לקראת הרצאה והשתלמות שאתן:
ביום 25.6.2025 נתן בית המשפט העליון (כב' השופט ע' גרוסקופף, בהסכמת כב' השופטים שטיין ווילנר) את פסק דינו ב ע"א 8990-22 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ. ינקוביץ משה ז"ל. במסגרת פסה"ד, ביהמ"ש, בין היתר, חזר לדון בסעיף 147 לחוק הירושה ובהתנגשות (אולי) בינו לבין סעיף 85א לפקודת פש"ר, כיום ס' 228 לחוק הירושה, ובפסיקות סותרות של הערכאות הדיוניות בעניינים אלה.
מבלי להרחיב בנימוקים, אציין שבית המשפט, גם בהמשך לפס"ד הידוע בעניין רע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נ' שחר, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בב"ש ופסק (כמתחייב גם מהוראות סעיף 147 לחוק הירושה) שכספי הפנסיה של המנוח מוקנים למוטבים ולא לנאמן בהליך פש"ר.
הגם שהסוגיה נראית פשוטה לכאורה, עולות בעניין זה סוגיות מורכבות, שחשוב להבינן היטב. ארחיב בכך בהרצאותיי, שמיועדת בעיקר לעו"ד ומשפטנים, אך לעתים גם לציבור הרחב. לינק לפסק הדין: https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/49abd5bbfccf4e179066a72ab145600b.doc מפסק הדין גם עולה שבקרוב צפוי להתפרסם בעיוני משפט מאמר מאת כב' השופט מינץ: ניהול עזבון בחדלות פרעון. לינק למאמר:https://www.nevo.co.il/books/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%20%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98/%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%9e%d7%97/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%a5.pdf

31/10/2023

מידע חשוב בעניין שיקים שחזרו או יחזרו:
לפי חוק שיקים ללא כיסוי, מי שחזרו לי במשך שנה עשרה שיקים או יותר (בסייגים שנקבעו) יהיה לקוח מוגבל ולא יוכל לעשות שימוש בשיקים, וזאת, בנוסף לסנקציות נוספות.
בשל המלחמה האיומה, הותקנו תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשפ"ד-2023, לפיהן כל השיקים שסורבו או יסורבו (לא יכובדו ע"י הבנק), מיום 7.10.23 ועד יום 31.10.23 (כולל) לא יכללו בספירה לעניין הגבלת החשבון. התקנות אינן גורעות מזכות המחזיק בשיקים כנ"ל, להגישם לביצוע בהוצאה לפועל. כמו כן, הגריעה אינה מונעת את העברת המידע למאגר המידע המתנהל בבנק ישראל.
לעניין חודש נובמבר, נקבעה בתקנות אבחנה בין מי שהוא באחד הישובים הכלולים בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – (חרבות ברזל, חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, או, לפי התנאים והתקופות שנקבעו בתקנות, מי ששירת במילואים, או אושפז בבית חולים עקב פציעה הקשורה במלחמה, או חו"ח נהרג או נחטף, לרבות קרובי משפחה של מי מין אלה.
כלומר, אם בעניין השלושה וחצי השבועות הראשונים למלחמה, התקנות הן גורפות, בעניין נובמבר, התקנות מצומצמת רק למי שנפגע מהמלחמה באופן ישיר מאוד.

לעניות דעתי, היה נכון, ראוי וצודק לקבוע גם לגבי חודש נובמבר לפחות את אותם כללים שנקבעו בעניין התקופה הראשונה. הסיבה לכך הוא שגם לפי הוראות החוק, השיקול הרלבנטי הוא קיום יסוד סביר להניח שחלה על הבנק חובה לכבד את השיק.
לדאבון הלב, עסקים ומשקי בית רבים (גם אם אינם נמנים על אוכלוסיית הנפגעים הישירה, הנזכרת לעיל), נפגעו מאוד מהמלחמה, גם כלכלית/תזרימית, כתוצאה מהמלחמה, שכמובן שלא היה ביכולתם לצפות.
יתרה מכך, הגבלת החשבון עלולה להביא לקריסת העסק שלהם, וכתוצאה ישירה מכך, גם לפגיעה אנושה בסיכויים של האוחז בשיקים להיפרע מהם. גם תכלית חוק (צמצום השימוש בשיקים שיסורבו) לא היתה נפגעה, או שהפגיעה בה היא מזערית ביחס לפגיעות המהותיות האחרות של הגבלת חשבונות בנק שלא לצורך בתקופה זו.
כידוע, ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול ז"ל נהג לתת לשרים להתווכח שעות, עד שהיה מסכם את הישיבה באמירה: "לעניות דעתי הקובעת..." (ומחליט כרצונו).
לצערי, דעתי בעניין אינה קובעת וספק רב אם היא משפיעה... אך עם זאת, אזכיר שמי שחשבונו הוגבל, זכאי לעתור לבית המשפט בערעור על ההגבלה. בדרך כלל המדיניות לקבלת ערעורים מסוג זה היא מחמירה, אך אני מעריך שבתקופה זו, המילים בסעיף 10(3) לחוק: " ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק," יפורשו בהרחבה.
ימים יגידו...
שנדע ימים טובים מאלה.
לינק לתקנות:

13/12/2022

מתן סעד לאנשים חלשים בבית המשפט העליון, רע"א 5093/22 אור שיינר זוהר נ' בנק יהב.

עתירה (או בקשת רשות ערעור) לבית המשפט העליון בעניין סכום של 2,000 ₪ היא נדירה, ובמיוחד, בהתחשב בכך שמדובר בפקדון ולא בתשלום.
בעניינינו חשבון הבנק של המבקש הוגבל. הוא הגיש ערעור לבית משפט השלום ונדחה. לעניין הערעור במחוזי, הוא נדרש, לאחר הפחתת הסכום בשל מצבו הכלכלי, להפקיד 2,000 ₪, והגיש על החלטה זו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
ככלל, הגשת ערעור כרוכה גם בהפקדת ערובה כספית בבית המשפט להבטחת הוצאות המשיב בהליך, אם וככל שייפסקו. בסעיף 12 להחלטה נפסק: "ברגיל, על המבקש פטור מערובה להוכיח כי סיכויי הערעור טובים. זאת, בניגוד לכלל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, המאפשר להסתפק בכך שסיכויי הערעור אינם זניחים (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383, 389 (1990)). "
בהמשך ההחלטה צוינו שתי הלכות חשובות בעניין אפשרות פטור: "ראשית, בפסיקת בית המשפט זה נקבע לא פעם כי במצבים שבהם אין מחלוקת בדבר מצוקתו הכלכלית של המבקש, וכאשר ההליך הערעור נוגע בעצמו בשאלת מסוגלותו הכלכלית, נטיית בית המשפט תהיה להקל בבחינת בקשות לפטור מהפקדת ערובה.
.. שנית, גם זהות המשיבים עשויה להצדיק את הגמשת הסטנדרט לבחינת בקשות לפטור מהפקדת ערובה. כך, למשל, כאשר מדובר ב-"נושה מקצועי", כדוגמת בנק, קיים טעם פָּחוּת להקל על יכולתו לגבות את הוצאות המשפט אם אלו אכן יפסקו בסיום ההליך.."
לפי יישום ההלכות על המקרה, נעתר בית המשפט לבקשה, וזאת בהתבסס על כך שמדובר בחייל בשירות חובה, שאין ביכולתו להפקיד את הערובה וחוסר יכולתו להיעזר בבני משפחתו לצורך כך.
עיון בפסיקה מלמד שהחלטה זו היא בבחינת חריג ושעל פי רוב, קיימת נטייה לפסוק לטובת הצד החזק כלכלית ולאו דווקא חזק משפטית. כב' השופט י' כשר שנתן את החלטה בנדון, הוא שופט חדש יחסית (היה ליטיגטור וותיק), והחלטתו, היא אכן בבחינת אור, הרבה ומעבר להחלטה ולשמו של המבקש. אני מקווה שהיא מלמדת גם על שינוי מגמה. ימים יגידו.
כשלעצמי, אני סבור שנימוק נוסף להחלטה, הוא חוק שירות בטחון, שמחייב בשירות חובה, ומונע פרנסה משך תקופה ארוכה, וזאת משיקולים של צרכי המדינה. לטעמי, גם שיקול זה תומך בהחלטה, שאני מוצא אותה כראויה וצודקת.

21/11/2022

האם אפשר לבטל הגבלת חשבון בנק? אם כן כיצד?
רקע כללי:
חוק שיקים ללא כיסוי קובע שמי שחזרו לו עשרה שיקים בשנה יהיה לקוח מוגבל. משמעויות ההגבלה עבור הלקוח הן חמורות וכוללות גם איסור שימוש בשיקים לשנה. במהלך תקופה זו כל שיק (אף אם נכתב לפני ההגבלה) יוחזר ללא קשר ליתרה בחשבון, בנוסף קיים איסור לפתיחת חשבון בנק נוסף. רישום ההגבלה מלווה את הלקוח במאגרי מידע רשמיים למשך מספר שנים ומכביד עליו ואף מונע קבלת אשראי בעתיד.
החוק נחקק לפני 40 שנה, בתקופה ששיקים היו אמצעי תשלום עיקרי במגזר העסקי ובמגזר הצרכני (השימוש בכרטיסי אשראי היה אז בתחילת דרכו).
כיום שיקים משמשים בעיקר במגזר העסקי. לכן, במקרים רבים, הגבלת חשבון משמעה מכה אנושה לעסק, שאם לא תבוטל, היא עלולה לגרום לעסק נזק מהותי ביותר ואף לגרום לסגירתו ולהותרת חובות מהותיים.

כיצד ניתן לבטל הגבלת חשבון בנק?
מי שחשבונו הוגבל, רשאי לעתור לבית המשפט בערעור על ההגבלה, בכפוף לפניה מקודמת לבנק ולכך שהערעור יוגש תוך 20 יום ממועד קבלת ההודעה על ההגבלה.
הגישה של הפסיקה כלפי ערעורים מסוג זה היא בד"כ אינה אוהדת, בלשון המעטה. בכלל זה, כדבר שבשגרה נדחות טענות מסוג "קשיים בעסק", "עיכובים בקבלת תשלומים מלקוחות", "טעויות אנוש (למעט של הבנק), לרבות של צד שלישי", "אילוצי קורונה", "בעבר הבנק איפשר לי חריגות" ועוד.
הסיבה העיקרית למגמה זו היא שבתי המשפט רואים בהגבלת חשבון סנקציה נחוצה וראויה על מנת להגן על הציבור מפני הנגע של שיקים חוזרים, ולשמר את השיקים כאמצעי תשלום אמין.
הבנקים נתפסים בערעורים אלה כמי שמייצגים את האינטרס הציבורי (הגבלת החשבון) והם כפופים להוראות של בנק ישראל, שמבטלות או מצמצמות את האפשרויות שלהם "לוותר" או "להקל". מאידך לבנק אין עניין עסקי לשמר את ההגבלה או למנוע את ביטולה.

מה הערך המוסף בייצוג ע"י עו"ד מקצועי שבקיא מאוד בתחום זה?
לצורך מקסום סיכוייו של הלקוח בערעור (אין ולא יכולה להיות וודאות) מסוג זה, נחוץ ייצוג מקצועי ע"י עוה"ד בעל ברמת בקיאות גבוהה בחקיקה, בפסיקה ובמאמרים, שינתח נכון את המקרה ויאתר את העבודות והטיעונים המשפטיים, שמסייעים ללקוח, ינסח באופן רהוט ומשכנע את הערעור, וינהל מו"מ במחשב תחילה.

26/07/2022

חברות וחברים שלום
בהמשך להזמנה קודמת, אתם מוזמנים היום 26.7.2022, בשעה 20:30 להרצאה שאתן בזום (https://us02web.zoom.us/j/85698828624... קוד 343799) בנושא סיכום הרבעון החולף (השני 2022) בנושא הפסיקה בענייני בנקאות וחדל"פ.
מצ"ב לינק (https://drive.google.com/.../1nAiqpw5FIb0TmfUQjjw.../view... ) להורדת דפים שהכנתי בנושא פסקי הדין בהם אדון בהרצאה, הסוקרים את עיקר העבודות הטענות המשפטיות וההכרעות שניתנו ובהם גם לינקים להורדת כל אחד מפסקי הדין. מצד שמאל, הערות ותוספות שלי. אני מעריך שיהיה מעניין ומלמד!

Learn about Google Drive’s file sharing platform that provides a personal, secure cloud storage option to share content with other users.

05/12/2020

אומנם מלפני שש שנים, אבל זה מסוג פסקי הדין הנדירים מאוד, שחשוב לזכור.

פס"ד היא חריג מאוד ביחס למגמה בפסיקה ובסדרי הדין, הנותנת לגיטימציה למעשים פסולים של בנקים, שבינם לבין תום לב, אמון, גילוי נאות, אין ולא כלום (ראה לדוגמא את פס"ד בנק מזרחי נ' אלבס, מלפני כארבעה חודשים, בה נתן בית המשפט לגיטימציה מלאה (למעט, "היה רצוי שהבנק...") לכך שהבנק השיב טענות עובדתיות שלא תאמו את המציאות והיוו הטעיה לשמה, במסגרת תשובה לעיקול וקיימים עוד רבים בכל הערכאות.
כפי הנראה, מזמן כבר אין שיויון בפני החוק (אם פעם היה), ובבית המשפט נוצרה מעין "חזקת תקינות המעשה הבנקאי" (בהיקש מהמשפט המינהלי), המאפשרת לבנקים להפר במודע סדרי דין,"להתאים" את החוק לרצוי מבחינתם, ורק לעתים נדירות, נפסקות נגדם הוצאות משפט, וגם אז בסכומים מגוחכים. לכן, דומה שההון שלטון נהיה גם להון משפט.
אחרי כל אלה, טוב לראות פס"ד חריג ביותר (עא 459/13 אלמודן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, ניתן ע"י כב' השופט סולברג בהסכמת כב' השופטים דנציגר ועמית) שקובע ומדגיש את מה שאמור להיות כמובן מאליו - בנק אינו יכול להסתתר מאחורי סעיפי החוזה האחיד וכו'. הכלל הוא (כלל עתיק) שביטול/הקטנת מסגרת אשראי או דומה לכך, מחייב התראה מראש בכדי לאפשר ללקוח להתארגן בהתאם. אם הבנק טוען לחריג לכלל זה, נטל ההוכחה והשכנוע חל עליו.
פסק הדין שימח אות,י גם מכיוון שכאשר קראתי בזמנו את פס"ד של המחוזי באותו עניין, סברתי שהוא שגוי, וקיוויתי שיוגש ערעור שיתקבל. לשמחתי, כך בדיוק קרה.
כעת נותר רק לקוות שבתי המשפט יישמו הלכה זו, כפי שהיא.
מומלץ לקרוא. הלינק:
NEVO.CO.IL
Nevo.co.il

18/08/2020

אני נשאל שאלות רבות, מבחינת זכויות וחובות של יורשים בעניין חשבון של אדם שנפטר, במצבים בהם היו או לא היו שותפים בחשבון, או מצבים בהם בחשבון יש יתרת זכות או יתרות חובה. תמצית הדברים היא שלעניין יתרות זכות, על מנת לקבלן נדרש צו ירושה/קיום צוואה והסכמת היורשים או החלטה של בית משפט. העובדה שאחד היורשים היה שותף בחשבון וגם סעיף אריכות ימים כשלעצמם אינה מקנים לו מחצית מהחשבון או עדיפות אחרת ואלה מוכרעים, או לפי הוכחות על שותפות או לפי צו ירושה/ קיום צוואה. לגבי יתרות חובה היורשים אינם ערבים, אך הם חייבים בחובות עזבון עד מה שקיבלו מהעזבון. כך לדוגמא אם בחשבון יתרת חובה של 100 א' ש"ח והמנוח הותיר דירה ששווה 1 מ' ש"ח, יהיה על היורשים (בהנחה שהם לא מוותרים על הדירה) לפרוע את החוב. כמובן שכל מקרה פרטני דורש התייחסות פרטנית ודברים אלה הם לידע כללי בלבד.

יוסי שלום, בישראל עזבון המנוח הוא אינו אישיות משפטית ולא ניתן לפתוח חשבון בנק כזה. ניתן אולי לפתוח חשבון של מנהל עזבון, אבל ככל הנראה, אם זה הקושי היחיד, אז אי

08/06/2020

אלי שלום, ככלל ליורש פוטנציאלי, אין זכות לקבלת מידע על חשבונות בנק של המורשים בעתיד ואין גם כל משמעות לצוואה כל עוד המצווה בחיים. ככל שאתה חושש מהדברי